כתובת גרפיטי נגד תיירים בליסבון, פורטוגל / צילום מתוך אינסטגרם: לי־אור אברבך
חברת הלואו קוסט ריאנאייר הכריזה בשבוע שעבר כי תשקיע 100 מיליון אירו בפתיחה של לא פחות מ-12 קווים לפורטוגל - המדינה שסומנה כלהיט התורן של עולם התיירות באירופה עם עלייה של 66% בתנועת הנוסעים. 12.7 מיליון תיירים ביקרו בעיר בשנה שעברה - מספר שמדינת ישראל, ששואפת להגיע להיקף של 4 מיליון תיירים בשנה, יכולה רק להמשיך ולחלום עליו. גם ממשלת פורטוגל פרסמה לאחרונה את היתרון הגדול של הצפת התיירים, כשב-2017 הגיעו הכנסותיה מתיירות ל-6.8% מהתמ"ג. אלא שתושבי ליסבון פחות שמחים.
למטבע של הגידול העולמי בתנועת הנוסעים, שהגיע למספר אסטרונומי של 1.3 מיליארד תיירי נופש בעולם אשתקד, יש שני צדדים: תיירים מבסוטים וממשלות מאושרות - ותושבים שפחות. הרבה פחות. לאחרונה יצאו תושבי ליסבון במחאה נגד התיירים שמחרבים לטענתם את המדינה הקטנה והיפה שלהם. את הכעס נגד התיירים הרבים ש"הורסים את הקסם של העיר" הם מבטאים בכתובות גרפיטי עם הכיתוב "לכו מכאן" ברחבי העיר, הפגנות ופעילות ציבורית באתר Lisbon-does-not-love.
הזעם לא שמור רק לתיירים, אלא גם לתעשיות התומכות בהם דוגמת Airbnb, חברות הקרוזים שהן "סמל הקפיטליזם", מוניות ה"טוק-טוק" המזהמות, סיורי הסגוואי והתיירים המרעישים והמזהמים את העיר, שיכורים יותר או פחות.
"התיירות הורסת לנו את החיים"
עם הרשימה הזו אין מי שמזדהה יותר מאשר תושבי העיר ברצלונה, שלפני כשנה יצאו בהפגת ענק שקוראת לממשלה להעדיף לקלוט פליטים ובאותה נשימה לגרש את התיירים. 9 מיליון מבקרים בעיר מדי שנה, ולתושבים נמאס. רבים מהם בורחים, אחרים מרססים אוטובוסים של תיירים או תולים שלטים ברחוב עם הכיתוב "לכו מפה". תנועת השמאל הקיצוני Arran מלבה את האש עם מחאות שמעבירות מסר אחר: "התיירות הורסת לנו את החיים".
גם איסלנד השלווה והשקטה שמונה פחות מ-350 אלף תושבים בלבד מגלה לאחרונה את השלכות התיירות על חיי התושבים; וכך גם ביוון, מדינה שתיירות היא משאב כלכלי משמעותי אצלה, עולות קריאות נגד ההרס שהתיירים מותירים אחריהם. אז הגידול בתיירות הוא טוב או רע? תלוי את מי שואלים.
השבוע פגשנו את מאריה, תושבת רומא, עיר שבעצמה מוצפת במיליוני תיירים שמספרם רק הולך וגדל. בתגובה לשאלתנו האם היא מתחילה לחוש מיאוס מעומס התיירים ברחובות, היא פערה זוג עיניים וענתה: "מה פתאום? התיירים זה הכסף של איטליה. איך אפשר להגיד שתיירות היא דבר רע? אם בברצלונה או בליסבון לא רוצים את התיירים - שיבואו אלינו".
בסופו של דבר היא התרצתה ונימקה: "רוב התיירים באים אלינו בקיץ. רומאים לא נשארים ברומא בקיץ, כולנו נוסעים לנפוש ליד הים. כשאנחנו חוזרים, גם התיירים חוזרים לבתים שלהם. זה עניין של איזון - וגם של השקפה כנראה".
"את התייר לא מעניין שאני קמה ב-7:00 בבוקר לעבודה"
ומה בישראל? אצלנו התיירות היא לגמרי פרה קדושה, וטוב שכך. המספרים פה קטנים בהרבה מאלה שבליסבון או בברצלונה, כשהאירוויזיון שבפתח עשוי לתת לנו דחיפה משמעותית כיעד תיירותי שווה במיוחד (ויקר עוד יותר ממה שאפשר לדמיין).
אבל מה היא מידת הסובלנות שאנחנו התושבים צריכים לגלות כלפי התיירים? נותני השירות בתחום צריכים להבין שלכל אחד מהם יש תפקיד קריטי מול התייר. כך, נהג מונית שגובה מחיר מופרז של 1,000 שקל לנסיעה מנתב"ג לתל-אביב, צריך לדעת שיש לכך השלכות חמורות על התיירים, שוודאי יספרו לחברים שלהם על החזירות הישראלית. הדבר תקף גם לבתי המלון, בתי הקפה והברים בעיר.
האדיבות של כל אחד מאיתנו חשובה, אבל עד לאיזו רמה? תושבי העיר שגרים בבניינים שבהם מושכרות דירות Airbnb מתחילים לגלות פחות סובלנות. דיירת אחת סיפרה לנו כי כאשר היא נתקלה בתייר שיכור משתין בגינה של הבניין, היא מבינה את המחאה בברצלונה או בליסבון. "תייר נמצא במצב אחר. הוא בא לפה לחגוג, ואותו לא מעניין שאני קמה ב-7:00 בבוקר לעבודה. הדירה מולי רועשת במסיבות, חדר המדרגות מסריח, ואת בעל הדירה - שמרוויח לפחות 100 דולר ללילה - זה לא מעניין".
למעשה, נושא הסדרת תחום השכרת הדירות לטווח קצר היה ב"הולד", עד שהשבוע חל טוויסט בעלילה, כשכתבת הנדל"ן של "גלובס", שלומית צור, חשפה פסיקה חסרת תקדים של המפקחת על רישום מקרקעין במשרד המשפטים, יעל ענתבי-שרון, האוסרת על השכרת הדירה לטווחים קצרים כבר מינואר הקרוב. הפסיקה ניתנה במסגרת תביעה שהגישה נציגות בית משותף בתל-אביב נגד אחד הבעלים שהשכיר את דירתו ב-Airbnb, כאשר הדיירים פירטו בתביעה את הנזקים שלטענתם מסבים הדיירים לבניין המפואר.
כעת נשאלת השאלה האם בעקבותיה יצופו תביעות נוספות - או שתושבי ישראל צריכים לקבל זאת בהבנה, שכן התיירות כאן היא משאב לאומי בעל חשיבות כלכלית עצומה.