חוקרי מכון וולקני: בלי שינוי בתקציב, המכון ייסגר בסוף השנה

"אם לא יחול שינוי בתקציב מכון וולקני עד סוף השנה, שערי המכון ייסגרו הלכה למעשה והמחקר החקלאי בו ייפסק, זאת בשל תקציב משרד החקלאות, שהביא לקיצוץ של 75% מתקציב פעילות המכון בשנת 2019 "- כך אומרים היום (א') חוקרי מכון וולקני, לקראת ישיבת ועדת הכספים של הכנסת ביום שלישי. בישיבה קודמת, ב-10 בחודש, הודיע היו"ר משה גפני, כי ימנע העברות תקציביות למשרד החקלאות ואמר: "אתם מבקשים העברה כשהקיצוץ במכון וולקני נשאר על כנו. אני לא יכול להסכים לדבר כזה". במקביל, מבקר המדינה מצוי בשלבים אחרונים של ביקורת על תהליך הניסיון להעברת מכון וולקני לצפון.

לפי הנהלת המכון, לקיצוץ של שלושה רבעים מתקציב הפעילות אין אח ורע בשום מקום והמשמעות שלו היא "ביטול מוחלט של פעילויות הליבה של וולקני, ופגיעה אנושה עד כדי שיתוק מוחלט של יכולות המחקר וסיכון עצם קיומו של המכון".

החוקרים אומרים, כי "אין מדובר בגוזמאות או הקצנה מכוונת של הדברים, אלא המציאות ששר החקלאות אורי אריאל יצר, שכן הוא הותיר את מכון וולקני עם 17 מיליון שקל בלבד לתקציב פעילות המכון, מה שלא יאפשר להנהלת המכון אף לשלם את מסי ארנונה או את חשבון החשמל בשנה זו".

 אורי אריאל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

סיון ינקוביץ, הממונה על התקציבים במשרד החקלאות, אמרה בישיבה הקודמת בוועדת הכספים, כי "הקיצוץ שמדובר עליו במכון וולקני הוא קיצוץ לשנת התקציב 2019, הוא נעשה כחלק מהקיצוצים הרוחביים שהוטלו על כלל משרדי הממשלה. יש כרגע אנשי מקצוע שבודקים את היכולת של מכון וולקני להתמודד עם הקיצוץ הזה, הם עושים ניתוח עלויות".

לדברי החוקרים, קיצוץ זה מפתיע מאחר והוא עומד בסתירה להצהרותיהם של ראש הממשלה ושר החקלאות בדבר חשיבות המחקר החקלאי המתקיים במכון וולקני. הקיצוץ, לטענתם, אף עומד בסתירה ישירה להתחייבות מפורשת של שר החקלאות, שניתנה בוועדת המדע בשנת 2016, שבה הבטיח שהיוזמה להעתקת המכון לצפון שנכשלה לא תוביל לייבוש תקציביו.

לטענת החוקרים, "הקיצוץ עומד בסתירה למדיניות הממשלה המבוססת על דו"ח יוג'ין קנדל, במסגרתה הוחלט בשנת 2014 דווקא לתגבר את תקציבי המכון ובטח שלא לצמצם תקציבים. ברור לכל בר דעת, שקיצוץ כה עמוק בתקציב המכון חייב להיות תולדה של מדיניות ממשלתית כלשהי, אך בהיעדר מדיניות כזו ואף בהימצאותה של מדיניות ממשלתית הפוכה, הרי יש עד מאוד לתמוה על פשר הקיצוץ הברוטאלי".

לגבי טענתו של שר החקלאות אורי אריאל, הטוען שחל קיצוץ של 22% במכון וולקני והוא חלק מהקיצוץ הרוחבי שחל על משרדי הממשלה, אומרים החוקרים: "בהשוואה בין 2015 ל-2019 (תקציב לאחר הקיצוץ) פחת תקציב השכר והפעולות של וולקני בכ-16% בעוד שתקציב השכר והפעולות של משרד החקלאות עלה בכ-13% דהיינו פער של כ-29% לרעת וולקני ביחס לתקציב משרד החקלאות. אין שום פרופורציה בין תקציב מכון וולקני לבין תקציב משרד החקלאות".

ממשרד החקלאות נמסר כי " קיצוץ תקציב המכון הוולקני, בדומה לכלל יחידות המשרד, היא החלטת ממשלה שאושרה על ידי הכנסת, ולא החלטת משרד החקלאות. יתר על כן, הקיצוץ שנעשה הוא מתקציב המנהלה, בעוד שתקציב המחקר של המשרד והמכון הוכפל. לעניין התקצוב, משרד החקלאות מוכן לשקול כל התנגדות המובאת לפניו ובלבד שהטענות בה תהיינה ענייניות. אולם, התנגדות לאישור התקצוב או דחייתו מעת לעת מביאים לעיכוב העברת הכספים והתמיכות לחקלאים.

לעניין העברת התקציב למכון הוולקני, ההעברה התקציבית המדוברת נועדה להאריך את ההתקשרות הקיימת בין המכון הוולקני לבין האוניברסיטאות לטובת העסקת מלגאים. כמו כן, הדבר יקל על אופן פעילותו השוטפת של המכון הוולקני בחמש השנים הקרובות.

לעניין תקציב החטיבה להתיישבות, מדובר בתקציב הקיים בבסיס תקציב משרד החקלאות לשנת 2018 שיועד מראש לטובת החטיבה להתיישבות. שינוי מיקומו של התקציב הוא עניין טכני בלבד, המאפשר בקרה טובה יותר עבור הגורמים המקצועיים".