איך הפכה אמל קלוני בת הפליטים מלבנון לפנים ההוליוודיות של זכויות האדם

"פגשתי את ג'ורג' כשהייתי בת 35, וכבר התחלתי להשלים עם הרעיון שאשאר רווקה זקנה", סיפרה השנה אמל קלוני, בנאום שנשאה בטקס הזכייה של בן זוגה, השחקן ג'ורג' קלוני, בפרס מפעל חיים על תרומתו לתעשיית הקולנוע האמריקאית. "מה שמצאתי איתך היא האהבה הענקית שתמיד קיוויתי שקיימת", הוסיפה. הנאום, שחשף עוד טפח מיחסיהם האינטימיים, עורר לצד תגובות אמפתיות גם ביקורת רבה מצד פמיניסטיות ברחבי העולם. במיוחד הכעיס אותן השימוש שעשתה בביטוי השוביניסטי-משהו 'ספינסטר' (רווקה זקנה), שהגיע דווקא ממי שנתפסת כאישה חזקה, עורכת דין מחוננת ואקטיביסטית רודפת צדק, שלא נרתעת ממאבקים מול גורמים בעלי השפעה.

כבר לא מעט שנים שקלוני נחשבת לסוג של מתקנת עולם, שמגינה בחירוף נפש על מיעוטים, ואינה מהססת להתעמת עם משטרים מדכאים. בנוסף לתפקידי ההגנה על לקוחותיה המפורסמים - ובהם מייסד ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג', נשיא האיים המלדיביים לשעבר, מוחמד נשיד, וראש ממשלת אוקראינה לשעבר, יוליה טימושנקו - מילאה קלוני לאורך השנים גם תפקידים רבים כיועצת, ועבדה בשיתוף פעולה עם ארגונים, מדינות וקבוצות מוחלשות.

בין היתר, היא סייעה למזכ"ל האו"ם לשעבר קופי ענאן בפעילותו מול המשטר הסורי, והכריזה שתייצג את ארמניה בבית המשפט האירופי לזכויות אזרח בנוגע להכחשת השואה הארמנית שהתבצעה על ידי התורכים. היא גם שיתפה פעולה עם שר החוץ הבריטי לשעבר, בוריס ג'ונסון, בבניית תוכנית שתחשוף את פשעיהם של מנהיגי דעא"ש, ותביא להעמדתם לדין.

המוטיבציה שלה להילחם בארגון התחזקה לאחר שפגשה פליטות יזידיות ושמעה ממקור ראשון על הזוועה שחוו. היא אף ליוותה באופן אישי את נדיה מוראד בת ה-23, שהצליחה להיחלץ מציפורני דעא"ש אחרי שהייתה לשפחת מין של פעיליו. קלוני לא נרתעה גם כאשר קיבלה איומים מפורשים, וכשנשאלה האם לא אפקטיבי יותר להילחם בנשק על פני בתי המשפט, השיבה: "זה לא מספיק. אי אפשר להרוג רעיון בנשק".

 תרמו חצי מיליון דולר למאבק למען הגברת הפיקוח על כלי נשק. אמל וג’ורג’ קלוני/ צילום: רויטרס

החברה של מייגן

קלוני, 40, נולדה בביירות שבלבנון בשם אמל עלם א-דין, לאם עיתונאית ממוצא מוסלמי ולאב דרוזי, בוגר האוניברסיטה האמריקאית בביירות ובעל סוכנות נסיעות. לדבריה, אמה היוותה עבורה מקור השראה. "היא תמיד הייתה אשת קריירה עצמאית, אך לא איבדה מהנשיות שלה, וידעה למצוא את האיזון. זה משהו שטבוע גם בי". בשנת 1980, כשהייתה בת שנתיים בלבד, נטשה המשפחה את המדינה בעקבות מלחמת האזרחים שהתחוללה בה, והתיישבה בממלכה הבריטית.

כשהגיעה לתיכון, היא נשלחה לגרמר סקול, מסוג התיכונים שעורכים סלקציה בקבלת תלמידים על פי הישגים, וכבר אז התבלטה. בזכות הצטיינותה בלימודים היא זכתה במלגה לאוניברסיטת אוקספורד היוקרתית, ובשנת 2000 השלימה את התואר הראשון במשפטים. למאסטר היא כבר למדה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו-יורק. "לימודים במקום אחר יכולים להיות חוויה משנת תודעה", הסבירה בעבר. בתקופת הלימודים לתואר השני היא התמחתה בבית הדין הבינלאומי לצדק ובבית המשפט לערעורים במשרדה של סוניה סוטומיור, כיום שופטת בבית המשפט העליון האמריקאי.

אחרי מספר שנים שבהן עבדה בתחום ההגנה הפלילית ובחקירות, החלה קלוני להתמקד בזכויות אזרח. בין היתר עבדה במשרד תובע האו"ם, ובבית הדין המיוחד לבחינת הפשעים שהתבצעו בלבנון. ב-2010 חזרה ללונדון, שבה היא מועסקת בפירמת עורכי הדין 'דוטי סטריט צ'יימברס'. בפרופיל שלה שם היא מוצגת כאחת מעורכות הדין הבכירות בממלכה בתחום זכויות אדם והמשפט הפלילי הבינלאומי.

אחרי שכבשה את עולם המשפט, והותירה חותם גם על השטיח האדום בהוליווד, קלוני סימנה טריטוריה נוספת - משפחת המלוכה הבריטית. במאי האחרון נכחה עם בן זוגה בחתונתם של הנסיך הארי ומייגן מרקל. באוגוסט פורסם כי בני הזוג קלוני אירחו את הארי ומייגן בביתם שבאיטליה. על אף השוני הרב, לכאורה, בין השתיים - האחת משפטנית בריטית-לבנונית והשנייה שחקנית אמריקאית, נראה כי רב הדומה על השונה. כמו מרקל, גם קלוני אקטיבסטית שפועלת לטובת המוחלשים בחברה. כמו מרקל, גם היא נישאה לגבר שפרסומו ומעמדו שדרגו את יכולת ההשפעה שלה, וכמוה - גם היא מגיעה מרקע אתני מורכב. במקרה שלה מדובר בבת למהגרים-פליטים, גם אם משכילים ומקושרים, שמשתייכים למיעוט מוסלמי ודרוזי במדינה נוצרית.

שתיהן, שנחשבות כל אחת לאייקון אופנה, התבטאו בעבר על כך שאין צורך לבחור בין נשיות מטופחת לבין קריירה ועוצמה, אפשר לשלב ביניהן. עיתונים בממלכה מדווחים שהחברות ביניהן מאוד "טבעית", ושקלוני "מסייעת למרקל להתאקלם בחייה הלונדוניים".

וכן, כמו חברתה מרקל, גם קלוני הצהירה בעבר שהנשיא דונלד טראמפ אינו כוס התה שלה. בבחירות האחרונות היא ובן זוגה לא רק תמכו בהילרי קלינטון באופן פומבי, אלא גם אירחו בביתם אירוע התרמה למפלגה הדמוקרטית. לדבריה, "אם מקשיבים למה שהוא (טראמפ) אמר בנאומו הידוע לשמצה על המוסלמים, רואים שהוא ממשיך לחזור על כך ש'הם' רק רוצים ג'יהאד' ו'הם' לא מכבדים את דרך החיים שלנו, ו'הם' לא מכבדים את המערכת שלנו. וכשהוא אומר 'הם' - למי הוא מתכוון? ל-1.5 מיליארד אנשים סביב העולם שמתאימים לתיאור הזה? לאלו שהם אזרחי ארה"ב ומשרתים בצבא? לרוב שאינו קיצוני או אלים בשום צורה?".

בחודשים האחרונים מסייעת קלוני לילדי המהגרים שנקרעו מהוריהם בגבול בין מקסיקו וארה"ב, בעקבות המדיניות שהנהיג טראמפ. "זו יותר 'אפס אנושיות' מאשר 'אפס סובלנות'. זו בושה", אמרה. "לא רק שזה לא חוקי, זה גם לא מוסרי". בני הזוג קלוני תרמו 100 אלף דולר לטובת תמיכה בילדים אלה. "בנקודה מסוימת בעתיד, ילדינו (אלה ואלכסנדר, כיום בני שנה) ישאלו אותנו 'האם זה נכון? האם המדינה שלנו באמת קרעה תינוקות מהוריהם והשאירה אותם במתקני כליאה'?", כתבו בהצהרה משותפת. "כשנענה בחיוב, הם ישאלו אותנו מה עשינו בנוגע לזה. אנחנו לא יכולים לשנות את המדיניות של הממשל הנוכחי, אבל כן יכולים לסייע לקורבנותיו".

בחודשים האחרונים היא מייצגת גם את וא לון וקייאו סו-או, שני עיתונאי הרויטרס שנשפטו לשבע שנות מאסר במיאנמר, בגין החזקה לא חוקית של מסמכים חשאיים. השופטים סירבו לעצור את המשפט גם לאחר ששוטר הודה ששתל ראיות נגדם בהוראת מפקדו, המקרה עורר סערה בינלאומית, וקלוני, כהרגלה, לא נרתעה מלעמוד מול הכוחות הגדולים. לאחר פסק הדין אמרה: "אונג סן סו צ'י (ראש ממשלת מיאנמר) מכירה טוב יותר מכל אחד אחר את ההרגשה של להיות אסירה פוליטית. היום לה יש את המפתח לחופש שלהם. היא אוחזת במפתח ובאחריות לאמת, והיא יודעת שרצח המוני אינו סוד מדינה, ושחשיפה שלו אינה הופכת עיתונאים למרגלים".

לתבוע את אסד

קשה להניח את האצבע על הרגע המדויק שבו החלו לפרוח ניצני העניין של קלוני בצדק וזכויות אדם. אפשר להניח שהרקע האישי שלה כבת למשפחה שנמלטה מאימי המלחמה מוסיף עומק לפעילותה. ייתכן גם כי היא מזדהה עם הפליטים שהיא מייצגת. "גם המשפחה שלי ברחה ממלחמה והיינו בני מזל להיקלט באירופה", אמרה לפליטים סורים שפגשה בברלין. בהזדמנות אחרת הודתה כי היא "מלאת הכרת תודה על האפשרות שניתנה לי להיקלט במדינה שהפגינה חמלה כלפיי. הלוואי שזה היה קורה ביותר מקומות בעולם".

גם את ההצלחה המסחררת שלה, מנעד התפקידים והיכולת שלה להתחבר ללקוחות מתרבויות מגוונות אפשר לייחס לתמהיל יוצא הדופן של חייה. מצד אחד, תלמידה מצטיינת שזכתה להשכלה המשובחת ביותר שהמערב יכול להציע, בעלת שפה נהדרת ומבטא בריטי מושלם, ומצד שני - מהגרת, פליטת מלחמה שלא רק שולטת היטב גם בערבית ובצרפתית, אלא מצליחה להתחבר ממקום רגשי ואישי לעוולות, חוסר צדק וקשיים. כחלק מזה היא הביעה רצון לבוא חשבון עם נשיא סוריה בשאר אל אסד. "אם הנשיא אסד יועמד לדין", הצהירה, "אשמח לעבוד על התיק הזה".

לקלוני, כאמור, תודעה פמיניסטית מפותחת, והיא אף ייצגה נשים יזידיות שסבלו מנחת זרועו של דעא"ש. בכך תרמה מאוד להכרה העולמית בסבלן של היזידיות שנחטפו, נאנסו והפכו לשפחות. היא עצמה הביעה סולידריות נשית נחרצת בהזדמנויות שונות. "הדבר הנורא ביותר שאנחנו יכולות לעשות כנשים הוא לא להתייצב אחת לצד השנייה", הבהירה. "זה משהו שעלינו לתרגל מדי יום, לא משנה היכן אנחנו ומה אנחנו עושות. על נשים לבחור להגן אחת על השנייה, לשמוח אחת בשנייה ולא להתחרות או לבקר אחת את השנייה".

בהזדמנות אחרת היא הוסיפה ש"זכויות נשים הן זכויות אדם. דיכוי של נשים הוא דיכוי של מחצית ממדינות העולם". קלוני לא רק אומרת, אלא עושה - היא ייסדה קרן פילנתרופית המציעה מדי שנה מלגת לימודים לסטודנטית מוסלמית.

על אף העולמות השונים שמהם מגיעים בני הזוג, ג'ורג' לגמרי חולק עמה את התשוקה לתיקון עולם. השניים נפגשו לראשונה לפני כחמש שנים בביתו שבאגם קומו באיטליה, כשהגיעה לשם עם חברים משותפים. במהלך אותו ביקור הם שוחחו שעות ארוכות, מרותקים אחד לשני. אחר כך החל קשר אימיילים, שבו הוא כתב לה מנקודת המבט של הכלב שלו: "אני מוחזק כאן כבן ערובה, וזקוק לעורכת דין שתשחרר אותי מהחדר הזה".

פגישתם השנייה התקיימה באולפני אבי רואד, בזמן שקלוני הקליט פסקול עבור סרט. מאוחר יותר הוא סיפר בשעשוע כי האמין שהמיקום יגרום לו להיראות מגניב, אך התפכח כשהבין שלפגישה שלהם היא הגיעה מיד לאחר פגישה עם האחים המוסלמים. כשנה לאחר שנפגשו לראשונה כבר מיסדו השניים את הקשר בטקס שנערך בונציה, איטליה, ועברו להתגורר לא רחוק מנהר התמזה בלונדון. את הכסף שהתקבל ממכירת תמונות החתונה תרמו לארגון זכויות אדם. מאז הם הפאואר קאפל של עולם הפילנתרופיה.

מי שהיה הרווק הנצחי של הוליווד לא מהסס כיום להיות רגשני כשזה מגיע לאשתו. בראיון עם דיוויד לטרמן לאחר שנולדו התאומים דנו השניים במשמעות החדשה לחיים שמעניקים ילדים להוריהם. "עליי לומר שלפני שנולדו לי התאומים, הרגשתי ככה לגביה", הודה קלוני. "הרגשתי שפגשתי את מי שללא היסוס הייתי מקריב את חיי בשבילה, שחייה חשובים לי יותר מחיי. מעולם לא חוויתי דבר כזה לפני כן".

20 מיליון דולר לפליטים

מחווה יוצאת דופן של הזוג קלוני הייתה 'אימוץ' הפליט היזידי חזים אדבל, ושיכונו בביתם. "הייתה לי הפריבילגיה לייצג בעבר יזידים, קורבנות של רצח העם שהתבצע על ידי דעא"ש, וככה פגשתי את חזים", סיפרה קלוני. "כשפגשתי אותו נפעמתי מהאומץ שלו, ומהאופן שבו הוא דיבר אפילו אחרי כל מה שעבר. הוא דיבר על התשוקה שלו לצדק, לא לנקמה".

כשהיו השניים בניו-יורק, אצל הוריו של ג'ורג', גילה להם חזים את שאיפותיו לעתיד. "הוא סיפר על חלומו ללמוד בארה"ב, ואני ידעתי שלכולנו עברה אותה המחשבה בראש: 'ובכן, אולי יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לסייע בזה'". כיום אדבל הוא סטודנט באוניברסיטת שיקגו, ומתגורר באחד מהנכסים של הזוג קלוני בקנטאקי.

תרומת הזוג לא מסתכמת בשיכון הסטודנט הפרטי שלהם. לאחרונה פורסם כי השניים תרמו 20 מיליון דולר לקרן על שמם שהוקמה לטובת דיור והשכלה עבור פליטים. בחורף האחרון, לאחר הטבח בתיכון דאגלס בפלורידה, תמכו השניים במצעד החיים שנערך בעקבותיו. "משפחתנו תהיה שם לצד הצעירים המדהימים מרחבי המדינה, ובשמם של ילדינו אלה ואלכסנדר, אנו תורמים חצי מיליון דולר כדי לתמוך באירוע יוצא הדופן", נאמר בהצהרה שפרסמו. ההצהרה יצרה אפקט דומינו בהוליווד, כאשר מפורסמים אחרים כמו אופרה ווינפרי וסטיבן שפילברג הצטרפו ותרמו גם הם סכום דומה.

אז אמנם יש סיכוי טוב שהשימוש במונח 'ספינסטר' לא יגרוף את פרס הפוליטיקלי קורקט של העשור, אבל סביר שההתבטאות תישכח במהרה, ותישאר רק אנקדוטה ברזומה המפואר של קלוני. ובסך הכול, יש בזה משהו מעורר תקווה. כי עולם שבו חוכמה, חוש צדק ואומץ הן תכונות שלוקחות אותך רחוק - הוא מקום מעט יותר אופטימי.