מיכאל רוכרברג / שלומי יוסף
ראש עיריית רמת השרון לשעבר, איציק רוכברגר, לא יוכל להתמודד במרוץ לראשות העירייה - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר דחה את עתירתו הדחופה של רוכברגר נגד פסילתו מלהתמודד במערכת הבחירות לראשות העיר שתתקיים ב-30 באוקטובר, בעקבות הרשעתו בפלילים והקביעה כי יש קלון במעשיו.
השופטת אורנה לוי ציינה בפסק הדין כי "במיוחד במקרה של העותר (רוכברגר, א' ל"ו), בו בית המשפט במסגרת גזר הדין הדגיש והרחיב בנושא הקלון אשר יש לייחס לעבירות שביצע, אין כל הצדקה לא להחיל עליו את הוראות הפסילה". עוד הוסיפה השופטת כי "תכלית החוק היא לא לאפשר למי שהורשע בעבירה אשר דבק בה קלון להיכלל ברשימת המועמדים".
כפי שנחשף ב"גלובס", בשבוע שעבר הודיעה מנהלת הבחירות לאזור רמת השרון לרוכברגר כי הוא פסול מלהתמודד במערכת הבחירות לראשות העיר בעקבות קלון שהוטל עליו בעקבות הרשעתו בעבירות מרמה הפרת אמון וזיוף בשנת 2015. בית משפט השלום קבע כי קיבל לידיו 118 אלף שקל כהחזר הוצאות מקרן ההשתלמות של עובדי הרשויות, ובכך פעל בניגוד לחוק הרשויות המקומיות, האוסר על ראש רשות לעסוק בכל עסק אחר בזמן כהונתו. על-פי ההרשעה נהג רוכברגר להגיש לקרן קבלות וחשבוניות שאינן קשורות לפעילותו בה, ובהן רכישת מצרכים ביתיים בסופרמרקט, הוצאות נסיעה לחו"ל של בתו ושיעורי אנגלית שלמדה. זאת, תוך זיוף פרטים המופיעים בהן, כך שייחזו כהוצאות שבגינן התאפשר לו לקבל החזר מן הקרן.
בית המשפט הטיל על רוכברגר עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 40 אלף שקל. כן נקבע כאמור כי במעשיו של רוכברגר דבק קלון.
חוק הבחירות לרשויות המקומיות קובע כי מועמד עם עבירה שיש בה קלון לא יכול להתמודד במשך 7 שנים אחרי שסיים לשאת את גזר הדין. יתרה על כך, מעבר לחקיקה, בהכרעת הדין הפלילית בעניינו של רוכברגר נכתב מפורשות כי העבירות שהוא ביצע - זיוף חשבוניות, מרמה והפרת אמונים - מטילות עליו קלון. על הרקע הזה נפסלה מועמדותו של רוכברגר.
ואולם לטענת רוכברגר, הסעיף הרלוונטי בחוק הבחירות - סעיף 7(ב) לחוק הבחירות, הקובע את התנאים לפסילת מועמד בבחירות - אינו חל בעניינו. בעתירתו טען רוכברגר, באמצעות עורכי הדין רנאטו יאראק, דנה יאראק-זהרוביץ ואוהד יאראק ממשרד מ.פירון ושות', כי הסעיף קובע כי מועמד אינו יכול להתמודד ולהיבחר כראש הרשות במקרה שהורשע בעבירה שנקבע לגביה כי יש עמה קלון; נדון בפסק דין סופי לעונש מאסר בפועל; עונש המאסר בפועל שהוטל עולה על 3 חודשים; וטרם חלפו 7 שנים מיום שסיים לשאת את עונש המאסר בפועל. לטענתו, לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל אלא עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, וכן עונש המאסר שהוטל עליו קצר מהעונש הנדרש בסעיף 7(ב) לחוק הבחירות ואינו עולה על 3 חודשי מאסר בפועל.
השופטת אורנה לוי דחתה בפסק הדין את טענתו של רוכברגר כי היות והוא ריצה עונש של עבודות שירות, ולא עונש מאסר, אין לפסול את מועמדותו, תוך שהיא מציינת כי העליון כבר פסק בעבר כי עבודות שירות אינן אמצעי ענישה נוסף ושונה אלא רק דרך לריצוי עונש מאסר בפועל. "מאסר בפועל לעניין סעיף 7(ב) לחוק הוא אותו מאסר בפועל בהתאם לחוק העונשין, ואין כל רלוונטיות לשאלה באיזה אופן בוצע - כולו או חלקו - האם בין כותלי בית הסוהר או על דרך עבודות שירות, לאחר שהנאשם נמצא מתאים לשאת את עונש המאסר בפועל בדרך זו. עבודות שירות אינן מהוות אמצעי ענישה אחר ושונה ממאסר בפועל", נכתב בפסק הדין.
השופטת ציינה כי "הפרמטר הרלוונטי הוא העונש שהוטל בגזר הדין - מאסר בפועל - ללא כל נפקות לשאלה אם ניתנה אפשרות לבצעו על דרך עבודות שירות.
באשר לטענת רוכברגר בדבר קיומו של ספק בהוראות החוק אשר צריך להביא לקבלת טענותיו, ציינה השופטת כי "אין כל ספק, והדברים ברורים". לדבריה, "ניתן לראות כי זו הייתה כוונת המחוקק, והמחוקק היה ער לכך שמאסר בפועל, לעניין זה, כולל ביצועו על דרך עבודות שירות".
כן דחתה השופטת את טענותיו של רוכברגר בדבר הפגיעה בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, תוך שהיא מציינת כי "בית המשפט העליון כבר קבע בעניינו של העותר כי 'גם על הזכות לבחור ולהיבחר, עם כל חשיבותה, לסגת לעתים מפני שיקולים אחרים, ואין היא זכות מוחלטת'".
העליון קבע כי בהגבלת המניעות של מורשע בפלילים שהוטל קלון על מעשיו ל-7 שנים - איזן המחוקק כראוי בין הצורך להבטיח את הרחקתו של אדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון מן השלטון המקומי, לבין הזכות לבחור ולהיבחר, שהיא מזכויות היסוד של משטרנו הדמוקרטי.
התיק נוהל על-ידי עו"ד גדי שילה מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).
"להבטיח את טוהר המידות בשלטון המקומי"
התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה: "אנו מקווים כי החלטתו של בית המשפט תשים סוף למעלליו של איציק רוכברגר ותבהיר לו אחת ולתמיד כי הוא איננו ראוי להמשיך ולכהן במשרה ציבורית, לא כל שכן כראש עיר. רוכברגר ניהל קמפיין בחירות מזה מספר חודשים והוליך שולל את ציבור הבוחרים במצח נחושה, כשהוראות החוק בעניין ברורות - אסור לו להתמודד, כמו שאכן קבע בית המשפט.
"לא בכדי קבע בית המשפט בהליך הפלילי בעניינו של רוכברגר, עוד בשנת 2015, כי 'במעשיו סטה הנאשם באופן רע וקשה מדרכי היושר, האמינות וההגינות, שהן מהתכונות הבסיסיות הנדרשות מנבחר ציבור. זכאי הציבור כי בראשו ולשירותו יעמדו אנשים ראויים, ישרים, אמינים והגונים, בעלי סולם גבוה של מידות וערכים.
"אנו מברכים על החלטת בית המשפט בענייננו ומקווים כי החלטת השופטת שמה קץ לעניין. התנועה תמשיך ללוות את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות על-מנת להבטיח את טוהר המידות בשלטון המקומי".