שימיינג לסרבני גט: לא מתקנים עוולה באמצעות אחרת

סנקציות קשות ושיימינג לא מרתיעים סרבנים. יש להסמיך את ביה"ד הרבני לתת גט

סרבנות גט / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
סרבנות גט / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב

היום (ג') תדון הכנסת בהכנה לקריאה ראשונה להצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושים), בעניין הכנת מאגר אינטרנטי של סרבני וסרבניות גט, שיזמה ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני). לפי ההצעה, יוקם מאגר לאומי שירכז את פרטיהם של סרבני וסרבניות הגט, כולל תמונותיהם, כך שפרטיהם יהיו זמינים לכל אדם שמבצע חיפוש באינטרנט על שמו של הסרבן/נית.

פרטי סרבני הגט, אשר קיבלו פסק דין לגירושים, לא יועלו אוטומטית למאגר, אלא לפי החלטה של בית הדין הרבני. מטרתו של החוק המוצע היא להוות כלי לחץ נוסף על מי שקיבל פסק דין לגירושים ומסרב להשלים את המהלך, או לכפיית גט. גירושים תלויים ברצון שני הצדדים, ולא ייתכנו בלי שהבעל יסכים לתת לאישה גט, ובלי שהאישה תסכים לקבלו מידיו. כך שבמקרים שבהם אחד הצדדים, ללא הבחנה אם מדובר בגבר או באישה, רוצה לסיים את קשר הנישואים, והאחר מתנגד לכך - בהתנגדותו הוא כופה על בן הזוג החפץ בגירושים, להישאר בעל-כורחו בתוך מערכת שאין הוא חפץ בה יותר.

בן הזוג הסרבן מונע מבן הזוג החפץ בגירושים את האפשרות להתחיל בפרק חדש בחייו, מונע את זכותו לחירות ולאושר ו"מעניק" לו סטטוס של עגון/נה. מדובר בתופעה שיש למגר אותה ולנקוט אמצעים נוקשים ומרתיעים נגד הסרבנים.

נשאלת השאלה, האם המאגר המדובר הוא אכן הפתרון החוקי הנכון לטיפול בתופעה הבעייתית?

שיימינג לכשעצמו הוא תופעה שנויה במחלוקת. לפיכך, אם הצעת החוק תתקבל, תינתן לגיטימציה לתיקון של עוולה אחת באמצעות עוולה אחרת. לבית הדין הרבני יש שורה של סנקציות קשות וצווי הגבלה, שביכולתו ובסמכותו להטיל על סרבני גט מכוח החוק, והכול על-מנת לגרום להם, לסרבנים, לתת (או לקבל) את הגט המיוחל. עם זאת, עדיין ישנם סרבני גט רבים, המעדיפים לחיות עם האיסורים הללו ולספוג את הסנקציות שהטילו עליהם. בכפוף לזאת, נשאל שוב - האם אכן המאגר האינטרנטי המוצע הוא זה שימנע את התופעה? כלל לא בטוח.

רק לאחרונה דחה בג"ץ עתירה שהגישה סרבנית גט, בטענה לפגיעה בחופש העיסוק שלה, לאחר שפוטרה מעבודתה בשל צווי הגבלה שהטיל עליה בית הדין הרבני. בג"ץ קבע כי פגיעה בחופש העיסוק של האישה היא סנקציה חמורה, אולם פגיעה בחירותו של אדם שנכפה עליו להישאר בנישואים - היא פגיעה חמורה. כך, אף שפגיעה במקור הפרנסה היא קשה וחמורה, אותה סרבנית טרם ניאותה לקבל את הגט. ושוב אנו חוזרים לשאלה - האם פרסום פרטי סרבני הגט יגרום להם להתגרש מבני הזוג?

אם כך, נראה כי הפתרון של המחוקק חייב להיות רחב ומעמיק יותר, להיות תואם למה שבאמת קורה בפועל במציאות החיים של מסורבי ומסורבות גט. במקום להקים מאגר של סרבני גט, על המחוקק להעניק לבית הדין הרבני את הסמכות לפעול במקום בן או בת הזוג הסרבנים ולתת או לקבל את הגט, בהתאם למקרה, בחלוף פרק זמן סביר שיעוגן בחוק, החל מהמועד שבו ניתן פסק הדין לגירושים.

בדרך זו יוכל בית הדין הרבני לשים סוף לסבל ולכאב שחווים מסורבי ומסורבות גט, חלקם לאורך שנים ארוכות מאוד; ובמקביל לשחק משחק הוגן ולא להשאיר את משפט השדה של הסרבנים לציבור, באמצעות חשיפתם במאגר אינטרנטי.

הכותבת עוסקת בדיני משפחה ומשמשת כיו"רית השדולה לצמצום סמכויות בית הדין הרבניים בהליכי גירושים