מכשור רפואי/ צילום :Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
לפני שהגיע לעולם המכשור הרפואי, אלדד שמש היה סמנ"כל הפיתוח של חברת חלל תקשורת והוביל את התכנון של לווייני עמוס 4, 5 ו-6. "עזבתי זמן קצר לפני שעמוס עלה באש", הוא מספר, "ולפני כמה ימים התבשרנו שעמוד 8 יחזור לחברה. אני שמח מאוד כאזרח ישראלי, אבל כבר נמצא אישית במקום אחר".
המקום האחר הוא חברת Cardiacsense. "הכוונה היית לפתח מכשיר שיבדוק דופק בזמן תנועה ללא רצועות לחזה, עבור מי שעושה ספורט בשעות הערות וכן לניטור בעיות שינה. כשהגענו להתייעץ עם פרופ' סמי ויסקין מבית החולים איכילוב, הוא אמר לנו 'אין לנו ממש צורך במכשיר כזה', אבל אז פתאום הוא אמר 'בואו רגע', לקח אותנו לחדר הניתוח, הצמיד את המכשיר לאחד החולים, אני זוכר אותו עד היום - אדם עצום מימדים מתיירות המרפא. ויסקין הביט במכשיר שלנו, הביט ב-EKG, ואמר לי - מזל טוב, אתם בודקים דופק כמו מכשיר EKG".
מה המשמעות של בדיקה כזו?
"היום יש שני סוגים עיקריים של בדיקות דופק. אחת היא דופק ממוצע - זה מה שבודקים שעוני הספורט. בדיקת דופק אחרת לגמרי היא זו שמודדת כל פעימה ופעימה. אפשר למדוד זאת באמצעות מכשיר הולטר שנלבש מתחת לחולצה, אבל אנשים לא מסוגלים ללכת עם מכשיר כזה באופן יומיומי.
"היכולת שלנו למדוד כל פעימה ופעימה באמצעות שעון שניתן לענוד לאורך כל היום, מאפשרת לנטר את פעילות הלב באופן רציף. כך ניתן לזהות בזמן אמת או אפילו מראש, הפרעות קצב לב כגון דום לב, פרפור עליות, ועוד. ניסוי שערכנו יחד עם חברה בינלאומית, לא גדולה מאוד אבל כזו שגייסה סכומים מרשימים, הראה שיש לנו שיעורי דיוק של 98% מן ה-EKG".
המדידה היא באמצעות חיישן אופטי, שמודד את התרחבות והתכווצות כלי הדם, יחד עם מערכת עיבוד אותות אשר יודעת לזהות את התנועה של כף היד, ולנטרל את הרעש הנובע מן התנועה הזו. התזוזות האלה הן מה שמפחית את הדיוק בבדיקה למוצרי הספורט כמו שעון אפל או פיטביט. התוצאות שלנו בזיהוי פרפור עליות טובות משל אפל. לכן כל חברה גדולה רוצה לפגוש אותנו עכשיו".
ב-2016 ביצעה החברה בדיקה לזיהוי דום לב, בחולים לאחר השתלה של קוצב. במטופלים אלה נהוג ליזום דום לב בכוונה, כי לוודא בסיטואציה מבוקרת שקוצב הלב עובד. "זיהינו 10 מקרי דום לב מתוך 10", אומר שמש. כעת מתחילה החברה בבדיקת פרפור עליות. תחום פעילות אפשרי נוסף הוא ניטר של לחץ דם בזמן ניתוחים קשים. כיום נהוג לעשות זאת באמצעות החדרת חיישן לעורק בזרוע. קרדיאקסנס מקווה כי השעון שלה יאפשר להחליף זאת בפתרון לא פולשני.
קרדאקסנס נוסדה ב-2009 וב-2014 עברה את השינוי ממוצר ספורט ואיכות חיים למוצר רפואי. ב-2016 קיבלה החברה השקעה של 800 אלף דולר ממשקיעים פרטיים. ב-2018 גייסה עוד מיליון דולר ממרחביה ושתי חברות פרטיות. ב-2017 גייסה החברה 1.7 מיליון דולר ממשקיע פרטי גדול.
כעת פונה החברה למימון המונים דרך פלטפורמת טוגדר - צעד לא שגרתי עבור מכשיר רפואי שפונה לעולם הרפואי.
"לא רצינו לפנות לקרנות הון סיכון כי אנחנו לא רוצים להידלל ב-40% בשלב זה ואם נגייס פחות מכך, לא נגיע לסכום שמעניים אותם. אנחנו מעדיפים להגיע אליהם אחרי שנקבל אישור שיווק באירופה או בארה"ב".
זה לא מסבך את מבנה בעלי המניות שלכם?
"כל משקיע של פחות מ-100 אלף דולר מאוגד תחת טוגדר ולכן הם כולם נחשבים לבעל מניות אחד".
איך נערך השיווק של ההצעה?
"טוגדר אחראית על השיווק בין המשקיעים שלה. לכן גיוס כזה לא דורש מאיתנו לא משאבים רבים ולא תשומת לב ניהולית רבה".
קרדיאקסנס - תעודת זהות
שנת הקמה: 2009
תחום פעילות: שעון לבדיקת דופק מדויקת
מנכ"ל: אלדד שמש
משקיעים: חברת מרחביה הבורסאית ומשקיעים פרטיים
שלב בפעילות: ניסוי קליני
לכל כתבות המדור השקעות המונים>>