הצפת ערך בשוק הקנאביס

ישראלים רצים להשקיע בצמח הירוק, אך חשוב לזכור שמדובר בשוק בהתהוות

שדה קנאביס./ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
שדה קנאביס./ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בשבוע שעבר הודיעה החברה האם של יצרנית הסיגריות פיליפ מוריס על השקעה אסטרטגית בחברת הקנאביס הקנדית קרונוס המתמחה בגידול ייצור ושיווק קנאביס רפואי. החברה רכשה 45% מקרונוס תמורת 1.8 מיליארד דולר, בשווי כפול משווי השוק של החברה ערב ההשקעה, עם אופציה להרחבה ל-55%. כל עוד השוק לקנאביס היה רפואי, הוא לא היה רלוונטי לחברות מסוג זה. בחודשים האחרונים, עם מיסוד השוק בקנדה וקליפורניה, עושה רושם שנכנסנו לעידן חדש שבו חברות האלכוהול והסיגריות מזהות את חברות הקנאביס כשוק העתידי, קצת בדומה לרכישה של פפסיקו את סודה סטרים.

רכישה זו מתווספת לרכישה מאוקטובר השנה של ענקית האלכוהול Constellation Brands (קורונה, ויסקי וולווט ועוד), שרכשה 38% מחברת הקנאביס Canopy. 

אחרי ירידות חדות במניות בתחום בחודשים האחרונים, זה אולי הסמן לשינוי כיוון נוסף.

הציבור הישראלי השקיע כ-200 מיליון שקל בקרנות סל ונאמנות בתחום הקנאביס העולמי. בנוסף, אנו רואים מסחר ער ומכפילי רווח גבוהים בחברות ישראליות שיש להן זיקה לתעשייה.

האם הציבור הישראלי יצא מדעתו בהשקעות בקנאביס?

במבט ראשון, בהינתן שמרבית הציבור הישראלי שמרן בהשקעותיו ואינו שש להיחשף למניות, זו עשויה להיראות בחירה מוזרה. במבט שני, די ברור שיש כמה סיבות טובות לבחירה של אנשים להשקיע בתחום.

התעשייה בהתהוות - בניגוד למרבית תחומי ההשקעה שבהן הצמיחה מוגבלת פחות או יותר לקצב הצמיחה של הכלכלה הגלובלית, בתחום הקנאביס קצב הצמיחה צפוי להיות מהיר הרבה יותר. בנוסף, צד הביקוש גובר משמעותית על צד ההיצע כך שככל שהסכר הרגולטורי ישתחרר, התפתחות התעשייה עשויה להיות מהירה.

היות שתוואי ההתפתחות אינו ברור ותלוי ברגולציה סבוכה ובינלאומית, יש היגיון רב בפיזור ההשקעות בתחום: לא להיחשף לחברה בודדת, או אסטרטגיה עסקית ספציפית, או מיקום גיאוגרפי מסוים, אלא להשקיע בתעשייה כתעשייה. בהיבט זה יש היגיון בהשקעה בתחום זה באמצעות קרנות סל.

למה התחום כל כך תנודתי?

בדומה לשווקים אחרים, שוק הקנאביס מושפע מאירועים המשפיעים על שוק ההון באופן כללי. בנוסף אליהם, ההשקעות בתחום מושפעות כמובן מהרגולציה. למשל, תהליך לגליזציה מלא בקנדה והעברת האישורים הסופיים לכל שרשרת הייצור, האספקה והצריכה, יצרו ציפיות גבוהות אצל המשקיעים לשיפור בתוצאות העסקיות של החברות העוסקות בתחום.

בפועל, החלת כללים חדשים יוצרת בראש וראשונה הוצאות, כתוצאה מהצורך בהשקעות בעמידה בכללים החדשים. ולא רק בקנדה השוק השתנה. גם בקליפורניה. אחרי חודשים של פעילות תחת תקנות זמניות עודכנו ועברו תקנות המסדירות את הפעילות דרך קבע.

סביב בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב לפני כחודשיים גבר השיח וגברו הספקולציות על מדינות נוספות בארה"ב שיאשרו קנאביס רפואי ואחרות שיקדמו את הדיון על שימוש אישי לפנאי. גם באירופה השיח מתרחב ותופס כותרות ככל שהלחץ הציבורי על הצורך בהסדרה, הרחבת הכיסוי הביטוחי והאספקה של קנאביס רפואי גוברים.

אחת הסוגיות הנמצאות בכותרות ויש לה השפעה ישירה על השוק היא מגפת האופיואידים (תרופות משככות כאבים). זו בעיה בעיקר בארה"ב, שם שימוש נרחב בתרופות כאלה המבוססות על אופיום יצר מגפה של מיליוני אנשים מכורים. נפלאות ה-CBD, המרכיב המרגיע ומשכך הכאבים בקנאביס, מלוות את השיח הזה כפתרון מיידי לאנשים הסובלים מכאבים קשים או כרוניים ושמפחדים, בצדק, מתופעות הלוואי הגלומות בתרופות על בסיס אופיואידים. זה דורש אישור של קנאביס רפואי ומהווה זרז משמעותי להתפתחות החקיקה בתחום.

מה עם החברות הישראליות שמחכות לאישור ליצא?

התעשייה אצלנו מתפתחת במספר כיוונים. יש חברות ישראליות שכבר מצאו מדינות שבהן חוקי לגדל ולייצא קנאביס והעבירו לשם את ליבת פעילותן, במקום לחכות שהמשרד לביטחון פנים ימצא את הזמן והיכולת לבנות את התהליכים הנדרשים למיסוד התעשייה.

יש גם חברות ישראליות שעוסקות בשיווק קנאביס רפואי בישראל ובעולם, ויש חברות שעוסקות באספקה של ציוד למגדלים. יש גם חברות שמשקיעות בפיתוח תהליכי ייצור וזיקוק של מולקולות ומרכיבים ספציפיים מהצמח ליישומים ספציפיים. החל מצרכים רפואיים ודרך מוצרי פנאי.

אז יש בישראל מכל וכל, אבל עד שלא תוסדר הרגולציה, יהיה קשה לתעשייה להתמסד, להתפתח ולהוות קרש קפיצה להתפתחות תעשייה משמעותית בישראל ככל שהביקוש בעולם יגדל ויתמסד.