גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יסודות השיטה מתחילים להתרופף: מה עומד מאחורי תרמית הכסף הגדול של ארה"ב

"הפיננסיאליזציה של אמריקה" - התהליך שבמרכזו החלפת כסף שמקורו בייצור ובחיסכון בכסף שמקורו באשראי ובהלוואות - העשירה בארבעים השנים האחרונות רבים שהיו מקורבים לתעשיית הכסף בארה"ב, וכל זאת על חשבון האמריקאי הממוצע שהלך וקמל ● עכשיו מתחילים יסודות השיטה להתרופף

בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar
בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar

אחת המגמות המשמעותיות ביותר בעולם במאה השנים האחרונות הייתה הגידול העצום באוכלוסייתו. בשנת 1900 חיו בעולם כ-1.56 מיליארד בני אדם, ואילו היום עומד המספר על יותר מ-7.5 מיליארד. לשם הפרופורציה, לקח למין האנושי כ-250 אלף שנה כדי להגיע לאוכלוסייה עולמית של מיליארד אחד בסביבות שנת 1800, ולקח לו 12 שנה להוסיף עוד מיליארד אחד, זה שבין 6 ל-7.

רובו המוחלט של הגידול התרחש באסיה ובאפריקה. ב-1950 התגוררו בעולם 900 מיליון הודים וסינים, היום מספרם הכולל עומד על 2.8 מיליארד. ב-1950 מנתה אוכלוסיית אפריקה כ-229 מיליון בני אדם, היום מתגוררים ביבשת כמעט 1.3 מיליארד.

הגידול העצום באוכלוסייה התרחש כמעט כולו במדינות המתפתחות. אוכלוסיית מצרים גדלה בתקופה זו מ-22 מיליון לכ-100 מיליון, וזו של הפיליפינים גדלה מ-19 מיליון ל-106 מיליון. לעומת זאת, ברוסיה, המאוכלסת ביותר במדינות אירופה, מנתה האוכלוסייה ב-1950 103 מיליון, ואילו היום המספר הוא כ-140 מיליון, ובגרמניה מנתה האוכלוסייה 68 מיליון והיום היא מונה 82 מיליון.

לגידול העצום הזה באוכלוסייה הייתה השפעה גדולה על כלכלת ארה''ב, ומדיניות הנהגתה הכלכלית והפוליטית רק החריפה את הבעיות והעמיקה את הקשיים.

נשיא ארה"ב בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת היה ריצ'רד ניקסון, ותחת הנהגתו התרחשו שני מהלכים מרחיקי לכת: ארה"ב נפתחה לסין, וביטלה באופן חד צדדי את הסכמי ברטון וודס אשר קישרו באופן עקיף את כל המערכת המוניטרית העולמית לזהב.

שנים ספורות לאחר ביקורו ההיסטורי של ניקסון בסין נפטר מאו דזה טונג, שהיה אבי הרפובליקה העממית של סין ומנהיג המפלגה הקומוניסטית השלטת עד מותו. לאחר מות מאו ב-1976 קיבל את המושכות לידיו דנג שיאופינג ואף שדנג נרדף על ידי מאו באכזריות, לאחר מות מאו הצליח דנג לשקם את מעמדו והפך לאיש החזק בסין עד מותו בשנת 1997. תחת הנהגתו של דנג זנחה סין את הדוקטרינה הקומוניסטית הנוקשה והפכה לכלכלה פתוחה למערב, המקדמת בברכה השקעות והנוהגת על פי סוג של כלכלת שוק.

תרמית  הכסף הגדול  של ארה"ב

הפועל הסיני שינה את הכללים

כאשר סין נפתחה לארה"ב בשנת 1977 עמד השכר לשעה של עובד תעשייה אמריקאי על כ-5.3 דולרים. הפועל הסיני היה מוכן לעבוד תמורת פחות מ-20 סנט לשעה. במילים אחרות, במחיר של שעת עבודה של עובד תעשייה אמריקאי הזכאי גם לחופשות, ביטוח רפואי וכיו"ב יכלו עתה היצרנים לקבל כ-26 שעות של פועל סיני ללא חופשות ואף ללא דאגה ביחס לתנאים הפיזיים והבטיחותיים של העסקתו.

הזמינות הפתאומית הזו של עובדים זולים ביותר הפעילה לחצים דפלציוניים עצומים על המשק האמריקאי. אומנם פועלים זרים זולים לא היו לגמרי דבר חדש, גם בסוף המאה ה-19 הפועלים בסין השתכרו משמעותית פחות מהפועלים במנצ'סטר למשל, אלא שאז לא הייתה לבריטים כמות בלתי מוגבלת של כסף-זהב לשלם תמורת כוח העבודה הזה, יהיה זול אשר יהיה. אך עתה, עם ביטול הסכמי ברטון וודס, שוב לא היה כל "עוגן" של זהב, כלומר ניתן היה לייצר כסף ללא הגבלה.

וכך, כל עוד הפדרל ריזרב היה מוכן להדפיס אותו, הבנקים היו מוכנים להלוות אותו, הצרכנים היו מוכנים ללוות אותו, והסינים היו מוכנים לקבל את הדולרים בתמורה לעבודתם ובכמות בלתי מוגבלת. כך נולד העידן שאנחנו חיים בו היום. העידן הזה הציע לאמריקאים רבים ימי שפע שכמותם לא היו בהיסטוריה של אמריקה, אלא שיסודותיו היו בנויים על תרמית ועתה מתחילים היסודות האלו להתרופף ועימם החברה האמריקאית כולה.

העידן הזה מכונה גם הפיננסיאליזציה של אמריקה (Financialization of America). במרכזו עומד תהליך החלפת כסף שמקורו בייצור ובחיסכון בכסף שמקורו באשראי ובהלוואות. מכסף אמיתי לכסף פייק, מכסף שהמחזיק בו כבר הרוויח אותו לכסף שעדיין יש להרוויחו בעתיד, ומצריכה של עושר ההווה - החיסכון, לצריכה של עושר העתיד - האשראי. שהרי מהו אשראי אם לא "הבאת" העתיד להווה וצריכה היום של מה שאנחנו מקווים להרוויח מחר.

בין 1971 ל-2017 הפדרל ריזרב ייצר כ-4.4 טריליון דולר (הבנקים המרכזיים הגדולים בכל העולם ייצרו יחד כ-22 טריליון דולר), והבנקים המסחריים ושאר המוסדות הפיננסיים בארה"ב ייצרו מאז כ-68.5 טריליון דולר של חוב (בכל העולם - כ-235 טריליון).

תעשיית הפיננסים הלכה והתנפחה

סביב הכסף העצום הזה שיוצר בדמות חוב נוצרה תעשייה פיננסית ענקית שעסקה לא רק בייצור החוב, ניהולו, מסחר בו, השקעתו וכו' וכו', אלא גם בפיתוח של אינסוף כלים פיננסיים למסחר, לגידור ולהימור בכסף החדש.

משהמנוע שמאחורי המשק הוסט מייצור מוצרים לייצור כסף, "התפוצץ" הסקטור הפיננסי בכל אספקט - בגודלו, בהשפעתו על הממשל ועל הפוליטיקה, בשכר העובדים בו וביוקרה.

ב-2017, למשל, פנו 31% מבוגרי התוכנית היוקרתית למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד לתעשייה הפיננסית, התחום הפופולרי ביותר. 4% פנו לעולם המוצרים. בשנת 1979 בקושי 10% פנו לפיננסים שעה שכ-30% הלכו לחברות יצרניות-תעשייתיות.

הפיננסיאליזציה של אמריקה הביאה מטבע הדברים לגאות עצומה ולשפע אינסופי לכל העוסקים בכסף. בשנת 1986 המשתכר הגבוה ביותר בוול סטריט היה המנכ"ל של חברת הברוקרים סלומון ברדרס שקיבל 3.2 מיליון דולר (7.2 מיליון בדולרים של 2017). ערב המשבר, ב-2006, עמד שכרו של המשתכר המקביל, מנכ"ל מריל לינץ', על 113 מיליון דולר בדולרים של 2017, גידול ריאלי של פי 15. מדובר על המנכ"ל שהוביל את החברה בת ה-100 לפשיטת רגל דה פקטו (בפועל הממשל הכריח את בנק אוף אמריקה לקנות את מריל), לא לפני שהמנכ"ל המודח קיבל חבילת פרישה של 161 מיליון דולר נוספים. המנכ"לים לא היו לבד כמובן. בשנת 2006 חילקה מריל 5 מיליארד דולר בונוסים לעובדים. עובדים מתחילים בשנות העשרים לחייהם קיבלו יותר מרבע מיליון דולר בונוס, והבונוסים לעובדים ותיקים יותר בשנות השלושים לחייהם הבונוסים הגיעו ל-3 מיליון דולר לעובד ואף יותר.

עובדי מריל גם הם לא היו יוצאי דופן. בתחילת שנות השמונים חצה סך כל הבונוסים המשולמים בוול סטריט את רף מיליארד הדולר. ב-2006 הוא כמעט חצה את ה-35 מיליארד. ב-2017, אגב, הסכום חזר ל-31.4 מיליארד דולר, או כ-184,220 בממוצע לעובד.

הבוננזה של מנהלי קרנות הגידור

אך עם כל הכבוד למנכ"לים של הבנקים בוול סטריט, עם ההכנסות השנתיות של יותר מ-20 מיליון דולר בשנה, אין אלו אלא משכורות רעב בהשוואה למנהלי הכספים. בשנת 2017 עשרים וחמישה המשתכרים הגבוהים בוול סטריט היו מנהלי קרנות גידור. הם הרוויחו בממוצע 615 מיליון דולר לאדם, לשנה, או 15.4 מיליארד דולר לכולם יחד.

אך בזמן שוול סטריט ועובדיה פרחו, שעה שהפד לאט אך ביסודיות הורס את כל הקונספט של כסף ואת כל היסודות של מושג ההון, האמריקאי הממוצע הלך וקמל.

בשנת 1971 עמד השכר השעתי הממוצע של עובד תעשייה באמריקה על 3.45 דולרים, או 21.23 דולר בדולרים של היום, מותאמים למדד הרשמי. השכר השעתי של אותו עובד בשנת 2017 היה 21.25 דולר, גידול של 2 סנטים לשעה לכל התקופה של כמעט 50 שנה. השכר השעתי הממוצע של כל העובדים באמריקה התנהג באופן דומה.

התמ"ג, אגב, גדל ריאלית כמעט פי שלושה בתקופה הנדונה. מדד המחירים הרשמי (CPI) כמובן אינו באמת מודד את הירידה בכוח הקנייה של הדולר. נוכל אפוא לראות מה באמת קרה לכוח הקניה של העובד הממוצע דרך החישוב הבא: בשנת 1980 המחיר החציוני של בית באמריקה היה 47,200 דולר או 6,300 שעות עבודה של העובד הממוצע בתעשייה. בשנת 2000 עמד מחיר הבית על 119,600 דולר, או כ-8,248 שעות עבודה. היום המחיר עומד על 230,800 דולר, או 10,750 שעות עבודה. התמונה אינה שונה גם אם מחשבים את ממוצע השכר השעתי של כלל העובדים בארה"ב ולא רק של עובדי התעשייה.

בספרה "Pound Foolish" חישבה הכותבת הלן אולן כי בשנות האלפיים משפחות הקדישו 75% מהכנסותיהן לדיור, בריאות וחינוך, זאת בהשוואה ל-50% שהם הקדישו לסעיפים האלה בשנת 1973. את הפער כיסה חוב גדל והולך.

כמה עלתה מכונית הפורד?

וכך נראים פני הדברים בדוגמה קטנה וטיפוסית: בשנת 1971 מכונית פורד עלתה כ-2,500 דולר או במונחי שעת עבודה של העובד הממוצע בסקטור הפרטי כ-650 שעות. היום רכב דומה יעלה כ-30,000 דולר או כ-1,120 שעות עבודה. במונחים ריאליים של שעות עבודה, הרכב התייקר כמעט פי שניים, אך הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה לא רואה כך את פני הדברים. לרכב החדש בשנת 2017 יש מזגן, וחלונות חשמליים, ואלו לא היו בשנת 1971, ולכן לדעתה העובד קיבל "רכב פלוס". את הפלוס הזה היא מורידה מחישוב ההתייקרות, ולכן ההתייקרות הרשמית תגיע אולי למחצית מההתייקרות האמיתית.

אך העובד שלנו קונה את הרכב בסוכנות מכוניות, לא בלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה. אז איך הוא ישלים את 470 שעות העבודה החסרות לרכישת הרכב החדש והמצוי (שהרי כבר לא מוכרים רכב ללא מזגן)? מאשראי כמובן. וול סטריט תשמח לתת לעובד את האשראי הנדרש בכ-5% ריבית על ה-13,500 דולר החסרים. אותם הוא יקבל כהלוואה ל-60 חודשים ובעדם ישלם החזר חודשי של כ-255 דולר. עד שהעובד יגמור לנהוג ברכב ולהחזיר את ההלוואה, הרכב שפעם עלה לו 650 שעות יעלה כ-1,200 שעות עבודה.

ההוצאה על רכב אינה יוצאת דופן, להיפך, הוצאות אחרות התייקרו הרבה יותר. אך מאחר שהיקף שבוע העבודה נותר קבוע הלך הר האשראי ותפח, לא רק כדי לרכוש מוצרים אלא גם כדי לגלגל את האשראי הקודם.

וכך בשעה שהפיננסיאליזציה של אמריקה ניפחה את הסקטור הפיננסי, הלך מעמד הביניים ונחלש.

אך לא רק וול סטריט נהנתה מהפיננסיאליזציה. כל בעלי ההון נהנו, שכן ים הכסף והחוב ניפח את מחיר הנכסים ללא שיעור. בשנת 1971 עובד אמריקאי ממוצע יכול היה לקנות בחודש עבודה שלושת רבעי "יחידת דאו" (סל של המניות הנכללות במדד הדאו ג'ונס). היום יקנה לו חודש עבודה פחות מעשירית מהסל הזה. היפוכו של דבר הוא בעל ההון שעכשיו החזקותיו בדאו יקנו לו פי כמה וכמה חודשי עבודה של העובד הממוצע.

איפה העובדים ואיפה המנהלים

אך עובדים לחוד ומנהלים לחוד. מאחר שהמנהלים בחברות הציבוריות הם זרוע של תעשיית הפיננסים שכן רוב שכרם נקוב במניות והם קשורים קשר בל יינתק לעולם הפיננסים, גדל גם הפער בין הכנסות המנהלים להכנסות העובדים בכל תקופת הפיננסיאליזציה. בשנות השישים הרוויח מנכ"ל ממוצע בחברה ציבורית בארה"ב כ-20 פעם שכר העובד הממוצע בחברה. בשנת 2017 עמד המספר על יותר מפי 300.

בניגוד למיתוס, כל זה לא קרה בגלל קפיטליזם או שוק חופשי, או בגלל כישרון יוצא דופן של אנשי וול סטריט לעומת עובדי מיין סטריט. להיפך, מקור הבעיה הוא מניפולציה ועיוות השוק על ידי הממשלה הפדרלית וזרועותיה. עיוות שכמוהו לא היה בהיסטוריה ואשר שבמרכזו מכונת ייצור הכסף והחוב. העיוות הפך את הכסף בתוך 40 שנה ל"פייק מאני" ואת הכלכלה כולה לכזאת שבנויה על תרמית, ועתה מתחילים היסודות של כל המבנה העקום הזה לרעוד.

הגעתו של דונלד טראמפ לבית הלבן והצלחתו של ברני סנדרס בפריימריס הן הסימפטומים הראשונים של הרעד הזה. מכאן גם חלק מהאיבה העצומה של הממסד כלפי טראמפ, שאינו מושחת יותר מהילארי קלינטון ואינו מתייחס לנשים יותר גרוע מבעלה. אך גם סילוק טראמפ, שמרבה לצייץ מלעשות, לא יחזיר את השד לבקבוק.

הרכבת שהייתה בנויה על ייצור חוב בשיעור שהוא פי 3.3 מהגידול התוצר, על שכר עבודה זעום בסין ועל העברה מסיבית של עושר מההמון למקורבים, תגיע לתחנתה הסופית עם טראמפ או בלעדיו. ואת השלטים של התחנה המתקרבת כבר ניתן לראות מחלונותיה. 

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה חיובית • דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי ● טסלה פיספסה את התחזיות אך המניה זינקה במסחר המאוחר, תאיץ השקת דגמים מוזלים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30 ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הסנאט אישר את חבילת הסיוע לישראל, הנשיא ביידן בירך

פגיעה ישירה בלול במרגליות, חיזבאללה: "שיגרנו עשרות קטיושות" • אלפי בני אדם מחו יחד עם משפחות החטופים מחוץ לקריה בת"א • הרצוג והאריס שוחחו, סגנית הנשיא הדגישה את מחויבותה לגינוי גילויי אנטישמיות בארה"ב • הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון רצועת עזה • עדכונים שוטפים

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אמיר כהנוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה