העובדים השחוקים ביותר במערכת הבריאות בישראל: רופאים מתמחים

כך עולה מסקר שנערך בפעם הראשונה במשרד הבריאות ובדק יותר מ-40 אלף עובדי המשרד • 45% מעובדי המשרד אמרו שהם כמעט תמיד סחוטים פיזית, 35% מהם מרגישים שחוקים ו-30% העידו שהמצברים שלהם התרוקנו

רופא / צילום: שאטרסטוק
רופא / צילום: שאטרסטוק

רופאים מתמחים הם העובדים השחוקים ביותר במערכת הבריאות בישראל, ואחריהם הסטאז'רים - כך עולה מסקר הנערך בפעם הראשונה במשרד הבריאות, ונועד לאמוד את רמות השחיקה של כלל עובדיו. הסקר, שבו השתתפו יותר מ-40 אלף עובדי המשרד, הוא חסר תקדים בהיקפו בישראל. רמות השחיקה נמדדו בסולם של 1 עד 7 - סולם מקובל בעולם למדידת שחיקה - כאשר ציון הגבוה מ-3 מסמן רמות שחיקה גבוהות המחייבות התייחסות.

ציון השחיקה של המתמחים ברפואה הוא 4.3 והסטאז'רים - 3.9. רופאים ככלל הם העובדים השחוקים ביותר במערכת הבריאות, וציון השחיקה שלהם הוא 3.59. השחוקים אחריהם הן אחיות, עם הציון 3.51, עובדי מקצועות הבריאות (3.35) ועובדי מנהל ומשק (3.11). רופאים מתמחים בישראל הם כוח העבודה העיקרי בבתי חולים בישראל ומבצעים 6 תורניות ויותר מדי חודש, הנמשכות 26 שעות כל אחת - כך שמועדותם לשחיקה גבוהה לא מפתיעה.

מדד השחיקה הממוצע של כלל העובדים במערכת הבריאות הוא 3.4 - ציון גבוה מאוד. כך למשל, בסקר שחיקה זהה שעליו השיבו לפני כמה שנים 20 אלף איש העובדים במגזר הפרטי והציבורי בישראל, מדד השחיקה היה 2.2. הציונים הממוצעים בישראל ובעולם נעים סביב 2.5.

על סקר השחיקה הוזמנו לענות כל עובדי מערכת הבריאות הציבורית, כמעט 144 אלף איש: עובדי משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים. 30% מתוכם השיבו על הסקר - 42,534 עובדים.

את הסקר יזמו והובילו ד"ר שגית ארבל אלון, סגנית מנהל המרכז הרפואי שיקומי רעות, ורד קיויתי, מנהלת אגף משאבי אנוש במשרד הבריאות ואיילת גרינבאום, מנהלת אגף השירות במשרד הבריאות. פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, החוקרת שחיקה ולחץ בעבודה, סייעה בפיתוח המתודה והעניקה ליווי אקדמי. לפני כמה חודשים ליוותה טוקר סקר נוסף בתחום השחיקה שנעשה בקרב עובדי הפרקליטות, וממנו עלה שמחציתם שוקלים לעזוב את עבודתם.

לפי טוקר, עובד שחוק "חווה תשישות רגשית (מתקשה לגלות אמפתיה לאחרים), תשישות פיזית (חש עייפות וחוסר אנרגיה) ותשישות קוגניטיבית (מתקשה להתרכז ולהתמקד)".

סקר השחיקה כלל התייחסות לשלושת רכיבי שחיקה אלה - שחיקה פיזית, קוגניטיבית ובין-אישית, כאשר בכל אחת מהקטגוריות העובדים התבקשו להתייחס לכמה אמירות - תשע בסך הכל. מדובר באמירות כמו: "המצברים שלי התרוקנו"; "נשבר לי"; קשה לי להתרכז; אין לי כוח להשקיע רגשית בעובדים או מטופלים; קשה לי לחשוב על דברים מסובכים; אין לי יכולת להיות סימפטי לעובדים או מטופלים. לגבי כל אחת מהאמירות, העובדים התבקשו לדרג את עצמם בסקאלה שנעה מ-1 (לעתים רחוקות) ועד 7 (בתדירות גבוהה מאוד), והציון הסופי הוא הממוצע של תשע התשובות.

45% מעובדי המשרד אמרו שהם כמעט תמיד סחוטים פיזית; 35% מהם מרגישים שחוקים; ו-30% העידו שהמצברים שלהם התרוקנו.

מקור: משרד הבריאות
 מקור: משרד הבריאות

העובדים גם נשאלו ביחס לגורמים שעשויים לגרום לשחיקה כמו קונפליקטים בין בעלי תפקידים, עומס פיזי, עומס עבודה ומטלות וקושי לשלב בין בית לעבודה. בנוסף נבדקו תחושת אפליה וחשיפה לאלימות מילולית ופיזית.

הסקר מצא, שככל ששעות העבודה עולות, כך רמות השחיקה גבוהות יותר, ושהשחיקה גבוהה יותר בקרב העובדים הצעירים יותר ובעלי ותק נמוך יותר - דבר המתיישב עם השחיקה הגבוהה בקרב מתמחים וסטאז'רים. "אנשים מבוגרים יותר ככלל נוטים לדווח על רמות אושר גבוהות יותר מאנשים צעירים, דבר שיכול להסביר את הממצאים האלה", אומרת טוקר, "וכן מי ששרדו במערכת זמן רב הם ככל הנראה העובדים הבריאים יותר, כי מי שנשחקו מאוד כבר עזבו. עובדים צעירים גם מתמודדים עם עומסים של ניהול משפחה עם ילדים קטנים, דבר המעצים את הקושי".

בחלוקת השחיקה לפי סוג הארגון, נמצא שבבתי חולים רמת השחיקה הממוצע היא הגבוהה ביותר (3.46), ואחר כך בקופות החולים ובמשרד הבריאות. מבין בתי החולים, בבתי החולים הגריאטריים השחיקה גבוהה יותר, מעט פחות בבתי החולים הכלליים ושחיקה נמוכה יותר בבתי החולים הפסיכיאטריים. בבתי חולים המחלקות שבהן רמות השחיקה הגבוהות ביותר הן פנימית, מיון (רפואה דחופה), כירורגית וגריאטרית.

מקור: משרד הבריאות
 מקור: משרד הבריאות

70% מהעובדים במערכת הבריאות חשופים לאלימות מילולית

בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות שהשיבו על הסקר - יש שיעור גבוה של מדווחים על חשיפה לעומס עבודה גדול (59%). 40% דיווחו על עומס מטלות אדמיניסטרטיביות ועוד 33% על קושי לשלב בין בית לעבודה. מצד שני, כמעט 70% מהמשיבים דיווחו על אווירת שיתוף ועזרה הדדית, ו-65% דיווחו על גיוון ועניין בעבודה.

באמצעות ניתוח סטטיסטי נבדקה מידת הקשר של הגורמים השונים עם שחיקת העובד במערכת הבריאות.

מהסקר עלה כי הגורמים המשמעותיים ביותר הקשורים לשחיקה במערכת הבריאות באופן כללי, מבין גורמי הלחץ (הקשיים) הם: הקושי לשלב בין בית ועבודה, עומס בעבודה, הסביבה הפיזית וקונפליקטים בין בעלי תפקידים.

מצד שני, נמצא שגיוון ועניין בעבודה תורמים מאוד במניעת תחושת השחיקה, ועוד תורמים לכך התחושה שהארגון מחויב לבריאות העובד; שלעובד יש יכולת להשפיע וליזום; ושקיימת אווירה של שיתוף ועזרה הדדית.

בכל הנוגע לאלימות, הסקר מצא שכ-17% מהעובדים במערכת הבריאות חשופים לאלימות מילולית בתדירות גבוהה וכ-70% חשופים אליה בתדירות כלשהי.

פרופ' טוקר מציינת שייחודו של הסקר גם בכך שהוא כולל את כל סוגי העובדים, לרבות עובדי מינהל ומשק, "שלעתים נתפשים כעובדים שקופים". היא הוסיפה שיש נטייה לחשוב שרק חברות מסוגן של גוגל עוסקת בחשיבה על רווחת העובד, "ומתברר שהמגזר הציבורי הוא שמוביל את המהלך ואפילו יכול ללמד את המגזר הפרטי שיעור או שניים".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף בהתייחסו לסקר, "שהשחיקה נובעת מבעיות היסוד של המערכת והיא גם בעיית יסוד בפני עצמה. אנחנו נחושים להתמודד עמה. כדי לתת טיפול טוב צריך להבטיח את רווחת ושלום העובדים. אני מאמין שהסקר ייתן לנו כלים ופתרונות".