ועדת הרכש הביטחוני של ליברמן שלא קמה וההמלצות שלא הוגשו

1 . "לא נתייחס לנושא בשלב זה"

בשיחות סגורות, גורמים ביטחוניים מבהירים ולא בלי מידה מופגנת של סיפוק, שאנשי הרכש ובעלי תפקידים נוספים במשרד הביטחון יצאו בלי פגע מפרשת הצוללות: אף גורם, בכיר או זוטר במי מהאגפים או מיחידות המשרד, לא נמצא ככזה שסרח. וזה לא שהמשטרה לא חיפשה, חקרה, שאלה שאלות.

מאז פברואר 2017, כשהפרשה טיפסה במהירות של טיל טורפדו ממצולות הים אל ראש סדר היום הישראלי, הופנו עיניים רבות אל מגדלי המשרדים שמאחורי החומות הגבוהות והקונצרטינות שבקריה בתל-אביב.

אלא ששם העדיפו לשתוק, מהבכיר ועד הזוטר: פה ושם מישהו דיבר על הנחיות בהולות שנתנו לגורמים שאמונים על הרכש הביטחוני, שעליהם להימנע מכל מגע עם סוכנים - מילה מכובסת ל'מעכרים' - שמתווכים בעסקאות ביטחוניות בין גופים ממלכתיים ישראליים לבין חברות ענק בחו"ל. כאילו מי היה צריך בכלל מתווכים בעסקת נשק שנעשית בין שתי מדינות.

מיקי גנור היה אחד כזה, עד שהסתבך וסיבך עד צוואר את מקורביו ואת קרוביו של ראש הממשלה במה שנראה כפרשיית השחיתות הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה.

אז מה הפרשה הזאת עשתה לרכש הביטחוני של ישראל, שמסתכם במיליארדי דולרים בשנה? תלוי את מי שואלים: בכל מקרה, מי שחשב שהפרשה הזאת תוביל לרפורמה מקיפה בתהליכי הרכש תוך הנהגת כללי שקיפות חדשים, צפוי להתאכזב.

אחת הבעיות המרכזיות בתוכניות הרכש הביטחוני היא העובדה שהוא נעשה במחשכים, בשם ה'סודיות' או 'הצרכים הביטחוניים הלאומיים של ישראל' - מילים מפוצצות שבחסותן מערכת הביטחון מרגישה שהיא לא חייבת לתת לציבור בישראל דין וחשבון.

"גלובס" הפנה מספר שאלות למשרד הביטחון בנוגע לנהלים חדשים שקשורים להתקשרויות עם ספקים בארץ ובחו"ל באמצעות מתווכחים, ושאל האם גם היום קיימת מעורבות של מתווכים בעסקאות ביטחונית שנעשות בין מדינות. משרד הביטחון הגיב: "הנושא עבר אך עתה מחקירה משטרתית ובחינה משפטית ולפיכך לא נתייחס לנושא בשלב זה".

2. הוועדה שלא קמה

רק רפורמה מקיפה ויסודית, תוך קביעת נהלים קפדניים שתגביל גישה של 'מעכרים' להליכים של רכש ביטחוני תביא את הקץ לשיטת הדלתות המסתובבות בין צה"ל לבין משרד הביטחון.

זאת תופעה שמוכרת היטב למי שמעורה בדינמיקה של תהליכי הרכש האלה: אותם קצינים, חלקם בכירים, שפושטים מדים אחרי קריירות של עשרות שנים בצה"ל ובין לילה נהיים יועצים או שתדלנים של חברות ביטחוניות בארץ, או בחו"ל.

מיקי גנור, 'כוכב' פרשת הצוללות היה פעם מפקד ספינת טילים בחיל הים, וכשהוא דיבר בשם טיסנקרופ הגרמנית עם גורמים ישראליים שמעורבים בתוכנית הרכש של הצוללות ושל ספינות המגן לאסדות הגז שבים התיכון, הוא היה בקיא בטרמינולוגיה, בעולם התוכן. הוא דיבר באותו הסלנג.

את אחד הצעדים לכיוון של סדר חדש בנושא הזה עשה שר הביטחון, אביגדור ליברמן, כשלפני שנה וחצי מינה ועדה מייעצת בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל, בעבר נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז.

מטרת הוועדה הייתה לדון בקביעת כללים ועקרונות לפעילות המשותפת של מערכת הביטחון עם פורשי צה"ל ומערכת הביטחון, במצבים של עסקאות רכש, מכרזים ביטחוני ועוד.

באותה ועדה היו אמורים לשבת לצד גרסטל גם סגן הרמטכ"ל לשעבר וכיום מנכ"ל נשר האלוף (במיל') משה קפלינסקי; מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר תא"ל (במיל') פנחס בוכריס; ונציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר. בהודעה שפרסם משרד הביטחון דאז נאמר כי הוועדה תגיש את המלצותיה בתוך 4 חודשים, אבל זה לא קרה. זמן קצר לאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הבהיר לליברמן שאי-אפשר לקיים ועדה כזאת, בזמן שחוקרי להב 433 עדיין שקועים בחקירה באותו הנושא בדיוק. כעת, כשהחקירה כבר הסתיימה ותפוח האדמה הלוהט הזה מתגלגל לזירה המשפטית, סביר להניח שמישהו יוציא את התוכנית הישנה מהמגירה.

3. החשכ"ל וההתייעצויות הרגישות

בהליך מקביל לסירחון הכללי שעולה מפרשת הצוללות וכלי השיט, והשאלות המטרידות שעולות בכל הקשור לתהליכי הרכש הביטחוניים, הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) שבמשרד הכלכלה והתעשייה מובילה מערכה נפרדת מול הענקית מגרמניה טיסנקרופ.

לרשפ"ת יש חשבון פתוח עם התאגיד הגרמני בשל רכש גומלין שהוא היה צריך לקיים במשק הישראלי, בהיקף של יותר מ-180 מיליון אירו, בתמורה לרכש של צוללות הדולפין וכלי השייט שעושה אצלה ישראל. בין הרשפ"ת לחברה מתקיימת מחלוקת, שהובילה את מנהלת הרשות, זיוה איגר לפתיחה בהליכים להכנסת טיסנקרופ ל'רשימה השחורה' באופן שיגביל את יכולתה לעשות בעתיד עסקאות נוספות עם ישראל.

אלא שהכנסת טיסנקרופ לרשימה שחורה כזאת היא כותרת טובה, את המציאות בשטח מורכבת וסבוכה יותר: בעוד מנהלת הרשפ"ת העבירה את ההמלצה שלה בנושא לשר הביטחון אביגדור ליברמן כמתחייב בהליך זה, ליברמן החליט החלטה שמכונית 'החלטה דואלית': הוא סבור שמחד, רכש הגומלין חשוב למשק הישראלי ויש להקפיד עליו ומאידך, ישראל צריכה את הצוללות של טיסנקרופ.

כעת פרשת רכש הגומלין של טיסנקרופ ושאלת הכללתה ברשימה השחורה והמפוקפקת 'חונה' אצל החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו כבר יותר מחצי שנה והחלטה אין. עדיין.

גורמים שמעורבים בתהליך הסבירו את ההשתהות בקבלת ההחלטה של חזקיהו בהתייעצויות שהוא מרבה לקיים בנושא זה עם גורמים ביטחוניים, וזאת מחמת רגישות הנושא.

כיצד ינהג החשכ"ל בנושא? האם ההחלטה קרובה? מה יולידו ההתייעצויות עם הגורמים הביטחוניים הרגישים? אולי לחשב הכללי חזקיהו הפתרונים.