איך זה שכל המכורים לנוף לבן מסנוור ולכל הדברים הטובים שיש לשלג איכותי להציע, לא גילו עדיין את גיאורגיה? אפשר לתלות את האשם בכמה סיבות: אתרי הסקי בגיאורגיה, לפחות אלה שהם ברמה טובה, הם חדשים למדי, חלקם ממש מהשנתיים האחרונות, כך שהסצנה בהחלט בחיתוליה לעומת המסורת באירופה, שהתחילה כבר לפני יותר ממאה.

המספרים מדברים בעד עצמם: באתרי הסקי מפורסמים באירופה, שלושת העמקים (Les 3 Vallees) בצרפת למשל, יש מרחב של למעלה מ-600 ק"מ של מסלולי סקי בחמש עיירות שונות. בלה פלאן (La Plagne) לבדו, הגדול בין כ-100 אתרים בהרי האלפים בצרפת, יש כ-54 אלף מיטות במאות בתי מלון, צימרים ומתחמי דירות נופש, וכמיליון תיירים ביקרו בו ב-2017. בגיאורגיה יש ארבעה אתרי סקי, ובהם כ-144 ק"מ מסלולים. כמות המיטות הכוללת היא כ-11,000, ומספר התיירים אשתקד היה כ-524 אלף, מחצית מאלה שהגיעו רק ללה פלאן, צרפת.

אז ברור שקשה להתחרות במעצמות הסקי המשומנות של האלפים, אבל בתור גיוון, וגם כאלטרנטיבה זולה יותר, יש לה בהחלט מה להציע. עוד מכשול הוא הדימוי שגיאורגיה סוחבת איתה מהתקופה הסובייטית - של מתקנים ישנים, מצ'וקמקים ולא מתוחזקים כהלכה. לא סייעה בכך התקלה שהתרחשה ברכבל באתר הסקי גודאורי בשנה שעברה, שבה נפצעו 11 תיירים, אף שנקבע שהתאונה התרחשה בגלל טעות אנוש. הסרטון של הרכבל שהטיח את הכיסאות זה בזה הפך לוויראלי, וגם זה לא תרם לתדמית, אך חשוב להדגיש שהחברה המפעילה הייתה גרמנית, רוב האתרים חדשים לגמרי והציוד והפיקוח הוא של חברות שווייצריות, גרמניות ואוסטריות.

שני האתרים המובילים בסצנה הלבנה בגיאורגיה הם בקוריאני (Bakuriani) וגודאורי (Gudauri). האחרון הוא האתר הכי קרוב לטביליסי, כ-120 ק"מ מעיר הבירה, והוא שוכן על הדרך הצבאית של גיאורגיה וחולש על מעבר ההרים Jvari pass. אפשר גם להגיע בטיסה קצרה בהליקופטר משדה התעופה בטביליסי. למעט התאונה המצערת, האתר זוכה לפופולריות בגלל השלג האיכותי שבו, שלג "פאודר" קליל וטרי, ומעט אבני נגף ומכשולים, כך שאפשר לגלוש במהירות וגם לעשות "אוף פיסט", גלישה למקצועניים בלבד, מחוץ למסלול הרשמי.

 גודאורי. אתר הסקי / צילום: צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בקוריאני נמצא במרחק של 180 ק"מ מטביליסי ורק 30 ק"מ מעיירת הספא בורג'ומי. הוא משמש מגרש האימונים של נבחרות ומקצוענים בענפי ספורט חורף. התשתית שלו נבנתה אומנם בעידן הסובייטי לצורכי הנבחרות המקצועניות של העידן ההוא, אבל ב-2014 האתר היה מועמד לארח את אולימפיאדת החורף, ועבר שדרוג נמרץ. בארבע השנים האחרונות נפתחו בו שלושה מתחמים חדשים: דידולי (Didveli), קוחטה (Kokhta) ומיטרבי (Mitrabi), שחלקם מותאמים לילדים ולמתחילים, שגם נהנים לקפץ על טרמפולינות ענק, להחליק על הקרח או לטייל בכרכרה רתומה לסוסים.

בקוריאני, עוד נציין, מוקף יערות של מחטי אורן ואויר הרים צלול. האתר נחשב אידיאלי לחופשה משפחתית רגועה ובכפר הסמוך אליו יש מעיינות חמים המומלצים לטבילה. בעיר עצמה יש גן בוטני ותיק עם קולקציה מרשימה של צמחייה אלפינית.

האתר המוביל השני גודאורי הוא הוותיק יחסית. הוא נפתח ב-2011 ומאז שטחו הוכפל ונוספו לו מקפצות סקי, גלישת לפידים בלילה, מצנחי רחיפה, מגלשות רתומות לסוסים ואופנועי שלג - אופציות עם אדרנלין גבוה, ויש מתחם ספא עם בריכות, סאונה ועיסויים שונים. ההערכה המקומית היא שהשנה יבקרו בו כ-345,990 גולשים.

אתר נוסף ששווה להיות מודעים לקיומו הוא גודרדזי (Goderdzi) - אתר סקי חדש, בסך הכול בן שלוש. הוא מציע שפע אופציות לפעילויות אאוט-דור: הליכה ביער פראי עם צמחייה ומאובנים מעידנים קדומים, מעיינות עם מים מינרלים מרפאים ואגם ירוק מרחיב את הריאות.

ישנן אופציות נוספות כמו רכיבה על אופני הרים, רכיבת סוסים, טיפוס הרים, סקי אוף פיסט ועוד אופציות.

עדיין לא השתכנעתם שגיאורגיה שווה ביקור חורפי? הנה שבע סיבות נוספות.

1. בגלל המחיר

העובדה שיש טיסה ישירה מישראל שאורכת רק כשעתיים וחצי, כ-100 כאלה יוצאות בחודש, ובעלות מצחיקה של כ-200 דולר בחברה הלאומית אייר גיאורגיה - זה כבר שילוש מבורך. כך למשל אפשר למצוא דיל לגודאורי, שכולל כרטיסי טיסה, העברות, לינה, סקי פס, אוכל וביטוח רפואי (לזוג לשבוע) ב-1,530 דולר. כמחצית מעלותה של חופשת סקי בצרפת. גם המלונות, שכירת הציוד, האוכל והאלכוהול זולים להפליא.

2. בגלל הנופים

גיאורגיה מדורגת אחת מטופ 12 בעולם - בזכות המגוון הנופי הציורי שלה. ביום אחד ניתן לנוע במעברים חדים בין נופיה ההרריים המונומנטליים ברכס הקווקז הגבוה באירופה, לרצועת החוף - של הים השחור בבטומי, בין מגדלי אבן עתיקים בסוונטי ל"דרך היין" שעוברת בקחטי. בין מזג אוויר אלפיני לכזה שהוא סוב-טרופי ואפילו מדברי.

3. בגלל הספא

יש בגיאורגיה כ-103 ריזורטים של ספא ומעל 2,400 מעיינות עתירי מינרלים, שסגולות המרפא שלהם לעשרות סוגי תחלואים ידועות זה עידן ועידנים. כבר בנחיתה בטביליסי רצוי לפקוד את מרחצאות הגופרית שלה, לפחות למי שאין לו בעיה עם הריח החריף. כל מי שעושה סקי, יודע שאין כמו סאונה טובה לרפא את הגוף הדואב מהמאמץ של כל שריר ומפרק.

עוד יעד של ספא הוא העיירה בורג'ומי (Borjomi), שהיא יחסית מוכרת, גם בזכות מותג של מים מינרלים שזוכים לייצוא מרשים. במרכז העיירה פארק מים מינרליים, עם פביליון בסגנון ארט-דקו, שבתוכו ברזים ותור של אנשים שמגיעים למלא בקבוקים ולשתות את היומית שלהם, לפי מכסה מומלצת על-ידי רופא או ניסיון עבר. יש מאות מעיינות, שלכל אחד מהם טעם וטמפרטורת מים שונה, וכמובן אפקט מונע או מרפא אחר. נחמד להשקיף על הפארק הזה מרכבל, שמסתיים בבית קפה ומסעדה. שלושה מלונות ספא מציעים תפריט טיפולים על בסיס מעיינות האזור. בורג'ומי נמצאת במרחק חצי שעה מעיירת הסקי בקוריאני.

עוד עיירת ספא ששווה התייחסות היא צקאלטובו (Tskaltubo), במרחק 240 ק"מ מטביליסי ו-8 ק"מ מקוטאיסי, ובה כ-20 מפלצות ארכיטקטוניות בפארק ענק בסגנון סובייטי ניאו-קלאסי. בשעתן, היו אלה בתי הבראה, סנטוריום עם מרחצאות. רובן נטושות כיום. ישנם בעיירה שלושה מעיינות שמזינים ספא, והחשוב ביניהם נקרא N6 ונבנה במיוחד עבור סטלין בשנות ה-50. ביקרתי בבית המרחץ הפרטי שלו עם רצפת פסיפס מרשימה שמחכה לשיפוץ. בין כל הטיפולים באמבטיות מים שלשמן מתכנסים במקום, הכי התרשמתי מ"שרקו" - מתזי מים עוצמתיים שבלנית מכוונת אליך ואמורים לפזר צלוליטיס ולהמריץ את מחזור הדם.

 צקאלטוּבּוֹ/ צילום: צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

4. בגלל האדרנלין

ספורט אתגרי הפך לנישה פופולרית בגיאורגיה. אומגה, מצנחי רחיפה, רפטינג, בלון פורח, טיולי שטח ביבשה ובים ועוד הם חלק מהמגוון שפעיל כל השנה. בעיירת הנופש סיירמה (Sairme) במערב המדינה, 55 ק"מ מקוטאיסי, דגמתי את האומגה הכי ארוכה בגיאורגיה (כ-800 מטר), שהחלה לפעול ממש בקיץ האחרון.

המסלול אורך בין 40 שניות לדקה, תלוי במשקל. מי ששוקל יותר, יטוס במהירות גבוהה יותר. הזינוק מתבצע מגובה של אלף מטר לתוך קניון, תהום מהפכת קרביים. חווייה מהממת, כשכל הנוף טס במהירות סביבך. התענוג עולה 16 יורו, זול יחסית למקומות אחרים בעולם. האומגה פעילה גם בחורף. סיירמה נמצאת בגובה של 915 מטרים ובחורף הטמפרטורה בה היא בממוצע מינוס אחת.

עוד אטרקציה היא ההליסקי - קופצים מהליקופטר שלוקח אותך לגלישה בלעדית במסלולים אתגריים במיוחד. הפעילות הזו אסורה באלפים הצרפתיים (אם כי, יש דרך להתחכם ולעקוף את האיסור, ראו כתבה על פעילויות אתגריות בשלג), מה שפשוט מבקש לשלוף מהכיס בקבוקון צ'ה-צה, הספיריט המקומי שמעיר מתים, התשובה הגיאורגית לשוקו החם במסעדות ברום האלפים הצרפתיים.

5. בגלל הבתוליות

עד לפני כשנתיים, סוונטי, שמרוחקת כארבע שעות מהעיר קוטאיסי, וכ-456 ק"מ מטביליסי, הייתה יעד פופולרי לטרקים בחודשים יולי עד ספטמבר (בחודשים אלה ניתן לפגוש שם ישראלים צעירים בהמוניהם), ואילו הבשורה החדשה שיוצאת ממנה היא תיירות חורף - מנובמבר עד אפריל. טובלת בפסגות, במסורות עתיקות ובעשרות מגדלי אבן, שנבנו להגנת התושבים בארכיטקטורה ייחודית, שבחלקם עדיין מתגוררים סוונטים קשוחים, גאים ועזי מבע.

בירת המחוז היא מסטיה, שבה מצטיידים בכל מה שנדרש לטיפוס הרים מאתגר בתנאים מרנינים של מפולות שלג וכמובן לסקי, באחד משני מתחמים חדשים - Hatsvali ו-Tetnuldi - שהוקמו לפני כשנתיים והם במרחק 8-15 ק"מ מהעיר. על Tetnuldi, מקומיים מספרים אגדה חביבה: שהוא היה מחצית מזוג אוהבים שהופרדו לשני הרים, המסתכלים זה על זה בערגה ומשנים את מזגם בשעות שונות.

בעיר מסטיה הסמוכה יש שני מוזיאונים ששווים ביקור. אחד להיסטוריה ולאתנוגרפיה ושני לזכר מטפס הרים פורץ דרך. המוזיאון להיסטוריה ואתנוגרפיה, אף שהוא נחשב כמוזיאון מוביל באירופה בתחום העיצוב, עם אוספים של איקונות, כתבי יד, ארכיאולוגיה וכדומה, לא דיבר אליי, אבל זה עניין אישי.

לעומת זאת, ביתו של מטפס ההרים הנודע מיקלי קרגיאני (Mikheli Khergiani), שבן דודו הפך אותו למיני-מוזאון בשנת 1983, הוא מקום ממש שווה. המוזיאון הזה מושך אליו בין היתר לא מעט ישראלים ממוצא רוסי, שבעבורם "מישה" היה גיבור לאומי. הוא המציא שיטות טיפוס ייחודיות, שבר שיאים בהגעה לפסגות וחילץ עשרות מטפסים, בעיקר באזור סוונטי המאתגר. במקום רואים את החדרים המקוריים על חפציהם ואת אורח החיים המאתגר במגדל, עשרות צילומים ממסע חייו של הגיבור, ואת החבל שנקרע כשטיפס בדולמיטים וצנח אל מותו הטרגי.

6. בגלל האוכל והכנסת האורחים

המטבח הגיאורגי הוא תוצר נלווה של הקרקע הפורייה והמגוונת בנופים ממחוזות שונים, שלכל אחד מהם מטבח שונה. טעמתי מנות צמחוניות ובשריות, שעושות שימוש יצירתי בירקות עונתיים ובגידולים אורגניים. חוץ מהמנה הלאומית החינקאלי, שהוא סוג של כיסון ממולא בשר, טעמתי לוביאני - שהוא וריאציה על חאצ'פורי, שהיא הפיצה הגיאורגית בתוספת עדשים ותבלינים ארומטיים. אם אתם בסוונטי במהלך חודש פברואר, אל תחמיצו הזדמנות להיות בטקס שנקרא למפרובה (Lamproba) - סעודה לזכר נשמות המתים שמוזמנות להתארח בבית, שיש לה שורשים פאגניים למהדרין.

 חינקאלי/ צילום: צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ליד האוכל אין לשכוח את מגוון היינות המרשים של גיאורגיה, שיש לה לטענתם היסטוריה ייננית בת כ-8,000 שנה. המסורת מחייבת כל אורח להצטרף לשתייה, במיוחד אם הוא נקלע ל"סופרה" - ארוחה מסורתית שלא נגמרת, עם הרבה ברכות ודברי תודה, שאותה מנהיג ראש שולחן, שהוא דמות מפתח באירוע. אין ספק שהיין הוא חלק מהזהות הלאומית ויש לו חלק בפתיחות ובלבביות.

7. בגלל האפשרות לשלב סקי וטיולים

אם אתם שוהים בעיירת הסקי בקוריאני, נצלו את ההזדמנות לצאת לטיול בן יום בג'יפ לעיר אחלציחה (Akhaltiskhe). במאה ה-13 נבנתה בתוכה עיר חומה בשם רבאט, ששימשה משפחות אצולה ואנשי צבא ונהרסה פעמים רבות. השחזור האחרון שלה נעשה ב-2012 ויש לה גן מרהיב, חצרות מקורות עם מזרקות בסגנון אלהמברה, בית כלא לשעבר, כנסייה, מסגד ואפילו בית כנסת, שהוא מחוץ לקומפלקס וצריך להתאמץ כדי למצוא אותו.

באזור העיר צקאלטובו (Tskaltubo) יש שש מערות קרסטיות, שעצם השהייה בהן נחשבת כבעלת איכויות טיפוליות במגוון בעיות נשימה. המומלצת שבהן היא מערת פרומתיאוס, מהגדולות באירופה, שהזקיפים והנטיפים שלה מקשטים עשרות מעברים, חדרים וכוכים מוארים בקליידוסקופ מהפנט, ואם התמזל מזלכם, ברקע נשמעת מוזיקה קלאסית שתורמת לאווירה הסוריאליסטית. מומלץ לקנות כרטיס שכולל גם את ההפלגה בסירה בנהר התת קרקעי עם קסדה, כי לעיתים מגרדים את התקרה. המערה פתוחה כל השנה והיא אטרקציה מאוד מבוקשת, לכן רצוי לשריין מקום מראש.

 מערת פרומתיאוס/ צילום: צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב