גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שבויה בחלום ההייטק, אך הוא לא יצמצם את הפערים

מחקר חדש של מכון טאוב מטיל ספק במדיניות הממשלה להגדלת שיעור העובדים שמועסקים בתעשיית ההייטק; ברשות החדשנות תקפו את המחקר, אבל כשבוחנים את הטענות של שני הצדדים מגיעים למסקנה: המדינה תולה יותר מדי תקוות ביכולת של ההייטק לצמצם את הפערים בישראל ● פרשנות

חלום ההיי טק / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חלום ההיי טק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

תעשיית ההייטק משקפת לכאורה את החלום האמריקאי: ניידות חברתית, שמאפשרת לאדם לעבור ממעמד כלכלי נמוך למעמד גבוה יותר. זה יכול להיות זמר, איש עסקים או יזם. אדם שהקים סטארט-אפ - אם עלה על רעיון חדשני, הצליח לשווק אותו היטב למשקיעים ולקוחות, וידע לנתב את החברה בהצלחה - יכול להתעשר די במהירות .

מחקר של מכון טאוב: "לתעשיית ההייטק אין יכולת לצמוח"

אבל כל זה רק לכאורה, כי כשבוחנים את היזמים, המשקיעים ועובדי חברות הטכנולוגיה מקבלים תמונה די הומוגנית - אנשים ממעמדות גבוהים יחסית, רובם גברים. זה לא שאין נשים, ערבים או חרדים, אבל הם נמצאים בתעשייה בייצוג חסר משמעותי בהשוואה לחלקם באוכלוסייה. נכון ל-2017, נשים היוו כשליש מכלל העובדות בענף, וכרבע מהעובדים בתפקידים טכנולוגיים. ערבים היוו 1.4%, וחרדים - פחות מאחוז. נתונים אלה נותרו כמעט ללא שינוי בחמש השנים האחרונות לפחות.

קשה להפריז בחשיבותה של תעשיית ההייטק הישראלית: היא חדשנית, מושכת לישראל השקעות, הפריון בה גבוה - ובהתאם גם השכר לעובדים. עובדי מגזר ההייטק משלמים שיעור גבוה של מסים, וגם תורמים רבות לצריכה הפרטית. ואולם בשנים האחרונות יש גם הבנה גדולה יותר שבישראל קיימות למעשה שתי כלכלות: זאת של תעשיית ההייטק, וכלכלה מסורתית, ענייה יותר ומשכילה פחות. נתון חשוב נוסף הוא שיעור העובדים שמועסקים בתעשיית ההייטק - שעומד באופן די יציב על כ-8% .

מקבלי ההחלטות, שמכירים היטב את הנתונים, סבורים כי הדרך לצמצום הפערים הכלכליים-חברתיים עוברת דרך הכללת עובדים נוספים בתעשיית ההייטק. הדבר מתבטא בנסיונות של המדינה, וספציפית של רשות החדשנות, לנפץ את תקרת הזכוכית, ולמעשה לקדם ניידות חברתית. כך יוכל ילד ערבי מג'סר א-זרקא לשפר את מצבו הכלכלי, להתנתק מהיישוב שבו גדל, ובאותה הזדמנות לתרום לחוסנה של הכלכלה הישראלית .

על כן, בינואר 2017, יצאה לפועל תוכנית לאומית להכשרת כוח-אדם מיומן לתעשיית ההייטק, בתקציב של מעט יותר ממיליארד שקל. מטרתה להגדיל בתוך חמש שנים את מספר המהנדסים ובוגרי מקצועות ההייטק ב-40%. יש היגיון מאחורי התוכנית שמובילה המדינה: צריך לעשות מאמצים כדי להגדיל את מספר העובדים בתעשייה, ולהתיר חסמים שמונעים מאוכלוסיות מסויימות לעבוד בה. תוכנית כזאת גם תיתן מענה לצורכי תעשיית ההייטק וגם תאפשר לאוכלוסיות הללו ליהנות מפירות ההצלחה של תעשיית החדשנות .

ההייטק הפך להיות המטרה ולא האמצעי

מי הם אותם האנשים שיצטרפו לתעשיית ההייטק, והאם זה מה שישבור את שתי הכלכלות, ויוביל לניידות חברתית? מחקר חדש של מכון טאוב מטיל ספק במדיניות הממשלה, ובעצם מספק תזכורת: הדרך לעבור מהכלכלה המסורתית לזאת החדשנית אינה כל כך קצרה, כמו שרוצים לחשוב במדינה. ממצאי המחקר מראים כי בטווח הקצר אין להייטק הישראלי עוד מקום רב לצמוח משום שכבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו.

ברשות החדשנות שללו מכל וכל את ממצאי המחקר, ואף יצאו בהאשמות חריפות נגד המחקר: "האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים (לגביהן אין כמעט התייחסות בדברים) ומיעוטים, בטענה שאין אצלם את המיומנויות הנדרשות להייטק". ואולם צריך לזכור שברנד התייחס לטווח הקצר ולשאלת הפוטנציאל של מעבר עובדים להייטק.

דווקא חילוקי הדעות בין הצדדים מציפים נקודה חשובה: במדינת ישראל סבורים כי תעשיית ההייטק היא הפתרון לכל בעיותיה - היא תוביל לצמצום פערים כלכליים-חברתיים, תיצור אחדות בין ערבים וחרדים לשאר האוכלוסיות, תקטין את השמרנות בקרב שתי האוכלוסיות האלו, תסייע בצמצום פערים מגדריים וגם תסייע בצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז .

בשל התפיסה הזאת, הרחבת ההייטק הפכה להיות המטרה ולא האמצעי. אין ספק שהגדלת מספר העובדים בתעשייה היא יעד חשוב, מכיוון שלתעשייה אכן יש יכולת לסייע בכל המטרות האלו. ואולם היכולת הזאת מוגבלת מאוד. בסופו של דבר, אם יש פערים לימודיים ותקציביים גבוהים בין תלמידים ערבים ליהודים במערכת החינוך, אז התוצאה היא מיומנויות נמוכות יותר בחברה הערבית, כפי שמראה המחקר של ברנד .

כך, גם בלי חינוך עם תודעה מגדרית או שוק תעסוקה שוויוני יותר - שני אלמנטים שיכולים להוביל לבחירות מקצועיות שונות של נשים - אי אפשר לצפות שיהיה גידול משמעותי במספר הנשים שעובדות בהייטק. אפשר וצריך להתאמץ כדי לשפר זאת, גם בטווח הקצר, וזה מה שעושים ברשות החדשנות, אך אי אפשר לחיות באשליות .

נראה שבמדינת ישראל לא מתייחסים למצבם הראשוני, לשורשי הפערים הללו ולסיבות שהובילו לכך שהמדינה מורכבת משתי כלכלות נפרדות. לצורך העניין, המטרה היא לא רק לצמצם את הנשירה של סטודנטים ערבים ממקצועות ההנדסה (מטרה חשובה כמובן), אלא להבין מראש מה גורם לכך, ומה הרקע שאיתו שהם הם מגיעים .

אין דבר יותר מרגש מלראות ילדים מהפריפריה נחשפים לפיתוחים טכנולוגיים וליזמות. זה מרחיב את המחשבה שלהם ומאפשר להם לחלום. אך התמקדות התוכנית רק בכוח-אדם מיומן, הופכת אותה לרלוונטית לחלק קטן בלבד מהאוכלוסיה, כפי שעולה ממחקר מכון טאוב. מי אמר, למשל, שצריך לעודד תלמידים לעלות מ-4 יחידות מתמטיקה ל-5 יחידות, ולא מ-3 יחידות ל-4 יחידות? יכול מאוד להיות שהתועלת של מהלך כזה לכלכלה הישראלית תהיה גדולה יותר .

לתעשיית ההייטק מייחסים תפקיד חשוב נוסף - הגדלת החדשנות במגזר העסקי. ואולם, לפי ברנד, גם כאן יש סימן שאלה גדול. ברנד סבור כי התרחבות תעשיית ההייטק לא משפיעה על יתר ענפי המשק (למשל באמצעות זליגת שיטות עבודה מתקדמות - ובעצם מציב מראה נוספת בפני מקבלי ההחלטות: את הפריון הנמוך בכלכלה המסורתית לא תפתרו באמצעות הרחבת תעשיית ההייטק, אלא יש לטפל בה בנפרד .

החלום של "אומת ההייטק" יכול לסנוור, אבל במקום לנסות לעצב את המציאות בדמות אותו חלום, דרושה מדיניות שמסתכלת למציאות בעיניים ומגבשת תכנית פעולה שמתאימה לישראל האמיתית - אומה עם פערים סוציו-אקונומיים רבים, תוצאה של שנים של אפלייה והזנחה של אוכלוסיות, שההייטק לא יוכל לתקן במחי יד. לא כל בעיה ניתן לפתור במחנות תכנות.

עוד כתבות

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת פרנקפורט קופצת בכ-1.3% ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

"הנפט יזנק ב-80%": תרחיש האימים במקרה של הסלמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה - והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח