אביתר דותן/ צילום: רפי קוץ
בסוף החודש שעבר חתם אביתר דותן, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר שמייצג את קבוצת הרפתנים הגדולה בישראל - רפתני הקיבוצים - על הסכם חלב שצפוי לשנות את עתידו של הענף ולהשפיע בשנים הקרובות על הכיס של כולנו ועל מוצרי החלב שנצרוך. החתימה על ההסכם התרחשה אחרי למעלה משנה של משא-ומתן מאומץ בין הנהגת הרפתנים שמיוצגת על-ידי דותן, כשלצידו מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים, לבין משרדי החקלאות והאוצר.
רגע אחרי חתימת ההסכם, ובזמן שההתנהלות שלו מותקפת גם מבית - על-ידי קבוצת רפתנים שעתרו נגדו לבית המשפט, וגם מחוצה לו - על-ידי היועמ"ש של משרד החקלאות שטענה שהוא נחתם תחת לחצים, עולה דותן להתקפה ושולח חיצים גם כלפי הנהגת האוצר וגם כלפי מי שעומד בראש תנובה בשמונת החודשים האחרונים - חיים גבריאלי. "עשינו את ההסכם הכי טוב שאפשר. אף אחד לא הציע אלטרנטיבה אחרת", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס".
"החבורה של הרפתנים ה'מורדים' - דביר גואטה ועודד שוהם - אלה שמתנגדים להסכם, אומרים שהיה אפשר לעשות הסכם טוב יותר או לחכות ולעשות הסכם בעוד שנה, ואם לא - לצאת למאבק 'אפילו אם הענף יפול'. זה בלתי אפשרי, אתה לא מנהל סיכונים של ענף שלם ככה".
"השגנו את כל המטרות שרצינו"
כאמור, שעות ספורות אחרי חתימת ההסכם התאגדה קבוצה של מתנגדים, שדותן מכנה אותה ה"מורדים", ופנתה לבית המשפט בטענה שההסכם הוא "מחטף" ונחתם "מבלי להתעמק במשמעויות הקשות לרפתנים ובניגוד חמור לתקנון התאחדות מגדלי בקר". הם אף כינו אותו 'בלתי חוקי'. במקביל, מכתב חריף שכתבה היועצת המשפטית של משרד החקלאות, אפרת אביאני, ליועץ המשפטי של הממשלה, תיאר את האופן שבו התנהל האוצר כלפי הרפתנים בהסכם כ"עושק וניצול מצוקה של המגזר החקלאי" שנציגיו חשו ש"אין להם ברירה אלא לחתום על ההסכם".
"אם למישהו יש אלטרנטיבה אחרת - תגישו אותה. אבל אין. האלטרנטיבה היחידה העתידית תהיה באמצעות הקמת תאגיד שיסדיר את ענף החלב, אך מדובר בפתרון לטווח הארוך ולא משהו שניתן לבצע מעכשיו לעכשיו. זה מה שנצטרך להתמודד איתו בעתיד אחרת נהיה שוב בבעיה".
נטען שהופעלו עליכם לחצים מצד האוצר.
"אני דוחה את זה על הסף. ממש לא הופעל עלינו לחץ והשגנו את כל המטרות שרצינו מלכתחילה. האיום שעמד לנגד עיני היה ינואר 2020 - המועד שבו מסתיים מתווה לוקר שהסדיר את הענף. ידענו שאז ייפרץ הסכר. על ההסכמות שיש היום התחלנו לדון ב-2018. השגנו את כל ההישגים שתכננו מראש: שמירת התכנון המרכזי, מנגנון מחיר המטרה, קבלת מענקים, גידור הייצור המקומי, גידור המכס מיבוא ושמירת מועצת החלב. עמדנו בכל המטרות האלה".
לדבריו, "בסוף 2016, ההתאחדות קיבלה החלטה להגיע להסכם יזום מול האוצר. למה? כי הסיום של הסכם לוקר יצר שני איומים: הראשון שייקחו לנו את מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי - ש.מ), והשני, שהמכס לא יהיה בידיים שלנו. כבר ביולי 2017 היה מתווה והתחלנו משא-ומתן על המספרים. המתווה הוסכם בכל מוסדות הענף. בפברואר 2018, אחרי חודשים ארוכים של משא-ומתן, הגענו למספרים שקיימים היום, אלא שההסכם לא נחתם. כשבאנו עכשיו, מאיר (צור - ש.מ) ואני, מאוד כעסו עלינו באוצר, שי באב"ד (מנכ"ל האוצר - ש.מ) ואנשיו. לא רצינו לנהל משא-ומתן, אלא באנו עם הסכם מוכן מראש והם פשוט לקחו את ההסכם שאנחנו אישרנו".
בגרסה שהבאתם לאוצר נכלל המנגנון האוטומטי שמעביר את הסמכות על ייקור מחירים מפוקחים מידי הסמכויות הפוליטיות - שר האוצר ושר החקלאות - לנוסחה אוטומטית. איך זה שהוא נעלם בן לילה מההסכם שנחתם?
"זה נושא ששייך אך ורק למחלבות. בגלל חוסר ההסכמות בין האוצר למחלבות האוצר החליט להוציא את זה מההסכם באופן חד-צדדי. היום אפשרות אחת היא ללכת לבג"ץ ושכחלון ישלם לתנובה אחרי שהוא יפסיד בבית המשפט; ואפשרות שנייה הייתה מנגנון של טייס אוטומטי, כפי שהצענו בהסכם המקורי. כלומר, פתרנו למחלבות את נושא עדכון המחירים המפוקחים לצרכן".
אלא שלפי שעה, הפתרון הזה לא התקבל. הפתרון שאליו מתייחס דותן אמור היה לענות על העתירה לבג"ץ שהגישה תנובה, המחלבה הגדולה בישראל נגד שר האוצר, אשר אליה הצטרפה גם מחלבת טרה. תנובה טענה כי נגרם לה נזק של מאות מיליונים מהסיבה שבעוד שמחיר החלב הגולמי שהמדינה מכתיבה, שהינו חומר הגלם המרכזי שממנו מיוצרים מוצרי החלב, התייקר, שר האוצר כחלון סירב לחתום על ייקור מחירי מוצרי החלב המפוקחים. השר התבטא בהקשר זה בתקשורת, ואף ציין כי "נפשית" יש לו קושי להעלות מחירים של מוצרים כאלה.
ההסכם בין הרפתנים לאוצר ניסה לכלול פתרון עתידי לבעיה של המחלבות בכך שישחרר אותן מחתימה של סמכות פוליטית על ייקור עתידי ויעביר את המנגנון לנוסחה אוטומטית. מדובר בפתרון שכבר הוצע על-ידי שר החקלאות, אורי אריאל, אך נדחה על ידי כחלון. אלא שבערב החתימה, הפתרון הזה פשוט נעלם מתוך טיוטת ההסכם.
אכן הבאתם הצעה, אבל היא התפוגגה כלא הייתה עד שנחתם ההסכם הסופי. למה האוצר ביטל את הסעיף הזה?
"אם גבריאלי (חיים גבריאלי, יו"ר תנובה - ש.מ) היה מסכים למשוך את הבג"ץ - הוא היה מקבל את מנגנון עדכון המחירים שהיה נשאר בהסכם. הרי אם הסעיף היה נשאר בתוך ההסכם שנחתם אז על מה היה נשאר לשי (באב"ד - ש.מ) לנהל איתם משא-ומתן כדי שיימשכו את הבג"ץ?".
בכך חושף דותן מציאות שגם בתנובה וגם במשרד האוצר ניסו להצניע - כיפופי הידיים בין שני הצדדים שגרמו לתנובה להתעקש על הבג"ץ ולאוצר למשוך את הסעיף של מנגנון עדכון המחירים עד שתנובה מצדה תמשוך את הבג"ץ שהגישה.
היועצת המשפטית תקפה גם את הסוגיה הזו: "במקום לתת מענה ענייני לעתירת תנובה, בחר משרד האוצר לנצל את סמכויותיו השלטוניות כדי להפעיל לחץ על החקלאים ולקבל את 'הסכמתם' לשאת במימון". אז מי בעצם אשם במצב הזה?
"שר האוצר הוא האשם העיקרי במצב בין המחלבות לבין המדינה כי הוא לא מימש את חוק עדכון המחירים. מצד שני, אותו שר אוצר מצא פתרון ודרך משפטית להכניס את המנגנון האוטומטי להסכם כך שלא יהיו תלויים יותר בשרים. כך שהאשמה מוטלת גם על המחלבות שלא הסכימו לקבל את זה ולמשוך את הבג"ץ. שני הצדדים אשמים, אי-אפשר לברוח מזה.
"חוות הדעת של היועמ"ש ערערה על הפרשנות של האוצר בנוגע לחתימה על ייקור של המחירים המפוקחים. היא קבעה שיש קריטריונים כלכליים ברורים לסירוב להעלות מחירים מפוקחים ושצריך להציג רשימה מסודרת כלכלית ולשכנע את ועדת המחירים. כלומר, ששר האוצר היה צריך לחתום ושאין מקום לפרשנות.
"הדבר הזה גרם למחלבות - ובראשן תנובה - לחשוב שיש להן דגל ביד ושהן ינצחו את האוצר בבג"ץ והן התבצרו מאחורי העתירה".
"ההסכם לא פוגע במחלבות"
מהדברים של דותן עולה כי ראשי תנובה ביקשו לקחת חלק במשא-ומתן ולשבת בשולחן יחד עם נציגי האוצר והרפתנים כדי לחתום על ההסכם, וזאת למרות שעל פניו הם אמורים להיות מיוצגים על-ידי מועצת החלב ולא לקחת חלק במשא-ומתן שכזה.
"הסכם לוקר הוא בין הרפתנים למדינה. למרות שיש לו השלכה על המחלבות הן לא חלק ממנו. אנחנו מצאנו דרך במסגרת ההסכם לתקן את נושא המחירים המפוקחים כך שכולם יצאו מרוצים. הרווחנו על זה 70 מיליון שקל, אבל תנובה הרגישה שהיא נשארה מחוץ לדיון ולא הייתה מוכנה למשוך את הבג"ץ. באוצר אמרו חד-משמעית שהדבר הזה צריך להיות בחוץ לפני החתימה על ההסכם".
למה חיים גבריאלי, יו"ר תנובה, התעקש לדבריך לשבת בשולחן המשא-ומתן?
"הייתה פה חוסר הבנה של המשחק של ראשי תנובה. העובדה שהם היו מחוץ למגרש הכעיסה אותם".
הם כעסו שהם לא יושבים בשולחן המשא-ומתן?
"כן".
ולמה זה גרם?
"בכל תהליך היישום של הסכם לוקר (ההסכם הקודם שהסדיר את ענף החלב שצפוי להסתיים בקרוב - ש.מ) הייתה שותפות מוחלטת והבנה עם המחלבות שאנחנו - ההתאחדות - מנהלים את המשא-ומתן עם הממשלה. לכן השגנו הישגים לא מבוטלים בהסכם הקודם. זאת, בניגוד למצב הנוכחי שבו לצערי לא הגענו לשותפות מלאה ולהבנות עם המחלבות. הדבר הביא לכך שלא יכולנו לייצג את העמדות שלהן והן נשארו מחוץ לשולחן המשא-ומתן גם פיזית וגם מבחינת הדברים שחשובים להן.
"זה גרם לכך שתנובה המשיכה בקו של לא להגיע להבנות עם האוצר, והביא אותה לשדר לאוצר מסרים שהיא לא תמשוך את הבג"ץ. בעקבות המסרים האלה החליט מנכ"ל האוצר להוציא את הסעיף מההסכם כי לא היו הבנות מול תנובה".
למה בעינייך תנובה מתעקשת להמשיך בבג"ץ?
"בג"ץ יתן לתנובה את עדכון המחירים בלי שום 'טובה' מהרפתנים או מהאוצר, אלא על-פי החוק. שנית, זה ייתן למחלבות גיבוי משפטי לעתיד וישמור על המנגנון הקיים - מה שיאפשר להן לעמוד מול שרי אוצר שיבואו. אבל בעיני הם בחרו לעשות את זה לא מהסיבות הנכונות".
לדעתך ההסכם החדש, במתכונתו הנוכחית, טוב למחלבות?
"ההסכם לא פוגע במחלבות. הוא מניע אותן לפעולות של התייעלות, בדיוק כמונו הרפתנים, ולחשיבה מה היא הדרך הנכונה להגדיל ולחזק את הענף. הערך והשווי של תנובה, למשל, הם נגזרות של ייצור מקומי משובח, ורק שמירה על שוק מקומי חזק ומתפתח היא הדרך הנכונה".
אתה לא רואה היתכנות משפטית לערעור על ההסכם?
"יש שופטים לא רק בירושלים, אלא גם בחיפה".
טענת שלא הופעל עלייך לחץ, אבל האם יש שינוי שבכל זאת היית רוצה לבצע בהסכם?
"להגדיל את ההשקעות והמענקים לכולם. ככל שהענף יחזור להשקיע, כך הוא יצמח ויהיה חזק ויוכל להתייעל".
מה פתיחת היבוא תעשה לשוק?
"אם המחלבות יחליטו להתייעל במקטע התעשייתי, היבוא תמיד יישאר מוגבל כי האיכות של הייצור המקומי היא הכי גבוהה שיש".
יש לתעשייה המקומית יכולת להתחרות בגבינה שמיוצרת בפולין?
"אם ישקיעו כסף במקטע התעשייתי התשובה היא כן. הבחירה של המחלבות בייצור המקומי תיתן למחלבות שווי הרבה יותר גבוה מאשר להפוך להיות יבואניות".
איפה טרה הייתה בסיפור הזה?
"רוני קוברובסקי (עד לאחרונה נשיא החברה המרכזית למשקאות שמחזיקה גם בקוקה-קולה ישראל וגם בטרה - ש.מ) אמר לי פעם שבענף המשקאות אנחנו מובילי שוק ומייצגים את הענף, אותו דבר היינו מצפים מתנובה - שבשוק החלב הם יובילו את המשא-ומתן מול המדינה".
מה צפוי בעתיד בענף?
"האתגר הוא עצום, אבל ההיסטוריה הוכיחה שכל הרפורמות בענף החלב היו מוצלחות. אין ספק שהמחלבות הן השחקן הראשי בסיפור, אם הן ישקיעו כסף ויתייעלו - אין סיכוי ליבוא. מי שיהפוך לחברת יבוא יאבד את הערך".
תגובות: "זה הסכם נורא, ללא שוט האיומים - הוא לא היה עובר"
מהאוצר נמסר בתגובה: "ההסכם מול החקלאים הינו תולדה של מו"מ ארוך בין משרד האוצר, החקלאות וארגוני החקלאים הרלוונטיים. בהסכם שורה של הישגים ובראשם פתיחת המשק ליבוא, הורדת עלויות במשק החלב והתייעלות בענף, הכל לצד שמירה על המשק המקומי. משרד האוצר משוכנע כי הסכם זה יביא להוזלת עלויות משמעותיות במשק החלב ויאפשר לחקלאים להתייעל ולעמוד בתחרות".
מתנובה נמסר בתגובה: "דבריו של מר דותן אינם ראויים לתגובה".
עודד שוהם, יו"ר ועד הפעולה של הרפתנים, מסר בתגובה: "ידוע לנו מחברים היושבים בהתאחדות שלאורך כל התקופה שקדמה להסכם הופעלו עליהם איומים שאם הם דוחים את ההסכם - לפני שראו אותו - למחרת בבוקר יורדים המכסים על מוצרי החלב.
"זה הסכם נורא - הוא יוביל את כל המשקים במושבים להפסד ולפשיטת רגל. גם בקיבוצים עצרו השקעות ומחשבים את ימיהם לאחור. רפתנים תקועים עם החזרי הלוואה עצומים ממתווה לוקר. כעת הם יפשטו רגל. ניתן היה ועוד איך לחכות עם ההסכם. ללא שוט האיומים - ההסכם לא היה עובר. מתווה לוקר מתקיים לעוד שנה. כדי ליישם את השינוי בחוק החלב חייבים לעבור מסלול חקיקתי - וכך קבעה גם היועצת המשפטית של משרד החקלאות. החוק מיותר. שנים התנהלנו ללא חוק חלב וללא מתווים וייסדנו ענף לתפארת.
"הספין כאילו מחירי החלב מאמירים בגלל התשלום לרפתנים הוא שקר. מחירי מוצרי החלב המפוקחים מוכפלים פי 3 על-ידי המחלבות ורשתות השיווק, ובמוצרי החלב הלא מפוקחים ההכנסות שלהן עומדות על 1,000% מעל מחיר המטרה. התאחדות מגדלי בקר לא מייצגת את הרפתנים במושבים. 200 רפתנים שהתאגדו איתנו מתנגדים נחרצות להסכם שנחתם".