גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

7 שעות בלילה אינן מספיקות: איך תשדרגו את איכות השינה שלכם?

השינה או החוסר בה משפיעים על חיינו ועל הסובבים אותנו ● המודעות ההולכת וגוברת לנושא הביאה להכרה במושג היגיינת שינה - יצירת תנאים נכונים לשינה איכותית ● מהי הדרך המיטבית להגיע אליה?

שדרוג השינה הוא עניין של מודעות/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שדרוג השינה הוא עניין של מודעות/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף הולנדיה

שינה. אנחנו מבלים במחיצתה שעות מדי יום, אך רובינו אמביוולנטיים מאוד לגביה: מצד אחד, אין כמעט אדם שלא אוהב לישון. מצד שני, "בעולם המבוגרים" שינה רבה מאוד - ואף התעסקות בה - יכולות להיתפס כעצלנות, כילדותיות וכדבר שיש להימנע ממנו. אולם כעת נראה כי מתרחש שינוי: הודות למחקרים רבים ולמאמרים שונים שהתפרסמו בנושא, רבים מבינים יותר ויותר את חשיבות השינה לגופנו, לבריאותנו ואף למצבנו הנפשי. במילים אחרות, גבירותינו ורבותינו - לכו לישון. זה מגיע לכם.

"יש היום תופעה של עלייה בעיסוק בשינה", אומר אבי ברססט, מנכ"ל חברת הולנדיה לריהוט חדרי שינה ומי שנחשב למומחה לתחום. "הסיבה לכך פשוטה מאוד: אינסוף מחקרים מוכיחים שישנו קשר ישיר בין איכות שינה לאיכות חיים ולבריאות האדם. פעם היה מאוד נפוץ להגיד 'יש מספיק זמן, אני אישן בקבר'. אולם השיח הזה משתנה, ועוד ועוד אנשים אומרים: 'אני רוצה לישון, ואני רוצה לישון טוב'. ככל שאנחנו יודעים יותר על שינה, אנחנו משקיעים בה יותר".

"ממוצע שעות השינה בישראל עומד על קצת פחות משבע שעות, שזה אולי בסדר - אבל לא טוב", מסביר ברססט. "הדרך מפה לתחלואה גבוהה של הציבור היא קצרה מאוד. אני, למשל, אדם עצבני הרבה יותר וסבלני הרבה פחות כשאני לא ישן טוב. יכולת הריכוז שלי נמוכה מאוד, אני נהג מסוכן הרבה יותר, ולכל אלה יש השפעה על הסובבים אותי ומדובר רק בחלק מההשפעות של שינה לא טובה".

דה־וינצ'י, נפוליאון, צ'רצ'יל - ועכשיו גם אתם

כפי שציין ברססט בתחילת דבריו, עוד ועוד מחקרים מוכיחים כי ישנו קשר מובהק בין איכות השינה לבין איכות חיינו. אפשר לראות זאת במקומות רבים, ולהבחין כמעט ללא מאמץ בהשפעה האדירה שיש לשינה עלינו. "במסגרת המחקרים השונים, ערכו בדיקות שהשוו בין אנשים שישנו לפני בחינה לבין כאלו שלמדו כל הלילה אליה, וגילו שמי שישנו טוב הצליחו יותר; ספורטאים נוהגים לישון לפני משחקים; בקרב טייסים ישנה הקפדה יתרה על שעות שינה, ולא במקרה מוקצים להם תאי שינה במטוס", מפרט ברססט. "עכברי מעבדה ש'בילו' כמה ימים ללא שינה - מתו; שיטת העינוי הסינית הידועה היא לא לתת לאדם לישון - ואז הוא מתחיל לאבד את שפיותו ומודה בכל דבר; זוהי אחת הדרכים הכי קונבנציונליות להוציא מידע מאנשים. פשוט לא נותנים לנחקרים לישון, והם יעשו הכול כדי שזה ייפסק".

שינה זה הרבה יותר מצורך, איך תגיעו לשינה איכותית? הקליקו לפרטים>>>

אם כן, המודעות לעניין הולכת וגוברת. עוד ועוד מחקרים, הרצאות ופרסומים גורמים לרבים להבין ששינה נכונה מהותית לחיינו. "אני גאה להגיד שהיום בצהריים, בשעה אחת וחצי, נמנמתי עד רבע לשתיים. יש לי במשרד דרגש, אני מוריד אותו, תופס תנומה של עשר דקות או רבע שעה, וזה הכול", מגלה ברססט. "כך אני בעצם משיג ערנות ונינוחות, וכך אני נחמד הרבה יותר לבריות. בקיצור, לשינה אותה רמת חשיבות כמו תזונה נכונה ופעילות גופנית. אלה שלושת המרכיבים החשובים של חיינו, ואין גיבור שהצליח בלי שינה. לאונרדו דה וינצ'י היה ידוע כאחד שלא מוותר על נמנום, ולא פעם אחת - גם כמה פעמים ביום; צ'רצ'יל נחשב לחובב הנמנום מספר אחת; ונפוליאון היה עוצר קרבות בשביל שנת צהריים. הכמות המומלצת היא שמונה שעות שינה בלילה, ועוד 'נפּנוּפּ' (שינה קלה - י.נ.) של רבע שעה בצהריים".

שנת צהריים קצרה בעבודה? כדאי ואף רצוי

אחד התחומים שבהם השינוי בתפיסה סביב השינה מקבל את הביטוי המשמעותי ביותר הוא שוק העבודה. תתפלאו, אך עוד ועוד ארגונים בעולם מאפשרים כיום לעובדיהם 'לתפוס תנומה' במהלך יום העבודה, לטובת ביצועים משופרים. לא במקרה הזכיר ברססט, מחבר הספר "NAP - סוד השינה המושלמת", את נמנומו במהלך יום העבודה. "אני כבר לא מתבייש לעשות את זה, ולא צריך להסתיר את זה מהעובדים האחרים", אומר ברססט, "כי גם לעובדים האחרים אני מאפשר זאת. מקומות עבודה רבים מעניקים לעובדים אפשרות לנמנם בשעות הצהריים. 20 דקות, 15 ואפילו 10 דקות של נמנום במהלך היום - בעיקר בין השעות שתיים לשתיים וחצי או אחרי ארוחת הצהריים - מעניקות 'בּוּסְטְ' של אנרגיה להמשך היום. ערכו גם בדיקות ריכוז וכדומה, וגילו פערים עצומים בין עובדים שנמנמו לבין כאלו שלא עשו זאת".

שננו היטב את המושג: היגיינת שינה

אפשר לומר כי הבנו בצורה ברורה מהו תפקיד השינה ומדוע היא חשובה לנו כל כך. כעת אנחנו עולים שלב, אל שאלה חשובה לא פחות: כיצד נוכל להבטיח לעצמנו שינה איכותית? כאן נכנס מושג שכדאי לאמץ, אם לא הכרתם אותו עד היום - היגיינת שינה.

"אנשים מוכרחים לדעת יותר על עולם השינה, להבין עד כמה הוא חשוב, ולהפנים שאיכות שינה היא דבר שנלמד", מסביר ברססט. "אדם רוכש את האהבה לשינה ואת הכמיהה לשינה מגיל צעיר, בעזרת שמירה על היגיינת שינה - כלומר עוד כילד דרוש זמן קבוע לכניסה למיטה, זמן קבוע ליקיצה, הקפדה על סיפור לפני השינה, הימנעות מהשתוללויות לפני השינה ומאכילת דברים מתוקים וכן הלאה. אלו דברים שבעצם מלמדים את הילד לאהוב שינה ולישון בצורה נכונה. הוא רוכש אותם בגיל קטן, ונשאר איתם לעד".

לדבריו, "אצל הבוגרים יותר מה שמפריע לשינה הוא המחשבות על בעיות קיומיות, עניינים כלכליים, מטרדים ופחדים שונים וכן הלאה. גם פה הכול מתחיל מהיסוד, מאותה היגיינת שינה. אדם המקפיד על רוטינה של שינה נכונה, מונע מהבעיות האלה להיכנס איתו למיטה".

להשיג את התנאים הטובים ביותר לשינה

אותה היגיינת שינה היא, למעשה, יצירת התנאים הנכונים לשינה טובה, איכותית, עמוקה ומועילה. ישנם כמה אמצעים שיכולים לסייע לכם בכך, אך מעל לכל חשוב להבין: המטרה היא להפוך את החדר שלכם לממלכת שינה, שתאפשר לכם לאגור כוחות למשך הלילה כולו. "שינה שמופרעת באמצע הלילה היא שינה פגומה", אומר ברססט, המשמש במקביל לעיסוקו גם כנציג הישראלי של איגוד השינה העולמי. "לילה אחד של שינה לא טובה ניתן לתיקון בלילה הבא, אך כמה לילות רצופים של שינה רעה - אי אפשר לתקן. אין דבר כזה לאגור שינה, אין אפשרות להשלים שינה: הנזק נגרם, והוא בלתי הפיך".

כעת, אל הדרכים להשיג היגיינת שינה טובה: "נושא האור בחדר השינה קריטי לאיכות השינה - אור מפריע לישון, וכיום אנחנו מבינים שהחושך משפר את איכות השינה בצורה מדהימה. זה שאנחנו נותנים לילדים להירדם עם תאורת לילה קטנה זו טעות: ככל שיהיה לנו יותר חושך יהיה לנו קל יותר להירדם. לכן מסכת עיניים הפכה למוצר צריכה בסיסי בשנים האחרונות. הדבר השני שהפך למוצר פופולרי הוא אטמי אוזניים, מכיוון שרעש מפריע לישון. אבל שני אלו לא מספיקים כדי להשיג שינה טובה: צריך גם מצעים איכותיים, מזרן גמיש ומפנק, כרית תומכת. כל הדברים הללו גורמים לאנשים היום להשקיע יותר באביזרי השינה שלהם".

כאן מזכיר ברססט את אחד המוצרים החשובים של חברת הולנדיה שבראשה הוא עומד, שתרומתו לאיכות השינה גבוהה - המיטה המתכווננת, ובייחוד דגם ה־Auping Royal, המיטה המתכווננת הראשונה בעולם ש'מגיבה' אלינו בזמן השינה: "זו מיטה עם טכנולוגיה ייחודית וחדשנית, המתאימה עצמה לאדם הישן עליה במהלך הלילה בחמישה אזורים - ראש, גב, אגן ברכיים רגליים", הוא מסביר. "יש בה חמישה מנועי הפעלה, כולל מנוע מיוחד לתמיכה לומבארית (לגב התחתון - י.נ.) מושלמת. היא גם זכתה בפרסי עיצוב". ואם כל זה לא מספיק, הרי שהיא כוללת גם שעון מעורר מיוחד, שמעודד יקיצה טבעית בהתאם לדפוסי השינה של בעל המיטה.

"אני מעריך שבתוך פחות מעשר שנים מהיום כל מיטה בעולם תהיה מתכווננת, מהסיבה הפשוטה: אנחנו לא בנויים לשכב פרקדן. אם אתה מרים מעט את הגב, אתה נושם יותר טוב, ואולי אפילו נוחר פחות; אם אתה מעלה מעט את הרגליים, אתה משפר את זרימת הדם בגוף. שינה מכוּוְנֶנֶת שיפרה להרבה מאוד אנשים את החיים, מקצה לקצה".

"אנשים יכולים לעשות דברים קטנים שישדרגו את השינה שלהם בצורה משמעותית, ובסופו של דבר זה הכול עניין של מודעות", מסכם ברססט. "אנשים שישנים כמו שצריך הם פשוט אנשים טובים יותר, ויותר טוב להם. כאדם שישן נכון, אני יודע שמדובר בתרומה לאיכות החיים שלי. אני מספיק הרבה יותר מאנשים שלא ישנים, ואני ישן לא מעט. זה ההבדל הגדול".

חוויית השינה המושלמת נמצאת בהישג ידכם, הקליקו כאן לפרטים>>>

עוד כתבות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות