גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חגיגת הרווחיות של הרפתות הגדולות בבעלות הקיבוצים מגיעה על חשבון הציבור

הרפורמה במשק החלב לא תזיק לציבור, כפי שעשו רפורמות אחרות, ואם תועיל לו, זה יהיה מינורי ולטווח הארוך ● הבעיה העיקרית שלה: היא ממשיכה להנציח את מנגנוני ההסדרה רבי-השנים בשוק החלב, את מנגנוני המכסות ואת השלטון של הגוף המוזר שנקרא מועצת החלב ● פרשנות

רפת / צילום: איל יצהר
רפת / צילום: איל יצהר

1. זו עוד אחת מאותן "רפורמות" שמבשרים לנו עליה בקול תרועה רמה למרות שהשפעתה על הציבור היא די זניחה. מסיבת העיתונאים של שר האוצר משה כחלון הייתה הכרזות על רפורמה היסטורית, וכרגיל, בלי עתירות לבג"ץ הרי אי-אפשר - כי כל "רפורמה" עוברת איכשהו דרך מנגנון המשפטיזציה המפואר בישראל. 

דבר אחד בטוח אפשר להגיד על הרפורמה או הסיכומים שהושגו השבוע במשק החלב בין משרדי האוצר והחקלאות לבין הרפתנים: היא לא תזיק לציבור, כפי שעשו רפורמות אחרות, ואם תועיל לו, זה יהיה מינורי ולטווח הארוך. הבעיה העיקרית של הרפורמה הזו שהיא ממשיכה להנציח את מנגנוני ההסדרה רבי-השנים בשוק החלב, את מנגנוני המכסות ואת השלטון של הגוף המוזר שנקרא מועצת החלב, מהבחינה שמה שהיה במשך עשרות שנים - ימשיך להיות. 

2. כמה נתונים על משק החלב, מחירי מוצרי החלב ועוד (מקור הנתונים: המועצה הלאומית לכלכלה): יש פער מחירים של לפחות 25%-40% בין ישראל לאיחוד האירופי במוצרי חלב שאיננו מוסבר, וזאת לאחר שמשקללים שני גורמים והבדלים בין ישראל לאיחוד האירופי. מדינות שונות באיחוד נוקטות מדיניות מע"מ דיפרנציאלי, כאשר מוצרי מזון לרוב זוכים לשיעור מע"מ מופחת העומד על כ-5% עד 15%; יש פער בעלות הזנת הפרות, אשר נעשה בישראל בעיקר באמצעות מספוא - לבין אירופה, שבה עלויות ההזנה נמוכות יותר בשל אפשרויות מרעה. עם זאת, כאמור, לאחר שקלול שני הגורמים הללו עדיין נותר פער מהותי.

כשיש פער כזה גדול ולא זניח, ההסבר הכלכלי שלו יכול להיות מתח רווחים גבוה וחריג אצל מי שנמצא בשרשרת הייצור או, לחלופין, חוסר יעילות או מחסור בתחרות לאורך שרשרת הערך. מכיוון שהדוחות של תנובה - השחקנית הגדולה בשוק - היו בזמנו גלויים, שיעורי הרווחיות שהיא הציגה בהשוואות עולמיות היו סבירים ובכמה מקרים אף למטה מכך. 

אז איפה הבעיה? תחרות? יש מספיק מחלבות בישראל. האם הן מספיק תחרותיות? אני חושב שהבעיות של תנובה והירידה ברווחיות שלה בשנים האחרונות דווקא מספקות עדות שמקור הבעיות הגדולות במחירי מוצרי החלב הן לאו דווקא מחסור בתחרות.

סך הוצאות משקי-הבית בישראל על מוצרי חלב עולה על 10 מיליארד שקל בשנה. לא חשוב מה הסיבות לפערי המחירים בין ישראל לאיחוד האירופי, ברור שהפערים הללו, בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, מגולגלים על הצרכן.

ייצור החלב בישראל מתבצע ברפתות בשני מגזרי ייצור שונים: המגזר השיתופי, הכולל קיבוצים ומושבים המהווים כ-60% מהיקף הייצור; והמגזר המשפחתי, הכולל מושבים שאינם שיתופיים, המהווה כ-40% מהיקף הייצור. על-פי סקר שנערך בעבר, רובן המוחלט של הרפתות במגזר המשפחתי הפסדיות (נקרא להן הרפתות הקטנות, יש כ-600 כאלה), ולעומת זאת רובן המוחלט של הרפתות במגזר השיתופי רווחיות (יש כ-160 כאלה). כלומר, יש יתרון ענק לגודל: הרפתות הגדולות (כמו של שפיים וגעש) הן בעלות רווחיות גבוהה מאוד, אבל איש אינו הרי יודע את הנתונים לאשורם - הם לא גלויים - אבל הרווחיות שם היא גבוהה מאוד.

בגלל שחלק גדול מהרפתות הפסדיות - מחיר החלב הגולמי שנקבע בהסדרים בחסות הממשלה הוא גבוה יחסית כדי לסבסד את הפעילויות ההפסדיות. מי שנהנה מכך הן כמובן הרפתות הגדולות והרווחיות. 

10 מיליארד שקל בשנה

3. הגוף המרכזי בתכנון משק החלב הוא מועצת החלב, סוג של מתווך בין משרדי הממשלה לרפתנים וליצרנים. זה גוף שהחל לפעול כבר ב-1956, ועל-פי הגדרתה הרשמית היא "פועלת כמבצעת את מדיניות הממשלה בתחום הייצור והשיווק של החלב ומוצריו". מי מממן אותה? ההיטלים שהיא גובה מהיצרנים ומהמחלבות.

מועצת החלב מעורבת, תחת חוק תכנון משק החלב בישראל, בקביעת מכסות החלב של הרפתות, קביעת דרכי הייצור, השיווק והוויסות של החלב, קביעת מחיר המטרה לחקלאים (כלומר, מחיר החלב הגולמי שנמכר על-ידי הרפתנים למחלבות) ועוד. כלומר, היא הסדרן של משק החלב. והשאלה היא בשביל מה בדיוק צריך את מועצת החלב? למה צריך סדרן? 

4. מה קורה באירופה? גם שם זה התחיל עם משטר מכסות ומחיר "התערבות", אבל המנגנונים הללו עברו שינויים רבים, כך שכיום כבר לא קיים מנגנון של מכסות ייצור, ולא קיים מנגנון של מחיר מטרה כפי שקיים בישראל, אלא קיימת רשת הגנה מסוימת בדמות רכישת מוצרי ביניים במקביל לתמיכות ישירות בחקלאים (בישראל, כאמור, התמיכות הן עקיפות באמצעות מחיר מטרה מלאכותי ומנופח).

על-פי סקירה של המועצה הלאומית לכלכלה, לשינוי המדיניות הזו היו כמה השלכות. זוהתה מגמה של מעבר ייצור לרפתות גדולות מאוד באזורים מסוימים, מה שהוביל להתעצמות מחלבות גדולות באזורים המתאימים ביותר לייצור חלב על חשבון מחלבות אחרות, עד לשלב בו נקבעו מגבלות גודל על רפתות. החיסרון הבולט היה חוסר יציבות של מחירי החלב הגולמי, כאשר בזמני משבר סך הייצור גדל באופן שמוביל לירידת מחירים חדה יותר.

בעקבות התנודתיות החדה התמיכות הישירות לחקלאים לא הספיקו, ונקבעה חבילת סיוע של חצי מיליארד אירו לפתיחת שווקים חדשים. אבל יחד עם החיסרון הזה חשוב לזכור דבר חשוב: אירופה איננה כמובן ישראל. אירופה אחראית לכ-50% מסך יצוא מוצרי החלב בעולם, ללא תלות משטר המכסות - בעוד שישראל מתפקדת כמשק סגור יחסית עם יצוא בהיקף זניח ויבוא בהיקף נמוך.

5. מה שעשתה הרפורמה שהוכרזה השבוע, בצד החיובי שלה, היא התייעלות מסוימת בשוק הרפתות ופיצוי על סגירת רפתות, אמנם ירידה לאורך זמן במחיר המטרה וגם במכסים, אבל לא כזו שתשפיע בצורה דרמטית על מחיר מוצרי החלב לצרכנים. זאת ואף זאת, משטר המכסות ומשטר מחיר המטרה והמנגנון המיותר של מועצת החלב - כל אלה נותרו על כנם.

כדי להבין עד כמה המנגנון הזה מיותר, בדקתי את הדוחות הכספיים של מועצת החלב מכיוון שהיא מוגדרת כעמותה. נכון לשנת 2017 הכנסותיה עומדות על כ-60 מיליון שקל, כאמור, הכנסות מיצרני חלב וממחלבות; בקופתה יש כ-60 מיליון שקל, והוצאות ההנהלה שלה מגיעות לכ-10 מיליון שקל. ויש גם סעיף יפה לתחום ההסברה, הדוברת והתקשורת בסכום של כ-2.7 מיליון שקל. בקיצור, עוד מנגנון מפא"ינקי ותיק שאין בו ממש צורך.

6. הנקודה הכי חשובה שנשכחה לאורך כל הדיונים על הסיכומים במשק החלב היא הרווחיות הגבוהה מאוד של הרפתות החזקות. הדיון הציבורי על יוקר המחיה של מוצרי החלב התרכז בזמנו במיוחד בתנובה, כיוון שניצלה את כוח השוק שלה בקוטג' כדי לנפח את מחירו (תזכורת: המחיר המריא אז ל-7-8 שקלים לגביע קוטג', כיום זה בסביבות 5.5 שקלים).

כמובן שעל המוקד עלו גם מתחרותיה של תנובה - שטראוס וטרה - ובהמולה הזו שכחו את מי שגוזר את הקופונים הכי שמנים בשרשרת הייצור של החלב: הרפתות הגדולות עם המכסות הגדולות, רובן בבעלות משותפת של כמה קיבוצים.

ההסכמה של הצדדים להסכמים להוריד את מחיר המטרה רק ממחישה את הרווחיות הגבוהה של הרפתות הגדולות שנהנות מיתרון לגודל בצורה מובהקת, אבל העובדה שהן לא נמצאות תחת אור הזרקורים, אין להן דוחות כספיים גלויים ושקופים, הופכת אותן לאנונימיות לחלוטין לציבור, למרות שהן לבטח הגורם הכי רווחי במשק החלב.

אז נא להכיר, אלה הן הרפתות הגדולות בישראל, שחוגגות במשך שנים ארוכות על מחיר חלב גולמי מנופח - בין היתר על חשבון הציבור - אבל הציבור פשוט לא מבין או יודע זאת: רפת העמק שבבעלות הקיבוצים יפעת, מרחביה ומגידו; רפת חוף השרון שבבעלות הקיבוצים געש, יקום ושפיים; רף גל ים שבבעלות הקיבוצים כפר גליקסון, קיבוץ החותרים וקיבוץ להבות חביבה; רפת גליל מערבי - מושב רגבה וקיבוץ כברי ושמרת; רפת צפון הגולן שבבעלות הקיבוצים אלרום, אורטל ומרום גולן; רפת נעמן שבבעלות קיבוצים עין המפרץ, פרוד וגדות; רפת קדם שבבעלות מושב קטיף, קיבוץ משמר דוד וקיבוץ משואות יצחק; ורפת רגלים שבבעלות קיבוץ רגבים. 

8 הרפתות הגדולות בישראל:

עוד כתבות

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הקבלן קרס, ביהמ"ש הכריע מתי אשתו חייבת בהחזר חובותיו

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

התחום המפתיע שזכה להשקעות של חצי מיליארד שקל

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי