קשה להמעיט בחשיבותו ובתועלותיו הרבות שיביא עמו הפרויקט להקמת שלושת קווי המטרו באזור המרכז. אם ננסה לכמת את התועלות הכלכליות של המטרו, נקבל סכומים שיכולים להגיע עד 35 מיליארד שקל בשנה - גובה הנזק השנתי שנגרם כיום כתוצאה מכך שישראל עומדת בפקקים. סכום, שאגב, עלול להיות כפול עד שנת 2040 במידה ולא ייעשה דבר לשיפור את מצב הגודש בכבישים. כך, שבחישוב גס פרויקט שאפתני זה יחזיר את עצמו תוך מספר שנים בודדות.
● התוכנית הכלכלית שמאחורי פרויקט המטרו בתל-אביב נחשפת - המדינה תממן 50%, הציבור ובעלי העסקים - את היתרה
● "המטרו במטרופולין תל-אביב - אחד מעשרת הפרויקטים הגדולים מסוגו בעולם" - ראיון עם גרנוט שטרובה, בכיר בחברת מקינזי
● מטרו בגוש דן: למה האתגר הזה גדול עלינו בכמה מספרים? | עמירם ברקת
ואולם, בתקציב העתק של המטרו (100-150 מיליארד שקל), שמקבל קדימות גבוהה במשרד האוצר, נושא הפיצוי לבעלי העסקים בתוואי העבודות לא נדון נכלל.
והדבר לא מפתיע: הגישה של המדינה אומרת שבעלי הנדל"ן באזור העבודות ירוויחו ובגדול לאחר שיופעל המטרו, ערך נכסיהם יעלה באופן משמעותי - ולכן אין סיבה לפצותם. "גם בעולם לא מפצים", אמר אחד הגורמים המעורבים בהקמת המטרו, אך זה לא לגמרי מדויק.
בתוואי המטרו אמורות לקום כ-100 תחנות, כאשר העבודות עצמן יימשכו על פי הערכות אופטימיות כ-8 שנים. במונחים של המדינה מדובר במגה-פרויקט, עליו צריך להסתכל במונחים של עשורים. אבל ברמת העסק הבודד, על המדינה לחשוב כבר בשלב מוקדם זה איך לשלב את נושא הפיצוי בקידום התוכנית.
בפרויקטים מהסוג הזה בעולם נהוג לעזור לעסקים הקטנים לשרוד את השלב הראשוני המורכב של ההקמה. אלא שהניסיון מלמד שהמדינה לא למדה לקח מהניסיון של הרכבת הקלה בירושלים, שם נסגרו במהלך תקופת העבודות כשני שלישים מהעסקים. גם בתוואי העבודות של הרכבת הקלה בתל-אביב נסגרו עשרות עסקים, ונכון להיום אין בכוונת המדינה לפצות את אלה שהפסידו וסגרו. ולאלה שעדיין פועלים, אמורה לעזור הקרן המשותפת שהוקמה על ידי המדינה ועיריית תל-אביב, אך בינתיים לא חלה התקדמות משמעותית בנושא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
