רביב צולר, מנכ"ל כיל / צילום: שלומי יוסף
חברת כיל תובעת 300 מיליון דולר (כ-1.1 מיליארד שקל) מחברת IBM. זאת, לטענת כיל, עקב הכישלון של IBM בפיתוח והטמעת מערכת מידע גלובלית עבור החברה (פרויקט ההרמוניזציה) שהופסק ב-2016.
עקב כישלון הפרויקט ביצעה כיל מחיקה חד-פעמית בהיקף של כ-282 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2016.
בדיווח לבורסה מעדכנת כיל כי "בשל מחלוקות כספיות הדדיות אשר התגלעו בין הצדדים עם הפסקתו של הפרויקט, מעדכנת החברה כי לאחר מיצוי הליך הגישור, הגישה היום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה כנגד IBM ישראל... לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לחברה בשל אי-קיום התחייבויותיה במסגרת הפרויקט שהביאו לכישלון הפרויקט ומחיקת ההשקעה בו".
בכיל החליטו בשנת 2012 להשקיע בפרויקט, לאחר שבעקבות רכישת חברות ומיזוגים, הִתרבו מערכות המידע המשמשות את חברות הקבוצה. מכתב התביעה עולה כי IBM המליצה על הפרויקט ומצאה כי הוא מתאים לכיל ובר-ביצוע.
"הנהלת כיל אימצה את הפרויקט והגדירה אותו כפרויקט אסטרטגי אשר נועד להבטיח את יכולתה של החברה לצמוח, לגדול ולשגשג בעתיד. כיל התייחסה לפרויקט בהתאם והייתה נכונה להשקיע בו משאבים עצומים וסכומי עתק, על-מנת שהמערכת הגלובלית, אשר טומנת בחובה יתרונות ניכרים לקונצרן כולו, תיושם בהצלחה בכל זרועות הקונצרן. כיל שכרה את שירותיה של IBM על-מנת ש-IBM תוביל את הפרויקט מן המסד עד הטפחות, ובהסתמך על מצגיה כי יש לה מיומנות מקצועית, ידע, כוח-אדם ומשאבים הדרושים לשם כך", נאמר בתביעה.
"בין כיל ל-IBM נכרתה מערכת הסכמים. כל שלב משלבי הפרויקט הוסדר בהסכם - החל משלב ההיערכות לפרויקט; המשך בשלב האִפיון של הפרויקט; וכלה בשלב היישום של הפרויקט. כל הסכם הגדיר את היקף השירותים, האחריות והמחויבויות ש-IBM נטלה על עצמה כלפי כיל. נוכח מומחיותה של IBM בטכנולוגיית מידע, נקבע בהסכם נשוא שלב היישום של הפרויקט כי IBM תישא באחריות מלאה כלפי כיל בכל הנוגע לאספקת השירותים בהתאם ללוח הזמנים הקבוע בהסכם ולתנאי ההסכם".
בכיל מאשימים כי כל אחד משלבי הפרויקט בוצע על-ידי IBM באופן כושל, ולכן הם גרמו לכך שהמערכת שנמסרה לבדיקת כיל באפריל 2016 הייתה בלתי יציבה, בלתי אינטגרטיבית ובלתי פונקציונלית. "הדברים הגיעו עד כדי כך ש-IBM הציעה להעלות לאוויר מערכת בלתי מוכנה בעליל, ובכך לסכן את החברה ואף להעמידה בסיכון של קריסה ממש, דבר שיצר משבר אמון בין הצדדים. לאור כל הדברים האלה, כיל איבדה את האמון ביכולתה של IBM ליישם את המערכת בכלל, ובפרק זמן קצוב ובתקציב בר-קיימא בפרט".
"כשליה של IBM לבשו צורות שונות וכללו עבודה לקויה ומרושלת; חוסר ידע, ניסיון ומיומנות מקצועית; מחסור במשאבים ובכuח-אדם מיומן, מנוסה ומקצועי; הסתרה שיטתית ביחס למשמעותם האמיתית של קשיים שהתעוררו לאורך חיי הפרויקט; הסתרה שיטתית ביחס לרכיבי מערכת, להתאמת המערכת לכיל ולמוכנות המערכת; החתמה שיטתית על בקשות לשינויים בפרויקט אשר חייבו דחיות בלוחות זמנים וביצוע פיתוחי תוכנה ואשר השיתו על כיל עלויות משמעותיות מיותרות נוספות; ועוד כהנה וכהנה".
עוד מציינים בכיל כי IBM למעשה התנהלה בשיטה של ניסוי וטעיhה, ובסופו של דבר "הדברים גרמו לכרוניקה של דחיות ועיכובים ולגידול בלתי פרופורציוני בעלויות. הם גרמו לכך שהמערכת שנמסרה לבדיקת כיל באפריל 2016 הייתה בלתי יציבה, בלתי אינטגרטיבית ובלתי פונקציונלית".
בסיכומו של דבר, "כיל לא קיבלה שבריר מערכת, וכתוצאה מכישלון הפרויקט מחקה את מלוא סכום ההשקעה שלה בפרויקט".
מ-IBM נמסר בתגובה: "לטענות התביעה אין כל יסוד ואנו נגן על עמדתנו באופן נחרץ בבית המשפט".