גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למי קראת "פג תוקף"?

מי מעלים את בני ה–50 משוק העבודה?

1. לא אשכח את השיחה הזו. הופתעתי כשהוא פנה אליי לבקש עבודה. הוא היה עורך עם ניסיון מקצועי אדיר בתחום כתבי העת הכלכליים, ובגיל המתקרב ל-60 לא הצליח למצוא עבודה בתחומו. בשיחה הארוכה שלנו הוא סיפר כמה תשובות מתחמקות כבר קיבל, וכמה נאמר לו שהוא מנוסה מדי. חשבתי שההבנה המקצועית שלו היא יתרון אדיר, אבל זה לא הלהיב את המעסיקים שאליהם פנה.
ידעתי במעומעם שקיימת תופעה כזו. ראיתי את זה אצל מנהלים שהגיעו לפסגה מקצועית וחשבו שזה אחלה מקום להיות בו, ושזה שלהם מעכשיו. אבל זה, כמובן, לא החזיק לנצח. אחרי גיל 50 הם נקלעו למבוי סתום. מקורות ההכנסה התחילו להתייבש.

2. עוד בשנות ה-20 שלי ככתבת כלכלית שאלתי את עצמי: לאן הם נעלמים, אנשי השיווק והפרסום, כשהם מגיעים לגיל 50? איך הם מתאדים? ואיך זה שחוק שימור המסה לא עובד עליהם. אז היו כמעט רק גברים. היום אלה בעיקר נשים. והנשים האלה, מוכשרות ומנוסות, מגיעות להתמוטטות כשהן מגלות שבגיל מסוים, כמה שרירותי, הן הופכות להיות שקופות בשוק. שקופות!
בגיל 45, אחרי חיפושים מייגעים, היא, ששימשה כמנהלת מכירות בחברת מוצרי צריכה, הבינה את העיקרון. מסכת הראיונות המשפילה דפקה לה את הרצון לחיות. היא החליטה שהיא לא חוזרת לשוק העבודה כשכירה, כי היא לא רוצה לראות את עצמה כמה שנים מאוחר יותר, כשהיא כבר בת 50, שוב מחזרת על הפתחים. היא הקדימה רפואה למכה, והפכה עצמאית. השוק לא הותיר לה אופציות.

3. מנכ"ל של יבואנית מוצרי טלפוניה סיפר לי שהוביל מיזוג עם חברה אחרת, והדבר הראשון שעשה אחרי שהחליט על התייעלות, זה לשמוע את עצמו אומר: 'קודם נעיף את הזקנים'. זה היה לו ברור. אז, בתחילת שנות ה-40 שלו, הוא הרגיש אותה התנשאות כלפי אנשים מבוגרים. התפיסה עבדה על אוטומט: הם היו מיותרים בעיניו. אבל החיים, כדרכם, עוברים כהרף עין, ועכשיו הוא המבוגר.
היום הוא כבר יודע. הוא למד על בשרו שדווקא אותה עובדת מבוגרת שרצה להעיף הייתה זו שהחזיקה את כל העסק, ועם כל הכבוד לרעיונות התוססים של הצעירים, הניסיון והבשלות שלה אפשרו לעקוף הרבה מהמורות שאף אחד מהצעירים שבנה עליהם לא ידע לצפות. הוא גילה שאותם 'מיותרים' הם אלה שידעו לראות את התמונה המלאה והמאוזנת, שהצילה את החברה. זה היה שיעור חשוב. הוא למד לראות מעבר לסטראוטיפ ולדעות הקדומות.

4. לימדו אותנו להסתכל בעין עקומה על מבוגרים. אנחנו מוזנים בהרבה דימויים שליליים על זקנה כמשהו שמכבה את החיים. אבל עכשיו ההסתכלות העקומה הזו הופכת בעייתית מאי פעם. בעידן שבו מצטלבות שתי המהפכות הגדולות של המאה ה-12 - המהפכה הטכנולוגית והארכת תוחלת החיים - נוצרת דרמה מורטת עצבים. הטכנולוגיות הרפואיות מאריכות בצורה ניכרת את משך החיים. אם בתחילת המאה ה-20 מתו בממוצע בגיל 50, היום זה בגיל 80, ובארץ תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם. אז העולם יהיה שייך לזקנים? כן. בהרבה מאוד מובנים.
דיברתי על זה עם חוקרת המוח פרופ' מיכל בארי, שחקרה כבר אלפי מבוגרים. 'זה מטורף לקחת אדם בן 65 בשיא הפעילות האינטלקטואלית שלו ולהוציא אותו משוק העבודה', היא אומרת לי. בגיל 65 מהירות התגובה פחות טובה משהייתה, אבל אם אתה בסך הכול בריא, קורים תהליכים מתקדמים במוח, הצטברות עצומה של ידע, ניסיון, יכולות אינטלקטואליות ורגשיות, וידיעה איך להתנהל בעולם, ומצד שני ירידה בנוקשות המאפיינת צעירים. מבחינתה, בגילים המתקדמים אתה יותר אפקטיבי מבגיל 27.

5. אז מתי אנשים מפסיקים לעבוד? בימים אלה, כשמתווכחים על העלאת גיל הפרישה, שוכחים משהו: גם אם אתה כשכיר מאוד רוצה להמשיך לעבוד, מישהו הרי צריך לרצות להעסיק אותך.
לכאורה, אין קושי חריג לעובדים לשמור על מקום העבודה שלהם לקראת פרישה. בפועל, מה קורה לאנשים בגיל הזה שניסו להתקדם, או חיפשו מקום אחר? בהרבה מקרים הם לא הצליחו למצוא חלופה, ונדחקו החוצה משוק העבודה. מגיל מסוים משך האבטלה ארוך יותר, הסיכוי לחזור לשוק נמוך יותר והסיכוי להתייאש מהחיפוש - גבוה יותר.
כשתמצא את עצמך בחוץ תגלה עוד משהו: המופע הכי חזק של האייג'יזם הוא במעבר בין ארגונים. כשתחפש עבודה תלמד שמעסיקים פחות רוצים להמר על מישהו פחות צעיר. למה הדבר גורם? עובדים בגיל טרום פרישה נוטים פחות להחליף מקומות עבודה בגלל הסיכון להישאר בלי כלום בסוף. המסקנה: לא מומלץ לחפש עבודה בגיל הזה, אם אתה רוצה למצוא אותה כשאתה עוד בגילך.
על פי ניתוחים סוציו-דמוגרפיים, ההשתתפות בכוח העבודה של גברים ונשים מגיעה לשיא במחצית השנייה של שנות ה-40 לחיים, אבל אחר כך היא מתחילה לרדת. חלק מההסבר הוא ירידה בביקוש לעובדים בני 50-65.
בדרך כלל ההתנגדות להעלאת גיל הפרישה נובעת מהצורך להגן על השכבות החלשות במקצועות שוחקים. אבל מה לגבי המקצועות הבכירים וניהול הביניים? שם זו פחות שחיקה ויותר דחיקה.

6. לפי התחזית הדמוגרפית, בעוד 15 שנה מספרם של בני ה-65 ומעלה צפוי להכפיל את עצמו. זה אומר, שאם ימשיכו לפלוט עובדים מהשוק מוקדם מדי, הם ייפלו למעמסה על האוכלוסייה העובדת.
מקומות עבודה רבים מסיימים העסקה של עובד בגיל הפרישה למרות שהיו יכולים להפיק ממנו עוד הרבה תועלת. בהרבה מקרים עובדים בכירים ייאלצו לעזוב לא בגלל שהם רוצים, וגם לא כי הם כבר הפסיקו לייצר ערך.

7. אז לאן באמת נעלמים המנהלים בגיל 50? במקרה הטוב הם יהפכו ליועצים, מלווי ארגונים, יקימו אולי עסק קטן. ובמקרה הפחות טוב, הם פשוט יישארו בבית.
הנה אני מקשיבה לה, אשת מקצוע רצינית ומנוסה במגזר הציבורי. בגיל 48 היא מחפשת ומחפשת, אבל כבר שנה וחצי היא לא מוצאת עבודה. שנה וחצי!
היא שלחה כל כך הרבה קורות חיים, הלכה לראיונות מפרכים, התכוננה למכרזים, עברה דינמיקות קבוצתיות, אבל לא הצליחה להביא את הנעיצה. היא התחילה להיבהל ממש, כשהחודשים נערמו זה על זה ושום מקור פרנסה לא נראה באופק. כשפגשתי אותה כבר הייתה במצב של פאניקה, שלא הצליחה לרסן.
ייקחו עוד כמה חודשים עד שהיא תתעשת ותבין שהיא חייבת ללמוד עכשיו הרבה מיומנויות חדשות. לכתוב ברשת, לעשות חיתוך נכון של תמונות, לתקשר עם כותבי קוד, לפתוח חנות באמזון, להסביר את המיזם שלה בכמה משפטים שמביאים סיפור. היא תיקח אחריות ותהפוך הרבה יותר גמישה ומעודכנת. היא תברא את מערכת ההפעלה שלה מהתחלה.

8. אנחנו חיים בעידן שבו נצטרך לעבור הרבה יותר קריירות ודיסציפלינות מכפי שחשבנו. בטח הרבה יותר מההורים שלנו, שעשו רק קריירה אחת. והילדים שלנו? יצטרכו לזוז עוד הרבה יותר. נצטרך ללמוד עוד מיומנויות בחיים חוץ ממה שלמדנו עד עכשיו. נצטרך ללמוד לנוע במרחב התעסוקתי עם פחות רשתות הגנה מסורתיות. ולפעמים הנגזרת של זה תהיה להפוך עצמאי.
נגמר העידן, שבו אמרנו לעצמנו - 'זה אני' ו'זה המקצוע שלי'. זה יהיה בלתי נמנע. נצטרך לעבור שינוי תודעתי עמוק. כולנו, כי הכלכלה תקבע לנו.
התרגלנו לחשוב על הקריירה שלנו כעל משהו ליניארי. משהו שהולך ומתפתח לקראת איזשהו שיא. אבל הליניאריות הזו כבר לא באמת מתאימה לעידן הנוכחי. לא משנה לאיזה מעמד בכיר הגעת, משלב מסוים יהיו עליך פחות קופצים, מעסיקים ירצו שתקבל פחות ותיתן יותר. מי שלא ישחרר את האגו ויאחז בכל הכוח בקיים - יחטוף. זו מפת המציאות החדשה. וכן, היא מאוד לא נוחה.
האם כל הנטל ייפול עלינו כיחידים?
ייתכן שהמדינה תצטרך להעמיד מודל חלופי, בנוסח המודל הסקנדינבי, שבו ישולם שכר בסיסי לאזרחים גם אם הם לא עובדים. ואולי נצטרך להמציא פלטפורמות תעסוקתיות אלטרנטיביות, שיתאימו לביקושים החדשים שנולדים בשוק.
זה לא נוח. לא נוח להגיע לגיל 45, 50 ו-60 ולהתחיל לשאול מה הצעד הבא שלי. אני הרי לא טירון, שמוכן לקחת כל דבר, אבל גם לא כל אחד מוכן לקחת אותי.

9. אז ממתי אתה נחשב מבוגר בשוק העבודה? מנהלי השמה מתחילים לספור כבר מגיל 40. אז זהו האבסורד: בני ה-45 צפונה, שהילדים הקטנים שלהם כבר גדלו, שמתפנים להם יותר אנרגיה, יותר זמן, ובדרך כלל גם יותר סבלנות, ובטח גרפו יותר ניסיון וידע - דווקא אז הם הופכים נדרשים פחות. השוק נרתע מהם. איזה פספוס של שוק העבודה!
נועה אוחיון, מומחית השמה מהדור החדש, מודה שהיא אישית ממליצה לא לכתוב את הגיל בקורות חיים. קודם תגיעו לראיון, היא אומרת. הרי פמפמו לנו שכבר לא חשוב התואר, הניסיון הופך להיות הדבר הכי חשוב. אז איך זה שהמבוגרים שצברו הרבה ניסיון הם לא הדבר הכי לוהט בשוק?
נדמה שבדיוק כאן נכנסת לתמונה האפליה.
אפליה נגד מבוגרים יושבת על תפיסות שליליות. הם נתפסים מיושנים, נוקשים בחשיבה, חסרי תועלת, לא רלוונטיים. זה כל כך טבוע בתרבות, שלפעמים אדם מתחיל להאמין על עצמו מה שמקובל לחשוב עליו, מרגע שהגיע לגיל מסוים. הסתיידות העורקים היא בעיקר של הקונבנציה החברתית המיושנת על "הזדקנות". לא מומלץ להתייחס ביהירות לזקנים. בתרחיש הטוב, כולנו נגיע לשם. אולי אפילו כבר הגענו.

10. בעידן הנוכחי כל תפיסת הגיל השתנתה. האם באמת בני ה-60 של היום גמרו את הסוס? רבים מהם מגיעים לגיל הזה כשהם בשיא האנרגיה, הפעלתנות והמרץ. חלקם עושים ספורט בתדירות גבוהה, יותר ממה שעשו בכל שלב בעבר. האם בגיל הזה הם גמורים? הכי לא. יש בני 65-70 שאני מכירה, שרצים 10 קילומטר כמה פעמים בשבוע.
כמה פרדוקסלי המצב שבו כשיש להם מספיק כסף, והעסק הוא שלהם, הם ממשיכים לעבוד, כי הם לא זקוקים למעסיק שיאפשר להם. לרוב הציבור אין הפריבילגיה הזו להמשיך לעבוד רק כי הוא יכול ורוצה.

11. בשוק נוצרת אנומליה. מתקבע פער בלתי נסבל בין הגיל שבו אנשים נפלטים מהעבודה לבין הגיל שבו הם מתחילים לקבל את הפנסיה. הקומבינציה האכזרית הזו גורמת לכך שהדור הנוכחי נופל בין הכיסאות. לדור בני ה-40-50 הכי קשה. מאלצים אותם להפסיק לעבוד, מורידים עליהם מסך כשרבים מהם עדיין מאוד חזק בעשייה. במצב כזה, חלק גדול מדי מחייו המתארכים של אדם, הוא יישאר מחוץ לשוק העבודה, מה שיכול לפרק. והוא לא היחיד שמפסיד. מי עוד? המשק כולו. 15 שנים של עבודה שהמשק מפספס בענק.

12. כדי לתקן את המעוות נדרש שינוי תודעתי עמוק. אם שוויון פירושו "ללא הבדל דת, גזע ומין", נתעקש גם על "ללא הבדל גיל".
כמו שלא מוכנים עוד לקבל סקסיזם וגזענות מכל סוג שהוא, אולי יגיע שלב שלא יהיו מוכנים לקבל יחס מפלה כלפי אנשים רק בגלל הוותק שלהם על פני כדור הארץ. זה קנס גדול מדי.

עוד כתבות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

תקיפות של חייל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

"פצצות עוצמתיות": צה"ל תקף תשתיות טרור של החות'ים בתימן

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת