גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חגיגת הרווחיות של הרפתות הגדולות בבעלות הקיבוצים מגיעה על חשבון הציבור

הרפורמה במשק החלב לא תזיק לציבור, כפי שעשו רפורמות אחרות, ואם תועיל לו, זה יהיה מינורי ולטווח הארוך ● הבעיה העיקרית שלה: היא ממשיכה להנציח את מנגנוני ההסדרה רבי-השנים בשוק החלב, את מנגנוני המכסות ואת השלטון של הגוף המוזר שנקרא מועצת החלב ● פרשנות

רפת / צילום: איל יצהר
רפת / צילום: איל יצהר

1. זו עוד אחת מאותן "רפורמות" שמבשרים לנו עליה בקול תרועה רמה למרות שהשפעתה על הציבור היא די זניחה. מסיבת העיתונאים של שר האוצר משה כחלון הייתה הכרזות על רפורמה היסטורית, וכרגיל, בלי עתירות לבג"ץ הרי אי-אפשר - כי כל "רפורמה" עוברת איכשהו דרך מנגנון המשפטיזציה המפואר בישראל. 

דבר אחד בטוח אפשר להגיד על הרפורמה או הסיכומים שהושגו השבוע במשק החלב בין משרדי האוצר והחקלאות לבין הרפתנים: היא לא תזיק לציבור, כפי שעשו רפורמות אחרות, ואם תועיל לו, זה יהיה מינורי ולטווח הארוך. הבעיה העיקרית של הרפורמה הזו שהיא ממשיכה להנציח את מנגנוני ההסדרה רבי-השנים בשוק החלב, את מנגנוני המכסות ואת השלטון של הגוף המוזר שנקרא מועצת החלב, מהבחינה שמה שהיה במשך עשרות שנים - ימשיך להיות. 

2. כמה נתונים על משק החלב, מחירי מוצרי החלב ועוד (מקור הנתונים: המועצה הלאומית לכלכלה): יש פער מחירים של לפחות 25%-40% בין ישראל לאיחוד האירופי במוצרי חלב שאיננו מוסבר, וזאת לאחר שמשקללים שני גורמים והבדלים בין ישראל לאיחוד האירופי. מדינות שונות באיחוד נוקטות מדיניות מע"מ דיפרנציאלי, כאשר מוצרי מזון לרוב זוכים לשיעור מע"מ מופחת העומד על כ-5% עד 15%; יש פער בעלות הזנת הפרות, אשר נעשה בישראל בעיקר באמצעות מספוא - לבין אירופה, שבה עלויות ההזנה נמוכות יותר בשל אפשרויות מרעה. עם זאת, כאמור, לאחר שקלול שני הגורמים הללו עדיין נותר פער מהותי.

כשיש פער כזה גדול ולא זניח, ההסבר הכלכלי שלו יכול להיות מתח רווחים גבוה וחריג אצל מי שנמצא בשרשרת הייצור או, לחלופין, חוסר יעילות או מחסור בתחרות לאורך שרשרת הערך. מכיוון שהדוחות של תנובה - השחקנית הגדולה בשוק - היו בזמנו גלויים, שיעורי הרווחיות שהיא הציגה בהשוואות עולמיות היו סבירים ובכמה מקרים אף למטה מכך. 

אז איפה הבעיה? תחרות? יש מספיק מחלבות בישראל. האם הן מספיק תחרותיות? אני חושב שהבעיות של תנובה והירידה ברווחיות שלה בשנים האחרונות דווקא מספקות עדות שמקור הבעיות הגדולות במחירי מוצרי החלב הן לאו דווקא מחסור בתחרות.

סך הוצאות משקי-הבית בישראל על מוצרי חלב עולה על 10 מיליארד שקל בשנה. לא חשוב מה הסיבות לפערי המחירים בין ישראל לאיחוד האירופי, ברור שהפערים הללו, בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, מגולגלים על הצרכן.

ייצור החלב בישראל מתבצע ברפתות בשני מגזרי ייצור שונים: המגזר השיתופי, הכולל קיבוצים ומושבים המהווים כ-60% מהיקף הייצור; והמגזר המשפחתי, הכולל מושבים שאינם שיתופיים, המהווה כ-40% מהיקף הייצור. על-פי סקר שנערך בעבר, רובן המוחלט של הרפתות במגזר המשפחתי הפסדיות (נקרא להן הרפתות הקטנות, יש כ-600 כאלה), ולעומת זאת רובן המוחלט של הרפתות במגזר השיתופי רווחיות (יש כ-160 כאלה). כלומר, יש יתרון ענק לגודל: הרפתות הגדולות (כמו של שפיים וגעש) הן בעלות רווחיות גבוהה מאוד, אבל איש אינו הרי יודע את הנתונים לאשורם - הם לא גלויים - אבל הרווחיות שם היא גבוהה מאוד.

בגלל שחלק גדול מהרפתות הפסדיות - מחיר החלב הגולמי שנקבע בהסדרים בחסות הממשלה הוא גבוה יחסית כדי לסבסד את הפעילויות ההפסדיות. מי שנהנה מכך הן כמובן הרפתות הגדולות והרווחיות. 

10 מיליארד שקל בשנה

3. הגוף המרכזי בתכנון משק החלב הוא מועצת החלב, סוג של מתווך בין משרדי הממשלה לרפתנים וליצרנים. זה גוף שהחל לפעול כבר ב-1956, ועל-פי הגדרתה הרשמית היא "פועלת כמבצעת את מדיניות הממשלה בתחום הייצור והשיווק של החלב ומוצריו". מי מממן אותה? ההיטלים שהיא גובה מהיצרנים ומהמחלבות.

מועצת החלב מעורבת, תחת חוק תכנון משק החלב בישראל, בקביעת מכסות החלב של הרפתות, קביעת דרכי הייצור, השיווק והוויסות של החלב, קביעת מחיר המטרה לחקלאים (כלומר, מחיר החלב הגולמי שנמכר על-ידי הרפתנים למחלבות) ועוד. כלומר, היא הסדרן של משק החלב. והשאלה היא בשביל מה בדיוק צריך את מועצת החלב? למה צריך סדרן? 

4. מה קורה באירופה? גם שם זה התחיל עם משטר מכסות ומחיר "התערבות", אבל המנגנונים הללו עברו שינויים רבים, כך שכיום כבר לא קיים מנגנון של מכסות ייצור, ולא קיים מנגנון של מחיר מטרה כפי שקיים בישראל, אלא קיימת רשת הגנה מסוימת בדמות רכישת מוצרי ביניים במקביל לתמיכות ישירות בחקלאים (בישראל, כאמור, התמיכות הן עקיפות באמצעות מחיר מטרה מלאכותי ומנופח).

על-פי סקירה של המועצה הלאומית לכלכלה, לשינוי המדיניות הזו היו כמה השלכות. זוהתה מגמה של מעבר ייצור לרפתות גדולות מאוד באזורים מסוימים, מה שהוביל להתעצמות מחלבות גדולות באזורים המתאימים ביותר לייצור חלב על חשבון מחלבות אחרות, עד לשלב בו נקבעו מגבלות גודל על רפתות. החיסרון הבולט היה חוסר יציבות של מחירי החלב הגולמי, כאשר בזמני משבר סך הייצור גדל באופן שמוביל לירידת מחירים חדה יותר.

בעקבות התנודתיות החדה התמיכות הישירות לחקלאים לא הספיקו, ונקבעה חבילת סיוע של חצי מיליארד אירו לפתיחת שווקים חדשים. אבל יחד עם החיסרון הזה חשוב לזכור דבר חשוב: אירופה איננה כמובן ישראל. אירופה אחראית לכ-50% מסך יצוא מוצרי החלב בעולם, ללא תלות משטר המכסות - בעוד שישראל מתפקדת כמשק סגור יחסית עם יצוא בהיקף זניח ויבוא בהיקף נמוך.

5. מה שעשתה הרפורמה שהוכרזה השבוע, בצד החיובי שלה, היא התייעלות מסוימת בשוק הרפתות ופיצוי על סגירת רפתות, אמנם ירידה לאורך זמן במחיר המטרה וגם במכסים, אבל לא כזו שתשפיע בצורה דרמטית על מחיר מוצרי החלב לצרכנים. זאת ואף זאת, משטר המכסות ומשטר מחיר המטרה והמנגנון המיותר של מועצת החלב - כל אלה נותרו על כנם.

כדי להבין עד כמה המנגנון הזה מיותר, בדקתי את הדוחות הכספיים של מועצת החלב מכיוון שהיא מוגדרת כעמותה. נכון לשנת 2017 הכנסותיה עומדות על כ-60 מיליון שקל, כאמור, הכנסות מיצרני חלב וממחלבות; בקופתה יש כ-60 מיליון שקל, והוצאות ההנהלה שלה מגיעות לכ-10 מיליון שקל. ויש גם סעיף יפה לתחום ההסברה, הדוברת והתקשורת בסכום של כ-2.7 מיליון שקל. בקיצור, עוד מנגנון מפא"ינקי ותיק שאין בו ממש צורך.

6. הנקודה הכי חשובה שנשכחה לאורך כל הדיונים על הסיכומים במשק החלב היא הרווחיות הגבוהה מאוד של הרפתות החזקות. הדיון הציבורי על יוקר המחיה של מוצרי החלב התרכז בזמנו במיוחד בתנובה, כיוון שניצלה את כוח השוק שלה בקוטג' כדי לנפח את מחירו (תזכורת: המחיר המריא אז ל-7-8 שקלים לגביע קוטג', כיום זה בסביבות 5.5 שקלים).

כמובן שעל המוקד עלו גם מתחרותיה של תנובה - שטראוס וטרה - ובהמולה הזו שכחו את מי שגוזר את הקופונים הכי שמנים בשרשרת הייצור של החלב: הרפתות הגדולות עם המכסות הגדולות, רובן בבעלות משותפת של כמה קיבוצים.

ההסכמה של הצדדים להסכמים להוריד את מחיר המטרה רק ממחישה את הרווחיות הגבוהה של הרפתות הגדולות שנהנות מיתרון לגודל בצורה מובהקת, אבל העובדה שהן לא נמצאות תחת אור הזרקורים, אין להן דוחות כספיים גלויים ושקופים, הופכת אותן לאנונימיות לחלוטין לציבור, למרות שהן לבטח הגורם הכי רווחי במשק החלב.

אז נא להכיר, אלה הן הרפתות הגדולות בישראל, שחוגגות במשך שנים ארוכות על מחיר חלב גולמי מנופח - בין היתר על חשבון הציבור - אבל הציבור פשוט לא מבין או יודע זאת: רפת העמק שבבעלות הקיבוצים יפעת, מרחביה ומגידו; רפת חוף השרון שבבעלות הקיבוצים געש, יקום ושפיים; רף גל ים שבבעלות הקיבוצים כפר גליקסון, קיבוץ החותרים וקיבוץ להבות חביבה; רפת גליל מערבי - מושב רגבה וקיבוץ כברי ושמרת; רפת צפון הגולן שבבעלות הקיבוצים אלרום, אורטל ומרום גולן; רפת נעמן שבבעלות קיבוצים עין המפרץ, פרוד וגדות; רפת קדם שבבעלות מושב קטיף, קיבוץ משמר דוד וקיבוץ משואות יצחק; ורפת רגלים שבבעלות קיבוץ רגבים. 

8 הרפתות הגדולות בישראל:

עוד כתבות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה דרדלה ואיזו מערכת הגנה אווירית של ישראל העליונה ביותר?

באיזה שנה הוקם סניף מקדונלד'ס הכשר הראשון, לאיזו מדינה הגבול הארוך ביותר עם צרפת ולמה שחקן ה-NBA החטיא השבוע זריקת עונשין בכוונה? • הטריוויה השבועית

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה