גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אילו היינו עושים אפליקציה לטלפון היו עוד 400 כמונו. אנחנו מייצרים מכונות. זה תחום כבד ומסובך"

חנן גוטהייט ודרור דנאי השקיעו כ-100 מיליון דולר בפיתוח הדפסות תלת-ממד של מתכת וקרמיקה ● עתה, לקראת תחילת השיווק הבינלאומי, החברה מרחובות מקווה שזה יהיה המאני טיים שלה ● בראיון ל"גלובס" הם אומרים: "ההשקעה שלנו נמדדת בלמעלה מ-500 שנות אדם. השקענו בפטנטים, מדובר על שוק של טריליונים"

חנן גוטהייט ודרור דינאי / צילום: שלומי יוסף
חנן גוטהייט ודרור דינאי / צילום: שלומי יוסף

הסיפור של Xjet, חברת הדפסות תלת ממד של חלקי מתכת, התחיל לפני למעלה מעשור, בשנת 2005, כשחברה ישראלית קטנה בשם Objet הוזמנה למטה אפל בקופרטינו לפגישה עם אחד,סטיב ג'ובס. ג'ובס התעניין מאוד ביכולות של מדפסת התלת-ממד שלהם ובסופו של דבר הזמין שתי מכונות. המדפסות שימשו כדי לייצר אב-טיפוס של מוצר, שלימים יהפוך מזוהה עם אפל: האייפון הראשון.

ג'ובס היה מהראשונים לקלוט את הפוטנציאל של מדפסות תלת ממד: למה לבנות אבות טיפוס של מוצרים בעבודה ידנית ומאומצת, אם אפשר להדפיס עשרה כאלו מדי יום ויותר מכך - להדפיס דברים שאינם אפשריים בעבודה ידנית?

חנן גוטהייט, ממייסדי אובג'ט ומי שאחראי לפיתוח הטכנולוגיה שלה, הבין זאת גם הוא, ולקח את התובנה שלו צעד קדימה. הוא עזב את אובג'ט, שלימים התמזגה עם סטרטסיס (Stratasys) והפכה לענקית הדפסות, והקים את אקסג'ט. בשונה מהחברה שעזב, שמדפיסה אבות טיפוס של מוצרים, אקסג'ט מדפיסה מוצרים סופיים. בראיון ל"גלובס" לקראת תחילת השיווק הבינלאומי של מדפסות התלת-ממד של החברה, הוא מסביר: "שוק הדפסת אבות הטיפוס הוא שוק של מיליארדי דולרים בודדים, ואילו בייצור תעשייתי מדובר על שוק של טריליונים".

הטכנולוגיה של אקסג'ט ייחודית בעולם הייצור התעשייתי. במשך חמש שנים בילו מהנדסי החברה במעבדות הפיתוח ורשמו 80 פטנטים שמגנים על הטכנולוגיה: הזרקת חלקיקי מתכת וקרמיקה בתרחיף, במקום פיזור והדבקת אבקה כפי שמקובל בתעשייה. זה נשמע משונה ולא רלוונטי לחיינו אבל את השימושים ואת התוצרים הסופיים כולכם מכירים - לדוגמה, כתרים לשיניים או להבי מדחפים למטוסים. בכל אופן, במשך כל אותו זמן גייסו הבעלים את ההון הדרוש כדי להחזיק חברה שיש לה פוטנציאל - אבל אין לה כל הכנסה ממשית. חלק מההון גויס מתמיכה ממשלתית. גורם בממשלה אומר: "הם הראו טכנולוגיה מצוינת והצליחו לפתח אותה, עכשיו הם במאני טיים שלהם".

בתחום התעשייה והמיכון שיער לבן הוא יתרון

גוטהייט וחברו-שותפו דרור דנאי, המשמש כמשנה למנכ"ל, אכן מרגישים שהמאני טיים קרוב: לאחר תקופת פיילוט ארוכה שבה נבחנה הטכנולוגיה שלהם אצל מספר חברות, הם יערכו בשבוע הבא קבלת פנים חגיגית ללקוחות קיימים וללקוחות פוטנציאליים ובקרוב יקימו חברת-בת בארה"ב. דנאי מתגאה: "מה שעשינו הוא מהפכה בתפיסה של התחום. היתרונות שלנו מכפילים את הקיים בכמה וכמה סדרי גודל. כך שכבר עתה קבענו התקנות ללקוחות במספר שיהפוך לדו ספרתי עד סוף השנה. אחת הלקוחות הראשונות היא חברת Oerlikon השוויצרית, שמספקת חלקים לפולקסווגן ולג'נרל אלקטריק. נוסף להן חתמנו עם Syqe הישראלית, שפיתחה טכנולוגיית משאף רפואי לכמויות מדויקות, ואת קסטות החומר שלה ניתן לייצר רק עם הטכנולוגיה שלנו. יש גם עסקה עם חברה שוויצרית ענקית ועם חברה יפנית ששווה 28 מיליארד דולר, שאיני יכול כרגע להזכיר את שמן".

גוטהייט מסביר: "רוב החברות בעולם מייצרות חלקי פלסטיק כאבות טיפוס, אנחנו מייצרים חלקי מתכת וקרמיקה, שהחוזק והצפיפות שלהם גבוהים מאוד. אנחנו לא היחידים בעולם שעושים זאת - אף פעם לא נכון להגיד את זה - אבל אנחנו הראשונים בעולם שעושים את זה כתרחיף ולא כאבקה ובאיכות גימור גבוהה מאוד". הסוד הוא שאקסג'ט היא גם ספקית חומרי הגלם היחידה של המכונה שהיא מוכרת, כך שגוטהייט צופה כי בתוך שנים ספורות ההכנסות ממכירת חומרים יעלו על ההכנסות ממכירת המכונה: "את חומרי הגלם אנחנו מייצרים אצלנו בחברה, זו 'נוסחת קוקה קולה' שלנו שההשקעה בה עברה את ה-100 מיליון דולר. מרגע שלקוח קנה מדפסת, צריך לספק לו את החומרים מדי חודש. זה יהיה דבר מטורף לחלוטין, נהיה אחת החברות הגדולות במשק בישראל".

איך הצלחתם להחזיק חברה שעלויות הפיתוח שלה כל כך יקרות בלי שמכרתם מוצרים?

גוטהייט: "ידענו את זה מראש והמשקיעים שלנו תמכו בחברה לאורך הרבה זמן בפיתוח הטכנולוגיה. כדי להקים חברה שנכנסת לתחום הייצור ומתכוונת לייצר הרבה מכונות עם מחזור מכירות של מאות מיליונים ומיליארדי דולרים, צריכים השקעות. אי אפשר לבנות את זה אחרת".

המשקיעים הראשונים של Xjet היו אפלייד מטריאלס, בני לנדא באמצעות לנדא ונצ'רס וקרן ההון סיכון ג'מיני. בסיבוב האחרון הצטרפה חברת אוטודסק, חברת תוכנת התלת-ממד הגדולה בעולם, במה שמהווה השקעה אסטרטגית עם עבודה משותפת. השקיעו גם קטליסט, קרן ישראלית-סינית, וקרן אלומות. כעת עומדת החברה לפני השקעה נוספת, גדולה יותר: "הגיוס הקרוב יהיה זה שבעקבותיו נפרוץ לשוק ונממש את כל התוכניות הגדולות שלנו. באים לכאן משקיעים מכל העולם ורוצים להשתתף, זה תחום חם".

יתכן שיש ממש בדבריו: תחום הייצור של חלקי מתכת בעלי גיאומטריה מסובכת נשלט כיום ברובו על ידי מכונות CNC ומאות אלפי מכונות כאלה נמכרות בעולם בשנה. מחירה של מכונת CNC מגיע למאות אלפי דולרים ורף המחיר של Xjet דומה, בין 500 אלף דולר למיליון דולר ליחידה. אם החברה, בחישוב שמרני, תצליח לנגוס באחוז אחד בודד מהשוק, יהיה מדובר ב-2,000 מכונות בשנה, מה שצפוי להעמיד את הכנסותיה השנתיות בין מיליארד לשני מיליארד דולר.

אתם מלאי ביטחון בהצלחת החברה. אתם לא חוששים מהבלתי צפוי?

דנאי: "לשנינו יש שיער לבן. אין לנו שום ביטחון בהצלחה אבל מצד שני יש טכנולוגיה מבטיחה וצוות שכבר עשה את זה ביחד ולקח חברות מכלום ומכר אותן במיליארדים".

גוטהייט: "זו משימת חיים שהייתה כרוכה בהרבה עבודה קשה, ימים ולילות. האנשים מבינים שיש פה חזון ושאנחנו מתקדמים כל הזמן".

ההייטק הישראלי נהיה צעיר יותר ויותר, עם מנכ"לים בני עשרים וקצת שמגייסים השקעות ועושים אקזיטים. אתם, או הלקוחות שלכם, לא מרגישים מבוגרים לעומתם?

דנאי: "אנחנו חתיארים..."

גוטהייט: "אנחנו בונים חברה אמיתית שמייצרת מכונות. אילו היינו עושים אפליקציה לטלפון, איזו תוכנה שארבעה גאונים יושבים וכותבים, אז אפשר היה לעשות את זה בשנה ולצאת לשוק ולכבוש את העולם. החיסרון הוא, שכמוך יש עוד 400 אנשים שיושבים בכל מיני מקומות ועושים את אותו הדבר. בתחום שלנו אין אלפי חברות, זה תחום כבד ומסובך ונדרשות שנים רבות לעשות אותו. בהתאם, אני חושב שנגיע למכירות של מיליארדי דולרים - זה ייקח שנים אבל נגיע לזה.

"ישבנו עם היו"ר של אורליקון ועם הבעלים או המנכ"לים של כל חברת רכב גרמנית והשיערות הלבנות שלנו יחד עם התוכניות שלנו לבנות טכנולוגיה לתעשיית הייצור נתנו להם ביטחון שלא נעלם מחר. הם רוצים לדעת שאם הם קונים מאתנו עכשיו 300 מכונות, הדבר הזה הולך לעבוד איתם 10-20 שנה קדימה"

דנאי: "ישב איתנו מנהל הייצור של חברת רכב יפנית שכולם מכירים. הוא לא בן 30 ולא בן 40. זה עולם של מבוגרים".

גוטהייט: "השערות הלבנות שלנו הן יתרון: כבר עברנו משברים ויצאנו מהם. באובג'ט היה לנו מוצר מוכן, מערך השיווק היה מוכן, והיינו אופטימיים ממש כמו היום. ואז בדיוק התרחש פיגוע התאומים בניו יורק והכל נעצר, לקוחות לא רצו לדבר איתנו. אנחנו מבינים שיכולים לקרות עיכובים, ואנחנו חברה חסינה פיננסית".

אתם לא דואגים שיבוא מישהו ויעשה בדיוק את מה שאתם עושים?

גוטהייט: "זה יהיה קשה מאוד ולא נראה לי שזה יקרה בעשר השנים הקרובות. יש פה הרבה מאוד עובדים - רובם בעלי PHD בכימיה ובפיזיקה - והשקענו הרבה מאוד כסף, הן כדי לפתח את הטכנולוגיה והן בתחום הפטנטים. אבל אנחנו כל הזמן חושבים ועורכים דיונים איפה יתקפו אותנו ומאיזה כיוון".

דנאי: "מדובר פה בלמעלה מ-500 שנות אדם".

גוטהייט: "אנחנו גדלים ומתרחבים בקצב גבוה: קולטים עובדים בתחומי הייצור, היישום, שיווק, מכירות ופיתוח, כולל אנשים בארה"ב ובאירופה. ההנהלה תמשיך לשבת ברחובות - אנחנו גאים בכך שאנחנו חברה ישראלית. אנחנו תורמים לכלכלה: לעיר עצמה, להעסקה, והמכירות הן ייצוא ישראלי"

ויום אחד, כשתמכרו בכמה מיליארדים...

גוטהייט: "זה יהיה משמח. בעלי המניות הם ישראלים, מס הכנסה הוא שותף של כולם. נשמח לשלם למדינה".

במקום יציקת מתכת: התזת נוזל

כדי להסביר מה ייחודה של הטכנולוגיה שלהם, גוטהייט ודנאי מגייסים את הכדורסלן מייקל ג'ורדן: כל בית ספר יכול לטפח כדורסלנים, אבל מייקל ג'ורדן יש רק אחד. באופן דומה, הם אומרים, כל אחד יכול לרכוש היום מדפסת תלת-ממד, אבל יש חלקים שניתן לייצר רק באקסג'ט. כך לדוגמה, מקדח קרמי חלול שלאורכו יש חרירים זעירים. השניים מסבירים שחרירים אלו מאפשרים לחברה כמו טויוטה לקרר את המקדח במים במהלך תהליך הייצור, מה שמאריך את חייו ומאפשר להגדיל את קצב ייצור המכוניות.

אלא שייצור מקדחים כאלה או דומים לו אינו פשוט כל כך. טכנולוגיות ההדפסה בתלת-ממד במתכת מבוססות על שימוש במתכת אבקתית, שמונחת שכבה על גבי שכבה, מותכת בלייזר או מודבקת עם דבק מיוחד - עד ליצירת אובייקט תלת ממדי. מדובר בחלקיקים גדולים יחסית, שכבות עבות ותוצאה שנראית כמו אוסף שכבות שהודבקו זו על גבי זו. לפיכך, יש לצבוע וללטש באופן ידני את החלק שנוצר - אך הוא לא יהיה זהה בצפיפות ובחוזק שלו ליציקת מתכת של ממש.

הטכנולוגיה של אקסג'ט מבוססת על חלקים זעירים, קטנים פי 100 מהאבקה, שנתונים בתוך נוזל, תרחיף. הנוזל מותז מתוך ראש הדפסה של מדפסת החברה בקצב של 220 מיליון טיפות בשנייה. הנוזל מתאדה במהירות ומותיר שכבה דקיקה של מתכת, ולאחר מכן עוד אחת ועוד אחת. התוצאה הסופית חלקה ואינה מצריכה עיבוד ידני, והיא גם צפופה וקשה ולכן זהה לחלק שנוצר ביציקה. ככה אפשר למשל להוציא מהמדפסת להב מדחף מלוטש או כתר קרמיקה מוכן לשתילה בפיו של הלקוח ללא צורך בעבודת טכנאי.

אבל היתרון העיקרי של הדפסה בתלת-ממד לעומת ייצור ביציקה או לעומת הדפסה באבקה, הוא היכולת לייצר צורות גיאומטריות מיוחדות, בעלות פיתולים, צינורות חלולים וחרירים. בשיטת האבקה נאלצים להדפיס מקלות תמיכה קטנים כדי לשמור על הצורה המבוקשת, ואותם מסירים ידנית לאחר ההדפסה. בשיטה של אקסג'ט משתמשים בנוזל כדי לתמוך בצורה, ובסיום העבודה פשוט שוטפים אותו החוצה - מה שמאפשר להוציא מהמדפסת ישירות חלקים מסתובבים או גלגלי שיניים על ציר. 

השימושים המעשיים של הדפסות תלת ממד

שתלים רפואיים, תאי גזע, תכשיטים בהתאמה אישית ובגדים

מדפסות תלת-ממד הן אחת הטכנולוגיות המסעירות של השנים האחרונות: אפשר לייצר מהן כמעט כל מוצר שעולה על הדעת - מצעצועים ועד חלליות. התחומים החמים הם ייצור שתלים רפואיים, עצמות, מפרקים, ברכיים ושיניים, וגם ייצור משקפיים בהתאמה אישית, כולל הדפסת עדשות הזכוכית. אבל זה לא הכל: מעצבי תכשיטים משתמשים במדפסות תלת ממד לעצב תכשיטים בהתאמה אישית ללקוח, אופנאים מדפיסים שמלות, חולצות ואפילו תחתונים. יש שורה של פיתוחים, בין השאר באוניברסיטה העברית, שמאפשרים להדפיס מזון: החל מעוגות ופנקייקים וכלה בסושי, ארוחות שלמות ואפילו כלי אוכל אכילים. מדאיגה יותר היא האפשרות להדפיס כלי נשק וממש לאחרונה בית המשפט בארה"ב עסק בנושא ומנע את פרסומו של מדריך לייצור כלי נשק בהדפסה.

בשנים האחרונות מדברים על שילוב הדפסת תלת ממד בפס הייצור התעשייתי, כתחליף לייצור באמצעות יציקה, הזרקה או כרסום. המונח המקצועי הוא ייצור תוספתי (Additive Manufacturing), כלומר ייצור באמצעות הוספת שכבות במקום כרסום והפחתת חומר מגוש מתכת. חברת ג'נרל אלקטריק, מהמובילות בתחום, כבר מייצרת מזרקי דלק למנועי סילון בתהליך כזה, כחלק מקו הייצור שלה. חברות אחרות מייצרות בינתיים רק חלקים ייחודיים או חלפים לתיקון. הצמיחה החלה בשנתיים האחרונות. ב-2016 נמכרו אלף מדפסות תלת ממד למתכת, ב-2017 גדל המספר ל-1800. מלבד GE שרכשה מספר חברות בתחום ואיחדה אותן מובילה את השוק גם חברת EOS מגרמניה.

לישראלים יש חלק מרכזי בעולם ההדפסה בתלת ממד. חנן גוטהייט, מייסד ומנכ״ל חברת XJet הוא אחד המומחים המוכרים בתחום. ב-1986 היה ממייסדי חברת עידנית שפיתחה מערכת הדפסה בפורמט רחב לשוק הפרסום והשילוט, ונמכרה לסאיטקס ומאוחר יותר ל-HP. ב-1998 הקים את אובג'ט ביחד עם רמי בונן וגרשון מילר, והתמודד מול סטרטסיס האמריקאית עד שהשתיים התמזגו ב-2012 לחברה ישראלית ששווייה מוערך כיום ב-2.8 מיליארד דולר. ב-2007 הוקמה Solar Xjet שם שימש גוטהייט בתפקיד יו"ר, אלא שתחום הדפסת הפאנלים הסולריים בו עסקה החברה לא צלח ושנתיים לאחר מכן הקים גוטהייט את XJet.

ישראלי אחר שמוביל את תעשיית ההדפסה בתלת ממד העולמית הוא אבי רייכנטל, מי שהיה מנכ"ל 3Dsystems האמריקאית, שמתחרה בסטרטסיס הישראלית ואף ביצעה שתי רכישות בישראל בהיקף כולל של כ-250 מיליון דולר: סימביוניקס וסימטרון. רייכנטל משמש כיום כמנכ"ל חברת Techniplas מקליפורניה, חברת הדפסה בתלת ממד של חלפים לכלי רכב יוקרתיים ולאחרונה הוא מגלה יותר מעורבות בישראל: בין השאר הוא משמש כיו"ר חברת ננו דיימנשן, יצרנית מדפסות תלת ממד למעגלים מודפסים וכשותף כללי בקרן OurCrowd.

ברשימת הישראלים בתחום אסור לשכוח את נתן לינדר, יו"ר פורמבלס האמריקאית, שהוקמה ב-2011 בעזרת גיוס המונים ומאז הפכה לחד קרן, בדרך לשווי של מיליארדי דולרים. החברה הוקמה על ידי לינדר ושניים מחבריו למעבדת המדיה של MIT, והיא מפתחת מדפסות תלת ממד שולחניות ומעסיקה כ-500 עובדים בארה"ב, אירופה ואסיה.

עוד חברות ישראליות בתחום הן חברת PV Nano Cell ממגדל העמקֿ, שפיתחה טכנולוגיית דפוס תלת ממדי מוליך מבוסס כסף או נחושת שמאפשרת להדפיס מעגלים אלקטרוניים שלמים מוכנים לשימוש; וחברת ננו דיימנשן של עמית דרור, המפתחת טכנולוגיה דומה ובשנה האחרונה מכרה מספר מדפסות ללוחות מודפסים ברחבי העולם. החברה נערכת היום לכניסה להדפסת רקמות חיות ותאי גזע. חברה ישראלית נוספת היא פולימרטל הישראלית. החברה פיתחה תהליך שמאפשר לשלב חלקי פלסטיק ומתכת במדפסת תלת-ממד בשיתוף עם BigRep הגרמנית. חברת Massivit 3D מדפיסה רהיטים, פסלים ואובייקטים ענקיים נוספים, בעיקר לשוק הפרסום. 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

מנות ענקיות ותור בצהריים: חזרנו לדיינר של העוטף כדי לגלות שהוא לא איבד מקסמו

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

איראן מבהירה: מערכות הטילים - לא נושא למשא ומתן

איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים