המדינה לבג"ץ: להחזיר לוועדת המחירים את הדיון על ייקור מוצרי החלב המפוקחים

עפ"י תשובת המדינה לעתירת תנובה, המדינה מבקשת להחזיר את הדיון לוועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות, כדי שתדון מחדש בצורך לייקר את מוצרי החלב המפוקחים, כמו גם בשיעור ההתייקרות

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, חתם היום (ג') על תשובת המדינה לעתירה לבג"ץ שהגישה תנובה. לפי התשובה, המדינה מבקשת להחזיר את הדיון לוועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות, כדי שתדון מחדש בצורך לייקר את מוצרי החלב המפוקחים, כמו גם בשיעור ההתייקרות. 

על אף שבמשרד האוצר הגיעו להסכמות למתווה ענפי מול הרפתנים, עדיין לא נמצא פתרון לטענה שבגינה עתרה תנובה לבג"ץ נגד האוצר - הסירוב לייקר את מוצרי החלב המפוקחים. כך למשל, המנגנון שישחרר את מחיר מוצרי החלב המפוקחים מחתימה של סמכות פוליטית, והחלפתו במנגנון אוטומטי שמבוסס על נוסחה, לא נכלל בתוך ההסכם הענפי.

ההמלצה של הוועדה לייקר את מוצרי החלב המפוקחים ניתנה במארס האחרון, אלא שמאז חלו מספר מהלכים שעשויים להשפיע על הכרעת הוועדה. אחד מהם הוא ירידה של 5 אגורות במחיר החלב הגולמי שהתרחשה בתחילת אוקטובר האחרון, כשמדובר בירידה ראשונה לאחר תקופה של קרוב לשנתיים, שמשמעותה ירידה של 2.36% במחיר בו קונות המחלבות את החלב הגולמי מהרפתנים, המכונה "מחיר המטרה". מהלך נוסף הוא חתימה על הסכם ענפי עם הרפתנים שמטרתו להוזיל, בטווח של שנתיים, את מחיר החלב הגולמי.

לטענת האוצר בתשובתו לבג"ץ, הירידות המצטברות במחיר החלב הגולמי צפויות לקזז חלק מהצורך בהעלאת מחירי המוצרים המפוקחים בשל מחיר המטרה, "כך שההעלאה הנגזרת מהשינוי במחיר המטרה תעמוד על כ-1.5%-2% מהמחיר המפוקח, וזאת במבט צופה פני עתיד, החל מינואר 2019".

בנוסף לכך, באוצר גורסים כי ההסכם הענפי שנחתם בין הרפתנים לאוצר יביא להפחתה שלטענתו "עשויה לצמצם את הצורך בהעלאת המחירים המפוקחים". אם כן, באוצר טוענים כי על ועדת המחירים לבחון מחדש את הסוגיה ו"לשקול גם את הפער שנוצר במהלך החודשים שחלפו מאז צו הפיקוח על מחירים הקודם ועד למועד קבלת החלטה עדכנית" - זאת על-מנת להימנע מהדרישה בעתירה של תנובה בבג"ץ - לייקר את מחירי מוצרי החלב המפוקחים בשיעור תואם להתייקרות חומר הגלם.

עוד נטען בתשובת האוצר לבג"ץ כי "לנוכח בקשה צפויה של השרים להתייעצות עם ועדת המחירים, לשם קבלת חוות-דעתה המקצועית לעניין ההשפעה הצפויה של שינויים אלה על מחירי מוצר החלב המפוקחים, הוועדה תתכנס ותדון בעניין זה עד סוף החודש". עוד מפרטים באוצר - עבור מי שמטילים בכך ספק - כי "למותר לציין כי לוועדת המחירים יש שיקול-דעת עצמאי".

לכל עדכון של ועדת המחירים קיימים שני שני מרכיבים: האחד הוא שינוי במדד השוטף; והשני הוא שינוי עבור השנה הקודמת -רטרואקטיבית, המשקף את הפערים המצטברים. בשל ירידת המחירים הצפויה בינואר הקרוב, באוצר צפויים לבקש לכנס את ועדת המחירים עד סוף החודש, ובהתאם לירידה לבחון מחדש את הצורך בעליית מחיר. לפי הערכות בענף, מהשנתיים האחרונות ישנו פער של כ-15 אגורות, שמשמעותו התייקרות של 3.3% בגין התקופה שחלפה, רטרואקטיבית.

ואולם,באוצר מקווים כי הפער הזה יתייתר ברובו או בחלקו - כלומר שאם תהיה ירידה דרסטית במחיר החלב הגולמי, זה יחסוך את ההתייקרות אותה מבקשת תנובה. לפי הסקר הענפי שבחן את הענף, בינואר צפויה ירידה של 8-9 אגורות במחיר החלב הגולמי. ואולם במקביל לכל אלה, קשיים משפטיים שנוגעים להסכם עליו חתמו הרפתנים והאוצר עשויים להשפיע גם הם על ההחלטה של ועדת המחירים.

בתוך כך, ראשי הנהלת תנובה, ובהם יו"ר החברה חיים גבריאלי, נמצאים היום בביקור סין, ובימים הקרובים הם צפויים להיפגש עם הנציגים הסינים של ברייט פוד אינטרנשיונל, החברה ששולטת בתנובה, ולדון בהיקפי הנזק שתנובה סובלת ממנו בשל אי-העלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים, כמו גם בהסכם ובתשובה שהגיש האוצר, שאינה עולה בקנה אחד עם התפיסות של תנובה לגבי היקף הפגיעה בה.

בקיץ האחרון עתרה תנובה לבג"ץ נגד שר האוצר משה כחלון. במסגרת העתירה טענה תנובה כי החלב הגולמי, אותו היא רוכשת מהרפתנים במחיר שמוכתב על-ידי המדינה, התייקר - וזאת בעוד שמוצרי החלב המפוקחים, שנקבעים גם הם על-ידי המדינה, לא התייקרו, על אף שוועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר המליצה לייקר אותם. בהקשר זה טענה תנובה כי נגרם לה נזק בהיקף של קרוב ל-200 מיליון שקל מתחילת 2017, אז החלה ההתייקרות המשמעותית.