גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המדינה מתאכזרת לנשים חד-הוריות?

האם התעלמות מתמריצים מעוותים שמייצרת מדיניות ההטבות הקיימת משרתת העצמת נשים ושוויון מגדרי

אמהות יחידניות / צילום: שאטרסטוק
אמהות יחידניות / צילום: שאטרסטוק

לאחרונה הובלתי מחקר ופרסום של נייר מדיניות בפורום קהלת, העוסק בכימות ההטבות שמקבלות משפחות חד-הוריות. יערה מן משדולת הנשים התייחסה למאמר המדיניות, בטור שפורסם ב-12 בנובמבר ב"גלובס" ("בואו נודה: משפחות חד-הוריות הן בעיקר נשים"). בניגוד לכמה תגובות אחרות שפורסמו בעקבות נייר המדיניות, תגובה זו נכתבה בצורה מכובדת ועניינית, לא ממציאה טענות שערורייתיות שכביכול כתבנו בנייר המדיניות ומעלה מספר טענות רציניות. ברצוני להתייחס לשתיים מטענותיה העיקריות של יערה מן.

הטענה הראשונה היא שבדיון על חד-הוריות יש עניין מגדרי (ברוב המשפחות החד-הוריות יש אישה ורק במיעוטן יש גבר) ושנייר המדיניות מתעלם מכך. זה נכון שבנייר המדיניות לא התייחסנו במפורש לעניין המגדרי. אולם, לא ברור מה אנחנו אמורים להבין מטענה כזו, במיוחד כאשר היא מושמעת על-ידי נציגת ארגון פמיניסטי הדוגל בהעצמת נשים. אנחנו מכמתים בנייר המדיניות את סך ההטבות שמקבלת משפחה חד-הורית בעלת הכנסה נמוכה יחסית, ומוצאים שמדובר בסכומים מאוד גבוהים יחסית למשפחות דו-הוריות שמצבן עלול להיות קשה אף יותר משל המשפחה החד-הורית.

ההטבות האלה מייצרות תמריצים כלכליים מאוד חזקים למשפחות חד-הוריות להישאר חד-הוריות (כלומר לא להיכנס לקשרי זוגיות או לא לדווח על קשרים כאלה). לכן, אנחנו מסיקים שיש לבדוק את השפעת התמריצים האלה בפועל, ולעצב את מדיניות הסיוע תוך התחשבות גם בהשפעות האלה. האם אנחנו צריכים לשנות את מלאכת הכימות או את ניסוח המסקנות המתבקשות, אך ורק מכיוון שמדובר במשפחות שבהן שיעור גבוה יותר של אימהות מאשר של אבות? האם התעלמות מתמריצים מעוותים שמייצרת מדיניות ההטבות הקיימת באמת תשרת העצמת נשים ושוויון מגדרי? ואם וכאשר מתברר (בהקשר הנוכחי או בכל הקשר אחר) שלטובת כלל הציבור מתבקש שינוי במדיניות הקיימת, האם צריך להימנע ממנו אך ורק מכיוון שבטווח הקצר קבוצת הנהנים מהמדיניות הנוכחית כוללת שיעור גבוה יותר של נשים מאשר של גברים?

הטענה השנייה היא שלמרות שפע ההטבות למשפחות החד-הוריות שהן בעלות הכנסה נמוכה, כפי שמתוארות בנייר המדיניות, למשפחה חד-הורית יש סיכוי נמוך יותר להיחלץ ממצב של עוני יחסי. ולראיה, מסתמכת יערה מן על דוח המוסד לביטוח לאומי, המוצא כי לאם חד-הורית שעובדת במשרה מלאה ומקבלת שכר מינימום וקצבת ילדים, אין כמעט סיכוי לא להיות ענייה; וזה נכון אפילו אם יש לה רק ילד אחד. המצב חמור יותר אם יש לה יותר ילדים. בפרט, אם חד-הורית לשני ילדים שעובדת במשרה מלאה בשכר מינימום זקוקה לתוספת של כ-40% מהכנסתה כדי להרים את הראש מעל לקו העוני.

אולם טענה זו מבוססת על טעות, לא של יערה מן, אלא של המוסד לביטוח לאומי. בדוח העוני לשנת 2016 של המוסד לביטוח לאומי מוערכת רמת הקושי של משפחה לצאת ממצב של עוני (לוח 3). בפרט, נבדקת משפחה חד-הורית שבה ההורה במשרה מלאה ומשתכר שכר מינימום (כ‑4,738 שקלים), משלם את תשלומי החובה (דמי בריאות וביטוח לאומי), ומקבל קצבאות אוניברסליות (ישנה קצבה אחת כזו בלבד - קצבת ילדים). בהתייחס למשפחה חד-הורית כזאת נכתב בדוח: "אם עצמאית עם שני ילדים העובדת במשרה מלאה בשכר מינימום, לא תיחלץ מעוני בלי שתמצא משאבים נוספים בסדר גודל של כ-40% מהכנסתה..." (עמ' 4). נדגיש, שמדובר באם חד‑הורית שמתחשבים בהכנסתה מעבודה ובהכנסתה מקצבת ילדים בלבד. ואולם, תמונת מצב זו מתהפכת אם לוקחים בחשבון הטבות אחרות שזכאית להן משפחה חד-הורית זו - הטבות שמשום מה לא נלקחו בחשבון בחישוב זה, אך כן נלקחו בחשבון בחישוב קו העוני עצמו.

הפנינו את תשומת לב המוסד לביטוח לאומי לטעות הזו בדצמבר 2017. למעשה, הסכום שהייתה זכאית לו המשפחה מקצבת הבטחת הכנסה בלבד הוא 1,844 שקלים לחודש (בהנחה שאין רכב או דירה בבעלות), שהם לבדם כ‑38% מהכנסתה החודשית. הכנסות מהטבות נוספות, כגון מענק לימודים, סבסוד מסגרות טיפול בילדים, סיוע בשכר דירה ועוד, עשויות להסתכם בכ-2,700 שקלים נוספים לחודש ויותר (ר' סעיף ה' ובייחוד לוח 1 בנייר המדיניות). נמצא שיחד עם קצבת הבטחת הכנסה, משפחה זו עשויה לקבל תוספת של כ-93% להכנסתה החודשית, וזאת מבלי להתחשב בהטבות פוטנציאליות נוספות (המפורטות בנייר המדיניות). בסך הכל, הכנסתה החודשית של משפחה חד-הורית כזאת עשויה להגיע לכ-9,454 שקלים בחודש ויותר, שהם כ-2,543 שקלים מעל קו העוני נכון לשנת 2016.

■ הכותב הוא ראש פורום קהלת לכלכלה

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה במגמה מעורבת; ג'י סיטי צללה בכ-10%, נקסט ויז'ן זינקה

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● המניות הדואליות הכבידו על המסחר ● בבורסה החלו להיסחר היום שלושה מדדים חדשים: מדד ת"א־נדל"ן 35, מדד ת"א־ביטחוניות ומדד ת"א־תשתיות ● בוול סטריט, הנאסד"ק סיכם את השבוע הגרוע ביותר שלו מאז אפריל, על רקע החששות מפני תמחור יתר בשווקים, אליהן הצטרפו דאגות למצב הכלכלה האמריקאית ● למרות הזינוק במניית טבע: האנליסטים מאמינים שיש לה לאן לשאוף

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

מס חדש וייעול תקציבי האבטחה: המהלכים מטיוטת חוק ההסדרים שישפיעו על התעופה

במסגרת טיוטת חוק ההסדרים, האוצר מקדם שינויים רחבים בענף התעופה: החל ממס טיסות חדש, דרך שינוי שיטת הפחת ועד עדכון תקציב האבטחה ● בענף התעופה כבר מזהירים: המהלכים עלולים להתגלגל למחירי הכרטיסים

אורן זאב / צילום: תמר גרין

מהפגישה עם ת׳יל לבית הקפה בפאלו אלטו: המיליארדר הישראלי שמסרב לראות בצניחה של 30% מההנפקה כישלון

אורן זאב, המוביל לבדו את קרן זאב ונצ'רס, הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בהייטק הישראלי, למרות שהוא מתגורר הרחק בקליפורניה ● לאחרונה הונפקה נאבן שבה השקיע, ובינתיים מאכזבת בנאסד"ק, אבל זאב משוכנע: "רק הביזנס קובע" ● וגם: איך זה להחליט ולנהל לבד נכסים ב–2.5 מיליארד דולר

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

ביטול חופשות, קיצוץ הטבות וקיזוז פנסיות: הקרב על תקציב הביטחון מתחיל

בחוק ההסדרים של האוצר עולות מספר הצעות קונקרטיות לקיצוץ בהטבות שהצבא מציע, כמו גם לחימה בימי המילואים המוגזמים שהצבא מחלק ● בין ההצעות המרכזיות: ביטול חופשות שחרור, הטבות מס על רכב וקיזוז פנסיה תקציבית

טסט לרכב / צילום: Shutterstock

חוק ההסדרים ל־2026 מציע: טסט לרכב כל שנתיים

חוק ההסדרים מציע לבטל את חובת הטסט השנתי לרכבים שיובאו לישראל החל משנת 2023 ● במקום זאת, מוצע לקיים טסט רק בשנה הרביעית, השישית והשמינית שחלפו ממתן רישיון הרכב, כלומר כל שנתיים ● הסיבה: המציעים תולים את הגורמים לתאונות דרכים ב"גורם האנושי", ולא בתקלות ברכב

בר־דוד, מנכ״ל משרד האוצר הייזלר והממונה על השכר מלכין, במעמד חתימה על הסכם ב-2023 / צילום: דוברות ההסתדרות

שולחן המשא ומתן הריק: ההסתדרות מחוץ לתקציב 2026, מה עכשיו?

שנה חלפה מאז הפגישה הגורלית בין ארנון בר־דוד לסמוטריץ', בה נחתם תקציב 2025, שכלל גזרות לציבור העובדים עקב המלחמה ● עכשיו, עם התפצוצות פרשת "יד לוחצת יד", למדינה נותר לקבוע: האם חולשתה הפתאומית של ההסתדרות היא הזדמנות לרפורמה ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד

אליה ודניאל ברקת / צילום: ירדן בירנבאום, פנדה

עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים

אליה ודניאל ברקת חלקו אהבה משותפת לשוקולד, ונפגשו במטבח כדי להכין יחד גרסה טבעונית ● אותו הניסוי הוליד חתונה - וגם את מותג פנדה המצליח, עם עשרות עובדים, 2,000 נקודות מכירה בארה"ב וכניסה לשווקים נוספים בעולם ● המנוע העיקרי לצמיחה המטאורית שלהם היה התומכים הנלהבים בהדסטארט, שחלקם גם זכו בתמורה למניות

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הסוכרייה שמחכה לחברות הביטחוניות בחוק ההסדרים

היצוא הביטחוני הגיע ב־2024 לשיא של כ־14.8 מיליארד דולר, למרות המלחמה והחרמות, אך יכול היה להיות גבוה יותר אילו רגולציית היצוא הותאמה לשוק המודרני ● טיוטת חוק ההסדרים כוללת רפורמה מקיפה לשיפור הפיקוח על יצוא ביטחוני: קיצור זמני טיפול, פרסום החלטות, פטורים למוצרים בעלי רגישות נמוכה, הטמעת אמצעים דיגיטליים ומנגנוני סיווג שקופים

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות שמזנקות במאות אחוזים בוול סטריט - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

במשרד האוצר הציגו את העקרונות המנחים לתקציב 2026, וביניהם קידום רפורמה מקיפה בעולמות החיסכון ● מה הסיבה לעליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע ● וגם: סדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם

חניות נכים באשקלון / צילום: Shutterstock

לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה

לנוכח הזינוק החריג במספר תוי הנכה, שהוצמדו כבר ל־18% מכלי הרכב, חוק ההסדרים מציע מספר צעדים להתמודד עם התופעה: להעביר את סמכות האישור מרשות הרישוי לגופים רפואיים מוסמכים ולבצע בדיקה מחודשת של תוי נכה קיימים ● האוצר טוען כי הליכי בדיקה מקלים הולידו ניצול לרעה הפוגע בנגישות של נכים שזקוקים לתו

נועם שזיר / צילום: מתוך כנס של WeCNLP ביוטיוב

מדען המחשב היהודי-אמריקאי מאשים: "זו לא ביקורת על ישראל, זו אנטישמיות"

נועם שזיר, ממייסדי Character.AI ואחת הדמויות הבולטות בעולם הבינה המלאכותית, נמצא בחודשים האחרונים במוקד של אחת הסערות הפנימיות הסוערות בגוגל ● הסערה כוללת בין היתר עימותים פומביים עם עובדי חטיבת הבינה המלאכותית DeepMind סביב עמדותיו על המלחמה בעזה ועל סוגיית הזהות המגדרית

דירה להשכרה / צילום: שלומי יוסף

ההגבלות המתוכננות על החזקת מזומן והחובה שתוטל על בעלי הדירות להשכרה

במסגרת הצעת התקציב מבקש שר האוצר לחדש את היוזמה שנבלמה פעם אחר פעם בתקציבים קודמים להחיל חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, גם כאלה שנמוכות מרף תשלום המס ● עוד בטיוטה: הטלת חובת דיווח על פלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקאות השכרת נדל"ן, כמו Airbnb ו-Booking, אפס מס לעולים חוזרים והגבלת החזקת מעל 200 אלף שקל במזומן

קוטג' להריסה ברמת השרון / צילום: יח''צ

8.8 מיליון שקל עבור קוטג' להריסה ברמת השרון

הקוטג' נמצא בקו המערבי האחרון של שכונת נווה רסקו, ומשקיף לשדות פתוחים ● סביר שבעתיד השדות יהפכו לשטחים בנויים, אולם כרגע הנוף הפתוח מעלה את שווי הנכס ● גודל המגרשים המקובל בסביבה קטן יחסית ומגיע ל־200־300 מ"ר, שעליהם הוקמו קוטג'ים חד ודו־משפחתיים

אלן דבנששון / צילום: באדיבות Arbox

כשהתחיל להתאמן בקרוספיט גילה בעיה. הפתרון שלה הביא לו מיליון משתמשים

במשך שלוש שנים ניסה אלן דבנששון לגרום לפיתוח שלו להצליח: "עברנו מלקוח ללקוח כדי לייצר קהל. מימנו את זה מהכסף שלנו ובקושי סגרנו את החודש. עליתי עשרה ק"ג" ● היום הוא מעסיק כ־50 עובדים וכבר ביצע רכישות משמעותיות בניסיון להשתלט על השוק ● שיחה קצרה עם מייסד ומנכ"ל ארבוקס, פלטפורמה לניהול עסקים קטנים

 

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר מציע: הגבלות דרמטיות על יצוא גז

משרד האוצר מנסה לקדם את שיטתו דרך חוק ההסדרים, למרות התנגדות משרד האנרגיה ● בין השאר, תוגבל כמות היצוא היומית כך ש-15% מהביקוש המקומי יישאר באדמה לשימוש עתידי ● שני הצדדים מסכימים שיש לשמור על מחיר גז נמוך עבור המשק המקומי, אל מול חשיבות היצוא שמכניס מיליארדי שקלים בשנה

הדר גולדין ז''ל / צילום: N12

"אמורים לקבל את הדר ז"ל": ארונו של החלל החטוף הגיע לזיהוי

ארונו של החלל החטוף חצה לשטח הארץ ● נתניהו אישר בישיבת הממשלה: אמורים לקבל בצהריים את הדר גולדין ז"ל ● לאחר 765 ימים: סמ"ר איתי חן הובא למנוחות ● בתוך שעות ספורות: שני אירועי אלימות חמורים בהם מתנחלים רעולי פנים תקפו ישראלים ופלסטינים במסיק זיתים ● בכיר אמריקאי: החזרת גולדין תאפשר עסקה לפתרון משבר המחבלים ברפיח ● עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. הדורבן לא באמת יורה את קוציו / צילום: ויקיפדיה - Rushenb

לא יורה וכן פוגע: הדורבן לא באמת משגר את הקוצים שלו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: מיוון העתיקה ועד למשחקי המחשב יוחסה היכולת הזו למכרסם הקוצני, אך לא בצדק

חיים כצמן / צילום: יונתן בלום

לראשונה לאחר מימושי הענק חיים כצמן הודיע על קניית מניות. אז למה ג'י סיטי צונחת

חברת הנדל"ן המניב מימשה בשנים האחרונות נכסים ביותר מ-5 מיליארד שקל כדי להוריד את המינוף ● דווקא כעת, כשהכריזה על מהלך לרכישת מניות והנפקת חלק מפעילותה בפולין, המניה שוב הגיבה בנפילה של כ–20% ● מקורב לחברה: "זו היסטריה לא מוצדקת"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל נגמרו לו הכדורים במחסנית

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל צו מעצר מקומי באמצעות התביעה של איסטנבול הוא צעד שאופייני לו בסגירת החשבונות הפוליטית הפנימית בטורקיה ● האם מישהו חושב כי ראש הממשלה, שר הביטחון, או אפילו מפקד חיל הים יבקרו אפילו בשנים הקרובות באנקרה?

פמקה ינסן ב''אימפריית אמסטרדם''. נקמה וכוח / צילום: באדיבות נטפליקס

אימפריות נופלות: כשאישה מחליטה לשים יד על רשת הסמים של הבעל הבוגדני

"התן" היא אינה עוד דרמת פשע על אימפריית סמים, אלא סיפור על נקמה נשית בעולם גברי ● במרכז הדרמה ההולנדית החדשה שעלתה בנטפליקס, עומדת אישה שמסרבת להישאר ברקע ● כשבטי מגלה שבעלה, ברון סמים כריזמטי, בגד בה - היא יוצאת למסע נקמה חכם ואכזרי שמערער את האימפריה שלו ומאתגר את הסדר הקיים