פינטק \ צילום: שאטרסטוק
מפתיע עד כמה עולם הבנקאות והביטוח מבוסס על טכנולוגיות ישנות שקיימות כבר 30 שנה ויותר. חברות תמיכה מיוחדות המלוות את העולמות הפיננסיים האלו במתן פתרונות לבעיות תוכנה שוטפות, מחזיקות במיוחד צוותים של מתכנתים ותיקים שמכירים את שפות הקוד הישנות.
זהו אחד ההסברים לקפיצה האדירה בכמות חברות הפינטק בסצנה המקומית. לפני חמש שנים בלבד, כנראה פחות מ-100 חברות סטארט-אפ ישראליות היו בתחום. אמנם כבר היו כמה הצלחות יוצאות דופן דוגמת ריטליקס, טראסטיר, פאנדטק, סופרדריבטיבס ועוד, אך בישראל תשומת הלב לכיוון זה היתה נמוכה למדי.
ואז הגיעו שלוש הבנות. הראשונה, שעולם הבנקאות והביטוח מבוסס על טכנולוגיות ישנות, השנייה שניתן כיום בעזרת שפות קוד גמישות ויעילות לייצר קיצורי דרך משמעותיים בדרך להשגת הפתרונות הרצויים ובעלויות נמוכות יחסית וההבנה השלישית - שמדובר בעולמות עם סכומי כסף גדולים.
בשקף שפירסמה בשנת 2018 ויולה גרופ, בעלת קרנות הון סיכון המתמחות בתחום, היא מחלקת את עולם הפינטק הישראלי ל-19 תחומים ותתי-תחומים, בהם תשלומים, מסחר והשקעות בני"ע ובמט"ח, אשראי לחברות ולפרטיים, טיפול בלקוחות, בנקאות, ביטוח, אבטחה ומניעת הונאות וגם בלוקצ'יין. ויולה מציינת בכל תחום עשרות חברות ישראליות בולטות ובסה"כ כ-170 חברות מעניינות. בנוסף לאלו, לפי IVC, קיימים עוד כ-500 סטארט-אפים בתחום. השוק הזה פורח.
כאשר חושבים על העתיד של הפיתוחים הטכנולוגיים בכלל ובתחום הפיננסי בפרט מצטייר אלמנט מרכזי שעליו מסכימים כולם: העבודות הרוטיניות החוזרות על עצמן מוחלפות כבר כעת בטכנולוגיות שעושות את העבודה באופן רציף יומם וליל, ללא תלונות, ללא שכר וללא טעויות. הבנקים בעצמם יזמו את המהלכים של החלפת כוח האדם שלהם בטכנולוגיות. עם זאת, מקור רווח מרכזי שלהם מאוים, התיווך פיננסי. איום חמור נוסף, כזה שנחשב כיום כראשון במעלה במערכת הבנקאות העולמית וגם יעלה להם כסף רב, הוא החשש ממתקפות סייבר. בעולם פיננסי אחר - עולם הביטוח, מאוימים סוכני הביטוח עצמם, כבר לא רק ע"י "ביטוח ישיר", אלא ע"י פלטפורמות אוטומטיות שיספקו לכל דורש ביטוח סטנדרטי לכמעט כל מטרה, תוך דקות ספורות.
באופן לא מפתיע היתרון של הישראלים בעולמות הפינטק כולל שוב את אותם מרכיבים ידועים: הבנה טכנולוגית מעמיקה וצוותים קטנים וזריזים של מפתחים יצירתיים שמסוגלים להביא לשולחן פתרון מהיר. לפעמים הסטארט-אפים הישראליים מצליחים לייצר, עם כמויות קטנות יחסית של כוח אדם, דברים שענקים פיננסיים מסורבלים זקוקים בעבורם לצוותי ענק ושנים של עבודה. הענקים האלו מעדיפים פעמים רבות לרכוש את הפתרון הקיים במקום להתחיל ולבנות אותו בעצמם. אז הם קונים את הסטארטאפ.
פינטק הוא תחום חם כיום, אך כמה זמן זה יימשך? לפחות בכל הנוגע לאלו המכוונים לייצר פתרונות למערכת הבנקאות הבינלאומית, כנראה ששנים רבות. כי בכל הנוגע לבנקים, הגופים השמרניים והאיטיים האלו רק התחילו לזוז.
בנקים הם במלוא מובן המילה שחקנים לטווח ארוך והם גם כפופים לרגולציה כבדה בצורה יוצאת דופן ביחס לענפים אחרים. לכן משכי הזמן ארוכים, ההתקדמות איטית וזהירה, הבדיקות רבות ובמובנים רבים הם גם לא ממהרים לשום מקום, זאת על אף תחושת הדחיפות שקיימת בעקבות השינויים הטכנולוגיים. תמיד יש יוצאים מן הכלל דוגמת בנקי ההשקעות הענקיים בארה"ב שמשקיעים כמויות מטורפות של כסף כדי להחזיק גדודים של מפתחים שיביאו אותם מהר יותר, גבוה יותר ורחוק יותר. אך לעומתם מערכת הבנקאות באירופה, למשל, כדרכם של האירופאים בקודש, זזה לאט מאד.
לכן שחקני פינטק שפונים לייצר פתרונות למערכת הבנקאות חייבים להיות בעלי נשימה ארוכה במיוחד. נשימה ארוכה אינה תכונה ישראלית, ממש לא. ומכאן שישראלים המעוניינים לייצר פתרונות למערכות הבנקאות הבינלאומית מוטב שיחשבו פעמיים. אך מול בעיה זו קיימת גם סוכריה. הבנקים מעצם טיבם, הם בעלי כיסים עמוקים במיוחד. הם לא ממהרים להוציא את הכסף, הם יבצעו אינספור בדיקות לפני, אבל כאשר הם מקבלים החלטה יש להם את היכולת הכספית לגבות אותה ולחתום על הסכמים ארוכי טווח.
■ יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"