ישראל בענף המכשור הרפואי

לאחרונה התבשרנו כי ענקית המכשור הרפואי "מדטרוניק" רכשה את "מזור רובוטיקה" הישראלית תמורת 1.6 מיליארד דולר. אקזיט ענק זה הוא פרק נוסף בסיפור מכירתן של חברות מכשור רפואי ישראליות לחברות בריאות ורפואה בעולם. קדמה לו למשל, המכירה של חברת "וולטק" לתאגיד "אדוורדס" האמריקאי, בעסקה של 990 מיליון דולר.

ישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמת מכשור רפואי ותעיד על כך הנוכחות הבולטת של חברות ישראליות בתערוכות בינ"ל. גם המספרים מדברים בעד עצמם: ישראל ניצבת במקום הראשון בעולם במספר הפטנטים לנפש בתחום המכשור הרפואי. במספר המוחלט ישראל היא שביעית בעולם בהיקף הפטנטים בתחום זה.

דוגמא לכך היא חברת "ביוסנס וובסטר" הישראלית, השייכת לחטיבת המכשור הרפואי ב"ג'ונסון אנד ג'ונסון", שהוכתרה כאלופת הגשת הפטנטים ב-2017. אגב, מדוח רשות הפטנטים עולה, כי בשנים האחרונות נמשכת מגמת הגידול בבקשות פטנט בתחום מדעי החיים בישראל, בעיקר בגלל הגידול בכמות הבקשות בתחום המכשור הרפואי.

כיצד אפשר להסביר את ההצטיינות הישראלית בתחום זה?

ראשית, הזיקה בין הפיתוח הטכנולוגי-הצבאי לאזרחי. טכנולוגיות רבות של מכשור רפואי נולדו כפתרונות בתחום הביטחון - לצורכי הדמיה, ניווט ולייזר - וניתן היה להמיר אותן גם לרפואה. הסבר אחר הוא איכותה של האקדמיה הישראלית, שבמעבדותיה נולדים פיתוחים טכנולוגיים המתורגמים למכשור רפואי משוכלל. המערכת של מזור, למשל, שפועלת בתחום הניתוחים מונחי ההדמיה, פותחה על בסיס טכנולוגיה של פרופ' משה שהם מהטכניון.

הסבר נוסף טמון בעובדה שמדובר בענף רב-תחומי. הוא מבוסס על תחומי ידע מגוונים כמו הנדסה, מדעי החיים, פיזיקה, אלקטרוניקה, מדע החומרים, תוכנה ואחרים. תחום זה פוגש בישראל הון אנושי מגוון - ממהנדסים, אנשי תוכנה ומדענים בתחום מדעי החיים ועד למעצבים מוכשרים.

השילוב של הרופאים, היזמים והמהנדסים הישראלים היצירתיים והסביבה הנוחה שמציעות החממות, יוצרים קרקע אופטימלית להנבטה של חברות הזנק רבות בתחום המכשור הרפואי. גם רמת השכלול והמורכבות הטכנולוגית הגבוהה של המכשור הרפואי מעצימה את היתרון הישראלי.

לאן הולך התחום בעולם?

לפי מודי'ס, התחום ירשום צמיחה של 4%-5% בשנתיים הקרובות, כאשר הצמיחה תגיע מחדשנות במוצרים. ונזכור, מדובר בתעשייה שמגלגלת כ-200 מיליארד דולרים בשנה. תחזית זו רלוונטית לא רק לחברות הגדולות, אלא גם לחברות הסטארט-אפ הישראליות. אך ללא מדיניות ברורה שתקבע לתעשיית מדעי החיים עדיפות לאומית, היא עלולה שלא למצות את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בה.

בין הקשיים עימם מתמודדת התעשייה ניתן למנות: היעדר מקורות מימון מספיקים, במיוחד לאור עלויות הפיתוח הגבוהות, החשש מפני בריחת מוחות, קניין רוחני ועוד. כדאי גם לזכור, כי רוב הפטנטים נכתבים בשלבים מוקדמים ביותר בחיי המחקר של ההמצאה, כדי להגן עליה לפני פרסומה. אך יישום הפטנט אינו טריוויאלי ותהליך העברת הטכנולוגיה מהממציא לחברה דורש זמן וכסף. בניגוד להיי-טק, היזמות במכשור רפואי ניצבת בפני אתגרים הכוללים מנגנוני רגולציה מחמירים בכל מדינה והחזר הוצאות (reimbursement) מאתגר.

תוכנית לאומית לעידוד תעשיית מדעי החיים בכלל וענף המכשור הרפואי בפרט צריכה לנצל את התשתית האדירה שיש במחקר האוניברסיטאי ולטפל ב"עמק המוות" - פיתוחים טכנולוגיים שיוצאים מהאקדמיה ונתקעים ללא מימון ראשוני עד שהם גוועים - באמצעות הקמת קרנות לאומיות ושיתוף פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי.

על הממשלה לפעול לחיזוק היתרון היחסי הישראלי בתחום המכשור הרפואי כדי שהוא ישקף את הרמה הגבוהה של חדשנות וידע מדעי בישראל ויתרום לכלכלת ישראל.

הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב