גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שבויה בחלום ההייטק, אך הוא לא יצמצם את הפערים

מחקר חדש של מכון טאוב מטיל ספק במדיניות הממשלה להגדלת שיעור העובדים שמועסקים בתעשיית ההייטק; ברשות החדשנות תקפו את המחקר, אבל כשבוחנים את הטענות של שני הצדדים מגיעים למסקנה: המדינה תולה יותר מדי תקוות ביכולת של ההייטק לצמצם את הפערים בישראל ● פרשנות

חלום ההיי טק / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חלום ההיי טק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

תעשיית ההייטק משקפת לכאורה את החלום האמריקאי: ניידות חברתית, שמאפשרת לאדם לעבור ממעמד כלכלי נמוך למעמד גבוה יותר. זה יכול להיות זמר, איש עסקים או יזם. אדם שהקים סטארט-אפ - אם עלה על רעיון חדשני, הצליח לשווק אותו היטב למשקיעים ולקוחות, וידע לנתב את החברה בהצלחה - יכול להתעשר די במהירות .

מחקר של מכון טאוב: "לתעשיית ההייטק אין יכולת לצמוח"

אבל כל זה רק לכאורה, כי כשבוחנים את היזמים, המשקיעים ועובדי חברות הטכנולוגיה מקבלים תמונה די הומוגנית - אנשים ממעמדות גבוהים יחסית, רובם גברים. זה לא שאין נשים, ערבים או חרדים, אבל הם נמצאים בתעשייה בייצוג חסר משמעותי בהשוואה לחלקם באוכלוסייה. נכון ל-2017, נשים היוו כשליש מכלל העובדות בענף, וכרבע מהעובדים בתפקידים טכנולוגיים. ערבים היוו 1.4%, וחרדים - פחות מאחוז. נתונים אלה נותרו כמעט ללא שינוי בחמש השנים האחרונות לפחות.

קשה להפריז בחשיבותה של תעשיית ההייטק הישראלית: היא חדשנית, מושכת לישראל השקעות, הפריון בה גבוה - ובהתאם גם השכר לעובדים. עובדי מגזר ההייטק משלמים שיעור גבוה של מסים, וגם תורמים רבות לצריכה הפרטית. ואולם בשנים האחרונות יש גם הבנה גדולה יותר שבישראל קיימות למעשה שתי כלכלות: זאת של תעשיית ההייטק, וכלכלה מסורתית, ענייה יותר ומשכילה פחות. נתון חשוב נוסף הוא שיעור העובדים שמועסקים בתעשיית ההייטק - שעומד באופן די יציב על כ-8% .

מקבלי ההחלטות, שמכירים היטב את הנתונים, סבורים כי הדרך לצמצום הפערים הכלכליים-חברתיים עוברת דרך הכללת עובדים נוספים בתעשיית ההייטק. הדבר מתבטא בנסיונות של המדינה, וספציפית של רשות החדשנות, לנפץ את תקרת הזכוכית, ולמעשה לקדם ניידות חברתית. כך יוכל ילד ערבי מג'סר א-זרקא לשפר את מצבו הכלכלי, להתנתק מהיישוב שבו גדל, ובאותה הזדמנות לתרום לחוסנה של הכלכלה הישראלית .

על כן, בינואר 2017, יצאה לפועל תוכנית לאומית להכשרת כוח-אדם מיומן לתעשיית ההייטק, בתקציב של מעט יותר ממיליארד שקל. מטרתה להגדיל בתוך חמש שנים את מספר המהנדסים ובוגרי מקצועות ההייטק ב-40%. יש היגיון מאחורי התוכנית שמובילה המדינה: צריך לעשות מאמצים כדי להגדיל את מספר העובדים בתעשייה, ולהתיר חסמים שמונעים מאוכלוסיות מסויימות לעבוד בה. תוכנית כזאת גם תיתן מענה לצורכי תעשיית ההייטק וגם תאפשר לאוכלוסיות הללו ליהנות מפירות ההצלחה של תעשיית החדשנות .

ההייטק הפך להיות המטרה ולא האמצעי

מי הם אותם האנשים שיצטרפו לתעשיית ההייטק, והאם זה מה שישבור את שתי הכלכלות, ויוביל לניידות חברתית? מחקר חדש של מכון טאוב מטיל ספק במדיניות הממשלה, ובעצם מספק תזכורת: הדרך לעבור מהכלכלה המסורתית לזאת החדשנית אינה כל כך קצרה, כמו שרוצים לחשוב במדינה. ממצאי המחקר מראים כי בטווח הקצר אין להייטק הישראלי עוד מקום רב לצמוח משום שכבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו.

ברשות החדשנות שללו מכל וכל את ממצאי המחקר, ואף יצאו בהאשמות חריפות נגד המחקר: "האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים (לגביהן אין כמעט התייחסות בדברים) ומיעוטים, בטענה שאין אצלם את המיומנויות הנדרשות להייטק". ואולם צריך לזכור שברנד התייחס לטווח הקצר ולשאלת הפוטנציאל של מעבר עובדים להייטק.

דווקא חילוקי הדעות בין הצדדים מציפים נקודה חשובה: במדינת ישראל סבורים כי תעשיית ההייטק היא הפתרון לכל בעיותיה - היא תוביל לצמצום פערים כלכליים-חברתיים, תיצור אחדות בין ערבים וחרדים לשאר האוכלוסיות, תקטין את השמרנות בקרב שתי האוכלוסיות האלו, תסייע בצמצום פערים מגדריים וגם תסייע בצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז .

בשל התפיסה הזאת, הרחבת ההייטק הפכה להיות המטרה ולא האמצעי. אין ספק שהגדלת מספר העובדים בתעשייה היא יעד חשוב, מכיוון שלתעשייה אכן יש יכולת לסייע בכל המטרות האלו. ואולם היכולת הזאת מוגבלת מאוד. בסופו של דבר, אם יש פערים לימודיים ותקציביים גבוהים בין תלמידים ערבים ליהודים במערכת החינוך, אז התוצאה היא מיומנויות נמוכות יותר בחברה הערבית, כפי שמראה המחקר של ברנד .

כך, גם בלי חינוך עם תודעה מגדרית או שוק תעסוקה שוויוני יותר - שני אלמנטים שיכולים להוביל לבחירות מקצועיות שונות של נשים - אי אפשר לצפות שיהיה גידול משמעותי במספר הנשים שעובדות בהייטק. אפשר וצריך להתאמץ כדי לשפר זאת, גם בטווח הקצר, וזה מה שעושים ברשות החדשנות, אך אי אפשר לחיות באשליות .

נראה שבמדינת ישראל לא מתייחסים למצבם הראשוני, לשורשי הפערים הללו ולסיבות שהובילו לכך שהמדינה מורכבת משתי כלכלות נפרדות. לצורך העניין, המטרה היא לא רק לצמצם את הנשירה של סטודנטים ערבים ממקצועות ההנדסה (מטרה חשובה כמובן), אלא להבין מראש מה גורם לכך, ומה הרקע שאיתו שהם הם מגיעים .

אין דבר יותר מרגש מלראות ילדים מהפריפריה נחשפים לפיתוחים טכנולוגיים וליזמות. זה מרחיב את המחשבה שלהם ומאפשר להם לחלום. אך התמקדות התוכנית רק בכוח-אדם מיומן, הופכת אותה לרלוונטית לחלק קטן בלבד מהאוכלוסיה, כפי שעולה ממחקר מכון טאוב. מי אמר, למשל, שצריך לעודד תלמידים לעלות מ-4 יחידות מתמטיקה ל-5 יחידות, ולא מ-3 יחידות ל-4 יחידות? יכול מאוד להיות שהתועלת של מהלך כזה לכלכלה הישראלית תהיה גדולה יותר .

לתעשיית ההייטק מייחסים תפקיד חשוב נוסף - הגדלת החדשנות במגזר העסקי. ואולם, לפי ברנד, גם כאן יש סימן שאלה גדול. ברנד סבור כי התרחבות תעשיית ההייטק לא משפיעה על יתר ענפי המשק (למשל באמצעות זליגת שיטות עבודה מתקדמות - ובעצם מציב מראה נוספת בפני מקבלי ההחלטות: את הפריון הנמוך בכלכלה המסורתית לא תפתרו באמצעות הרחבת תעשיית ההייטק, אלא יש לטפל בה בנפרד .

החלום של "אומת ההייטק" יכול לסנוור, אבל במקום לנסות לעצב את המציאות בדמות אותו חלום, דרושה מדיניות שמסתכלת למציאות בעיניים ומגבשת תכנית פעולה שמתאימה לישראל האמיתית - אומה עם פערים סוציו-אקונומיים רבים, תוצאה של שנים של אפלייה והזנחה של אוכלוסיות, שההייטק לא יוכל לתקן במחי יד. לא כל בעיה ניתן לפתור במחנות תכנות.

עוד כתבות

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת פריז קופצת בכ-1% ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל״ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם