שרת המשפטים איילת שקד / צילום: שלומי יוסף
שרת המשפטים, איילת שקד, הודיעה היום (ה') כי בכוונתה להעביר בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב את הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה (כולנו) להגנה על תושבי אדמות הכנסייה היוונית האורתודוקסית בירושלים, שאותן הם חכרו לפני עשרות שנים בחכירת משנה מקק"ל. הכנסייה היוונית מכרה את אותן קרקעות אחרי שנת 2010 ליזמים ישראלים המתכוונים לפנות את התושבים מבתיהם.
לאחר אישור הצעת החוק בוועדת השרים, היא צפויה לעבור בקריאה טרומית במליאת הכנסת כבר ביום רביעי הבא. לאחר מכן היא תוצמד להצעת חוק ממשלתית שתעלה השרה שקד בקרוב.
הצעת החוק מבקשת להלאים קרקעות למגורים שהחכירה הכנסייה לקק"ל בשנות ה-50. אותן קרקעות הוחכרו אז בחכירת משנה ל-99 שנה לתושבים בירושלים, ובשנים האחרונות מכרה אותן הכנסייה ליזמים פרטיים. ל"גלובס" נודע כי הסיבה לכך שהצעת החוק, שאותה יזמה ח"כ עזריה ביולי 2017, עולה שוב לסדר היום, היא העובדה שהמשא-ומתן בין היזמים שרכשו את הזכויות בקרקעות לבין התושבים הגרים בהן הגיע למבוי סתום.
העברת הזכויות למדינה
בשנים האחרונות נוצרה אי-ודאות משפטית לגבי אותן אדמות כנסייה בירושלים. זאת, לאחר שזכויות בהן, או זכויות חלקיות, נמכרו לגורמים פרטיים, חלקם לא ידועים. בעקבות העברת הזכויות שנעשתה, מצאו עצמם הדיירים, המחזיקים בקרקע מכוח חוזי חכירה ל-99 שנה, במצב שבו רוב חוזי החכירה שנחתמו בשנות ה-50 עתידים להסתיים. זאת, תוך שהם עלולים להידרש לשלם סכומי כסף נכבדים כדי להאריך את החוזים.
בהצעת החוק מוצע לקבוע הסדר, שלפיו הזכויות באותן קרקעות שנמכרו לידי גורמים פרטיים יועברו לקניין המדינה, וזאת בתמורה לפיצוי שיקבלו היזמים.
טעות היסטורית של קק"ל
ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה כי הסיבה שהשרה שקד נאלצה להיכנס לעובי הקורה בנושא זה נעוצה בבקשתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ. זאת, לדברי מקורבים לשרה, מתוך הבנה שעל המדינה מוטלת החובה למצוא פתרון לבעיה המשפטית שנוצרה עקב מכירת הקרקעות לאנשי עסקים פרטיים.
שקד מינתה צוות בין-משרדי לבחינת הפתרונות הנכונים עבור התושבים והאפשריים משפטית. שקד מסרה היום כי "נכון היה שקק"ל תממש את מחויבותה העקרונית לפני שנים ותרכוש את קרקעות הכנסייה, ובכך לא היינו נכנסים לתסבוכת משפטית זו. לאחר שהדבר לא נעשה, מחובתנו כמדינה להגן על התושבים שחכרו את הקרקעות מקק"ל באופן תמים. אסור לנו להפקיר אותם מול יזמים חזקים".
גורמים בכנסייה היוונית האורתודוקסית בירושלים הגיבו בעבר בזעם על קידום הצעת החוק ומסרו אז ל"גלובס" כי "מדובר בעוד צעד מביש במסע התעמרות שיטתי נגד הכנסיות והמיעוט הנוצרי בישראל, כחלק מהניסיונות להפר את הסטטוס-קוו וההסכמים הקיימים".
מקבוצת ניות קוממיות השקעות אשר רכשה את הבעלות בקרקעות הכנסייה היוונית-אורתודוכסית בשכונות ניות, טלביה ועמק המצלבה בירושלים, נמסר בתגובה:
"בניגוד להודעת משרד המשפטים - עד היום לא התקיים עמנו כל משא-ומתן. התקיימה פגישה אחת מקדמית במשרד המשפטים בה הצדדים הסכימו שנכון לקדם משא-ומתן. לאחריה התבקשנו להעביר מסמכים וכך עשינו. הדבר הבא ששמענו הוא ההודעה מהערב. המשא-ומתן לא הגיע למבוי סתום מאחר והוא כלל לא התנהל".
"בכל מקרה, המדובר בהצעת חוק שהינה בלתי חוקתית בעליל הפוגעת בזכויות יסוד קנייניות וחוזיות ואינה יכולה לעמוד במבחן משפטי. כל המהלך נועד, כפי הנראה, ליצור לחץ על היזמים לפני קיום המשא-ומתן עמם.
מעבר לכך האינטרס בחקיקה אינו ברור. חוק זה ימנע כל אפשרות עתידית לרכישת קרקעות מהכנסיות בישראל".