שר התחבורה ישראל כ"ץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
לאחרונה, פורסם על-ידי גופים ממשלתיים ובעיתונות כי רמת הבטיחות בדרכים בישראל, כפי שהיא נמדדת במספר ההרוגים יחסית לאוכלוסייה, השתפרה בסביבות ה-25% בשנה זו. עם זאת, עדיין מוקדם להכריז על מגמת שיפור משמעותית ברמת הבטיחות על סמך תוצאות חלקיות של השנה הנוכחית בלבד. יש לזכור, כי רמת הבטיחות בדרכים בישראל עד שנת 2013 הייתה מהטובות באירופה. החל משנת 2014 הייתה עלייה בתאונות שנמשכה עד שנת 2017 ושינתה מגמה בשנת 2018.
את שינוי המגמה שחל השנה מנכס משרד התחבורה לעצמו. שר התחבורה, ישראל כ"ץ, הכריז כי בזכות פועלו ירד מספר ההרוגים בתאונות הדרכים בחצי השנה הראשונה של 2018 ב-22%. הוא רואה את זה כהישג מובהק שלו והעדיף לתקוף גופים התנדבותיים ו"עסקני תאונות" שפועלים זה שנים בתחום. "תקף אותם הלם ואלם", הוא אמר.
קודם כל נבהיר כי נושא תאונות הדרכים אינו "פוליטי". בפוליטיקה יש עסקנים. האנשים העוסקים בתאונות הדרכים הם חוקרים במוסדות ההשכלה הגבוהה, במוסדות מחקר וגופים התנדבותיים, שעושים כמיטב יכולתם לקדם את נושא בטיחות הדרכים בישראל. לא מדובר בהתעוררות של רגע ולא בחיפוש הון פוליטי, אלא בתהליך מתמיד לשיפור רמת הבטיחות.
החל משנת 2002 ועד שנת 2012 הייתה ירידה מפוארת במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל.
(ראו גרף מצורף) מרמת בטיחות גרועה, התקדמה ישראל ונכללה במדינות המובילות ברמת הבטיחות בדרכים בעולם.
בתקופתו של השר כ"ץ במשרד התחבורה ירד במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בשנים 2009-2012, כנראה לא מעט בזכות הפעילות של אותם גופים התנדבותיים, חוקרים ופעילות של שרי התחבורה שקדמו לכ"ץ. וראו איזה פלא - בשנת 2013 הירידה במספר ההרוגים נפסקה ומאז החל גידול חמור ביותר במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. איפה היה ומה עשה השר כ"ץ כאשר חל הגידול המדאיג במספר ההרוגים?
איננו מדברים על סטטיסטיקות ומספרים, אלא עוסקים בחיי אדם ושלמות משפחות וחברה. מדוע בשנת 2014-2017 לא נשמע שום ציוץ מכיוון משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לגבי ההחמרה הקשה שקרתה? ייתכן שהם היו שרויים ב"הלם ובאלם" ונתנו לדברים להימשך ולא עשו מאום?
יתירה על כן, גופים מחקריים והתנדבותיים התריעו בזמן אמת כי בתקופה הזו חלה ירידה חמורה במספר ניידות השיטור, ברמת האכיפה והייתה פעילות בלתי מסודרת של הרשות לבטיחות בדרכים. תופעות אלה גרמו לעלייה בתאונות הדרכים - גידול של יותר מ-100 הרוגים בשנה. ואם זה לא הדליק אור אדום אלא רק אחרי 4 שנים 0 אזי אין תוכנית, אין תכנון, אין פעילות ואין תוצאות.
חובה עלינו לנסות לחזור למגמה שהסתמנה בירידה במספר ההורגים בתאונות הדרכים, ומכל מקום אסור שמספר ההרוגים יגדל. העובדה שמאז 2013 לא הצלחנו לשמור על הרמה הנמוכה יחסית של תאונות הדרכים היא עדות מדאיגה לכישלון הטיפול בנושא.
השופט האמריקאי לואיס ברנדייס אמר כי "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר". בעת שאנו מטפלים בתאונות דרכים אנו חייבים לאמץ את העיקרון הזה. ראוי כי התקשורת והרשתות החברתיות יפרסמו באופן בהיר, מסודר ושיטתי את מספר ההרוגים מדי שבוע לפי כמה מפתחות, כגון: קבוצות גיל, מגדר ומיקום התאונות, בהשוואה למצב שהיה באותו שבוע לפני שנה. כאשר נתונים כאלה יתפרסמו לא יוכל להופיע אדם או שר מצייץ ולומר "ראו מה עשיתי ומה לא עשיתי". הגרף יפרוס לפני כל הציבור את מצב הבטיחות בדרכים לאשורו ויגרום לציבור לפעול ולהפעיל לחץ על הממשלה לפי הצורך.
כמעט כל התקשורת מפרסמת תחזית מזג אוויר. מדוע לא יפעלו באופן דומה גם בנוגע למצב הבטיחות בדרכים? בעוד שלא ניתן לעשות מאומה לשינוי מזג האוויר, ניתן בהחלט לשנות רמת הבטיחות בדרכים.
■ הכותב הוא לשעבר ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון והמדען הראשי במשרד התחבורה.