טבע מודיעה על מינויו של קאר שולץ לנשיא ומנכ``ל החברה / צילום: יח``צ
השאלה היא אם אתה בפנים או לא". זה מה שהיה לקאר שולץ, שבימים אלה סוגר שנה ראשונה כמנכ"ל טבע, לומר לחברי ההנהלה שסומנו על ידיו להישאר בחברה, פחות מחודש מיום כניסתו לתפקידו. באותה שיחה הסביר שהוא הולך לקצץ ו"אם מתאים לך, אשמח שתישאר, אבל אתה צריך להבין שזאת המשימה שאתה הולך להתעסק בה בשנתיים הקרובות".
בשנה הזאת לקח שולץ את החברה - שנראתה על עברי פי פחת, עם חוב אדיר, מול משבר קשה בתעשייה הגנרית, אובדן הבלעדיות על תרופת הדגל קופקסון ובעיקר אובדן מוחלט של אמון המשקיעים - למקום אחר. חוב שצומצם ואורגן מחדש, מבנה ארגוני שטוח, רזה ויעיל יותר, מניה שחוזרת ומטפסת - משפל של 11 דולר לפני שנה למעל 22 דולר (ושווי שוק של 85 מיליארד שקל) לאחר דוחות חיוביים בשבוע שעבר, שהיו טובים מהמצופה - בין היתר בזכות העובדה שהתחזיות השחורות על ירידה גדולה במכירות הקופקסון לא התממשו. אבל החברה חבתה גם קיצוצים כואבים: לא פחות מ-9,100 עובדים ברחבי העולם, מהם 1,700 בארץ שנשלחו הביתה, 12 מפעלים שנסגרו וייסגרו, מהם לפחות שלושה בארץ, על אף ניסיונות ההתערבות של ראש הממשלה.
ויש עוד מחיר לא קל: ויתור מוחלט, לשנים הקרובות, על מה שכה אפיין את טבע בעבר - יצירת מנועי צמיחה חדשים. לטבע אומנם יש תרופה חדשה אינובטיבית למיגרנה, שהושקה לאחרונה, ועוד כמה דברים בקנה, אולם כל אלה הם פרי השקעות קודמות, בעיקר בתקופת המנכ"ל ארז ויגודמן. השקעות חדשות משמעותיות אין. "אצלנו האנליסטים", אומרת סבינה לוי, מנהלת מחלקת מחקר בלידר שוקי הון, "לא תראי הנחת צמיחה בטבע בשנים הקרובות. אצלי באופן אישי, זה מעלה סימני שאלה. אני כן סבורה שהחברה תצליח להפחית את רמת המינוף, ובהנחה שלא יהיו זעזועים בשוק, תוך שנתיים-שלוש שווי השוק שלה יעלה בשל הקטנת החוב".
"הוא נוקט בכל הפעולות הנכונות בטווח הקצר", מסכים גורם בתעשייה. "ברור שבטווח הקצר צריך קודם כול לכבות שריפות. הקושי הגדול הוא האם טבע תחזור להיות מה שהייתה. עבור הטווח הארוך יותר, טבע צריכה מנועי צמיחה, והחסכונות שהוא עושה, האנשים הטובים שהוא העזיב, מטילים את זה בספק. הוא מכר הרבה יחידות שמוכרות, כלומר קיצץ את יכולתו לצמוח. ובמיוחד היום, כאשר התעשייה הגנרית נשחקת ברווחיות שלה מדי שנה, ואחוז החדירה בארצות הברית הוא כבר 91%, יצירת הערך הנוסף צריכה להיות בתחום האינובטיבי, החדשני, ודווקא זה הנושא שלא מקבל ביטוי עכשיו".
גורמים אחרים בתעשייה אומרים שכל דבר בעיתו, ושאי אפשר גם לחלץ חברה ממצב קשה וגם להשקיע בצמיחה באותה עת. בבוא העת, הם מקווים, שולץ יידע להשקיע בעתיד של טבע, ו"מוקדם מדי לפרש את מה שהוא עושה ולהגיד שהוא רק חותך ולא בונה".
דן זיסקינד, ה-CFO המיתולוגי של טבע, שכיהן כדירקטור בטבע במשך תשעת החודשים הראשונים של הקדנציה של שולץ, משוכנע ש"שולץ הוא האדם הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון, מכיוון שהגיע למטרה אחת מוגדרת וללא התחייבויות כלפי העבר - מה שמאפשר לו להסתכל על הדברים נטו. הוא לא ממצמץ. התכונה הזאת בלטה בפעם הראשונה כאשר נפגש עם בנימין נתניהו (בדצמבר בשנה שעברה). נתניהו כנראה ציפה שפגישה ביניהם תשנה דברים בתוכנית ההתייעלות של טבע, אבל שולץ קבע לעצמו תוכנית ואותה יבצע בלי להיכנע ללחצים ובלי לעגל פינות".
ולפי מה שאתה יכול לשפוט, תוכנית ההתייעלות הזאת, ובעיקר סגירת חלק מהייצור, לא יפגעו בטבע בטווח הארוך?
"כאשר יש כורח לפעול במהירות, לפעמים נשפכים תינוקות עם המים. אין ספק שהיה היגיון בסגירת מספר ניכר של מפעלים, אבל לא כל ההחלטות הן 100% נכונות, ולא בטוח שכל המפעלים שנסגרים אכן צריכים להיסגר. יש מפעלים שהיה אפשר לסגור ולא נסגרו. אבל כשעושים תוכנית חירום, אי אפשר לשבת ולבנות אותה במשך שנה. זה כמו במלחמה, כאשר מתקיפים אותך, אין זמן לשבת בנחת ולבנות תוכנית".
מבחינת טבע, היא "הצהירה בצורה מפורשת", אומרים בסביבתה, "שלא עושים יותר רכישות כי החוב עדיין מאוד גבוה, ועד סוף 2019 היא תהיה עסוקה בהורדת החוב. עד שהיא לא תגיע לרמת חוב רגילה לחברה בסדר הגודל הזה (מה שצפוי לקרות ב-2020), לא תהיה התרחבות לא אורגנית. לא יהיה מה שהיה קודם, שכל היום קנו ומכרו ולא תמיד דייקו. יחד עם זאת, יש מערכת חזקה למוצרים גנריים, כל שקל מושקע בביוסימילר (העתקים של תרופות ביולוגיות, שהם מורכבים יותר מהגנריקה הרגילה). החברה משיקה תרופה למיגרנה בארצות הברית ובשנה הבאה היא מקווה להתרחב לאירופה, ויש עוד תרופות בקנה. כך שבטווח הקרוב, יש לאן לצמוח".
"כללי המשחק מאוד ברורים"
שולץ, שגדל בתעשיית התרופות הדנית, בתחילה בנובו נורדיסק ולאחר מכן כמנכ"ל שהיה אחראי על הטרנאראונד בחברת לונדבק, נחשב ממוקד, עקבי ותובעני. עובדים לשעבר שלו בדנמרק נהגו לקרוא לו "הארד קור" (השם קאר מבוטא כ"קור") בשל תובענותו בתחום השגת המטרות. גם כאן אומרים בסביבתו "כל עוד אתה מדלוור - מספק את הסחורה - הכול בסדר, אבל כללי המשחק מאוד ברורים".
הוא גם דמות שונה בנוף הניהול המקומי. "הוא דני במלוא מובן המילה", אומר אדם המכיר אותו היטב, "נטול גינונים ומניירות של מנכ"ל טיפוסי. אין לו פמליה. הוא הביא איתו רק עוזרת אישית אחת. הוא יושב באופן ספייס, אוכל בקפטריה (בטבע פתח תקווה, שם מצויים משרדי ההנהלה), יכול לגשת אל העובדים ולשבת איתם לשולחן. אבל הוא כריש בכל הנוגע לניווט הספינה הזאת במים מאוד סוערים".
חף אולי מגינונים, אבל בהחלט לא צנוע בדרישות השכר שלו. הרגע הנואש שבו פנה אליו דירקטוריון טבע הניב חבילת תגמול שכללה מענק חתימה של 20 מיליון דולר (בשני תשלומים); שכר שוטף שנתי של 2 מיליון דולר, לא כולל הוצאות, בונוס תלוי ביצועים בהיקף של 140%-200% מהשכר השוטף שיש להניח שיהיה זכאי לו בשל הצלחת תוכנית ההתייעלות, הקצאת אופציות בשווי 6 מיליון דולר ביום ההקצאה על-פי מחיר מימוש של 11.4 דולר למניה - מה שמכניס את האופציות שלו היום לתוך הכסף, ועוד הקצאת אופציות חסומות בסך 20 מיליון דולר, שאותן יוכל לממש בהמשך, לסירוגין, עד תום חמש שנים.
יש להניח שכל זה עשוי להפוך אותו לא רק לשיאן השכר התורן, אלא למנכ"ל השכיר המתוגמל ביותר אי פעם בישראל. היגואר שהוצמד לו בהתחלה עורר מחאה חברתית, ועל כן קיבל את הלקסוס שבו נסע קודם המנכ"ל בפועל יצחק פטרבורג. על דירת היוקרה שרכש ביפו נדבר בהמשך.
"הוא קר רוח, וכדרך האירופאים, יש לו עדינות וקסם מסוימים", מתרשם חיים הורביץ, בנו של אלי הורביץ המנוח, בכיר לשעבר בחברה ששומר עדיין על קשר הדוק איתה. "יש בו שילוב טוב של נחישות ורגישות אמוציונלית. הסגנון שלו מתאים ומסתדר עם ישראל. הוא גם התאהב בארץ, אוהב לטייל וחי את הסצנה התל אביבית.
"אני מרגיש שאיתו, טבע חזרה להלך רוח של עבודה. לפני כן, כולם היו די בשוק כאשר חברה חזקה, גאוות התחום, פתאום נפלה ככה. זה לא פשוט להתאושש ולהתעשת, ואני חושב שהוא מצליח להרגיע את החברה, להציב מטרות חדשות וגם לבנות מחדש את האנשים שהיו די שבורים, גם בהנהלה וגם בדירקטוריון".
קור הרוח הכה לא ישראלי, ואולי השאיפה להחלטות סטריליות שאינן מושפעות ממפגשים דביקים מדי, ניכרים גם בהימנעותו של שולץ מביקורים במפעלי טבע בישראל - אלה שנסגרו וגם אלה שנשארו, כגון טבע כפר סבא. "הוא לא ביקר לא אצלנו ולא באף אחד מאתרי טבע חוץ מפתח תקווה", אומר אלירן קוזליק, יו"ר ועד עובדי טבע כפר סבא. "התכתבתי איתו כמה פעמים, אבל מעולם לא ראיתי אותו. אני לא שופט אותו, הוא קיבל ירושה לא טובה, ואני יודע שהוא עושה הכול כדי להרים את החברה הזאת. אבל אולי נכון שמנכ"ל חדש יעשה סיבוב במפעלים, לראות מה אנחנו עושים, לדבר עם העובדים".
קוזליק מוביל מאבק של עובדי טבע על החלטתו של שולץ לבטל את הבונוסים שהעובדים רואים בהם חלק מהסכם השכר ותנאי העבודה. "כשיורד גשם, כולם נרטבים", אומר קוזליק, "אבל אני לא רואה שלמעלה נרטבו כל-כך. כשאלי הורביץ היה בא בתקופות הקשות ואומר אין לי כסף לשלם, אמרנו בסדר, כי ידענו שהוא לא שילם לאף אחד. עכשיו אומרים לנו 'קשה, קשה', אבל מי שאוכל את השמנת, אוכל אותה יותר מתוקה".
גם מאיר בן אלול, יו"ר ועד עובדי מיגדה (מפעל טבע בקריית שמונה) המועמד למכירה, המצוי כרגע בעיצומו של מאבק עובדים סוער מול טבע, לא פגש מעולם את שולץ. עובדי מיגדה נאבקים לא עבור המפוטרים שלהם, שיקבלו את חבילת הפרישה שהושגה במאבקים קודמים בטבע ירושלים (12-10 משכורות), אלא דווקא עבור אלה שיישארו ויעברו בעלות בעת שהמפעל יימכר, כאשר הוויכוח הוא מה יהיה הסכום שיקבלו כדי לוותר על תנאי הפרישה ולהישאר.
"עכשיו זורקים אותנו לחברה אחרת", אומר בן אלול, "שמי יודע אם אחרי שנתיים לא תיקח את המכונות ותלך. יודעים שאנחנו פריפריה ואין פה הרבה תעסוקה. שישאירו לנו טיפת כבוד". בסביבות טבע דווקא טוענים שכבר היה סיכום עם העובדים ואלה חזרו בהם. אבל כך או כך, את פניו של שולץ, שכבר סגר 12 מפעלים ועתיד לסגור עוד, לא ראו שם בקריית שמונה.
"למה אף אחד לא שואל אם שולץ הלך לראות את המפעל שטבע סגרה בהודו, או בארצות הברית", מתקוממים בסביבות טבע. "טבע היא חברה גלובלית, המשרתת 200 מיליון איש בכל העולם, עם מטה בישראל, אבל עם 46 אלף עובדים ברחבי העולם. הוא לא מנהל את ישראל אלא את טבע הגלובלית, שמתחרה מול חברות מהודו, ממזרח אירופה ומסין שמייצרות באותה איכות ובעלות הרבה יותר נמוכה. התפיסה הקרתנית שהתקיימה במדינת ישראל לא אפשרה לאנשים להבין שאחת הסכנות הכי גדולות היא לא שיסגרו כמה אתרים, אלא שיוציאו מפה בכלל את טבע".
"מניה כמו כל מניה אחרת"
אז לא מוציאים מפה בכלל את טבע, לפחות לא כרגע, אבל רבים סבורים שהמשבר החמור של טבע היווה עבור שולץ הזדמנות לצמצם בצורה ניכרת את הפעילות כאן מתוך ההנחה ש"אין ברירה". המילים "לצאת מישראל" בתחום הייצור לא נהגו לראשונה כאשר שולץ נכנס לחברה. הנושא היה על שולחנם של כל המנכ"לים מאז אלי הורביץ. גורמים בחברה, בעיקר בצד התפעול, חשבו שאין הצדקה להשאיר את המפעלים בישראל. חלקם חשבו שזה נכון לכל המפעלים, אחרים חשבו שרק לגבי חלקם. אבל על המהות הייתה הסכמה, רק שהיה קושי גדול מאוד לבצע כאשר החברה הייתה במצב טוב.
אבל המשבר - שאולי גם הועצם מעבר למהות שלו - והעובדה ששולץ לא מקומי, נעדר סנטימנטים ובעיקר נעדר קשרים ומחויבויות מקומיות, יצרו "הזדמנות נדירה לעשות דברים שהיו נחשבים בהקשר אחר קיצוניים ובלתי אפשריים", מנתח גורם בשוק. שולץ, במכתב המפורסם לראש הממשלה שבו הוא מסביר מדוע עליו לבצע את ההתייעלות והפיטורים הכואבים כל-כך, כותב בין השאר: "אני מבקש להתנצל בכנות ובאופן אישי בשם הנהלת טבע הקודמת על המצב שעימו מתמודדת החברה היום". וכך, בהינף קולמוס גם הסביר שאין ברירה, וגם הודיע - זה לא אני שאשם בכך, אני פה בשביל להציל את המצב.
ברור שאי אפשר בעולם תחרותי, ועם שחיקה הולכת וגוברת במרווחי הגנריקה, והעבודה הזולה במקומות מסוימים בעולם, להחליט שרירותית שאידיאולוגית מייצרים כאן וכל השאר לא חשוב. אבל אפשר לבצע מהלכים ממוקדים לשיפור המפעלים הישראליים ולקבוע מה מתאים להם לייצר ומה לא. תוכנית כזאת החלה בימי ויגודמן כמנכ"ל, אולם מטבע הדברים, המשבר שחק גם אותה.
שאלה טובה היא אם שולץ יטרח לעשות את העבודה הזאת. כי אם לא - אם ייעלם מישראל הייצור, ייעלם ממנה לאט-לאט גם המו"פ. עם זאת, צריך לזכור כי בעוד שייצור טבליות - אכן אין טעם לעשותו בארץ, יש מוצרים מורכבים יותר שטבע עוסקת בהם כגון ביוסימילר, כלומר העתק כמעט זהה למקור של תרופות ביולוגיות, שאותו אי אפשר לייצר לא בסין ולא בהודו, אלא בישראל, וגם באוסטרליה ובגרמניה.
וזה המקום לשאול את שאלת הישראליות של טבע. זו לא שאלה שמתחילה עם שולץ, כמובן. זה שנים רבות, עיקר בעלי המניות ועיקר השוק של טבע איננו כאן. הפעילות שלה בישראל היא אולי 2%-3% מכלל הפעילות. ועל אף שהחברה נסחרת גם בתל אביב, המסחר העיקרי בה הוא בנאסד"ק. ההנהלה הקודמת של החברה כללה ארבעה ישראלים, בהם המנכ"ל עצמו. כיום נותרו רק שניים, מרק סבג (סמנכ"ל בכיר, מנהל משאבי אנוש גלובלי) ואיריס בק-קודנר (סמנכ"לית בכירה, מנהלת תקשורת התאגיד ומותג גלובלי); מבין 11 חברי הדירקטוריון, רק שלושה ישראלים "ותיקים" (אמיר אלשטיין, חמי פרס ורונית סצ'י-פאינרו) ועוד כמה הם תושבים ישראלים "חדשים".
"כשטבע הפסיקה להיות חברה ישראלית, איבדתי עניין בה", אומר משקיע. "היא עכשיו חברה זרה בכל מובן ודרך, עם מנכ"ל שנמצא כאן סמלית בגלל התקנון. הפלא הוא שהמדינה ממשיכה לעקוב אחר טבע כאילו היא עדיין המניה של המדינה. אין לזה שום בסיס. אני עדיין בעל מניות, אבל כבר לא מסנטימנטים ציוניים, זו מניה כמו כל מניה אחרת בתיק".
זיסקינד מצדו, משוכנע במחויבותו של שולץ לישראליות החברה. "הוא קנה לעצמו דירה בארץ, וגם נכנס אליה לאחרונה עם אשתו. המחויבות שלו (על-פי תקנון טבע) להיות תושב הארץ לא חייבה אותו לכך. ובכל זאת העביר לכאן את מוקד חייו, וגם הביא לכאן חברים מההנהלה הבכירה (הלא ישראלים) שיגורו כאן".
לצד שולץ עצמו, עברו לכאן מנהל הכספים, מייק מקללן; מנהל חטיבת השווקים הבינלאומיים, ג'יאנפרנקו נאזי, שניהם מההנהלה הבכירה, וכן עבר מנהל החטיבה הכימית (TAPI) והביולוגית, ג'ון נייסן. "חשוב לו", מוסיף זיסקינד, "להרגיע את הפחד שטבע לא תהיה ישראלית. הוא דיבר לפני העובדים בפתח תקווה בערב ראש השנה, בהרמת הכוסית המסורתית, ובהחלט אמר דברים בכיוון הזה - שנכון שההנהלה לא כולה ישראלית, אבל החברה תישאר ישראלית וניהולה יהיה מהארץ ובנוסף, ישמור ככל האפשר על פעילות המו"פ והייצור בארץ".
ואכן, שולץ רכש כאן דירה, בפרויקט יוקרה מעל מלון ביפו. כדרכו, ניהל מו"מ קשוח וקיבל 10% הנחה, ושילם 6 מיליון דולר. בפרויקט בריכה, מכון כושר, מכבסה, שירות חדרים וכדומה. ראוי לשים לב שרכישת דירה כאן אינה משהו שגרתי בקרב מנכ"לים זרים של חברות שהמטה שלהן בישראל. לא ג'רמי לוין (בעבר מנכ"ל טבע) ולא סטיבן בורגס (בעבר מנכ"ל כי"ל) לא עשו זאת.
"הוא מלמד את כולם שיעור מה זה חברה ישראלית", אומרים בסביבת שולץ. "הוא מגיע מנובו נורדיסק, המקבילה הדנית לטבע, חברה לוקלית שצמחה לגלובלית, ובשונה מטבע, יישמה מנגנונים שהשאירו את מרכז הכובד בדנמרק, למרות שבהנהלתה יש גם דנים וגם לא דנים. אחרי הכול, חברה רב-לאומית צריכה גם מנהלים שמבינים תרבויות אחרות ושווקים אחרים. בעידן קאר, יותר פונקציות מהגרות לישראל, ובחזון שלו כל המנהלים שאינם מנהלים שווקים גיאוגרפיים שצריכים סמיכות לשוק המטרה, יישבו פה. זה הפוך למגמה שהלכה והעמיקה בימי המנכ"לים הקודמים. טבע היום הרבה יותר ישראלית מאי פעם".
העתיד לא ברור
לפני שנה בדיוק, כאשר שולץ פסע לתוך בניין מטה טבע בפתח תקווה, בסביבות החברה התרשמו ש"הרקורד שלו, של מישהו שיודע לעשות טרנאראונד, היה לגמרי בהלימה לחוויה שחוותה הנהלת החברה. היא הייתה שפופה לחלוטין לאחר שהמניה התרסקה, והתחושה הייתה שהסיטואציה כבר לא בת קיימא".
הוא הגיע לאחר כמה מפגשים עם היו"ר סול בארר ועם חברי הדירקטוריון בוועדת האיתור, וכבר קרא את כל החומרים - מדובר בחומרים גלויים, שכן החברה ציבורית - והכין לעצמו אנליזה ומיפוי. מיד עשה מפגשים עם כל חברי ההנהלה והחליט למי להציע להישאר ואת מי לבקש לעזוב. את המקומות שהתפנו אייש תוך קידום אנשים מבפנים, "זה אחד הדברים שהוא מאמין בהם", אומר אדם המכיר אותו היטב. שולץ נכנס כאמור בתחילת נובמבר. ב-27 בנובמבר טבע כבר הודיעה על מבנה ארגוני חדש. "יותר פשוט, מדויק ומצומצם עם פחות דרגי ביניים", מתרשם אדם בסביבות החברה. הצוות החדש נזעק מיד לטפל בבעיה הבוערת, ארגון החוב של כמעט 35 מיליארד דולר, לצד כמעט התמוטטות של השוק הגנרי והתחרות הגנרית שהחלה לתרופת הדגל האינובטיבית של טבע, הקופקסון. בתוכנית הארגון מחדש, כל חבר מחברי ההנהלה נדרש להראות איך הוא מקצץ 25% בממוצע.
עד כה, אין ספק ששולץ "מדלוור" על-פי הצפוי ואף למעלה מכך. התוכניות לצמצום וסידור החוב עובדות על-פי התוכנית, בין השאר בזכות הנפקת אג"ח מוצלחת, ואילו התוכנית לצמצם את בסיס ההוצאות ב-3 מיליארד דולר בסוף 2019 (יחסית ל-2017) אפילו מתקדמת מהר מהצפוי: בשלב הזה היו צריכים להגיע להפחתה של 1.5 מיליארד, והגיעו כבר ל-1.8. "אין ספק שהארגון עבר רעידת אדמה", אומר אדם המכיר היטב את טבע, "וצפויה עוד שנה של רה-ארגון. אבל יש רוח אחרת במסדרונות, והעזיבה ההמונית של עובדים בכל העולם יצרה הזדמנות יוצאת דופן עבור אנשים מבפנים. יש פרץ של אנרגיה".
בספטמבר, לאחר עיכוב מסוים, קיבלה טבע אישור FDA לתרופה מקורית שלה לטיפול מניעתי למיגרנה, AJOVY. באפריל 2017 השיקה את ה-AUSTEDO להפרעות תנועה והנטינגטון, שכבר מוכרת בכ-200 מיליון דולר, ויש עוד דברים בקנה כמו משכך כאבים ביולוגי בשם פסינומב שעוד נמצא בשלבי בדיקה. כל הדברים הללו מעודדים, אבל עד כמה יצמחו, קשה לדעת. בטבע מצדם, מציינים בגאווה בעיקר בכניסת משקיעים לטווח ארוך כגון קפיטל וברקשייר הת'וואי של וורן באפט, "לא שורטיסטים, אלא כאלה שמבינים שהתעשייה הגנרית, למרות הכול, היא בת קיימא גם אם המחירים של לפני ארבע שנים לא יחזרו".
"אין ספק ששולץ נכנס בסערה וניגש ישר לתוכנית התייעלות מאוד מקיפה", אומר סטיבן טפר, אנליסט הביומד והפארמה של IBI. "הוא הצליח יפה בהורדת החוב ושידר לשוק שהוא מחויב להורדת החוב, ונראה על פניו שהוא יצליח לעמוד בתשלומי הקרן הפרוסים לשנים הקרובות. השוק מאוד מעריך את זה.
"נכון שלא ברור מה יהיה בעתיד הצנרת, אבל שולץ משדר לשוק בצורה ברורה שזו תקופה שצריך לייצב את המצב ולהוריד את החוב. והוא אומר לא כרגע, המוצרים שיש לנו יספקו את הצמיחה לזמן הקרוב. הפוקוס כרגע לא על מו"פ, והשוק גם לא מנג'ס להם על מו"פ, כי צריך לטפל בחוב ולקדם את המוצרים הקיימים". עד מתי יהיה השוק סבלני כלפי היעדר ההשקעה של טבע בעתידה? זו שאלה ששולץ ייאלץ להתמודד איתה בשנתו השנייה בתפקיד, שיוצאת זה עתה לדרך.