גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שבויה בחלום ההייטק, אך הוא לא יצמצם את הפערים

מחקר חדש של מכון טאוב מטיל ספק במדיניות הממשלה להגדלת שיעור העובדים שמועסקים בתעשיית ההייטק; ברשות החדשנות תקפו את המחקר, אבל כשבוחנים את הטענות של שני הצדדים מגיעים למסקנה: המדינה תולה יותר מדי תקוות ביכולת של ההייטק לצמצם את הפערים בישראל ● פרשנות

חלום ההיי טק / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חלום ההיי טק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

תעשיית ההייטק משקפת לכאורה את החלום האמריקאי: ניידות חברתית, שמאפשרת לאדם לעבור ממעמד כלכלי נמוך למעמד גבוה יותר. זה יכול להיות זמר, איש עסקים או יזם. אדם שהקים סטארט-אפ - אם עלה על רעיון חדשני, הצליח לשווק אותו היטב למשקיעים ולקוחות, וידע לנתב את החברה בהצלחה - יכול להתעשר די במהירות .

מחקר של מכון טאוב: "לתעשיית ההייטק אין יכולת לצמוח"

אבל כל זה רק לכאורה, כי כשבוחנים את היזמים, המשקיעים ועובדי חברות הטכנולוגיה מקבלים תמונה די הומוגנית - אנשים ממעמדות גבוהים יחסית, רובם גברים. זה לא שאין נשים, ערבים או חרדים, אבל הם נמצאים בתעשייה בייצוג חסר משמעותי בהשוואה לחלקם באוכלוסייה. נכון ל-2017, נשים היוו כשליש מכלל העובדות בענף, וכרבע מהעובדים בתפקידים טכנולוגיים. ערבים היוו 1.4%, וחרדים - פחות מאחוז. נתונים אלה נותרו כמעט ללא שינוי בחמש השנים האחרונות לפחות.

קשה להפריז בחשיבותה של תעשיית ההייטק הישראלית: היא חדשנית, מושכת לישראל השקעות, הפריון בה גבוה - ובהתאם גם השכר לעובדים. עובדי מגזר ההייטק משלמים שיעור גבוה של מסים, וגם תורמים רבות לצריכה הפרטית. ואולם בשנים האחרונות יש גם הבנה גדולה יותר שבישראל קיימות למעשה שתי כלכלות: זאת של תעשיית ההייטק, וכלכלה מסורתית, ענייה יותר ומשכילה פחות. נתון חשוב נוסף הוא שיעור העובדים שמועסקים בתעשיית ההייטק - שעומד באופן די יציב על כ-8% .

מקבלי ההחלטות, שמכירים היטב את הנתונים, סבורים כי הדרך לצמצום הפערים הכלכליים-חברתיים עוברת דרך הכללת עובדים נוספים בתעשיית ההייטק. הדבר מתבטא בנסיונות של המדינה, וספציפית של רשות החדשנות, לנפץ את תקרת הזכוכית, ולמעשה לקדם ניידות חברתית. כך יוכל ילד ערבי מג'סר א-זרקא לשפר את מצבו הכלכלי, להתנתק מהיישוב שבו גדל, ובאותה הזדמנות לתרום לחוסנה של הכלכלה הישראלית .

על כן, בינואר 2017, יצאה לפועל תוכנית לאומית להכשרת כוח-אדם מיומן לתעשיית ההייטק, בתקציב של מעט יותר ממיליארד שקל. מטרתה להגדיל בתוך חמש שנים את מספר המהנדסים ובוגרי מקצועות ההייטק ב-40%. יש היגיון מאחורי התוכנית שמובילה המדינה: צריך לעשות מאמצים כדי להגדיל את מספר העובדים בתעשייה, ולהתיר חסמים שמונעים מאוכלוסיות מסויימות לעבוד בה. תוכנית כזאת גם תיתן מענה לצורכי תעשיית ההייטק וגם תאפשר לאוכלוסיות הללו ליהנות מפירות ההצלחה של תעשיית החדשנות .

ההייטק הפך להיות המטרה ולא האמצעי

מי הם אותם האנשים שיצטרפו לתעשיית ההייטק, והאם זה מה שישבור את שתי הכלכלות, ויוביל לניידות חברתית? מחקר חדש של מכון טאוב מטיל ספק במדיניות הממשלה, ובעצם מספק תזכורת: הדרך לעבור מהכלכלה המסורתית לזאת החדשנית אינה כל כך קצרה, כמו שרוצים לחשוב במדינה. ממצאי המחקר מראים כי בטווח הקצר אין להייטק הישראלי עוד מקום רב לצמוח משום שכבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו.

ברשות החדשנות שללו מכל וכל את ממצאי המחקר, ואף יצאו בהאשמות חריפות נגד המחקר: "האמירה העולה מהמחקר מפלה ואף גזענית כלפי נשים (לגביהן אין כמעט התייחסות בדברים) ומיעוטים, בטענה שאין אצלם את המיומנויות הנדרשות להייטק". ואולם צריך לזכור שברנד התייחס לטווח הקצר ולשאלת הפוטנציאל של מעבר עובדים להייטק.

דווקא חילוקי הדעות בין הצדדים מציפים נקודה חשובה: במדינת ישראל סבורים כי תעשיית ההייטק היא הפתרון לכל בעיותיה - היא תוביל לצמצום פערים כלכליים-חברתיים, תיצור אחדות בין ערבים וחרדים לשאר האוכלוסיות, תקטין את השמרנות בקרב שתי האוכלוסיות האלו, תסייע בצמצום פערים מגדריים וגם תסייע בצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז .

בשל התפיסה הזאת, הרחבת ההייטק הפכה להיות המטרה ולא האמצעי. אין ספק שהגדלת מספר העובדים בתעשייה היא יעד חשוב, מכיוון שלתעשייה אכן יש יכולת לסייע בכל המטרות האלו. ואולם היכולת הזאת מוגבלת מאוד. בסופו של דבר, אם יש פערים לימודיים ותקציביים גבוהים בין תלמידים ערבים ליהודים במערכת החינוך, אז התוצאה היא מיומנויות נמוכות יותר בחברה הערבית, כפי שמראה המחקר של ברנד .

כך, גם בלי חינוך עם תודעה מגדרית או שוק תעסוקה שוויוני יותר - שני אלמנטים שיכולים להוביל לבחירות מקצועיות שונות של נשים - אי אפשר לצפות שיהיה גידול משמעותי במספר הנשים שעובדות בהייטק. אפשר וצריך להתאמץ כדי לשפר זאת, גם בטווח הקצר, וזה מה שעושים ברשות החדשנות, אך אי אפשר לחיות באשליות .

נראה שבמדינת ישראל לא מתייחסים למצבם הראשוני, לשורשי הפערים הללו ולסיבות שהובילו לכך שהמדינה מורכבת משתי כלכלות נפרדות. לצורך העניין, המטרה היא לא רק לצמצם את הנשירה של סטודנטים ערבים ממקצועות ההנדסה (מטרה חשובה כמובן), אלא להבין מראש מה גורם לכך, ומה הרקע שאיתו שהם הם מגיעים .

אין דבר יותר מרגש מלראות ילדים מהפריפריה נחשפים לפיתוחים טכנולוגיים וליזמות. זה מרחיב את המחשבה שלהם ומאפשר להם לחלום. אך התמקדות התוכנית רק בכוח-אדם מיומן, הופכת אותה לרלוונטית לחלק קטן בלבד מהאוכלוסיה, כפי שעולה ממחקר מכון טאוב. מי אמר, למשל, שצריך לעודד תלמידים לעלות מ-4 יחידות מתמטיקה ל-5 יחידות, ולא מ-3 יחידות ל-4 יחידות? יכול מאוד להיות שהתועלת של מהלך כזה לכלכלה הישראלית תהיה גדולה יותר .

לתעשיית ההייטק מייחסים תפקיד חשוב נוסף - הגדלת החדשנות במגזר העסקי. ואולם, לפי ברנד, גם כאן יש סימן שאלה גדול. ברנד סבור כי התרחבות תעשיית ההייטק לא משפיעה על יתר ענפי המשק (למשל באמצעות זליגת שיטות עבודה מתקדמות - ובעצם מציב מראה נוספת בפני מקבלי ההחלטות: את הפריון הנמוך בכלכלה המסורתית לא תפתרו באמצעות הרחבת תעשיית ההייטק, אלא יש לטפל בה בנפרד .

החלום של "אומת ההייטק" יכול לסנוור, אבל במקום לנסות לעצב את המציאות בדמות אותו חלום, דרושה מדיניות שמסתכלת למציאות בעיניים ומגבשת תכנית פעולה שמתאימה לישראל האמיתית - אומה עם פערים סוציו-אקונומיים רבים, תוצאה של שנים של אפלייה והזנחה של אוכלוסיות, שההייטק לא יוכל לתקן במחי יד. לא כל בעיה ניתן לפתור במחנות תכנות.

עוד כתבות

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן ישלם 370 אלף שקל פיצוי על איחור במסירה בפרויקט תמ"א 38

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר הנוגע לאיחור במסירה חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: אין הצדקה אמיתית לגל הנרחב של העלאות המחירים

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

קובי מרנקו, מנכ''ל Arbe / צילום: דיוויד גראב

המניה קרסה בוול סטריט, הכסף אוזל וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות