עו''ד אופיר רונן / צילום: כדיה לוי
מועד כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ("החוק החדש") עדיין רחוק - ספטמבר 2019 - אך ההדים שהוא מעורר ניכרים כל העת. בכל הנוגע לזכויות העובדים בחברה שנקלעה לחדלות פירעון, טומן בחובו החוק החדש מספר שינויים מהותיים, שעל משמעותם ועל אופם השפעתם על זכויות העובדים ניטשת מחלוקת קשה.
השינוי המשמעותי ביותר בנוגע לגימלת הביטוח הלאומי נוגע לכיסם של עובדים בחברת חדלת פירעון, שכן החוק החדש מגביל את גובהה המירבי של הגימלה שלה זכאים עובדים שלא שולם שכרם בשל מצבה הרעוע של החברה.
ככלל, החוק החדש מגביל (בהוראת שעה שתוקפה 3 שנים) את הסכום המקסימלי של גימלת הביטוח הלאומי בגין שכר עבודה שלא שולם לשכר השווה ל"שכר הבסיס" כפול 5. "שכר הבסיס" הוא מושג חדש בחוק, והוא משתנה בהתאם לגובה המשכורת של העובד, אך הוא מוגבל לסכום של 8,674 שקל. מדובר בהבדל משמעותי כביכול מהמצב הנוכחי, שכן כיום תקרת הגימלה לעובד שלא שולם לו שכרו היא שכר העובד כפול 12. עם זאת, גם בחוק החדש תמשיך בכל מקרה לחול המגבלה, שלפיה סכום הגימלה המרבי שיכול עובד לקבל הוא על 112,762 שקל.
עוד קובע החוק החדש בהקשר זה כי הגימלה תשולם בעד תקופה שאינה ארוכה מ-5 חודשים שקדמו למועד הוצאת צו פתיחת ההליכים נגד החברה. זאת בעוד שכיום, ככלל, ההגבלה היא לתקופה של 12 חודשים שקדמו למועד מתן צו פירוק נגד החברה.
עם זאת, בכל הנוגע למועד הזכאות לגימלה - חלה הטבה במצב העובדים: בחוק החדש נקבע כי עובדים של חברה שניתן בעניינה צו להתחלת הליכים (כבר עם הקפאת הליכים) יהיו זכאים לקבל גימלה מהמוסד לביטוח הלאומי (המל"ל) בגין חוב על שכר עבודה. זאת בניגוד לדין הנוהג כיום (כפי שנקבע בפסק הדין התקדימי בעניין פירוקה של רשת קלאבמרקט), המאפשר קבלת גימלה אך ורק במקרה שניתן צו פירוק לחברה על-ידי בית המשפט.
גובה גימלת הביטוח הלאומי ומועד הזכאות לה אינם השינוי היחיד בחוק. לפי החוק החדש, הגורם שיכריע בתביעת החוב של העובד הדורש את הגימלה הוא המל"ל. זאת, בעוד שכיום מי שאמון על ההכרעה בתביעת עובד לקבלת גימלה הוא מי שמונה מטעם בית המשפט לנהל את ענייני החברה במסגרת צו הפירוק (מפרק, מנהל מיוחד, נאמן וכיו"ב).
שינוי משמעותי נוסף בחוק נוגע לכך שבניגוד למצב היום, עובד הממשיך את עבודתו בחברה שלגביה אושרה תוכנית שיקום או שהיא נמכרה פעילותה לתאגיד אחר, לא יהיה זכאי לקבל את הזכויות הסוציאליות הנובעות מסיום יחסי ההעסקה (למשל: פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה שלא נוצלו ועוד).
על פניו, נראה כי משמעותו של השינוי בדבר גובה הגימלה ירע את מצב העובדים, כמו גם השינוי בנוגע לאי-מתן זכויות סוציאליות לעובד בחברה חדלת פירעון שלגביה אושרה תוכנית שיקום או שהיא נמכרה; כשמנגד לטובת העובדים פועל השינוי שלפיו גם עובדים בחברה שלא ניתן לה צו פירוק - אלא רק צו להתחלת הליכים - יוכלו להגיש תביעות חוב לביטוח לאומי. אלא ששיחה עם מומחים בתחום והגורמים האחראיים על חקיקת החוק ויישומו, מגלה תמונה מורכבת הרבה יותר.
הגדלת מספר הזכאים
מנסחי החוק סברו, כנראה, כי החוק החדש יגדיל את מספר העובדים הזכאים לקבל גימלה מביטוח לאומי. בעוד שכיום, כאמור, רק עובדים של חברות שניתן בעניינן צו פירוק זכאים לקבל את הגימלה, החוק החדש יגדיל את מעגל העובדים הזכאים לכל חברה שניתן בעניינה צו לפתיחת הליכים. זאת, בייחוד על רקע המגמה הניכרת בפסיקת בתי המשפט המחוזיים בשנים האחרונות שלא למהר לתת צו פירוק, ולבחור באופציה של הקפאת ההליכים בחברה על-מנת לנסות ולהוביל לשיקומה והבראתה.
לדידם של מנסחי החוק, הגדלת מעגל העובדים הזכאים לגימלה מביטוח לאומי תוביל לשינוי נוסף הוא חיובי במהותו. בעוד שכיום במרבית המקרים שחברה נקלעת להליכי חדלות פירעון העובדים דוחפים לכך שיינתן בעניינה צו פירוק, על-מנת שיהיו זכאים לקבלת גימלה - הרי שבעקבות החוק החדש לעובדים לא יהיה אינטרס כלשהו לעשות כן, ואף יהיה להם אינטרס מסוים לתמוך בכך שהחברה לא תפורק, כדי שהם יוכלו לשמור על מקום עבודתם.
דוגמה בולטת לשונות האינטרסים בין החברה לעובדים המתבקשת כל-כך נוכח הדין הקיים, ולבעייתיות שבכך, ניתן למצוא בעניינה של חברת כים ניר שעלה לכותרות ממש לאחרונה. החברה, שמעסיקה כ-120 עובדים, מפעילה את טייסת הכיבוי היחידה בישראל. בעוד שהחברה ביקשה להתחיל בהליך של הקפאת הליכים כדי למצות, בין היתר, הליכי משא-ומתן עם רוכשים פוטנציאליים, ובנימוק כי הפסקת פעילות החברה "משמעה הותרת מדינת ישראל בלי כיבוי אווירי וסיכון של חיי אדם" - עובדי החברה שטרם קיבלו את המשכורת בגין חודש ספטמבר מבקשים כי היא תפורק, וזאת על-מנת להגדיל את הסיכוי לקבל את השכר המגיע להם.
פגיעה בגובה הגימלה
עו"ד אופיר רונן, המתמחה בייצוג עובדים בהליכי פירוק והקפאת הליכים, אינו שבע-רצון כלל מהשינויים שטומן החובו החוק החדש. ב-20 השנה האחרונות ייצג רונן אלפי עובדים בכ-250 חברות שונות, בהן רשת האופנה הוניגמן שקרסה, רשתות המזון מגה ועדן טבע מרקט, החברות בטר פלייס, אייס ועוד.
עו"ד רונן סובר כי השינוי כביכול בדבר "הגדלת מספר הזכאים" אינו אלא אחיזת עיניים. לטענתו, גם היום כבר במצב של הקפאת הליכים נגד החברה - וללא הוצאת צו פירוק - נוהגים בעלי תפקידים בחברה לכלול במסגרת הסדרי הנושים סעיפים שתכליתם להבטיח כי ישולמו מלוא החובות לעובדים. זאת, כתנאי לתמיכת העובדים בהסדר. לפיכך טוען עו"ד רונן כי העובדה שהחוק החדש מאפשר לעובדים לדרוש את שכרם כבר בשלב התחלת ההליכים נגד החברה, לא שינתה את המצב בפועל. "אין כאן שום שינוי בעצם", טוען רונן.
בנוסף, טוען עו"ד רונן כי המגבלות על גובה הגימלה בחוק החדש ועל מספר החודשים שבגינם היא ניתנת "עלולות לפגוע משמעותית בעובדים שמגיעים להם כספים מעבר למגבלות כאמור". לדבריו, "עשו כאן תרגיל לעובדים, והוא עבר מתחת לרדאר".
עו"ד רונן מסביר כי "הפגיעה הכספית בעקבות החוק החדש לא אחידה, הכול קשור ברכיבים הנתבעים על-ידי העובדים הספציפיים. יש עובדים שיכולים להיפגע בהיקף גדול מאוד, אפילו בשיעור של 90% מהגימלה".
לטענתו, "הפגיעה בעקבות החוק החדש היא קריטית בעיקר לעובדים המשתייכים לאחת מהקבוצות הבאות: 1. עובדים שימשיכו לעובד במסגרת החברה שתהיה תחת צו שיקום כלכלי או החברה שתרכוש אותה, לא יהיו זכאים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי אף לא שקל אחד בגין סיום יחסי עובד-מעביד. ברוב התיקים כיום זה הרכיב הגדול ביותר בתביעת החוב; 2. עובדים שחייבים להם יותר מ-5 משכורות; 3. עובדים שחוב המשכורת שלהם גבוה מהסכום הבסיסי כפול 5".
מנגד, מומחים מהאקדמיה בתחום חדלות פירעון מציינים נגד המגבלות על גובה הגימלה את הרחבת מעגל הזכאים, והם מבקשים להתייחס למגבלות האמורות כמעין "שקלול תמורות" (Trade Off). "צריך גם להתחשב בתקציב המוסד לביטוח הלאומי, שבעקבות הרחבת מעגל העובדים הזכאים לגימלה נכנס לחשיפה כספית עצומה", ציינו המומחים בפני "גלובס". "בגדול - החוק שומר על איזון: אפשר גם להבריא את החברה וגם לשלם גימלה לעובדים".
ל"גלובס" נודע כי במסגרת הדיונים לאישור החוק, הציגו אנשי הביטוח הלאומי ממצאים שמהם עולה כי בממוצע, חוב השכר לעובדים של חברות בהליכי חדלות פירעון עומד על כחודשיים או 3 חודשים, ובכל מקרה נמוך מ-5 חודשים - שהם המגבלה בחוק החדש.
עם זאת, בוועדת חוקה חוק ומשפט הדנה בחוק בטרם אישורו, הבינו כי מדובר בהוראה שמשנה את זכויותיהם של העובדים באופן משמעותי. לפיכך, ההוראה הקובעת כי סכום הגימלה המקסימלי יוגבל לשכר הבסיסי כפול 5 - נקבעה כ"הוראת שעה", ותוקפה 3 שנים בלבד - מה שיאפשר לכנסת לשוב ולדון במשמעויותיה לקראת מועד פקיעתה.
"עיכוב בטיפול בתביעות החוב"
עו"ד רונן מתייחס לבעיה נוספת העולה מהחוק החדש והנוגעת להוראה הקובעת כי מי שיהיה אמונים על בדיקת תביעות החוב שיגישו העובדים לקבלת הגימלה יהיה המוסד לביטוח לאומי (המל"ל). זאת, במקום המנהל המיוחד או המפרק האמון על כך כיום. לטענת עו"ד רונן, שינוי זה מחייב היערכות מבחינת כוח-אדם במל"ל. "אם ביטוח לאומי לא יגייס לשורותיו באופן מיידי לפחות 20 עורכי דין שיהיו אמונים על בדיקת תביעות החוב של העובדים - כל המנגנון יקרוס", הוא אומר.
לדבריו, "בדיקת תביעות חוב זה לא עניין של מה בכך. בדיקה כזו דורשת זמן מומחיות ולעתים אורכת זמן רב. כבר היום יש פיגור משמעותי מאוד בביטוח הלאומי בכל הנוגע לתשלום הגימלה - פיגור של בין 5 ל-9 חודשים. כל זה, עוד לפני שהם מקבלים לידם גם את האחריות לבדיקת תביעת החוב, אלא רק אחראים לשלם את הגימלה. לכן אני צופה שייווצר פער עצום בטיפול בתביעות החוב של העובדים - עיכוב של חודשים רבים וייתכן שאף למעלה מכך". עו"ד רונן ממליץ לביטוח לאומי "לפעול כבר כיום למצוא פתרון לבעיה ולא להמתין לספטמבר 2019, מועד כניסתו של החוק לתוקף".
מנגד, מומחים מהאקדמיה טוענים כי השינוי בחוק שמטיל את בדיקת תביעות החוב על המל"ל נבע דווקא מהרצון "להתייעל פרוצדורלית". "גם הנאמנים וגם כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) מהווים כיום צוואר בקבוק בבדיקת תביעות החוב. הם מתמודדים עם אלפי תיקים, ולוקח להם זמן עד שהם מעבירים את הכרעתם בתביעות החוב למל"ל לצורך מתן התשלום", אומרים המומחים ל"גלובס".
עוד מדגישים המומחים כי בכל מקרה המל"ל לא משלם לעובדים בדיוק כפי שהכריע הנאמן או המפרק, ונדרש לערוך בדיקה בעצמו גם כיום. כך לדבריהם, "נוצר מנגנון כפול ומשולש שבודק את תביעות החוב - נאמן או מפרק, הכנ"ר והמל"ל. זה דווקא מאריך את הזמן מבחינתו של העובד. אם ניתן לייצר מנגנון שיוביל לקיצור הליכים ולהליך יעיל יותר, זה דווקא טוב יותר".
עם זאת, המומחים מבהירים כי כוונת השינוי הייתה טובה - לקצר הליכים. לדבריהם, "מכל מקום, מההיכרות עם הכנ"רית החדשה אפשר לומר בוודאות שאם יתברר שזה פוגע בעובדים, היא לא תשלים עם המצב ותתקן את החוק".
"היעדר גורם אובייקטיבי"
עו"ד רונן מצביע על חשש נוסף כתוצאה מכך שבחוק החדש תישלל מהמפרק או הנאמן, המשמש לרוב כגורם בלתי תלוי - הסמכות לבדוק את תביעות החוב של העובדים - וזו תועבר למל"ל. "עורך הדין או הפקיד במל"ל שיבדוק את תביעת החוב יקבל את שכרו מהמל"ל ולא מגורם אובייקטיבי", הוא טוען. "כתוצאה מכך, מי שיבדוק את תביעות החוב יפעל על-פי הנחיות של המל"ל ולא באופן עצמאי ובלתי תלוי, והדבר עלול לגרום לכך שהסכום שיאושר לעובדים יהיה נמוך מהסכום שהעובדים היו מקבלים אם גורם אובייקטיבי היה בודק את תביעות החוב".
לטענת עו"ד רונן, "כבר היום יש מגמה שהמל"ל לא משלם את מה שבעל התפקיד או המפרק קבעו, ולכן הענקת הכוח לידם מדאיגה עוד יותר".
על טענותיו של רונן בהקשר זה, השיבו המומחים מהאקדמיה באופן כללי: "הדרך להגיש ערעור על ההכרעה בתביעת החוב תמיד תהיה פתוחה בפני מבקש הגימלה. אם אפשר לייצר מנגנון שיוביל לקיצור הליכים ולהליך יעיל, זה דווקא טוב יותר", הם אומרים ל"גלובס".
לדבריהם, כל הטענות שהעלה עו"ד רונן נגד החוק החדש, עלו גם בדיונים בוועדת החוקה של הכנסת שדנה באישור החוק ונלקחו בחשבון. "כאשר השינויים נדונו בוועדה, הופיעו בפניה עורכי דין שמייצגים עובדים בהליכי פירוק, וגם הסתדרות העובדים הייתה ערה לשינויים המוצעים ואף התנגדה לחלק מהם. היו מספיק עיניים שבחנו את טובת העובדים".
גם עו"ד רונן טוען כי אין זו הפעם הראשונה שהוא מעלה את הטענות האמורות, אך הוא טרם זכה להתייחסות בעניינם. "העברתי ליו"ר ועדת חוקה, ח"כ ניסן סמוליאנסקי (הבית היהודי), מסמך מסודר עם פירוט של כל הבעיות הצפויות להיגרם לעובדים בעקבות החוק החדש כבר בקיץ, במסגרת הכנס של לשכת עורכי הדין באילת, אבל הוא לא התייחס לכך עד היום".
ביטוח לאומי: "החוק יקצר הליכים משמעותית"; ח"כ סלומיאנסקי: "העובדים יוצאים מסודרים"
מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל) נמסר בתגובה: "זכויותיהם של העובדים אינן נפגעות, אלא להפך - החוק יקצר באופן משמעותי את הליך הטיפול בתביעות של עובדים אלה. העובדים יוכלו להגיש את התביעה ישירות למל"ל כבר עם קבלת צו פתיחת הליכים, ולא להמתין, כמו היום, עד לקבלת צו הפירוק. הטיפול בכל התביעות במקום אחד יאפשר לייצר הליך קצר מהיר ואחיד שיקל על העובדים. כמו כן, תיקון החוק יבטל את האגרה בגובה של כ-300 שקל שהם משלמים כיום למנהל המיוחד שממנה בית המשפט.
"אנו מודעים לעיכוב בזמני הטיפול ופועלים לשיפור המצב באופן מיידי. קלטנו עובדים חדשים כדי להתמודד עם העומס הקיים, והם יחלו בקרוב לטפל בתביעות לאחר סיום ההכשרה. כמו כן, לקראת כניסתו לתוקף של החוק החדש בשנה הבאה, אנו נגייס כוח-אדם נוסף ייעודי למטרה זו.
"הטענה על בדיקה לא אובייקטיבית היא מגוחכת וחסרת כל בסיס. התביעות נבדקות לפי קריטריונים שנקבעו בחוק, ולעובד נשמרת הזכות לערער על ההחלטה בדיוק כמו היום".
יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, מסר בתגובה: "סוגיית זכויות העובדים הייתה בדיון רציף כל העת. נציגי הסתדרות העובדים השתתפו בכל הדיונים ואף הובילו שינויים משמעותיים לטובת העובדים.
"באחד מהכנסים שבהם נטלתי חלק אמרתי למשתתפים כי מכיוון שמדובר על חוק 'כבד' מטבעו, המכיל מאות סעיפים, אך טבעי שלאחר שייכנס לתוקפו יתקבלו הערות מפה ומשם, וייעשו תיקונים. עודדתי את המשתתפים להעביר אליי הערות ובקשות לשינויים.
"בעקבות כך הגיע אליי בסוף הכנס עו"ד אופיר רונן והעביר לי נייר מטעמו. אני לא אקיים על כל נייר שאני מקבל דיון נפרד, ברצוני לרכז את הדברים. בינתיים זה הנייר היחיד שקיבלתי. מתישהו אקיים דיון על כך, ייתכן שעוד לפני כניסתו של החוק לתוקף (בספטמבר 2019, מ' ב'). יכול להיות שבקרוב כבר יהיו לי תשובות ראשוניות לגבי הנייר, שכן העברתי אותו לייעוץ המשפטי שייתן על זה חוות-דעת ראשונית.
"בכל מקרה, העובדים יוצאים 'מסודרים' כתוצאה מהחוק החדש, ודאי שבהשוואה למצב הקיים. ודאי שהם לא קופחו".
החוק החדש: מקל על חייבים להשתקם כלכלית ולקבל הפטר מהחובות
הרפורמה בדיני חדלות הפירעון נחשבת לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות. הרפורמה נועדה לתקן את המצב הקיים בתחום, שהיה מוסדר עד כה בחקיקה מיושנת, מפוזרת ונעדרה ראייה כוללת.
בבסיס החוק ניצב העיקרון, שלפיו התכלית הראשונה במעלה במקרה של כניסה לחדלות פירעון היא שיקומו הכלכלי של החייב, ולא הגנה על האינטרסים של הנושים ומקסום הליכי הגבייה. בהתאם, החוק החדש יקל במידה משמעותית על חייבים להיכנס ולנהל הליכי חדלות פירעון במטרה להביא לשיקום ולהיפטר מחובות, ומצד אחר הוא מטיל מגבלות משמעותיות יותר על יכולות הגבייה של הנושים.
החוק מבטא גישה חברתית מובהקת של מעבר מהתייחסות לחייב כאל מישהו שיש להטיל עליו אות קלון - לגישה שלפיה לא כל היקלעות למשבר כלכלי היא בהכרח מעשה רמאות. עם זאת, החוק מתייחס באופן מחמיר כלפי מי שהגיע לחדלות פירעון בשל מעשי רמייה, מי שנוהג בחוסר תום-לב ומי שמנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון, ואף מקנה לכנ"ר סמכויות פליליות במקרים כגון אלה.
תכליתן של הוראות רבות בחוק היא להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים ולהשיא את ערך נכסי החייב. כך, למשל, החוק קובע כי 25% מהנכסים המשועבדים בשיעבוד צף (שיעבוד שאינו על נכס ספציפי) יועברו לנושים הכלליים. זאת, כדי להגדיל את חלקם של הנושים "הרגילים" - ספקים, אנשים פרטיים ואחרים.
בתחום שיקום החברות, הרפורמה יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים שבהם נתקלת החברה, באמצעות "משא-ומתן מוגן" היוצר סביבה בטוחה המאפשרת קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב. זאת, מתוך תקווה כי כלי זה יסייע בצמצום תופעת "התספורות". כמו כן, הרפורמה מטילה חובה על נושאי משרה בחברה לצמצם את היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון.
בנוסף, נקבע בחוק כי ניהולם של חלק נכבד מההליכים של יחידים חייבים (להבדיל מתאגידים) יועבר מבתי המשפט לכנ"ר ולמערכת ההוצאה לפועל.