עבירות מס / צילום: SHUTTERSTOCK
לפני כ-3 חודשים, ב-17 ביולי, כמעט בלי לשים לב, אושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתחולל מהפכה בעניינם של נאשמים, ובעונשים שמקובלים בעבירות כלכליות - תיקון מספר 133 של חוק העונשין. התיקון מסמיך את בתי המשפט לקבוע כי עונש מאסר אשר מוטל על נאשם לתקופה של עד 9 חודשים, ירוצה בדרך של עבודות שירות. עד עתה הורגלנו לעונשים של 6 חודשי עבודות שירות, אך בקרוב לא עוד.
לטענת המחוקק, מטרת התיקון שייכנס לתוקפו באפריל 2019, היא "להביא לצמצום השימוש במאסרים הקצרים שנועדו להגביל את יכולת העבריין לבצע עבירות, ככל שהוא אינו בעל מסוכנות גבוהה לחברה, ועל-ידי כך לאפשר את שיקומו". עוד קובע התיקון כי הממונה על עבודות השירות יהיה רשאי להורות על קיצור משך עבודות השירות, למי שעונשו עולה על 6 חודשים.
תוקפה של הוראת השעה יהיה לשנתיים, כאשר במהלך תקופה זו ייבחנו השפעותיה וייבדק אם היא אכן מביאה לצמצום המאסרים הקצרים. ואז יוחלט אם להפוך את הוראת השעה לתיקון קבוע.
הרף התחתון הוגבה אוטומטית
אומנם כניסת התיקון לתוקף תהיה רק באפריל 2019, אולם כבר עתה נותן התיקון את אותותיו בבתי המשפט. במספר פסקי דין שניתנו לאחרונה, לרבות בעבירות מס, התייחסו השופטים לתיקון ולתכליות שבבסיסו. למשל, בתיק עפ"ג (חי') 29719-01-18 עאבד אל חכים מגאדלה נ' מס-הכנסה - תביעות - פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, ת"פ 28371-03-17 מדינת ישראל נ' סבאג (פורסם בנבו 5.8.18). גם חנינתו של איש-העסקים פרדי רובינסון על-ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין, נומקה בין היתר בשל העומס במתקני הכליאה, נימוק העומד בבסיסו של תיקון 133.
מה יהיו ההשלכות בפועל של רפורמה זו - קשה לדעת. עם זאת, בעייתיות ראשונה עולה כבר מדברי ההסבר עצמם. הייתכן שרף הענישה עולה אוטומטית באופן שרירותי ורוחבי? אכן, יש שיאמרו כי מדובר בהורדת רף הענישה. קרי, בתיקון מקל לטובת נאשמים רבים, שכן מי שנגזרים עליו עד 9 חודשי מאסר בפועל, יוכלו מעתה לרצותם בעבודות שירות. אסירים אלה מתווספים לאסירים שעדיין היו נגזרים עליהם 6 חודשי עבודות שירות מלכתחילה, ובמילים אחרות, התיקון מאפשר כניסה למסלול עבודות השירות של מספר רב יותר של מורשעים. האומנם?
להמחשה, ניקח דוגמה מספרית: נניח שבכל שנה מורשעים בישראל 100 בני אדם. על 50 מהם נגזר עונש של 6 חודשי עבודות שירות, ועל 50 הנותרים נגזר מעל לכך. בדרך-כלל הטלת העונשים של 6 חודשי עבודות שירות מתקיימת לאחר דין ודברים בין עורכי דינו של הנאשם לבין הפרקליטות. המשא-ומתן מתחיל בשתי נקודות פתיחה. האחת, נמוכה - 6 חודשי עבודות שירות, והשנייה, גבוהה - נניח שנת מאסר בפועל. כעת, בעקבות התיקון, הוגבה אוטומטית הרף התחתון. במה אשמים כל אלה שאכן ראויים לעונש מקל של 6 חודשי עבודות שירות?
אכן, ראוי לשאול: האם יתרונותיו של התיקון עולים על חסרונותיו? לטעמי, התשובה לכך היא שלילית. מניסיוני, התיקון ייפול לידיה של הפרקליטות כפרי בשל. על אף שהתיקון מודע לבעייתיות של עצמו, ולאפשרות כי יפגע בזכויות אסירים (ולכן שולב במערכת הענישה בצורה הדרגתית, מפוקחת ותוך מחקר של השפעותיו), תוצאתו עלולה להיות חמורה ביותר:
מעתה, הפרקליטות תמעט לדרוש מבתי המשפט הטלת עונש של עד 6 חודשי עבודות שירות, כי תיפתח בפניה הדרך לדרוש מאסר ממושך יותר, שירוצה בעבודות שירות.
בכל שנה נגזרים בישראל אלפי עונשים של 6 חודשי עבודות שירות. עבור כל נאשם ונאשם, בכל תיק ותיק, יום אחד נוסף של שלילת חירות, הוא קריטי. הוראת השעה עשויה לתמרץ את התביעה הכללית לדרוש 9 חודשי מאסר בפועל, בשל האפשרות לרצותם בעבודות שירות. זאת, ברוב התיקים שבהם התכוונה לדרוש, טרם התיקון, 6 חודשי עבודות שירות.
כך, באופן מלאכותי ומעוות, אומנם נחסך מקום בבתי הכליאה, אך מוארכים העונשים המושתים על הנאשמים, רובם על לא עוול בכפם.
שיקול-הדעת עובר לשב"ס
בעייתיות נוספת נעוצה בהסדר החדש, שבמסגרתו מועבר שיקול-הדעת לגורם שאינו שיפוטי - הממונה על עבודות השירות. נזכיר כי גם עתה רשאי בית המשפט, במסגרת מגוון השיקולים, שלא לקבל את המלצת הממונה על עבודות השירות בעניין התאמתו או אי-התאמתו לעבודות שירות. מדוע, אפוא, מוצא בית המשפט מן המשוואה; ושיקול-הדעת השיפוטי עובר לגורם פנימי בשב"ס?
השינוי החקיקתי בתיקון 133 כבר מסייע לבתי המשפט השונים, בעיקר בערכאות ערעור, להקל בענישה במקרים שבהם הושת מאסר בפועל של 6 חודשים, ולהמירו בעבודות שירות ברוח התיקון לחוק. אך נציין כי הערכאה הדיונית היא המהותית, ובהינתן כי כנראה תחול החמרה בענישה בשל התיקון לחוק, במקרים שבהם ניתן להקל בהתאם לנסיבות, אזי החיסרון בתיקון גובר על היתרון.
עונש אמור להיות מוטל בהלימה לחומרת העבירה ולמעשים המיוחסים לנאשם. עונש אינו אמור להיות מוטל, מוטה או מושפע באופן מלאכותי משינוי טכני ברף מסוים או בתיקון רוחבי של מדיניות ענישה, ובוודאי שלא כדי להקל את העומס בשב"ס. בדיני נפשות לא עושים ניסיונות חקיקתיים. שיקולים מערכתיים, כגון הקלת העומסים במערכת אכיפת החוק ראויים וחשובים, אך לא כאשר ישנה סכנה כי יבואו על-חשבון חירותו של אדם, ולו ליום אחד בלבד; לרבות בעבודות שירות.
האם הסכנה תתממש? רק ימים יגידו.
■ הכותב הוא בעל משרד דורון ברזילי העוסק במיסוי פלילי, מיסוי אזרחי וצווארון לבן. בכתיבת המאמר סייעה עו"ד עדי ניב, מנהלת מחלקת צווארון לבן ומיסוי פלילי במשרד.