"אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" - פתגם עתיק-יומין זה תפס לו אחיזה עמוקה במסורת היהודית, אך מקורו לא ברור. מעניין לגלות שפתגם זה קיים גם בסינית, בשינוי קל: "תוך התבוננות בחבריו מכירים את האדם" (גוּאָן צִ'י יוֹאוּ, גִ'י צִ'י רֶן).
כך או כך, אמירה זו נובעת מתפישה פסיכולוגית-חברתית את טיבם וטבעם של בני האדם הנוהגים להתחבר אל בני מינם. כמו באמירות רבות ואחרות, גם באמירה זו יש מן האמת והתבונה.
עם חשיפת הסערה האחרונה שנחתה על חברי הקהילה המשפטית והחברה בישראל, בדבר חקירתו באזהרה של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, לאחר שנעצר בנמל התעופה בן-גוריון בחשד כי סייע לאישה המקורבת אליו להיכנס ולצאת מישראל במרמה בלי להחתים את דרכונה - מיהר משרד המשפטים להוציא הודעת דוברות ולפיה: "החקירה אושרה על-ידי פרקליט המדינה. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט לא לעסוק בעניינו נוכח ידידותו עם נוה".
לכאורה, אין זה מעניינו של איש מיהם חבריו של היועץ המשפטי לממשלה או של בכיר אחר במערכת הציבורית. כל אדם רשאי לפרטיות, אף אם הוא בתפקיד ציבורי בכיר וייצוגי; ואולם יש לתת את הדעת מהו אותו טיב חברות, מהו הבסיס לקשר חברי זה.
היועמ"ש ונוה אינם חברי ילדות, ונוה אף אינו חברו של היועמ"ש מימיו בפרקליטות הצבאית, שם גדל וצמח רוב שנותיו המקצועיות. לא זו בלבד אלא שנוה צעיר מהיועץ במספר שנים. מהיכן צמחה אם כן הידידות הקרובה ביניהם?
אין עוררין שבשנים האחרונות הפך נוה אחד האנשים החזקים במילייה המשפטי. קרבתו לשרת המשפטים איילת שקד רק תורמת למעמדו זה.
ללשכת עורכי הדין יש נציג בוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה. נציג הלשכה תמך במינויו של מנדלבליט לתפקיד ואף הצטרף כידיד בית משפט להליך המשפטי שהתנהל בעקבות העתירה שהוגשה כנגד מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש.
בנוסף, היועץ חושב גם על היום הבא, וייתכן ששאיפתו, כמו רוב קודמיו, היא להגיע לבית המשפט העליון. מעמדו והשפעתו של נוה על הוועדה לבחירת שופטים ידועה היטב ופורסמה בהרחבה בכתבת "עובדה" ששודרה השנה.
נוה הוא אדם ציבורי, אשר מעשיו זוכים להד ציבורי ותקשורתי נרחב. הוא בעל השפעה מרחיקת לכת על הקהילה המשפטית ובכלל זה על היועמ"ש. לא בכדי חקירתו הפלילית זוכה לסיקור תקשורתי נרחב ומעורר הדים רבים.
נסיבות אלה שופכות אור אחר על חברות זו בין היועמ"ש לבין נוה.
היסטוריית מעשיו והתנהלותו של נוה פורסמה לאחרונה בהרחבה בתקשורת, וכל זה לא מנע מהיועמ"ש להפוך את נוה לידידו הקרוב.
בנסיבות אלה נוצרת אי-נוחות נוכח חברות זו, שזוכה להד ציבורי. תחושה דומה התעוררה עת מנע עצמו היועץ מנדלביט מטיפול בעניינו של גיל שפר, מי שהיה ראש לשכתו של נתניהו ונחקר בעבר בחשד לעבירת מין. גם באותו התיק מנע עצמו היועמ"ש מעיסוק בשל קשרי חברות עם שפר.
מה בין היועמ"ש לבין שפר? במאי 2013 מונה היועמ"ש כמזכיר ממשלתו של נתניהו. אותה עת שימש גיל שפר כראש הסגל של נתניהו, וכמו אחרים, הבין שרצוי לטפח קשרי חברות עם המקורב שפר. קירבה זו תרמה לא מעט בסלילת דרכו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
מיהו אותו גיל שפר? שפר מונה לתפקיד ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2012, לאחר העמדתו לדין של קודמו נתן אשל. זמן קצר לאחר מינויו של שפר הוגשה נגדו תלונה מצד אישה שטענה כי תקף אותה מינית בשנת 1998 - תלונה שנסגרה מחמת התיישנות על-ידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם. בחלוף 4 שנים הוגשה תלונה נוספת נגד שפר בגין עבירות מין - תלונה שנסגרה על-ידי פרקליט המדינה מחוסר ראיות. שפר משמש גם כיום בתפקיד ציבורי, שגריר כבוד של יפן בישראל.
העובדה שבין היועץ המשפטי לממשלה לבין שפר ונוה יש חברות קרובה היא מטרידה. חברות אישית קרובה בין מי שעומד בראש מערכת אכיפת החוק לבין שני עסקנים ששימשו ומשמשים בתפקידי מפתח ציבוריים, ואשר ביחס לשניהם דבק רבב לחשדות פליליים, דוקרת את העין.
החברות האישית של היועמ"ש עם נוה ועם שפר עוברת ללא כל ביקורת ציבורית, ולא בכדי. האקלים הציבורי שנוצר בשנים האחרונות נותן לגיטימציה לקשרים אישיים בין גורמים מקצועיים בכירים - ובין היתר בכירי מערכת אכיפת החוק - לבין גורמים פוליטיים ועסקיים, חלקם בעלי כתמים מוסריים/ערכיים כאלה ואחרים.
גם עצם הכרזת היועמ"ש כי הוא מנוע מלעסוק בתיקים בעניינים של שניים אלה היא תמוהה. הרי מלכתחילה לא הייתה סיבה שיעסוק בתיק בעניינו של שפר, שכן באותה עת שפר סיים שירותו בשירות המדינה והיה אזרח מן השורה. ככזה אין כל עילה וסיבה שתיקו הפלילי יגיע לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. כך אף ביחס לחקירתו של נוה. מדוע בכלל נדרש היועץ המשפטי לממשלה להידרש לתיק זה?
האם הכרזת היועמ"ש בדבר החברות לא רק שמונעת ממנו לעבוד בעניינם של אותם חברים, אלא באותה נשימה מבשרת לפרקליטים העוסקים בתיק כי מדובר בחבר קרוב?
■ הכותב היה הממונה על משמעת בשירות המדינה