יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי
מוקדם יותר הערב (א') פורסם כי פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, הודיע ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, כי בכוונת הפרקליטות להעמידו לדין בכפוף לשימוע. כעת עולה ביתר שאת השאלה האם על נוה להשעות את עצמו מתפקידו כיו"ר לשכת עורכי הדין.
בכל הנוגע לדין המצוי, נראה כי אין אף כלל או תקדים המחייב את נוה לעשות זאת. הקוד האתי החל על כל עורכי הדין בישראל קבוע בכללי לשכת עורכי הדין. כללים אלה לא מתייחסים לשאלה האם יכול לכהן אדם בתפקיד יו"ר הלשכה שעה שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום.
עו"ד ניר יסלוביץ', מי ששימש עד לאחרונה כראש הרכב בבית דין משמעתי בלשכת עורכי הדין, הסביר ל"גלובס" כי ללשכה יש סמכות להורות על השעיה זמנית של אחד מחבריה, אך היא לא חייבת לעשות זאת: "לא ניתן למצוא שום מענה בכללי לשכת עורכי הדין לשאלה הזאת. גם לא תמצא החלטות קודמות של לשכת עורכי הדין בעניין".
ביחס למדיניות הנהוגה בלשכת עורכי הדין, מסביר יסלוביץ' כי הנוהג הוא ש"עם הגשת כתב האישום הפרקליטות מודיעה ללשכה על הגשתו, והלשכה מצידה מגישה בקשה לוועדת האתיקה שתשעה את הנאשם זמנית, עד שיסתיים ההליך ויראו מה התוצאות". בכל מקרה, הסביר עו"ד יסלוביץ', הלשכה יכולה לפתוח בהליכים משמעתיים נגד כל אחד מחבריה ללא כל צורך בהגשת כתב אישום.
מבחינת הדין הרצוי, לדעת עו"ד יסלוביץ', המועד הרלוונטי הוא מועד הגשת כתב האישום, וככל שכזה אכן יוגש, התשובה ברורה מאוד מבחינתו. "אם וכאשר פרקליט המדינה שי ניצן ימצא לנכון להגיש כתב אישום - אז כמובן שנוה לא צריך לכהן בתור ראש הלשכה ולו רגע אחד נוסף", הוא אומר.
עוד מציין עו"ד יסלוביץ' בהקשר זה כי עו"ד אפי נוה הוא זה שצריך לדחוף לקידום ההליכים בענייניו: "אפי צריך לעמוד על זה שהשימוע ייערך כמה שיותר מהר, על-מנת שכל הרחש-בחש שהפרשה הזו גורמת ייפסק. מצב הדברים היום מזיק ללשכת עורכי הדין ולציבור עורכי הדין בכללותו. אין לי ספק שאם אפי יבקש, פרקליט המדינה שי ניצן יסייע לו לסיים את העניין הזה בתוך שבועות".
גורם נוסף שכיהן בעבר בתפקיד בכיר באחת מוועדות האתיקה האזוריות של לשכת עורכי הדין מסר ל"גלובס" כי התשובה לשאלה האם על נוה להשעות עצמו קשורה מאוד לעוצמת ההאשמות נגדו, וכי נוה יצטרך לזוז מתפקידו רק אם כתב האישום נגדו יתברר כחמור. לאחר שנחשף לתוכנה של הודעת הפרקליטות מהערב, הודה אותו גורם כי "זה חמור יותר ממה שחשבתי". עם זאת, ציין אותו גורם: "זה מצב מאוד ראשוני, אנחנו עוד לא יודעים כלום. כל עוד אנחנו לא יודעים מה כתוב בכתב האישום, לא ניתן לקבוע כיצד על נוה לנהוג. זה מאוד משנה איזו עבירה תיוחס לו".
ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה של עורכי דין ע"ש וינר במסלול האקדמי המכללה למינהל, מדגישה כי אין כל קשר בין ההחלטה האם להגיש כתב אישום נגד נוה לבין ההחלטה להשעותו. "אפשר לנקוט בדין משמעתי כבר עכשיו, לאור העובדות הידועות בהן הודה נוה, ולהעמידו לדין משמעתי בגין התנהגות שאינה הולמת עורך דין", אמרה עו"ד זר-גוטמן ל"גלובס". לדעתה, אין ספק כי נוה צריך לזוז מתפקידו. "אני חושבת שהוא לא יכול להמשיך לכהן כראש הלשכה. הייתי מצפה שיחסוך למועצה את כל ההליך הזה".
עו"ד זר-גוטמן מצביעה על אפשרות נוספת, שאינה משמעתית, להדחתו של יו"ר הלשכה. לפי חוק לשכת עורכי הדין, אם שני שלישים מהחברים בוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, ובנוסף שני שלישים מהחברים במועצה הארצית של הלשכה, מצביעים בעד הדחתו של נוה מתפקידו - אין לו ברירה אלא להתפטר. עוד מורה החוק כי המשמעות של מהלך כזה היא פיזור כל המוסדות של הלשכה, דבר שכמובן מנוגד לאינטרס של חבריה.
ואכן, באשר לסיכויים למהלך כזה, עו"ד זר-גוטמן מודה כי הם אינם גדולים: "לאפי נוה יש שליטה מוחלטת גם בוועד המרכזי וגם במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, ולכן אני לא רואה אותם יוזמים דבר כזה". עם זאת, עו"ד זר-גוטמן סבורה כי אפשרות כזו יכולה לשמש מנוף נגד נוה. "אנו מצויים בסיטואציה שרק לחץ ציבורי של ציבור עורכי הדין יעזור. אם נציגיהם במוסדות הלשכה ירגישו שהכיסאות רועדים, אולי הם יציבו אולטימטום לנוה - השעה את עצמך או שנפזר את מוסדות הלשכה", היא אומרת.
מכל מקום, עו"ד זר-גוטמן מדגישה כי לדעתה יש להתחיל בהליך משמעתי נגד נוה בוועדת האתיקה - ללא כל קשר לשאלה אם יוגש נגדו כתב אישום. "צריך להחיל על נוה את מבחן בוזגלו, כמו כל עורך דין אחר. אצל עורכי דין אחרים, על עבירות מרמה ואלימות בדרך-כלל לא מחכים לכתב אישום, אבל זה תלוי במקרה. ועדות האתיקה זה לא מדע מדויק. בכל מקרה, אפשר להתחיל בהליכים, שגם כך נמשכים לרוב מעל שנה".
■ חזקת החפות: עו"ד אפי נוה לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. ההחלטה להעמידו לדין כפופה לשימוע שייערך לו על-ידי פרקליט המדינה. יש לזכור כי חשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.