גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נאמנות לעובדות

המבחן של צבי סטפק לעולם קרנות הנאמנות, חלק שני ● לקרנות נאמנות

דמי ניהול / צילום:Shutterstock  א.ס.א.פ קרייטיב
דמי ניהול / צילום:Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

1. לכל קרן נאמנות יש רק מנהל השקעות אחד.

תשובה: אי אפשר לדעת.

זה אכן המצב ברוב קרנות הנאמנות בישראל, אבל לא בכולן, וכך גם בארה"ב.
בקרנות מעורבות, שמשקיעות הן במניות והן באיגרות חוב, יש לעיתים שני מנהלים או יותר, כל אחד בתחום ההתמחות שלו - מניות או אג"ח.

2. קרן נאמנות שמוגדרת כקרן נאמנות כספית, חייבת להשקיע את כל כספיה בפיקדונות בבנקים.

לא נכון.

מותר לקרן כספית, בכפוף למגבלות מסוימות, להשקיע גם במק"מים, באג"ח קונצרניות בדרוג גבוה וגם בניירות ערך מסחריים (נע"ם) שמונפקים על ידי חברות עסקיות ומציעים נזילות טובה וריבית טובה יותר ממה שניתן לקבל בפיקדונות בנקאיים.

3. קרן נאמנות שמתמחה בהשקעה באיגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך עלולה להיפגע בתשואותיה כאשר הריבית הבסיסית מצויה בתהליך של העלאה.

נכון.

העלאת ריבית, בעיקר כאשר היא תופסת בהפתעה את השווקים, ומהווה העלאה ראשונה בשרשרת של העלאות, עלולה לגרום לירידות שערים באיגרות החוב. ככל שהמח"מ של איגרות החוב ארוך יותר, כך בדרך כלל הפגיעה בהן, ובמקרה זה - בקרן הנאמנות, תהיה חזקה יותר.

4. אי אפשר לעשות השוואה בין שתי קרנות נאמנות עם מדיניות השקעה שונה מאוד ולקבוע מי מהן טובה יותר מבחינה מקצועית.

לא נכון.

אפשר לעשות השוואה כזו, כי מדד שארפ אינו מוגבל להשוואה בין שתי קרנות עם אותה מדיניות השקעה. עם זאת, מקובל לעשות השוואה בין קרנות עם מדיניות השקעה דומה שמסווגות בדרך כלל באותה קטגוריה, או תת קטגוריות.


5. דמי הניהול של קרנות הנאמנות המנוהלות בישראל גבוהים יותר מהמקובל בעולם.

אי אפשר לדעת.

תלוי בסוג הקרן. זה נכון, ככלל, לגבי קרנות מנייתיות או גמישות, ואינו נכון לגבי קרנות שמתמחות באיגרות חוב - לא בהשוואה לחלק גדול מהקרנות לארה"ב, ובוודאי בהשוואה לקרנות אג"ח באירופה. 

6. קרן נאמנות שבשמה מופיע סימן קריאה (!) יכולה להשקיע באיגרות חוב שהן מתחת לדירוג ההשקעה ללא כל הגבלה.

נכון.

סימן קריאה בשם הקרן הוא אכן אמירה למשקיעים שמותר לקרן נאמנות להשקיע באיגרות חוב שאינן מדורגות, או כאלה שמדורגות מתחת למה שנחשב דירוג השקעה ללא כל הגבלה. לעומת זאת, בקרנות ללא סימן קריאה, שיעור ההשקעה מוגבל לאותו שיעור שבו מותרת ההשקעה במניות. למשל, בקרן שסימנה "1" - מותר להשקיע עד 10% מניות.

מה משמעות הספרות והאותיות בשם הקרן?

7. קרן נאמנות שבשמה כלול הסימן 1A יכולה ליצור חשיפה של עד 10% במניות ועד 10% במט"ח. 

נכון.

רשות ני"ע חייבה את מנהלי קרנות הנאמנות לכלול בשם הקרן את הסימול שמורכב מספרות ומאותיות. 0 מציינת 0% מניות, 1 - מציינת עד 10% מניות, 2 - עד 30% מניות, וכך הלאה. A מציינת עד 10% במט"ח, B מציינת עד 30% במט"ח, וכך הלאה.

8. למשקיע שמעוניין להשקיע 70% מנכסיו באיגרות חוב ו-30% מנכסיו במניות - עדיף להשקיע בשתי קרנות בפרופורציה הזו: אחת שמתמחה באג"ח, והשנייה שמתמחה במניות, מאשר להשקיע בקרן מעורבת (אג"ח כללי עם 70% אג"ח ו-30% מניות).

אי אפשר לדעת.

על פניו, יש יתרון ברכישת יחידות בשתי קרנות שלכל אחת מהן התמחות שונה, אבל זה לא הוכח מחקרית ולמשקיע קל יותר באופן פסיכולוגי לקנות קרן מעורבת. במצב שבו, למשל, שוק המניות יורד בחוזקה ושוק איגרות החוב עולה, הרי שברמה הפסיכולוגית, הזעזוע יורגש פחות מאשר לו קנה בנפרד קרן מנייתית וגילה שהפסיד אחוז ניכר מהשקעתו. התוצאה עשויה להיות אותה תוצאה, אבל זה יותר קל לעיכול. יתרון נוסף לקרן מעורבת הוא שמנהל ההשקעות יכול להקטין את החשיפה למניות למשל ללא אירוע מס ללקוח, בעוד שבהחזקה מפוצלת, הקטנת שיעור המניות או האג"ח חייב להיעשות על ידי מכירת הקרן הרלוונטית, מה שעלול לגרום לתשלום מס שנצבר על רווחים, אם היו.

9. כאשר מנהל שתי קרנות נאמנות ממזג ביניהן, דמי הניהול בקרן הממוזגת נקבעים לפי דמי הניהול בקרן הגדולה יותר.

לא נכון.

אם מנהל הקרן אישר לרשות ני"ע, ובאופן וולונטרי, שהוא לא יעלה את דמי הניהול במשך השנה, הרי שהוא חייב לקבוע שיעור משוקלל של דמי הניהול, כלומר, להתחשב בהיקף הנכסים של כל אחת מן הקרנות. הוא, כמובן, יכול לקבוע דמי ניהול נמוכים יותר מהתוצאה המתקבלת, אך לא יותר מתוצאת השקלול.

10. קרן חו"ל היא קרן שמשקיעה לפחות 50% מנכסיה במניות ו/או איגרות חוב שנסחרות בחו"ל.

לא נכון.

קרן חו"ל היא קרן שמותר לה, על פי תשקיפה, ליצור חשיפה של יותר מ-10% מנכסיה בחו"ל, ויחידות בקרן כזו ניתנות לקנייה ולמכירה רק בימים ב'-ה', ולא ביום א' שבו לא מתקיים מסחר בחו"ל.

11. מתשואה של קרן נאמנות צריך להפחית את שכר המנהל ואת שכר הנאמן כדי להגיע לתשואה נטו.

לא נכון.

שכר המנהל ושכר הנאמן מופחתים מדי יום מנכסי הקרן וזה מתבטא בשער הקרן ובתשואתה.

האם ביקוש והיצע משפיעים על המחיר היומי?

12. המחיר היומי של קרן נאמנות פתוחה מושפע מהביקושים ומההיצעים שנרשמים לה.

ממש לא נכון.

שערה של קרן נאמנות מחושב על פי נוסחה פשוטה של חלוקת שווי נכסיה (בניכוי ההתחייבויות) בסוף יום מסחר במספר היחידות. השער הקובע לגבי היחידות שנקנות באותו יום, או שנמכרות באותו יום - הוא השער המחושב בסוף היום.

13. מנהל אגד קרנות ישראלי יכול להשקיע בכל קרן נאמנות שהיא, ובלבד שלא ישקיע בקרן אחת יותר מ-25% מנכסי האגד.

לא נכון.

אגד ישראלי יכול להשקיע רק בקרנות של אותו מנהל קרנות, ובכל מקרה לא יותר מ-20% מנכסיו בקרן אחת.

14. קרן סגורה היא קרן שמוגבלת במספר היחידות שלה.

לא נכון.

קרן שמוגבלת במספר יחידות הקרן נקראת קרן מוגבלת וניתן להיכנס אליה כל עוד מספר היחידות שנרכשו לא הגיע לתקרה.

קרן סגורה, לעומת זאת, היא קרן שאמנם הנפיקה מניות (לא יחידות) בהיקף מוגבל והיא נסחרת לאורך כל יום המסחר בבורסה. שערה נקבע לפי ביקוש והיצע כמו כל מניה אחרת, ולא כמו קרן נאמנות פתוחה ששערה מחושב בסוף יום על פי שווי נכסיה פחות התחייבויותיה (= שוויה נטו) ומספר זה מחולק במספר היחידות.

15. משקיע קנה יחידות בקרן נאמנות חייבת במחיר 100 ומכר אותן ב-150. התשואה נטו שהשיג אחרי תשלום מס רווח הון היא 37.5%, בהנחה שהאינפלציה בפרק הזמן שבין הקנייה לבין המכירה הייתה 0%. 

לא נכון.

קרן חייבת משלמת את כל המסים בגין ריביות, דיבידנדים וגם רווחי הון, ולכן המשקיע פטור מתשלום מס רווח הון (שכן הוא כבר שילם את המס באמצעות הקרן). לפיכך, התשואה נטו שהשיג המשקיע היא 50%. הוא קנה ב-100 ומכר ב-150. התשואה ברוטו של הקרן היא, כמובן, גבוהה יותר.

16. ועדת השקעות של חברה לניהול קרנות נאמנות חייבת להתכנס פעם בשבועיים ודנה ברכישה ובמכירה של מניות ואיגרות חוב שונות.

לא נכון.

ועדת השקעות יכולה להתכנס אחת לשבועיים, אבל יכולה להתכנס גם פעם בחודש. בכל מקרה היא דנה במגוון של נושאים, לרבות מסגרת מדיניות של הקרנות עד לישיבה הבאה, כמובן, כפוף למדיניות שנקבעה בתשקיף, ובכל מקרה לא דנה או מחליטה על קנייה ו/או מכירה של ניירות ערך ספציפיים.

17. יציאת כספים גדולה מקרן נאמנות (פדיון) מחייבת את מנהל הקרן למכור ניירות ערך כדי לעמוד בתשלום.

לא נכון.

יציאת כספים, גם אם היא גדולה, לא תגרום בהכרח למכירת ניירות ערך, שכן אם מנהל הקרן שמר על יתרות מזומן גבוהות, הוא יכול לממן את התשלום של הפדיון מתוך מקור זה.

18. קרן נאמנות שהשיגה בפרק זמן תשואה חיובית, הרי שבהכרח הדוח הכספי שלה יראה רווחים.

לא נכון.

על פניו זה נשמע מאוד הגיוני, שכן תשואה חיובית מתקשרת אוטומטית עם רווחים. אבל זה איננו כך בכל מקרה. הסיבה: ייתכן בהחלט מצב שבו תשואה חיובית גבוהה של קרן מסויימת, שהיא עדיין קטנה, מושכת לקרן כספים גדולים שנכנסים בשיא, או קרוב לשיא, ואז מגיעה ירידה, אפילו לא גדולה של הקרן. התוצאה: הקרן, גם אחרי הירידה, עדיין יכולה להצביע על תשואה חיובית, ויש משקיעים שאכן נהנים ממנה (אלה שנכנסו בשלבים הראשונים). אבל, רוב הכסף שנכנס אליה (בשלבים המאוחרים של השיא) הפסיד. כך, סכומים קטנים הרוויחו אחוז גדול, אבל כספים גדולים הפסידו, אולי, אחוז קטן, אבל זה מתבטא בסכומי כסף גדולים, ויתבטא גם בדוח הכספי של הקרן בשורה תחתונה של הפסדים.

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם

עוד כתבות

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה ירדו ומשכו את נאסד"ק למטה

נאסד"ק ירד ב-0.8% ● תשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

סיום המערכה האיראנית הקפיץ את המחזור בענף התיירות ב-270%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הישראלים חזרו להזמין חופשות, וענף האופנה רשם גידול של כ-140%

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"