ראש עיריית רמת השרון לשעבר, איציק רוכברגר / צילום: שלומי יוסף
ראש עיריית רמת השרון לשעבר, איציק רוכברגר, לא מוותר על המרוץ לראשות העירייה: לפני זמן קצר הגיש רוכברגר עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב נגד פסילתו מלהתמודד במערכת הבחירות לראשות העיר שתתקיים ב-30 באוקטובר. בשל הדחיפות נקבע דיון בעתירה ל-15 באוקטובר.
כפי שנחשף ב"גלובס", לפני מספר ימים הודיעה מינהלת הבחירות לאזור רמת השרון לרוכברגר כי הוא פסול מלהתמודד במערכת הבחירות לראשות העיר בעקבות קלון שהוטל עליו בעקבות הרשעתו בעבירות מרמה הפרת אמון וזיוף בשנת 2015. בית משפט השלום קבע כי קיבל רוכברגר לידיו 118 אלף שקל כהחזר הוצאות מקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות, ובכך פעל בניגוד לחוק הרשויות המקומיות, האוסר על ראש רשות לעסוק בכל עסק אחר בזמן כהונתו. על-פי ההרשעה, רוכברגר נהג להגיש לקרן קבלות וחשבוניות שאינן קשורות לפעילותו בה, ובהן רכישת מצרכים ביתיים בסופרמרקט, הוצאות נסיעה לחו"ל של בתו ושיעורי אנגלית שלמדה. זאת, תוך זיוף פרטים המופיעים בהן, כך שייחזו כהוצאות שבגינן התאפשר לו לקבל החזר מן הקרן.
בית המשפט הטיל על רוכברגר עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 40 אלף שקל. כן נקבע, כאמור, כי במעשיו של רוכברגר דבק קלון.
חוק הבחירות לרשויות המקומיות קובע כי מועמד עם עבירה שיש בה קלון לא יכול להתמודד במשך 7 שנים אחרי שסיים לשאת את גזר הדין. יתרה על כך, מעבר לחקיקה, בהכרעת הדין הפלילית בעניינו של רוכברגר נכתב מפורשות כי העבירות שהוא ביצע - זיוף חשבוניות, מרמה והפרת אמונים - מטילות עליו קלון. על הרקע הזה נפסלה מועמדותו של רוכברגר.
ואולם לטענת רוכברגר, הסעיף הרלוונטי בחוק הבחירות - סעיף 7(ב) לחוק הבחירות, הקובע את התנאים לפסילת מועמד בבחירות, אינו חל בעניינו. בעתירתו טוען רוכברגר, באמצעות עורכי הדין רנאטו יאראק, דנה יאראק-זהרוביץ ואוהד יאראק ממשרד מ.פירון ושות', כי הסעיף קובע כי מועמד אינו יכול להתמודד ולהיבחר כראש הרשות במקרה שהורשע בעבירה שנקבע לגביה כי יש עמה קלון; נידון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל; עונש המאסר בפועל שהוטל עולה על 3 חודשים; וטרם חלפו 7 שנים מיום שסיים לשאת את עונש המאסר בפועל. ואולם לטענתו, לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל, אלא עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, וכן עונש המאסר שהוטל עליו קצר מהעונש הנדרש בסעיף 7(ב) לחוק הבחירות ואינו עולה על 3 חודשי מאסר בפועל.
לפיכך, נטען בעתירה, שגתה מינהלת הבחירות רמת השרון במשרד הפנים, כאשר פסלה את מועמדותו לראשות עיריית רמת השרון. רוכברגר מבקש כי בית המשפט יבטל את ההחלטה על פסילתו ויקבע כי הוא כשיר ורשאי להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות בסוף החודש.
רוכברגר כיהן כראש עיריית רמת השרון בין השנים 2003-2013. בספטמבר 2013 הוא הועבר מתפקידו בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו. הוא נבחר לכהונה נוספת בבחירות שהתקיימו באוקטובר 2013, אך לא כיהן בתפקידו. כשנתיים מאוחר יותר הוא הורשע בעבירות שיוחסו לו, ונקבע כאמור כי יש קלון במעשיו.
באוקטובר אשתקד הגיש רוכברגר לוועדת הבחירות המרכזית בקשה לקביעת תום תקופת הקלון ולאפשר לו להיכלל ברשימת המועמדים לראשות עיריית ראש השרון בבחירות, אך בקשתו נדחתה על-ידי ממלא-מקום יו"ר ועדת הבחירות, השופט ניל הנדל, מחמת חוסר סמכות. רוכברגר לא ויתר, וב-27 לספטמבר 2017 הגיש למינהלת הבחירות הצעה להירשם כמועמד לראשות עיריית רמת השרון, בראש רשימת "רמת השרון שלנו" - אך כפי שפורסם ב"גלובס", לפני יומיים קיבל רוכברגר לידיו את ההחלטה לפיה הצעתו פסולה. "טרם עברו 7 שנים מסיום ריצוי מאסר בפועל של למעלה מ-3 חודשים", נכתב בהחלטה.
במסגרת העתירה נגד החלטה זו טוען רוכברגר כי "זכותו של הפרט בישראל לבחור ולהיבחר היא אחת מזכויות היסוד המרכזיות בשיטתנו המשפטית", וכי "מעמד הבכורה שניתן לזכות לבחור ולהיבחר כזכות יסוד מחייבת פרשנות מצמצמת ודווקנית לכל ניסיון לפגוע בזכות או לצמצם אותה".
עוד טוען רוכברגר כי ההחלטה לפסול את מועמדתו בשל העבירה בה הורשע בעבר היא פסולה, משום שבניגוד להוראות החוק, כאמור, הוא לא ריצה עונש של מעל 3 חודשי מאסר בפועל אלא עבודות שירות בלבד, ולכן, ולאור יחס ההמרה שנקבע על-ידי בתי המשפט בין מאסר בפועל לבין עבודות שירות, העונש שנגזר עליו איננו מונע ממנו להתמודד בבחירות: "לאור קביעות בתי המשפט לעניין ההמרה בין עונש מאסר בפועל לבין עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, הרי שיש לראות בעונש של 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות כשווה-ערך לחודשיים מאסר בפועל... ולכל הפחות כשווה-ערך ל-3 חודשי מאסר בפועל".
בהקשר זה מציינים עורכי דינו של רוכברגר כי "ההסתכלות הטכנית של המשיבה (מינהלת הבחירות), לפיה 6 חודשי עבודות שירות דינן, לעניין פסילת המועמד מלהיבחר, כדין תקופת מאסר בפועל לתקופה העולה על 3 חודשים, כלשון סעיף 7(ב) לחוק הבחירות - איננה יכולה להתקבל".
רוכברגר מוסיף כי "נוכח ההלכה לפיה אין פוגעים בזכות היסוד לבחור ולהיבחר אלא במקרים קיצוניים, ובהתאם, כי כל הוראת חוק המאפשרת לפגוע בזכות היסוד תפורש באופן דווקני ומצומצם - הרי שיש בענייננו להעדיף את הפרשנות המקבלת את ההבחנה שבין המאסר בפועל למאסר בדרך של עבודות שירות, ועוד יותר מכך, את יחס ההמרה בין המאסר בפועל למאסר בדרך של עבודות שירות".
לפי רוכברגר, ניתן למנוע את התמודדותו של המועמד רק אם העונש שהוטל עליו עולה על 3 חודשי מאסר בפועל, ואולם "תנאי זה איננו מתקיים בענייננו, שכן, כאמור, לכל היותר, ניתן לראות בעונש עבודות השירות שהוטל על העותר כשווה-ערך ל-3 חודשי מאסר בפועל, ולא מעל לכך", נכתב בעתירתו.
מעבר לכך, נטען כי "נוכח מעמדה של הזכות להיבחר, ככל שישנן ספקות לגבי הגישה הפרשנית הנטענת כאן, הרי ספקות אלה צריכים להכריע את הכף לטובת אישור מועמדותו של העותר. לפיכך לא הייתה כל עילה לפסילת מועמדותו של העותר לראשות עיריית רמת השרון, ואין כל עילה למנוע מהעותר להתמודד בבחירות ולהותיר את ההכרעה בענייננו לציבור הבוחרים", נטען.