המדינה זכאית לתבוע את חברות פולקסווגן וצ'מפיון-מוטורס על נזקי זיהום אוויר שנגרמו בפרשת "דיזלגייט"; ולא "כלל הציבור" אשר בשמו הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברות. זו, בתמצית, עמדתו של היועץ-המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אשר הודיע לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב על התייצבותו כצד לתביעה ייצוגית, שהוגשה נגד פולקסווגן וצ'מפיון-מוטורס.
הבקשה לתביעה ייצוגית נגד החברות הוגשה לאחר שהתברר כי הקבוצה זייפה מבחני זיהום אוויר של רכביה. התביעה כוללת שתי קבוצות "נפגעים" לכאורה: האחת, את לקוחות החברה שמבקשים כי החברה תפצה את לקוחותיה בגין הפרשה; והשנייה, מוגדרת כ"כלל הציבור" התובע פיצוי בגין חשיפתו לזיהום האוויר שנגרם מהרכבים שמבחני זיהום האוויר שלהם זויפו (זיוף שכונה "פרשת דיזלגייט").
היועץ-המשפטי לממשלה הודיע לביהמ"ש, כי המדינה תגיש תביעה בשם הציבור בפרשה, בעקבות זיהום האוויר; אך בתוך כך הבהיר, כי לציבור הכללי - בשונה מציבור ספציפי שנפגע - אין עילה לתבוע את החברות.
שגיאה ברמת פליטת הפחמן הדו-חמצני
היועץ-המשפטי ניצל את הסמכות המוענקת לו בחוק, להצטרף כצד לתביעה ייצוגית, על-מנת להביע את עמדת המדינה בפרשה (ראו מסגרת). עיקרה של עמדת היועץ-המשפטי לממשלה, אשר הוגשה על-ידי פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, כממלא-מקום היועמ"ש, נוגעת לקבוצה שהוגדרה בתביעה הייצוגית כ"כלל הציבור שנחשף ו/או ייחשף, עד למועד מתן פסק-דין בתובענה, לזיהום עודף כתוצאה מן השימוש שנעשה ברכבי הנתבעות במנגנון לזיוף נתוני הפליטה".
לעמדת היועמ"ש, הגשת תביעה בשם קבוצה זו אינה אפשרית, באין עילה מוכרת בדין המאפשרת לפרטים להגיש תביעה בגין נזקים סביבתיים, אשר נגרמו לכלל הציבור (בניגוד לקבוצה מסוימת). זאת, אף לא במסגרתה של תובענה ייצוגית.
עם זאת, לטענת היועץ-המשפטי לממשלה, ועל-פי דוקטרינות המקובלות במשפט המקובל (דוקטרינת ' 'Parens Patriae ודוקטרינת 'Public Trust' ), המדינה היא אשר קמה לה עילה לתבוע בגין נזקים סביבתיים, אשר נגרמו לכלל הציבור.
לשם הצגת עמדת היועץ-המשפטי במלואה, מבקש היועמ"ש מבית=המשפט לתת למדינה שהות בת 90 ימים.
הכינוי פרשת "דיזלגייט" דבק בשערורייה הבינלאומית של פולקסווגן, שנגעה בזיוף מבחני זיהום אוויר על-ידי החברה. בספטמבר 2015 חשפה הרשות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA), כי יצרנית הרכב פולקסווגן התקינה במחשביהן של מכוניות בעלות מנוע דיזל, תוכנה המקטינה באופן מלאכותי את פליטת המזהמים, כך שיעברו בהצלחה מבחני זיהום.
הפרשה שזכתה מהר מאוד לכינוי "דיזלגייט", חרגה במהירות רבה מגבולות ארה"ב, שבה דובר בכחצי מיליון רכבים, כאשר לפי החברה בכל העולם הותקנה התוכנה בכ-11 מיליון כלי-רכב. במסגרת הבדיקות שערכה פולקסווגן בעקבות פרשת 'דיזלגייט', התגלה כי החברה העריכה לא נכון את רמת פליטת הפחמן הדו-חמצני ואת נתוני צריכת הדלק של מאות-אלפי כלי-רכב שנמכרו באירופה וברחבי העולם.
הפרשה תעלה לצ'ימפיון 70 מיליון שקל מס
זמן קצר לאחר שהפרשה התפוצצה, הודיעה סוכנות צ'מפיון-מוטורס, יבואנית רכבי פולקסווגן לישראל, כי בכבישי ישראל נוסעות כ-11 אלף מכוניות מזהמות.
ההודעה הזאת של החברה הולידה בקשה לתביעה ייצוגית נגד היבואנית צ'מפיון-מוטורס, שבמסגרתה דורשים התובעים מהיבואנית להעניק ללקוחות בישראל פיצוי; וכן תביעה לפצות את כלל הציבור על נזקי זיהום האוויר.
ההודעה הדליקה נורה אדומה לא רק בקרב בעלי כלי-הרכב המזהמים, אלא גם ברשות המסים, שפתחה בחקירת החברה. זאת, על רקע הטבות מס שקיבלה החברה במסגרת "המיסוי הירוק" (ראו מסגרת). בתום חקירה מהירה הוציאה הרשות לצ'מפיון-מוטורוס שומת מס בהיקף כ-100 מיליון שקל, המורכבת מ-64 מיליון שקל על הקרן (שווי הטבות המס במסגרת המיסוי הירוק), ו-35 מיליון שקל בגין קנסות ריבית והצמדה.
בעניין המס - "גלובס" חשף לאחרונה, כי פרשת "דיזלגייט" תעלה לצ'ימפיון-מוטורוס כ-70 מיליון שקל מס. זאת, לאחר שבמסגרת הסכם שומה שיביא לסיום המחלוקת על דרישת רשות המסים להפרשי מס ירוק, שנובעים מפרשת "דיזלגייט", הגיעו הצדדים להסכמה, כי השומה תיסגר בתשלום של כ-70 מיליון שקל.
ליועץ-המשפטי לממשלה מוקנית סמכות חוקית להצטרף לכל בקשה לתובענה ייצוגית, כמו גם לתביעות אחרות, שבהן הוא רואה חשיבות ציבורית וצורך לבטא את האינטרס הציבורי בהליך.
בין היתר הגיש היועמ"ש עמדה בתביעות הייצוגיות נגד חברת החשמל, בגין חריגות השכר לעובדים ולגמלאים לאורך השנים, עלויות שהוכנסו לתעריף החשמל ומומנו על-ידי הציבור; וכן טעות אקטוארית בחישובי החברה על המחויבות שלה לפנסיה.