גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח ישלם 11.5 מיליון שקל לקופת הפירוק של קבוצת ענבל אור

כך הותר היום לפרסום ● שטיינמץ-עמינח, ממשרדי רואי החשבון המובילים בארץ, שימש כמשרד רואי החשבון המבקר של קבוצת ענבל אור שקרסה ● ההסדר נחשף לראשונה ב"גלובס" בספטמבר השנה

ענבל אור / צילום: איל יצהר
ענבל אור / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח, ממשרדי רואי החשבון המובילים בארץ, ישלם 11.5 מיליון שקל לקופת הפירוק של קבוצת ענבל אור שקרסה, וזאת כנגד מתן "צו גודר" מבית המשפט ביחס למשרד רואי החשבון המבקר וכן ביחס לחברת הביטוח של המשרד, אשר יחסום כל תביעה אפשרית נגדם.

ההסדר נחשף לראשונה ב"גלובס" בספטמבר השנה, אז הוצגו פרטיו לנושי החברה באסיפת נושים סודית, שהכניסה אליה הייתה אסורה לגורמים שאינם נמנים עם נושי קבוצת החברות של ענבל אור. במסגרת האסיפה אישרו הנושים את הסכם הפשרה עם משרד רואי החשבון המבקר של הקבוצה וכן עם חברת הביטוח של משרד רואי החשבון - ופרטי ההסדר כאמור נחשפו ב"גלובס".

בהמשך אושר ההסדר על-ידי בית המשפט, ואולם את פרטיו של משרד רואי החשבון לא ניתן היה לפרסם עד היום, היות ועל זהות המשרד הוטל צו איסור פרסום. צו זה בוטל היום (ב') בצהריים בהחלטת נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין.

הצו ניתן לבקשת משרד רואי החשבון במהלך שלבי המשא-ומתן לקראת ההסדר, לאחר שטען כי פרסום שמו עלול לגרום לו נזק רב תוך פגיעה במוניטין הטוב שיצא לו. ואולם לאחר שההסדר אושר על-ידי בית המשפט, והוגשו בקשות מכלי תקשורת שונים להסרת צו איסור הפרסום, דחה הנשיא אורנשטיין את בקשת המשרד להותיר את הצו על כנו, תוך שהוא קובע כי "לא ניתן להתעלם מהעובדה שעסקינן בתיק רחב-היקף, שזוכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת, לרבות באשר למשרד המבקר תוך ציון שמו. גם על ההסדר נכתב כבר בתקשורת, אמנם מבלי לציין את שמו לאור צו איסור הפרסום, אך... אין קושי להצליב את המידע ולדעת בנקל במי עסקינן, כך שאיסור הפרסום אינו מעשי".

עוד ציין השופט כי מאות הנושים של קבוצת החברות ענבל אור, שנדרשו לאשר את ההסדר, מודעים לזהות משרד המבקר, "כך שממילא כבר קיימת חשיפה משמעותית של פרטיו לציבור".

משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח שימש כמשרד המבקר בקבוצת ענבל אור משנת 2012 ועד קריסת הקבוצה בשנת 2016. ההסדר בין המשרד למפרק החברות בקבוצה הושג במסגרת הליך גישור, לאחר שהמפרק העלה טענות כנגד משרד רואי החשבון וחברת הביטוח, בקשר עם הדוחות הכספיים שערכו עבור קבוצת החברות וענבל אור בשנים 2013 ו-2014.

ביולי השנה הגישו המפרק, עו"ד איתן ארז, ומשרד שטיינמץ-עמינח, באמצעות עו"ד אמיר טיטונוביץ', בקשה חסויה לבית המשפט, אשר במסגרתה ביקשו להתיר למפרק לכנס אסיפות נושים לשם הצבעה על ההסדר. בנוסף התבקש מתן צו שאוסר על פרסום כלל הפרטים שנוגעים להסדר, לרבות שם משרד המבקר.

בהחלטה הראשונה בעניין קבע השופט אורנשטיין כי אין מקום לתת צו איסור פרסום גורף על ההסדר, זאת בין היתר היות שממילא יש צורך לפרסם לציבור הנושים את דבר ההסדר, כך שלא ניתן לחסות את ההסדר. עם זאת, השופט הורה על איסור פרסום שמו של משרד המבקר.

בהמשך לכך, בספטמבר, כאמור, התכנסה אסיפת נושי קבוצת החברות, ואלה אישרו ברוב ניכר, הן מבחינת ערך נשיה והן מבחינת מספר הנושים, את ההסדר. בהמשך הגיש המפרק בקשה לאישור ההסדר וחלוקת התמורות שלפיו בין הנושים.

לא לפרוץ את סכר החריגים לפומביות הדיון

ימים ספורים לאחר הגשת הבקשה לאישור ההסדר וחלוקת הכספים, הוגשה על-ידי שני כלי תקשורת - "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" - בקשה להסיר את החיסיון על שם המשרד המבקר. זאת, בשל העניין הציבורי שיש בפרסום שם המשרד המבקר, שכן אין מדובר בעניין מצומצם של הצדדים להסדר אלא כזה שנוגע לציבור בכללו.

בתגובה לבקשה טען המפרק, עו"ד ארז, כי אחד מהשיקולים שהנחו את משרד המבקר לסיים את המחלוקות בפשרה, ללא קיום הליך משפטי, היה הרצון להימנע מפרסומים נוספים שעלולים לפגוע בשמו הטוב ובמוניטין של משרד המבקר. עם זאת, המפרק הדגיש כי ההסדר אינו מותנה באיסור פרסום שם המשרד.

משרד שטיינמץ-עמינח התנגד נחרצות להסרת הצו מעל פרסום שמו וטען כי השיקול העיקרי שעמד לנגד עיניו בעת חתימת ההסדר, עוד טרם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, היה הרצון להימנע מפרסום כתבות נוספות באשר למעורבותו בפרשת פירוק קבוצת החברות. עוד נטען כי יש להביא בחשבון את הסכמת המשרד לתשלום סכום בלתי מבוטל לקופת הפירוק, דבר שעלול להצטייר בעיני הציבור כהודאת משרד המבקר באחריות, הגם שבפועל נקבע בהסדר שאין בו כדי להודות בטענה כלשהי שמיוחסת למשרד המבקר.

השופט אורנשטיין דחה כאמור את טענות משרד שטיינמץ-עמינח, תוך שהוא מציין כי אינו שולל את עמדת בא-כוח משרד שטיינמץ-עמינח, עו"ד טיטונוביץ', לפיה פרסום שמו של משרד המבקר עלול להסב לו פגיעה תדמיתית ולגרום לנזק. "עם זאת, אין בכך כדי טעם להגיע למסקנה שונה", קבע.

השופט ציין כי על-פי החוק והפסיקה, אין מקום ככלל לחסות את הדיונים וההליכים, ככל שאלה לא נופלים בחריגים הסטטוטוריים או כאלה שהוכרו בפסיקה. "משעה שהמחוקק הדגיש את עקרון פומביות הדיון והגביל את החריגים לו, שומה על בית המשפט לפעול בהתאם לכך ולא לפרוץ את סכר החריגים לעיקרון פומביות הדיון", ציין אורנשטיין. לגישתו, לא עלה בידי משרד שטיינמץ-עמינח להצביע על חריג שקבוע בחוק או שהוכר בפסיקה ככזה שמבסס את עמדתו שלפיה יש לחסות את שמו.

באשר לטענה לפגיעה במוניטין ובפרטיות משרד שטיינמץ-עמינח, צוין בהחלטה כי לא מדובר בפגיעה חריגה וחמורה עד שיש בה כדי להצדיק סטייה מעיקרון פומביות הדיון. "פגיעה בפרטיות היא תוצר לוואי רגיל של כל ניהול הליך משפטי שהצדדים לו ולמצער חלקם חשופים לאפשרות שייגרם להם נזק כתוצאה מפרסום שמם כצד להליך", נכתב בהחלטה.

תיקי פירוק מחייבים שקיפות

עוד ציין השופט אורנשטיין כי "הנזק הפוטנציאלי למשרד המבקר אינו נזק חריג בנוף ההליכים המשפטים".

השופט התייחס גם לטענת משרד שטיינמץ-עמינח, שלפיה מדובר בהסדר ללא שקדם לו הליך משפטי, משמע מבלי שהוגשו כתבי טענות ונשמעו עמדות הצדדים לגופן, ועל כך כתב: "אין בכך כדי נפקא מינה לצורך ההכרעה בבקשה, שכן שעה שמובא הסדר לאישור בית משפט, גם אם לא עבר כור היתוך משפטי, אין מקום לחסות את שמות הצדדים לו הגם שיהיה מקום לציין שההסדר הוא פרי הסכמה בטרם הליך משפטי".

עוד הוסיף השופט אורנשטיין כי יש מקום להדגיש את המיוחדות של ההליך שלפניו: "עסקינן בהסדר במסגרת תיק חדלות פירעון שהוא הליך קולקטיבי שמאות נושים הם צד לו, שעניינם מיוצג על-ידי בעל התפקיד. זאת בהבדל מתיק אזרחי שהוא רק בין הצדדים לו. משכך, בתיקי חדלות פירעון יש מקום לשקיפות של הנעשה, למעט נסיבות מיוחדות".

"העבודה בוצעה במקצועיות"

שטיינמץ-עמינח הוא אחד ממשרדי רואי החשבון המוכרים ביותר בארץ. המשרד מדורג שישי בגודלו בישראל, ומועסקים בו מעל 120 רואי חשבון המעניקים שירותים לחברות מהגדולות במשק. בראש המשרד עמד עד לאחרונה רו"ח ראם עמינח (הנשוי לאחת הנשים החזקות במשק, מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח), אך הוא פרש לפני כשנה וחצי מהפירמה לטובת העולם העסקי.

מאז התפוצצה פרשת קריסתה של יזמת הנדל"ן ענבל אור וקבוצת החברות שהקימה, חיפשו כל הגורמים המעורבים בה - בית המשפט, המפרק, רוכשי הדירות והנושים של הקבוצה - אל מי להפנות את האצבע המאשימה. בין היתר, הוגשו מספר תביעות נושים נגד עורכי דין שליוו את קבוצת אור סיטי נדל"ן. ואולם, את הביקורת הקשה ביותר בסיפור קריסתה של אור סיטי, ספג משרד רואי החשבון של הקבוצה, שטיינמץ-עמינח .

כך, השופט איתן אורנשטיין קבע בהחלטת הפירוק של החברה כי הדוח הכספי של אור סיטי לשנת 2014, שיצא תחת ידיו של שטיינמץ-עמינח כרואה חשבון מבקר, הוא כזה ש"לא ניתן להסתמך עליו"; ומפרק החברה, עו"ד איתן ארז, טען כי לו הייתה נערכת ביקורת כראוי, היו הדוחות של הקבוצה לשנת 2014 כוללים הערת "עסק חי".

מנהלי הפירמה הגיבו לטענות והבהירו כי הפירמה אינה אחראית לכשל בחברה . בין היתר, במסגרת מכתב ששיגרה הנהלת משרד שטיינמץ-עמינח לעובדי הפירמה, כתבו שותפי המשרד לעובדים כי לדעתם לא נפל רבב בביקורת שהם ביצעו לדוחות הכספיים של החברה של ענבל אור, וכי בניגוד לדברי מפרק אור סיטי, "העבודה נעשתה במקצועיות, באחריות, במסירות ועל-פי חוק ".

הגם שהמשרד הבהיר לאורך תקופה ארוכה כי אין לו כל אחריות לקריסה של קבוצת החברות, הוחלט לנהל הליך גישור מול מפרק הקבוצה על-מנת לסיים את הפרשה ללא צורך בהגשת תביעה נגדו. 

"רצון להימנע מהליך משפטי ארוך וסבוך"

עו"ד אמיר טיטונוביץ', המייצג את משרד שטיינמץ-עמינח, מסר בתגובה: "משרד שטיינמץ-עמינח מברך על הפשרה, שאושרה בבית המשפט, בעניין החברות של ענבל אור. בתקופה האחרונה השקיע המשרד מאמצים רבים להביא לסיום הפרשה.

"ראוי לציין את דברי בית המשפט, כפי שפורסמו במדויק בהחלטתו בעניין הסכם הפשרה בתיק זה: 'מצופה שהפרסום בעיתונות יהיה מדויק, תוך ציון כי מדובר בהסדר כספי שהושג בפשרה בין הצדדים, ללא ניהול הליך משפטי, ומבלי להודות בטענות מי מהצדדים'.

"משרד שטיינמץ-עמינח החליט לכרות את הסדר הפשרה על אף ספק רב בנוגע לקשר הסיבתי, ובעיקר נוכח רצונו להימנע מהליך משפטי ארוך וסבוך, שבאופן טבעי היה כרוך בפרסומים בלתי מוצדקים אודותיו.

"המשרד מפיק לקחים מקצועיים באופן מתמיד במהלך העבודה השוטפת, כפי שעשה במקרה הנוכחי וכפי שימשיך לעשות בעתיד. זה מה שהופך את משרד שטיינמץ-עמינח למקצועי ולאחד המובילים בתחומו.

"המשרד משקיע מאמצים רבים להעניק ללקוחותיו שירות ברמה הגבוהה והמקצועית ביותר, והדבר ניכר בקצב הצמיחה ובשביעות הרצון הגבוהה של לקוחותיו". 

עוד כתבות

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

איך מדווחים לבורסה על התעמרות? השאלות שעולות מהתביעה נגד קרן אייפקס

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

ענק ההשקעות שעושה "שורט" על השקל, והסיבות

בגולדמן זאקס מאמינים כי שער הדולר-שקל אינו משקף כראוי את העלייה בסיכונים הגאו־פוליטיים במזרח התיכון, ומעריכים כי השקל בתמחור־יתר של 13% מול הדולר ● בנוסף, בבנק מציינים את החולשה שנרשמת לאחרונה במניות הטכנולוגיה, שמושכת מטה את וול סטריט, כגורם שהופך את ההימור נגד השקל לכלי גידור אטרקטיבי

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם