הממונה על רשות שוק ההון הנכנס משה ברקת/ צילום: דוברות הכנסת, נועם רבקין פנטון
לאחר שני דיונים ארוכים שלא הובילו למסקנות מרעישות עם ראשי בנק הפועלים ולאומי, היום הדיון של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי הניב יותר תוצאות. הבוקר הגיע להופיע בפני הוועדה יו"ר רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת, שנכנס לתפקידו רק בחודש שעבר, שזו למעשה הופעתו הפומבית הראשונה מאז נכנס לתפקיד.
נראה כי משבוע לשבוע הופכים חברי הכנסת למיומנים ואסרטיביים יותר, והם לא מרפים מהנחקרים בוועדה. מהצד השני נראה כי בעוד הבנקאים התכוננו באופן מוקפד לישיבה ושקלו כל מילה שיצאה מפיהם, ברקת וסגנו יואב גפני היו פתוחים יותר בתשובותיהם, וכך התגלו מספר דברים מטרידים בנוגע לפיקוח של רשות שוק ההון על האשראי שנתנו המוסדיים למגזר העסקי, ושמהווה כיום למעלה ממחצית מהאשראי שניתן למגזר זה.
כך למשל הודה ברקת כי עד לשנים האחרונות הרשות כלל לא אספה מידע בנוגע לאשראי ללווים הגדולים. "עד 2012 ואפילו 2015 רשות שוק ההון לא ראתה את זה כנושא דרמטי בניהול סיכוני אשראי ולא נאסף מידע שיטתי ושוטף בנושא. מ-2012 נעשה איסוף שוטף של מידע, ורק לגבי אג"ח קונצרניות ובמאי האחרון יצאה הנחיה שמחייבת דיווח על הלווים הגדולים", הוא אמר.
ברקת אמר זאת בתגובה לדברי יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל שאמר כי "עוד ביולי האנשים שלכם השיבו לנו שהנתונים לגבי היקף הכספים שניתנו לקבוצות הגדולות אינם זמינים וכדי לענות על השאלה הזו יידרש לכם חודש לפחות וזה יהיה תהליך שהוא 'סיוט לרשות'. שלושה חודשים עברו מאז ולא קיבלנו את החומר".
בהמשך נשאלו ברקת וגפני, האחראי על תחום הרישוי והפיננסים ברשות (כלומר אחראי בין היתר על נושא האשראי החוץ בנקאי) על מסקנות מהנתונים. לא התקבלה תשובה ברורה מה נעשה אם בכלל עם אותם הנתונים שנאספו. כמו כן לא התקבלה תשובה לשאלה האם נמצאו ביקורות בגופים המוסדיים בנוגע לאנליזות שגויות על בסיסם העניקו המוסדיים את האשראי.
ברקת, שכיהן בעבר בין היתר כיו"ר הפניקס וגם ראש מחלקת תאגידים והחשבונאי הראשי ברשות ניירות ערך, הודה כי הפיקוח על הבנקים בנושא האשראי העסקי הדוק יותר לעומת הפיקוח על המוסדיים, אולם הוא הסביר זאת בכך שתחום האשראי העסקי בגופים המוסדיים חדש יחסית, וקיים במשך כעשור בלבד.
"היה פה ארביטראז' רגולטורי מסוים בין הבנקים למוסדיים אבל על פני השנים הפערים נסגרים. לוקח מספר שנים להחיל הסדרה מקיפה אבל המסר לשוק עובר. ההסדרה נעשית תוך כדי תנועה ותוך כדי גידול בשוק הזה. אין לצפות להקבלה לפיקוח על הבנקים. רשות שוק ההון פעלה ופועלת להגן על כספי החוסכים הפנסיונים. מתכוונים להשקיע משאבים רבים להבטיח לעם ישראל שהפנסיה שלו מנוהלת באופן תקין", אמר ברקת.
הסתתרו מאחורי סוגיית הסודיות
חברי הכנסת הציגו לברקת נתונים לפיהם הרשות ביצעה רק 6 ביקורות בנושא האשראי, לעומת מעל 90 ביקורות שערך הפיקוח על הבנקים, אולם ברקת התכחש לנתון. "זה לא נתון נכון. נעשו עוד 25 ביקורות על אשראי לא סחיר ועוד 100 צעדי ביקורת לניטור סיכונים", אמר.
עוד נציין כי גם ברשות שוק ההון הסתתרו מאחורי סוגיית הסודיות, וסרבו להשיב לשאלות הקשורות ללווים ספציפיים, וזאת על אף ששוק האג"ח הקונצרניות שקוף ונתוני מחיקות החוב וההסדרים פומביים. כך למשל ח"כ רועי פולקמן שאל מה היה היקף הפגיעה מהסדרי החוב באג"ח אי.די.בי אצל המוסדיים, וברקת השיב: "יש לי מגבלה לתת מידע לגבי גופים מפוקחים ספציפיים". גפני נשאל האם יש דוחות ביקורת לגבי אשראי שניתן לאפריקה ישראל, אליעזר פישמן, אילן בן דב ונוחי דנקנר ונענה: " אני לא יכול לומר שיש בכל אחד מהמקרים שציינתם".
לקראת סיום הדיון הודה ח"כ כבל לברקת על הופעתו והחמיא לו על בקיאותו, ומנגד עקץ את קודמתו בתפקיד דורית סלינגר, שהייתה אמורה להופיע בפני הוועדה אך ביטלה את הופעתה ברגע האחרון בשל סידורי הישיבה שדימו לה לדבריה מעמד של נאשמת. "אני מבין למה הממונה הקודמת (סלינגר- ע.א, ר.ש) לא הגיעה. אולי היא קיבלה רגליים קרות, כי הייתה אמורה לענות על שאלות לדברים שנעשו בתקופתה. יש לכם הרבה עבודה. עם כל הכבוד לתשובות שנתתם לנו כאן, ואנחנו צריכים לקבל הסברים לכל השאלות שנשאלו מעבר לתיקוני עתיד", אמר כבל.
שוקלים להזמין בכירים לשעבר
בפתח הדברים בוועדה התייחס כבל לכך שהוועדה בוחנת זימון של בכירים לשעבר מהמערכת הבנקאית להופעה בפניה. סוגיה זו עלתה לאחר שבדיונים הקודמים השיבו לא אחת המנהלים הנוכחיים של הבנקים כי אינם יודעים את התשובות לאירועים שהתרחשו טרם כהונתם.
בנושא זה אמר כבל: "הוועדה שוקלת בכובד ראש את הזמנת בכירי המערכת הבנקאית שהיו מעורבים בקבלת החלטות ב'זמן אמת' וסיימו את תפקידם זה מכבר. קיבלנו פנייה בנושא גם מהתנועה לאיכות השלטון ואנחנו מאמינים כי בהחלט יש לכך מקום ולכן הוועדה מקיימת התייעצויות בנושא".
נציין כי גם אם יהיה זימון שכזה, כלל לא בטוח שהבכירים לשעבר יגיעו, שכן אין חובה חוקית להופיע בפני הוועדה, וייתכן והבכירים לשעבר יעדיפו לספוג כותרות שעוסקות בסירובם להגיע מאשר להתמודד עם שאלות קשות ועימות מול חברי הכנסת.