נשיא טורקיה ארדואן \ צילום: רויטרס
תעלומת התנהגותו של מוחמד בין סאלמן (מב"ס), נסיך סעודיה, מתחילה אולי להתברר. על השאלה מה הבעיה שלו - רשעות? זדון? טיפשות? קהות חושים? - נראה שקהות היא האופציה הסבירה ביותר. הוא ניחן במה שדוברי אנגלית קוראים "אוזני פח", או "חירשות צלילים".
שאלנו כאן לפני שבוע על מה בדיוק הוא חשב, כאשר ציווה על המוציאים לפועל לשחוט את ג'מאל חשוקג'י. הייתכן שלא עלו על דעתו הסיבוכים הבלתי נמנעים? ובכן, נראה שהתשובה הסבירה ביותר היא, הוא לא חשב.
אתה מתבונן, וחוזר ומתבונן בצילום הרשמי שמשטר מב"ס פירסם אתמול: הנסיך לוחץ את ידו של סלאח חשוקג'י, בכורו של ג'מאל. הבכור עומד זקוף, גבוה במקצת ממב"ס, אינו קד אפילו קידה קלה; ידו מושטת, פניו חתומות, עד כמה שאפשר להבחין לא היו כל חילופי דברים.
על מה חשב הנסיך, כאשר אירגן את המעמד הזה? בנו של הנרצח מצטווה להתייצב מול רב-המרצחים בארמונו במחווה של ניחום אבלים. האומנם היה נדמה לנסיך שהעולם החיצון יתרשם מאנושיותו, ויזקוף את היד המושטת לזכותו? זו היד שחתמה על הפקודה לעצור, לענות ולרצוח?
היה אפשר לטעום במעמד הזה טעם של קוד התנהגות בפשע המאורגן: הדון, לאחר ששפך את הדם, מציע את ממחטתו הפרטית לאלמנה וליתומים. אפשר אפילו להאמין בכנות הדמעות הנקוות בעיני הסנדק. הוא הורג ובוכה.
הקונסול, הגורילות והגופה המבותרת
מעניין עד כמה השתנתה הגירסה הסעודית הרשמית בימים האחרונים. המשטר התחיל במשיכת כתפיים, מפי פקידים נמוכי-דרג ודיפלומטים לא-חשובים. הקונסול הכללי באיסטנבול הושב בפני המצלמות, כדי להביע דאגה לגורל חשוקג'י, אשר "נעלם לאחר שיצא מן הקונסוליה".
מה עלוב ומבוהל היה הקונסול. סנטרו רעד, עיניו הושפלו. סוף סוף הוא חזה בעיניו ושמע במו אוזניו. שחיטת חשוקג'י התחילה בלשכתו, בנוכחותו; ואתמול דיווחה רשת Sky הבריטית מאיסטנבול, שגופתו המבותרת של חשוקג'י התגלתה בחצר ביתו של הקונסול. הוא עצמו הוחזר הביתה עוד בשבוע שעבר.
הבעת הדאגה החסודה לגורל חשוקג'י הזכירה את דאגתה של שגרירות רוסיה בלונדון לגורל האזרח הרוסי המורעל סרגיי סקריפאל ובתו. מיד לאחר שהשטות הזו התנפצה על סלעי המציאות, הסעודים התחילו לתקוף. הם גינו בכעס כל מי שטפל עליהם את הדיבה שחשוקג'י נרצח בידי סוכניהם, בתוך קונסולייתם. ביום ה' שעבר, מב"ס עצמו הכחיש את ההאשמות בראיון עם בלומברג.
לא יצאו אפילו 48 שעות, והמשטר נאלץ להודות שידי סוכניו שפכו את הדם, בתוך הקונסוליה. גם אם נניח את ההנחה הבלתי מתקבלת על הדעת שמב"ס לא ידע לפני מעשה, האומנם אנחנו צריכים גם להניח שהוא לא ידע כמעט שבועיים לאחר מעשה?
"תאונה" הייתה הגירסה הרשמית, שניסתה להתל בשומעיה. חשוקג'י, שסר לקונסוליה כדי להירשם לנישואים, הלך מכות עם 15 גורילות, שהוטסו מבעוד יום לאיסטנבול, כנראה כדי להגן על סגל העובדים מפני אלימותו המסוכנת של העיתונאי המזדקן.
דונלד טראמפ, שאינו חשוד באיבה למב"ס ולבית סעוד, מנה אתמול את פגמי טיפולם של הסעודים בחשוקג'י. הוא חזר ודיבר על "החיפוי הגרוע ביותר מאז ומעולם", לפני שנזכר כי הפגם החמור ביותר בטיפול היה עצם ההחלטה לרצוח את העיתונאי. אבל היה ניכר בנשיא ארה"ב, שתלונתו העיקרית נגעה לרשלנות הביצוע. יעני, אם צריך לרצוח אז לפחות לא להשאיר חלקי גופה במקומות גלויים מדיי.
"הדבר הנורא" ו"הצופן הגנטי"
אתמול יצאה אל הפועל ועידת העסקים של סעודיה, שנועדה להיות עוד יהלום בכתרו הממשמש ובא של הנסיך. תחת זאת היה צריך לגייס דיפלומטים ואנשי עסקים מירדן ומן הפדרציה של האמירויות כדי שיישבו על כסאותיהם הפנויים של המוזמנים המערביים אשר החליטו שלא להזדמן.
כיאה לוועידה של עידן חדש, אישה סעודית נשאה דברים במושב הפתיחה, והבטיחה לשומעיה ש"הדבר הנורא" שקרה (היא לא הייתה מוכנה לפרט) אינו מייצג את "מי שאנחנו באמת, את הצופן הגנטי שלנו". גם שר האנרגיה של הממלכה הביע צער על "הדבר האיום" אשר "איש בממלכה אינו מבין ואינו מסוגל להסביר"; אבל הוא גם ניסה להחזיר את הוועידה אל פסיה המקוריים, והזכיר לשומעיו את גודל התמורה ההיסטורית המתחוללת בערב הסעודית. "הרכבת יצאה", הוא הכריז.
האם המשטר מסוגל להחזיר את הרכבת אל מסילתה? נראה שהוא סומך בייחוד על הזמן העובר, על העייפות ועל הזיכרון הקצר. אבל אין זה מן הנמנע, שהוא חוזר וטועה בהערכת התוצאות, ממש כפי שחזר וטעה בכל אחת מן ההחלטות של שלושת השבועות האחרונים. בעייתו העיקרית של המשטר היא ש"הדבר האיום" לא קרה במרתפי הבולשת בריאד או בג'דה. החקירה מתנהלת בארץ אחרת, על פי רצונה ועל פי גחמותיה. טורקיה מתעללת במב"ס, כמעט בשמחה לאיד.
אולי קצת חמצן סעודי לטורקיה?
לשמוע את רג'פ טאייפ ארדואן מטיף מוסר לממשלה זרה על טיפולה בעיתונאים ובדיסידנטים הוא באמת מקור של עונג אירוני. נשיא טורקיה מחזיק כיום יותר עצירים פוליטיים ויותר עיתונאים מכל ארץ אחרת עלי אדמות. הוא חיסל למעשה, אם גם לא הלכה, את חופש העיתונות. הוא הפקיד את חתנו הצעיר על ניהול הכלכלה הלאומית.
מה רוצה ארדואן, חוץ מאשר להביך את שנואי נפשו? מוטב לא להקל ראש באפשרות שזה בדיוק מה שהוא רוצה. הוא איש המפורסם בשנאותיו ובקנאותיו ובכושרו לריב ולהתקוטט.
אבל הצורך הרגיל לייחס כוונות רציונליות לפוליטיקאים מחייב אותנו להניח שיש לו יעד ברור יותר. מלכתחילה רווחה ההנחה שהוא מנסה לסחוט טובות הנאה כלכליות, אולי חמצן סעודי לריאותיה המשתנקות של כלכלת טורקיה. זה לא מופרך מעיקרו. מדוע לא בעצם. אתמול נודע, שהסעודים הסכימו להעביר שישה מיליארד דולר לחשבונות בנקים בפקיסטן, כדי לעזור לה לעמוד בפירעון חובות. אף היא עומדת על עברי פי פחת.
האומנם זה, או משהו מעין זה, הוא מה שטורקיה רוצה תמורת שתיקה חלקית או מלאה? קצת קשה להאמין בזה למשמע הרטוריקה של ארדואן. אתמול הוא דרש בירור מלא של האחריות לרצח חשוקג'י, "עד לדרגים הגבוהים ביותר" במשטר הסעודי. האם הוא חושב שתצמח לו טובה מנפילת מב"ס? אולי מעליית מלך חדש? אולי מהבסת המודרניסטים בערב הסעודית? אולי מהחלשת קשריה של הממלכה עם ארה"ב? עם מצרים? עם ישראל?
בית סעוד עומד עכשיו בעיצומו של משבר, שאיש לא היה מסוגל לחזות. משפחת המלוכה חצתה את גבול ההגינות והשכל הישר. מאחר שהיא לא האמינה בקיומו של גבול כזה, היא לכודה עכשיו באורות הצלובים, ואין לה כל מושג מה לעשות.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny