השופט יגאל פליטמן / צילום: שלומי יוסף
"החשש של המלצרים והמסעדנים מוצדק. השינוי לגבי האופן שבו נתייחס לטיפ הוא מהותי. עם זאת, צריך לראות את הדברים בטווח רחב יותר - מעבר לשינוי הקרוב שהולך להתחולל" - כך אמר ל"גלובס" השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, שמצטרף בימים אלה לצוות היועצים המיוחד של משרד עורכי הדין AYR-עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות', ביחס לפסיקתו האחרונה לפני פרישתו שעתידה ליצור החל מ-1 בינואר 2019 שינוי מהותי בעולם המסעדנות.
לפי פסיקתו של הרכב בית הדין הארצי לעבודה בראשותו של פליטמן, התשרים שמקבלים העובדים בענף המסעדנות ייחשבו כשכר לכל דבר ועניין. המשמעות של פסק הדין נחשבת כמרחיקת לכת הן עבור העובדים בענף המסעדנות, הן עבור מעסקיהם והן מבחינת המוסד לביטוח לאומי. כך, בעקבות הפסיקה ייאלצו מלצרים רבים להפריש חלק נכבד יותר משכרם לפנסיה, ואף ייתכן כי ייאלצו לשלם מס על התשרים שיקבלו. בעלי המסעדות, מהצד השני, ייאלצו להתחשב בתשרים בעת שהם מפרישים משכר העובדים לקרן פנסיה, לביטוח לאומי וכד'. בהתאם, גם הביטוח הלאומי צריך יהיה להתחשב בכלל שכר המלצרים, כולל התשרים, כשהוא מחשב את דמי האבטלה שלהם זכאי מלצר לשעבר.
הטענות שנשמעות לאחרונה מקרב המסעדנים והמלצרים המזהירים מפני השלכות הרסניות של הפסיקה האמורה, אינן מפתיעות את פליטמן. "כל הטענות הללו כבר עמדו לפתחנו לפני שפסקנו את מה שפסקנו. היינו ערים לכך לגמרי", הוא אומר תוך שהוא מגלה אמפטיה מסוימת לטענות האלה. "לגופו של עניין, מבחינתם האינטרסנטית האישית של כל אחד מהצדדים בוודאי שיש מקום לטענות".
עם זאת, הדגיש פליטמן, "אי-אפשר היה להימנע מהפסיקה הזאת. מבחינת הנורמה הראויה אין מקום לכך (שתשרים לא ייחשבו כחלק מהשכר של המלצרים - מ.ב). אם נכון, ובבית הדין אנחנו חשבנו שזה נכון, לראות בטיפ שכר עבודה - אז המשמעות המתבקשת של כך היא שגם הטיפ צריך לשמש בסיס לכל הזכאויות האחרות לשכר העבודה, לרבות פיצוי פיטורים, שעות נוספת, הפרשה לפנסיה, דמי מחלה ודמי אבטלה. זהו השכר האמיתי.
"בסיכומו של דבר הראייה תיבחן בפרספקטיבה של זמן, וכולם יבינו שלא נכון להפלות בצורה כזאת או אחרת את המלצר או את המעסיק/בעל המסעדה לעומת יחסי עבודה 'רגילים'. יצטרכו להסתגל לה", אמר פליטמן. עוד ציין, כי למרות שהוא מבין את מקור הטענות נגד הפסיקה, "אין מקום לשינויה. הנורמה של טיפ כשכר עבודה היא נורמה צודקת ואין סיבה להתייחס באופן שונה בדיני העבודה למלצרים ולמסעדנים בהשוואה לכל מעסיק ועובד אחרים. בשני המקרים השכר האמיתי אמור לשמש בסיס לכל הזכויות".
בורר ומגשר בסכסוכי עבודה
פליטמן (70) החל את דרכו השיפוטית בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בשנת 1988. בהמשך, הוא מונה פליטמן לתפקיד נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ולשופט בבית הדין הארצי לעבודה. ב-2013, לאחר יציאתה לגמלאות של השופטת נילי ארד, מונה פליטמן לתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, עד פרישתו לגמלאות בחודש מרץ האחרון.
"מצאתי משרד דינאמי, עם רוח טובה, אמין, מקצועי ועם צוות טוב שמנהל אותו", כך נימק פליטמן את הסיבה בגינה בחר להצטרף כיועץ ל-AYR. פליטמן גילה כי הוא מתכוון במקביל לשמש כבורר ומגשר בסכסוכי עבודה. "30 שנה אני שופט. כך התעצבתי, לחשוב כשופט. מטבע הדברים, ברגע שפרשתי, אני מבקש לעסוק במה שהתמחיתי והתמקצעתי בו - וזה פתרון סכסוכים".
תחום נוסף הנוגע לדיני עבודה ונמצא בימים אלה על סדר היום נוגע להתנהלותם של שופטי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת טיפולם בסכסוכי העבודה הקיבוציים. נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיאה השופט בדימוס, אליעזר ריבלין, קבע לאחרונה כי בית הדין הארצי לעבודה אינו מוסמך לקיים הליכי גישור בסכסוכים קיבוציים הנדונים בפניו, וכי בית הדין הארצי אינו רשאי לקיים דיונים בחדר ישיבות שאינם ממלאים אחר עיקרון הפומביות.
פליטמן סרב להתייחס להחלטתו הקונקרטית של ריבלין באופן ישיר, והסתפק בהתייחסות כללית לסוגיה הנפיצה. "התפיסה שבית הדין בהליכים כאלה פועל כמגשר או מפשר נראית לי כלא תואמת את המציאות", הוא אומר. "נניח שמגיע לפתחנו נושא כמו שביתה כללית בנמל או בחברת חשמל או בכל מקום ציבורי אחר. מי שפונה אלינו בהקשר זה אלה לא הצדדים עצמם לסכסוך, ארגון העובדים או המעסיק, אלא צד שלישי שעלול להיפגע - התאחדות התעשיינים, לשכת המסחר ועוד. ומה הם מבקשים? צו מניעה כנגד השביתה כדי למנוע את הנזק שעלול להיגרם להם. זה הסכסוך המשפטי וזהו גדרו. אבל הסכסוך האמיתי שהוליד את הסכסוך המשפטי הוא בכלל סכסוך כלכלי, שאינו נוגע לזכויות שנתגבשו כבר אלא לגבי יצירת רקמת מחויבות חדשה שתביא ליחסי עבודה. לסכסוך הכלכלי הזה אין פתרון משפטי".
פליטמן סבור שאין מנוס מהידברות בין הצדדים במקרים של סכסוכים קיבוציים ואף לא חושב, כאמור, כי הוא משמש כמגשר לסכסוך הקיבוצי. "אם הולכים לעשות רפורמה בחברת החשמל או בנמל, אז מערכת יחסי העבודה צריכה להשתנות, ולכן הצדדים צריכים לבוא במגע ולבחון את מערכת המחויבות החדשה", הוא מסביר. "בית הדין לא מוסמך בפישור או בגישור לתת פתרון לסכסוך כלכלי, והוא גם לא עושה את זה. מה שכן עושה בית הדין הוא רק את מה שקיומם של יחסי העבודה מחייב - קיום הידברות ומו"מ. את הפתרון מביאים הצדדים. ההידברות היא זו שדוחקת בצדדים להגיע למו"מ. זה המעשה שעושה בית הדין, ולכן אם כך רואים את הדברים, וכך אני סבור שצריך לראותם, נראה לי שהאופן שבו פעל בית הדין עד כה תואם את כל הוראות הדין, החוק והאתיקה שלהם חייב לציית בית הדין".
"חוק שעות עבודה ומנוחה - מיושן"
עניין נוסף בתחום דיני העבודה שנמצא על סדר היום בשנים האחרונות נוגע למספר ההולך וגובר של עובדים המחוברים למקום עבודתם 24/7, באמצעות הטלפון והמחשב. "חוק שעות עובדה ומנוחה נחקק בשנות ה-50, בתקופה שבה עובד היה הולך למשרד או למפעל, עובד 8 שעות, וחוזר הביתה", ציין פליטמן."החוק אינו תואם את מציאות ימינו. במציאות ימינו העובד זמין ועובד הרבה מעבר לשעות העבודה. החוק בניסוחו הנוכחי אינו נותן מענה הולם לשכר לשעת עבודה של העובד".
פליטמן ביקש להתמקד בשאלה כיצד נכון יהיה לתגמל את העובד בעידן הנוכחי בעבור זמינותו הגבוהה גם מחוץ לשעות העבודה המוגדרות. "נשאלת השאלה האמיתית - איך לתגמל את העובד? מה זה שעות נוספות? איך מוכיחים את זה? כאן באמת אנחנו מחכים לפתרון שיבוא מצד המחוקק ועם מתן אפשרות להשלמה שתתאים לסוג העבודה הקונקרטי", אומר פליטמן.
לדעתו של פליטמן, יש למצוא פתרון שונה לכל ענף עבודה. לדבריו, "נדמה לי שבענף ההיי-טק צריכות להיות שעות העבודה אחרות מאשר בענף של מקום עבודה שעובדים ליד מכונה". פליטמן סבור כי את ההתאמות הספציפיות לענפי העבודה השונים יש לבצע באחד משני אמצעים: "אפשר לעשות את זה רגולטורית, באמצעות תקנות המאבחנות בין סוגי העובדה, או לחילופין באמצעות הסכם קיבוצי עם צו הרחבה - דבר שאפשרי כבר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה כיום".
אולם פליטמן הודה כי התגמול עבור זמינות העובד אינו הדבר היחידי שמעורר קשיים בעולם העבודה המודרני, וכי העובדה שעובדים רבים נאלצים להיות זמינים גם לאחר שעות העבודה עשויה להיות בעייתית גם בפן המהותי. "לכאורה אי-אפשר להכריח עובד לעבוד מעבר לשעות העבודה, אלא במקרים יוצאי דופן. אבל לא זו הנורמה במציאות, ולכן השאלה היא באמת איך גורמים לשינויה", ציין פליטמן.
לדעתו של פליטמן, יש מקום לשקול את המודל הצרפתי או ההולנדי. לדבריו, "אפשר אולי להחליט, כמו בדין הצרפתי או ההולנדי, שהחל משעה מסוימת אסור לעובד לעבוד ואסור למעביד להתקשר אליו ולדרוש עבודה, מתוך מחשבה שהעובד צריך לשהות בחיק משפחתו".
צוות היועצים המיוחדים ב-AYR כולל גם את השופט בדימוס מודריק
"בתיקים מורכבים היועצים תורמים מניסיונם בניתוח סוגיות משפטיות מורכבות"
השופט בדימוס יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, מצטרף לצוות היועצים המיוחד של משרד עורכי הדין AYR-עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות'. צוות היועצים המיוחד כולל גם את סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב בדימוס, פרופ' עודד מודריק, שהצטרף לאחרונה לצוות ההגנה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.
עו"ד רם ז׳אן, שותף מנהל ב-AYR, התייחס לקונספט הפחות מוכר בשוק עריכת הדין בישראל שעומד בבסיסו של צוות היועצים, ומסר: "בניהול הליכי ליטיגציה מורכבים קיימת חשיבות גם להבנת נקודת המבט של השופט היושב בדין. בתיקים מורכבים משתתפים היועצים בשיח המשפטי ותורמים מניסיונם בניתוח סוגיות משפטיות מורכבות. לצד זאת, אנחנו נעזרים בטיפול בתיקים באופן תדיר גם באנשי אקדמיה שמוסיפים מנקודת מבטם".
בראש מחלקת דיני העבודה במשרד AYR שתהנה מהייעוץ של פליטמן עומדת עו"ד הלית שמחוני. המחלקה מייצגת מעסיקים מקומיים ובינלאומיים במגזר הפרטי והציבורי, ובכלל זאת מוסדות חינוך, וחברות היי-טק ותקשורת. לדברי עו"ד ז'אן, "בין ההישגים של המחלקה ניתן למנות את ההסכמות של המשפטנים ברשות המסים, ניהול מו"מ קיבוצי בהתארגנות ראשונית של עובדי חברת הרץ, ייצוג חברת נטסורס בסכסוך קיבוצי מול ההסתדרות ועוד".
AYR מוקם במוקם ה-14 מבחינת גודלו בדירוג dun’s 100 לשנת 2018. בהקשר זה מסר ז'אן: "גודל כשלעצמו אינו מטרה. הגידול נובע מקליטת תיקים ולקוחות משמעותיים. מבחינת מטרות, אנחנו שואפים להמשיך ולהיות משרד מוביל בתחומים שבהם אנחנו עוסקים."