ח"כ דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת
לצד מיצג צוללת מאולתר שהוקם בכיכר הבימה על-ידי פעילי המחנה הציוני, עם השילוט "עם ביבי המדינה צוללת", החלו בימים האחרונים להצטבר קריאות לכינונה של ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשיית הרכש הביטחוני כולה, לרבות רכש ביטחוני אחר - לא רק צוללות - עבור המדינה. בין מאמרי מערכת ופעילות רשת של ארגון "הברית הישראלית" שהחל בקמפיין דרישה לוועדת חקירה, הודיעו גם יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי מצד אחד, ויו"ר הקואליציה ח"כ דוד אמסלם מן הצד השני, שיש להקים גוף בודק חיצוני לפרשה.
בישראל קיימים שני סוגים של ועדות חקירה. האחת - ועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ועדות חקירה. מדובר בוועדה ציבורית בראשות שופט עליון, והיא שואבת את הגדרתה וסמכויותיה מכוח החלטת ממשלה או על-ידי החלטה של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת. במרבית המקרים בישראל הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות כתוצאה מלחץ ציבורי משמעותי, אך זה לא קרה בעשור האחרון - מאז שנתניהו הוא ראש הממשלה. ועדת החקירה הממלכתית האחרונה הוקמה ב-2008 בשלהי הכנסת ה-17, כשאהוד אולמרט היה בסוף ימיו כראש ממשלה. הוועדה חקרה את הכשלים בפינוי גוש קטיף וצפון השומרון. בכנסת ה-17 הוקמה גם ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת המשבר במשק המים.
אופציה אחרת היא הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, מכוח חוק יסוד: הכנסת. מדובר בחקירה שמנוהלת על-ידי חברי הכנסת ומנוהלת בין כותלי המשכן. גם ועדות מן הסוג הזה כמעט ולא מתרוממות, לפחות לא בעשור האחרון. בכנסת הנוכחית מתנהלת ועדת חקירה להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים (ועדת פישמן) בראשות ח"כ איתן כבל. הדוגמה הזו היא אירוע נדיר בו כל סיעות הבית מן הקשת הפוליטית הסכימו בצורך בחקירה. לפני כן הוקמה ב-2010 ועדת חקירה פרלמנטרית להעסקת עובדים ערבים בשירות הציבור. לשם השוואה, בכנסת ה-17 הוקמו 5 ועדות חקירה; אך בכנסות ה-18, 19 וה-20, בכל השנים בהן מכהן נתניהו כראש ממשלה, הוקמו רק שתי ועדות חקירה כאלה - אחת מהן ועדת פישמן.