גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

90 איש בבנין בעכו: הקיבוץ העירוני של דרור ישראל הוא הגרסה הישראלית ל-co-living

הקיבוץ של "דרור ישראל" בעכו רכש לאחרונה בית משלו בעיר ● בראיון ל"גלובס" מספרים חברי הקיבוץ על המניעים ("אנשים מחפשים לחזור למסגרות קהילתיות"), על החיים המשותפים ("דורש מיומנות ורגישות") ועל היתרון הכלכלי - החופש ממשכנתא ● מגורים משותפים - האם זה פתרון למצוקת הדיור?

הקיבוץ בעכו / צילום: עומר כהן
הקיבוץ בעכו / צילום: עומר כהן

הצורך בסביבה חמה וקהילתית יחד עם ההתמודדות עם מחירי השכירות המאמירים מביא רבים בארץ ובעולם לחפש פתרונות יצירתיים, שמציעים אלטרנטיבה יצירתית שנותנת מענה לאתגרים הללו. הבחירה בסביבת חיים שיתופית היא אחת מהן. מתחמי המגורים המשותפים (co-living), שהופכים יותר ויותר אופנתיים לצעירים בערים גדולות ברחבי העולם,הגיעו בשבוע שעבר גם לעיר עכו והכל "בתיבול ארצישראלי מיוחד שמשלב חינוך וציונות", אומר שחר קלפנר, חבר הקיבוץ.

מאז המחאה החברתית ניכר שהממשלה מנסה להתמודד עם המשבר בשוק הדיור. את פתרונותיה היא מכוונת בעיקר למיינסטרים, שעונה להגדרה של תא משפחתי סטנדרטי שכולל על פי רוב זוג הורים ושניים-שלושה ילדים. במקביל, נבנות שכונות ייחודיות לקהילה החרדית שעונה על צורכיהן כמשפחות מרובות ילדים, שומרות שבת. אבל מה עושה קהילה של 90 צעירים שרוצה לחיות ביחד בצורת חיים שיתופית-קיבוצית ולא מוצאת בית מתאים ובמחיר שפוי? זה סיפורו של הבית שנחנך השבוע בדרך הארבעה 51 בעכו.

הקיבוץ מתפרש על פני ארבע קומות וקצת יותר מ-2,400 מ"ר בנוי על שטח של דונם. הוא ממוקם כאמור במרכז העיר עכו במפגש שבין שלוש שכונות - כולן שיכוני רכבת משנות החמישים. סה"כ יש בו 12 מתחמי דיור של 3-10 חדרי שינה שמיועדים לקבוצות, למשפחות ולזוגות ללא ילדים ומתחם לפעילות חינוכית.

את הקיבוץ הקימו חברי תנועת דרור ישראל, כולם בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד ומסלול הנח"ל ורובם עוסקים בחינוך על נדבכיו השונים - הוראה, תנועות נוער, פנימיות ועוד. הקיבוץ מונה כ-90 איש בגילאי 26-38, שההתעקשות שלהם לחיות בעיר הביאה אותם לעכו, שם מצאו לפני כעשור מגורים זמניים בבית הארחה לחיילים שננטש ועמד עזוב. במקור הם קיבלו אישור לחיות במבנה במשך שנתיים אך אלה הפכו לעשר שנים. במהלכן, התבססה הקהילה והתרחבה עם הצטרפותם של חברים חדשים ולידתם של ילדים. אלא שבית קבע שיענה על הצרכים שלהם הם לא מצאו.

"חיפשנו במשך שנים פתרון שיתאים לנו", מספרת שירה לוי, בת 34, שגם מרכזת את הפעילות של דרור ישראל בעיר. "רצינו מקום אחד שנוכל לגור בו כולנו ביחד, ליצור קהילה ולפעול בחינוך ותרבות בעיר. אפשר לומר שדמיינו קיבוץ שיהיה בנוי לגובה ולא לרוחב, שיהיה מחובר לחברה שסביבו ובמקום רפת ולול המשק שלו יתבסס על פעילות חינוכית. לאורך השנים מצאנו דירות בודדות מפוזרות בשכונות העיר, אבל היה לנו חשוב מאוד שהבית הפיזי שלנו יתאים לאורח החיים השיתופי שאנחנו רוצים לבנות בינינו".

ומה עושים כשלא מוצאים?
"במשך כמה שנים פיתחנו כל מיני רעיונות, איתרנו מבנים פוטנציאלים, ניסינו להגיע להסכמים עם בעלי המבנים, אבל ללא הצלחה. בסופו של דבר החלטנו לבנות מקום משלנו. חיפשנו, חיפשנו, חיפשנו. לבסוף איתרנו מבנה - בית אבות - שנבנה ב-2011 ונסגר אחרי כמה שנים בודדות. המבנה התאים לצרכינו גם כי הוא מסוגל לאכלס כ-60 חברים וחברות מתוך 90, וגם כי הוא ממוקם במקום מושלם בלב העיר, בדיוק בנקודת המפגש בין שלוש שכונות שבהן גרים החניכים שלנו. ניהלנו משא ומתן עם הבעלים במשך קרוב לשנתיים עד שהגענו לתנאים ולמחיר הנכונים".

קשה לקנות היום דירה. אז איך קונים בניין? במלים אחרות, מאיפה הכסף?
"לטובת העניין נעזרנו ב'קרן נכסי דרור' - קרן חברתית שהוקמה כדי לסייע בפתרונות דיור ואשראי לקבוצות שיתופיות. הקרן התחילה לאסוף כסף ולסלול את הנתיבים המשפטיים שיאפשרו את התוכנית".

כמה מחברי הקיבוץ / צילום: עינת אלחדף

המימון: בעזרת הלוואה ותרומות

אז איך זה בעצם עובד? לקחתם משכנתא?
"הקרן לקחה הלוואה לצורך רכישת המבנה וגם גייסנו תרומות לטובת העניין, בזכות המודל הייחודי שמשלב פעילות חינוכית. בינתיים אנחנו משלמים דמי שימוש חודשיים שיחזירו את ההלוואה תוך 15 שנים".

ויש יתרונות לגודל ולכך שאתם לא זוג שמתמודד לבדו עם משכנתא?
"לחלוטין. בסופו של דבר העולם משתנה, אנשים מחפשים לחזור למסגרות קהילתיות, לא להיות כבולים למשכנתא אישית על שמם וכל מי שמתעניין ומצוי בתחום הזה, יכול לראות שהמגמה השיתופית בישראל פורחת כיום (ראו מסגרת בעמוד זה).

"יצרנו מודל שבמסגרתו עלויות הדיור שלנו מתחילות קרוב לעלויות שכר דירה בשוק. בגלל שהדירות שונות אחת מהשנייה, קבענו סטנדרט של 900 שקל לחדר שינה. זה אומר שהתשלום על דירת ארבעה חדרים יהיה 2,700 שקל לחודש, שזה בערך מה שמשלמים היום שכירות בשכונות הסמוכות. אבל יש בכל זאת הבדל משמעותי. במודל שיצרנו קבענו שבחמש השנים הראשונות המחיר לא יעלה. אחר כך, הוא יעלה בעד אחוז לשנה. ככה הקרן יודעת שההלוואה תוחזר, ולנו זה נותן שקט לזמן ארוך. אנחנו לא תלויים בתנודתיות של השוק. לפי חישוב שעשינו, עצירת ההתייקרות בשכר הדירה הנובעת מהמהלך הזה, צפויה לחסוך לנו בעשור הקרוב כמיליון שקל".

על פי התוכניות, קרן נכסי דרור תשקיע בהמשך בערים נוספות ובקיבוצים נוספים. כיום פרושות הקהילות של התנועה בהרבה מקומות בארץ - ממצפה רמון בדרום דרך באר שבע, שדרות, ראשון לציון, רחובות, תל אביב, ירושלים, חיפה, כרמיאל, טבריה ועוד. כיום הקרן בונה בניין במודל דומה בתל אביב, יש לה מבנה נוסף בבאר שבע ובשנים הקרובות הם מאמינים שהמודל ישכפל את עצמו במקומות אחרים.

בקרן מקווים שהתארגנויות נוספות בישראל ילמדו את המודל שלהם, אולי אפילו ישפרו אותו ויתאימו אותו לצרכיהם ויקחו אותו למקומות נוספים וכיוונים חדשים.

חיים ביחד דורשים מיומנות ורגישות חברתית

"זה קצת קלישאה אבל כמו בשיר יש פה רקמת חיים אנושית אחת חיה ונושמת", אומרת מירית סולימה, שמתגוררת עם שתי שותפות בקומה השלישית. "המגורים המשותפים הם חלק בלתי נפרד ממה שבונה את הקהילה שלנו - הביחד, התרבות, המקום המשותף לפיתוח היוזמות החינוכיות החדשניות שלנו סביב שולחן ארוחת שישי. המינונים של המפגשים החברתיים שהמקום הזה מייצר לא דומים לשום בניין מגורים אחר".

לא נמאס להיות ביחד כל הזמן?
"לחיות ביחד, בטח לאורך זמן, זה דבר שדורש מיומנות ורגישות. ברור שלכל אחד יש גם את הצורך בפינה משלו ובפרטיות ואנחנו דואגים לתת אחד לשני את המרחב האישי. הרבה אנשים עובדים ביחד בפרויקטים החינוכיים".

אחרי שמסתובבים בין הבתים ניכרים ההבדלים ביניהם ובעיקר עד כמה הם שונים מבתים סטנדרטיים. הארכיטקטורה שמה דגש על מרחבים ציבוריים מתוך תפיסה שאנשים שחיים בקיבוץ (גם בעיר) זקוקים למרחבים משותפים שיאפשרו מימוש בפועל של הרעיון השיתופי. "כשאתה יוצא מהקופסה שהרגילו אותנו לחיות בתוכה במשך השנים", אומרת טל שרון ברנע, שותפתה לדירה של מירית, "אתה מגלה עד כמה לאדריכלות יש השפעה על החוויה האנושית שלך".

"זה מדהים עד כמה הדירות "מהקופסה" שהקבלנים בונים, מייצרות מבנה חברתי מאוד מסוים. כשאתה שובר את זה, אתה מגלה שיש אפשרויות חדשות לתכנון. אתה מגדיר מחדש את החללים ומה שהם ישרתו", מוסיפה ברנע.

אז אתן מדברות על אדריכלות. מה שונה בתכנון של הבניין הזה מבניינים אחרים?
"קודם כל, חשוב להבין שלא בנינו את הבניין מאפס וגם היו לנו מגבלות תקציביות וכמובן הגבלות של רישוי ותכנון. לצורך הפיכת בית האבות לקיבוץ של אנשים צעירים, נעזרנו במשרד 'בר-לוי-דיין אדריכלים'", אומרת שירה לוי.

"אני בטוחה שאם כן היינו מתכננים מאפס, כנראה שהיינו יכולים ללכת הרבה יותר רחוק עם הרעיונות שלנו. אבל אפשר לראות פה כמה רעיונות מרכזיים. קודם כל אנחנו קבוצה שפונה אל הסביבה שבה היא גרה, אז היה חשוב לנו לשלב בבניין מקום לפעילות חינוכית וחברתית שתושבי השכונות שסביבנו יוכלו להגיע ולהשתתף איתנו ביצירה הזו. אז יצרנו בקומת הקרקע מתחם פעילות עם שלוש כיתות ומשרדים, שיש לו כניסה נפרדת מקומות המגורים כדי לאפשר גם פרטיות".

"רצינו שהחלוקה בין מתחמי המגורים תוכל להשתנות בקלות. נולדים ילדים, חברים מצטרפים, חברים עוזבים - החלוקה למתחמים מתאימה למבנה החברתי שלנו היום אבל חיפשנו דרך לאפשר לה להשתנות יחד איתנו. יצרנו מצב שכל המסדרונות בכל קומה ממשיכים אחד את השני. החציצה ביניהם עשויה בבנייה קלה. אם מחר אנחנו רוצים להעביר חדר או שניים ממתחם אחד לשני אפשר לעשות את זה בקלות.

"דוגמה נוספת זה הוצאה של פונקציות מסוימות למרחב המשותף. בכל קומה יש מכבסה משותפת. בקומת הקרקע יש Open Space שאפשר להגיע ולעבוד בו עם המחשב הנייד, חדר ישיבות שמאפשר לצוותים החינוכיים מקום להיפגש בו, וגם פינות שקטות לשבת ולשתות כוס קפה עם חברה".

"לא משלם 5,000 שקל על דירה טחובה"

חברי דרור ישראל עברו לגור במבנה לפני כמה חודשים אבל בשבוע שעבר הם קיימו את טקס חנוכת המקום במעמד ראש העיר שמעון לנקרי, רב העיר, וגם האימאם של המסגד המרכזי בעכו. גם שלומי אטיאס, מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל, שתומכת בפעילות, קפץ לביקור.

אני תופס את יניב פסקל (27) מכוון את הגיטרה לקראת הטקס. הוא הצטרף לקיבוץ לפני ארבע שנים ומרכז את קן קיום משותף של הנוער העובד והלומד בעכו - קן משותף לבני נוער יהודים וערבים.

אתה אוהב לגור פה בבניין? בעכו?
"תכלס כן. תחשוב על כל החברים שלי שעברו לתל אביב. למה הם עברו לשם? כי כולם שם ויש תחושה שהכל קורה שם. אז אנחנו עשינו לעצמנו כאן 'כולם' קטן שדואג ש'הכל' יקרה פה. בערב אנחנו נפגשים על הגג ויושבים בכיף.

"אני גם לא משלם שכר דירה של 5,000 שקל על דירה טחובה רק כדי לקרוע את עצמי בעבודה מסביב לשעון כמו חלק מחבריי", הוא אומר, "אני עושה את מה שאני אוהב ורוצה לעשות. קם ברוב הימים עם חיוך על הפנים ותחושה אדירה של הגשמה עצמית ואם אני רוצה קצת תל אביב אני פשוט עולה על רכבת".

בקומת הפעילות החינוכית אני פוגש את מיכל קידר, בת 36. היא מהחבורה הראשונה שהגיעה לעכו ומדריכה בעיר כבר למעלה מעשור. "מאוד חשוב לנו ליצור פעילות חינוכית וחברתית שתוכל להגיע לכל אחד בעיר", היא אומרת, "אנחנו מקיימים פעילות תנועת נוער, מועדון לנוער בסיכון, קבוצות ללימוד עברית וערבית למבוגרים, מועדון הופעות ומרכז תרבות לצעירים, ופרויקט חינוכי של סיורים וסמינרים שנועד לחבר את תושבי עיר להיסטוריה שלה. הכל בשיתוף פעולה עם העירייה ועם ארגונים חברתיים מקומיים.

"המפגש הזה בין צעירים למבוגרים, בין יהודים לערבים, בין עולים לוותיקים, הוא חלק מהדי.אן.איי של הפעילות שלנו. כשאתה מצייר עתיד של חברה ישראלית שיש בה מקום לכולם אתה חייב לפעול לקדם את זה במציאות הנוכחית, בחיים היומיומיים של כל אחד ואחת".

קיבוץ תמוז  בבית שמש/ צילום: איל יצהר

הקיבוצים העירוניים: כ-20 אלף איש ב-215 קהילות

בשנים האחרונות מתפתחת בישראל תנועה חברתית לא קטנה של קהילות. אפשר לספור היום כ-20 אלף איש שחיים בכ-215 קהילות מכל קשת החברה הישראלית ופרוסים בכ-100 ישובים עירוניים. הקהילות כוללות אנשים מכל קשת החברה הישראלית: ישראלים ותיקים, עולים חדשים, דתיים וחילונים, יהודים ולא יהודים. על פי רוב, חברי הקהילות הללו פועלים יחד עם הרשויות המקומיות וארגוני חברה אזרחית לשיפור מצב ואיכות החיים בשכונות שבהן הם חיים.

רעיון הקיבוץ העירוני בישראל נולד עוד לפני קום המדינה, עם היווסדו של קיבוץ אפע"ל (איגוד פועלים עירוני להתיישבות) שפעל בשנים 1947-1951. קיבוץ עירוני נוסף פעל במקביל בעיר כרמיאל. בסוף שנות ה-70 חודש רעיון הקיבוצים העירוניים על ידי חברי קיבוץ "ראשית" בירושלים (בהמשך הקיבוץ התפצל ומתוכו קם קיבוץ בית ישראל), קיבוץ "תמוז" בבית שמש ו"מגוון" בשדרות.

מתוך המשבר בתנועה הקיבוצית והרצון לפעול ולחנך בתוכך הערים הלכה והתגברה תופעת הקיבוצים העירוניים: במהלך שנות ה-90 וראשית שנות ה-2000 אימצו בוגרי תנועות הנוער החלוציות ובהן הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר והמחנות העולים, את רעיון ההתיישבות השיתופית בערים והחלו להקים קיבוצים עירוניים ברחבי הארץ. רבים מחברי הקיבוצים העירוניים עוסקים בחינוך ומעורבות בקהילה ולכן קיבל הקיבוץ העירוני החדש גם שם חדש - "קיבוץ מחנכים".

מקו"ם, מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות, שמאגד חלק גדול מקהילות אלו מעריך כי הפעילות של קהילות אלה להגברת השוויון, צמצום פערים בחינוך, בתחומי התרבות ועולם העבודה ועוד, משפיעה על כ-700 אלף איש.

חיזוק נוסף לעולם הקהילות בשנים האחרונות מגיע לאור הניכור החברתי והקושי הכלכלי שהביאו להתחזקות מגמת השיתופיות ולחיפוש צורות מקוריות. הקיבוצים העירוניים שמונים היום בסך הכל כ-4,000 איש הם חלק ממגמה זו. כיום ניתן למצוא עשרות קיבוצים עירוניים ברחבי הארץ, בין היתר, בעכו, נצרת עלית, רחובות, ראשון לציון, תל אביב, ירושלים, בית שמש, חיפה, באר שבע, שדרות מצפה רמון ועוד.

חברי הקיבוץ העירוני בנצרת עילית/ צילום: תמרמצפי

מגורים משותפים - האם זה פתרון למצוקת הדיור?

עוד כתבות

בנימין נתניהו נואם במטה הליכוד, לאחר פרסום תוצאות המדגמים, אמש / צילום: Oded Balilty, Associated Press

ממשלת הימין המסתמנת: כ"ץ שר האוצר, ויכוח על שר המשפטים

מספר שרי הממשלה יעמוד בין 30 ל-34 איש ● חוסן לישראל תקבל את משרדי המשפטים, החץ והביטחון, והליכוד תקבל את  משרדי ביטחון הפנים והאוצר ● גנץ יגיע הערב לפגישה אישית עם נתניהו בבלפור

אנשים עם מסכות בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Oded Balilty, AP

3,619 נדבקים בקורונה בישראל; אזרח ישראלי נפטר באיטליה

מספר הנדבקים בעולם עומד על 645,606 איש, מתוכם, 139,552 איש החלימו ● היקף הקורבנות בעולם עלה ל-29,971 ● 54 ישראלים במצב קשה, מתוכם 43 מונשמים

בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

בזבוז בימי קורונה: כמה תעלה הממשלה הגדולה של נתניהו וגנץ?

במסגרת אישור תקציב המדינה 2019 קיבלה הממשלה החלטה לצמצם בהדרגה את מספר משרדי הממשלה מ-29 ל-17 החל משנת 2020 ● אך כעת מסתמן שכחלק ממשלת האחדות של נתניהו וגנץ מספר המשרדים יזנק ל-30, ואיתו גם הגירעון, שיעלה ב-700 מיליון שקל

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

דילמת הפיטורים והסיבה לכך שהאינטרנט בישראל איטי: מה קרה השבוע בהייטק

המשבר ישנה את הדינמיקה בין המדינות למגזר העסקי, אך מה זה יעשה לענקיות הטכנולוגיה ● בסטארט-אפים צופים גל פיטורים ● הטיפים של חמי פרס ליזמים והחזרה של המשקיעים הסיניים לישראל ● מה קרה השבוע בהייטק

גומורה / צילום: באדיבות הוט

המאפיה האיטלקית, מלחמת וייטנאם והקומיקאי הגדול בארה"ב: חמש המלצות צפייה

המאסטר פיס, הישראלית, הדוקומנטרית, המרתקת והחשובה. המלצות בינג' מנחמות

מאיר בן שבת, משה בר סימן טוב, בנימין נתניהו ושי באב"ד / צילום: צילום מסך

הגבלות התנועה יתגברו; נתניהו: אם לא יהיה שינוי בשיעור הנדבקים, אין מנוס מסגר

בתום ישיבת ממשלה על משבר הקורונה, סוכם על היערכות להידוק משמעותי של הגבלות התנועה באופן שיצמצם אף יותר את מספר השוהים מחוץ לבית, כדי למנוע את התפשטות מגפת הקורונה ● משרד האוצר יגבש מתווה לצמצום נוסף של העבודה במשק

מגדל פאנקייקס / צילום: שאטרסטוק | א.ס.א.פ קריאייטיב

להמתיק את הגלולה של ההסגר: זה הזמן לקינוח

הסגר, הבידוד והימים הארוכים בסמיכות למקרר מוציאים מאנשים תשוקות חבויות, אבל דומה שדבר אחד מאחד את כולם: הכמיהה למתוק

ניהול משק בית מרחוק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה: מי שהתכונן טכנולוגית, מוכן לתקופות משבר כמו מגפה עולמית

אפשר להניח שחברות שהטמיעו תהליכי חדשנות טכנולוגית מבעוד מועד, יצלחו את המשבר הזה בצורה מיטבית ואף ייהנו מיתרון יחסי בהשוואה לאחרות ● איך עושים זאת?

צילומים: שלומי יוסף, יונתן בלום, ענבל מרמרי, כדיה לוי

ניהול בזמן אפוקליפסה: איך מתמודדים מנכ"לי חברות גדולות במשק עם תרחיש שאיש לא צפה

כיצד מנהלים בתנאי אי ודאות? איך מקבלים החלטות? כיצד מיישמים אותן? ● פנינו למנכ"לים בולטים במשק ושאלנו אותם כיצד הם מתמודדים עם אחד האתגרים הניהוליים המורכבים בקריירה שלהם

פגישה עסקית דרך אפליקציית זום / צילום: Roman Baluk, רויטרס

זום לא לבד: כך מנסות שורה של חברות לכבוש את התחום הלוהט של שיחות הווידאו

זום אולי הפכה לשיחת היום, אבל מיקרוסופט, גוגל, סיסקו וסלאק הן רק חלק מהחברות שפועלות בתחום ● כולן מתחרות על לב המשתמשים ומציעות הרבה פיצ'רים חינמיים

בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

בתום פגישה בת 8 שעות בין נתניהו וגנץ: אלו ההסכמות שהושגו לקראת הקמת ממשלה

נתניהו וגנץ יתחלפו בתפקיד ראש הממשלה 18 חודש מיום הקמתה ● המפלגות המרכיבות את הממשלה הן הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ימינה וחוסן לישראל בת 15 המנדטים

סטפן מונייה / צילום: לומברד אודייה

מתי תגיע ההתאוששות אל שווקי המניות?

מנהל ההשקעות הראשי בבנק לומברד אודייה השוויצרי, סטפן מונייה, אומר בראיון ל"גלובס" כי "בתרחיש שבו הנגיף יישאר איתנו לאורך זמן, האירוע והשפעתו על השווקים עלולים להידמות יותר למלחמה. צפוי גל של חברות שלא יוכלו לשרת את החוב שלהן, כשממשלות לא תוכלנה לתמוך בהן"

אנגלה מרקל במסיבת עיתונאים על נגיף הקורונה / צילום: מישל טנטוסי, רויטרס

"שליטה בהתפרצות": גרמניה שוקלת לאמץ המודל הדרום-קוריאני של בדיקות מקיפות

נכון לעכשיו, אמרה אמש הקאנצלרית אנגלה מרקל, קצב ההכפלה של מספר החולים בגרמניה עומד על חמישה ימים, כך ש"מוקדם לדבר על הקלת בתקנות" ● היא ציינה כי אם הקצב יואט לעשרה ימים, ידונו הרשויות בהקלת הצעדים

שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press

אחרי הסארס כולם ידעו שזה רק עניין של זמן עד שמגפה חדשה תתפתח בסין. ידעו ושתקו

אחרי הסארס, זה היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שמגפה קטלנית חדשה תתפתח בשווקים החיים ● למרות זאת, סין נתנה להם לפעול ובהמשך נכשלה באיתור ההתפרצות, בעוד שאירופה ישבה בחיבוק ידיים ● התוצאה: אירופה מגלה כי כדי לנצח את המגיפה תוצרת סין, צריך לאמץ מדיניות סינית

שר האוצר סטיבן מנושין מציג לאשתו לואיס לייטון, דף של שטרות טריים / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

הקורונה והכלכלה: השיעור שלא נלמד מ־1920

האם חבילות הסיוע והתמריצים של הפדרל רזרב והממשל האמריקאי באמת יסייעו לאמריקה לצאת מהשפל הגדול אליו היא דוהרת? ● בסדרת כתבות נסביר מדוע הם רק שלב נוסף בתהליך מקולקל שעתיד להגיע לתחנתו הסופית בעשור הקרוב ● "הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה ראשונה

אחמד טיבי / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: האביב הערבי הגיע לכנסת ישראל

איך הפכו חברי הרשימה המשותפת מקבוצה של עסקנים, שאף אחד לא סופר, לכוח הפוליטי השלישי בגודלו בכנסת, למה כוח העל של בנימין נתניהו יכול לסייע למאבק בקורונה ומי ניסה לשכנע את יולי אדלשטיין לכתוב נאום שמציג אותו כמרטיר

זוג עם מסכות בבוליביה / צילום: Juan Karita, AP

לקראת בייבי בום קורונה? יצרנית הקונדומים הגדולה בעולם מתריעה על מחסור חמור בגלל המגפה

החברה שמייצרת אחד מכל חמישה קונדומים בעולם בעבור דורקס וחברות אחרות מסבירה כי בתוך חודשיים מחסני המלאי יתרוקנו ● בעולם כבר יש מי שמכנים את הדור שייוולד בגלל הטלות הסגר בעולם "דור הקורונייאלס"

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

צפי לירידות בפתיחה בבורסת ת"א: מניית טבע חוזרת עם פער שלילי גבוה

בוול סטריט שבוע המסחר ננעל בירידות שערים חדות לאחר שלושה ימי עליות רצופים, הדאו ג'ונס ירד ב-4%, הנאסד"ק איבד 3.8% ● טבע חוזרת עם פער ארביטרז' שלילי של 8.2%, אלביט מערכות עם פער שלילי של 1.6%

איש צוות רפואי בודק פועל פלסטיני, שחזר מישראל לשטחי יו"ש, להימצאות נגיף הקורונה / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

ענף הנדל"ן מתקרב לשיתוק: ההגבלות צפויות לכלול החזרת פועלים לשטחים

בישיבה שהתקיימה במועצה לבטחון לאומי טרם כניסת השבת, נכללו מספר הגבלות נוספות בניסיון להתמודד עם נגיף הקורונה ● אחת מהן היא החזרת הפועלים הפלסטינים לבתיהם, דבר שעלול לפגוע במרבית אתרי הבנייה בישראל ● ההחמרה צפויה לעלות להצבעה בישיבת הממשלה מחר

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

"אנחנו צריכים להתמודד עם החלטה קשה - את מי מצילים: את מערכת הבריאות ובריאות הציבור או את הכלכלה?"

פרופ' ג'וני גרשוני מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת ת"א מאמין שהדרך הטובה ביותר כרגע להשתלט על המגפה היא ע"י שמירה על ריחוק חברתי ● "מדובר בווירוס מאוד עקשן. לפעמים אנו רואים שאצל אנשים שנדבקו במחלה, ולכאורה הבריאו, הבדיקה לנוכחות הווירוס ממשיכה להיות חיובית"