גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מה כולנו רוצים? לא למות. אם לא הייתי אופטימי לגבי תעשיית התרופות, הייתי הולך היום לים"

משקיע הביוטק הוותיק לינדסי רוזנוולד, שייסד בסוף שנות ה-90 את אחת הקרנות הזרות הראשונות שהשקיעו בחברות ביומד ישראליות, לא מתרגש מהנסיגה של חברות התרופות בשוק ההון האמריקאי, טוען שהישראלים כבר לא היחידים שמגיעים להנפקה בשלבים מוקדמים, ומסביר איך הוא משיג לחברה שלו מוצרים במחיר נמוך יחסית

לינדסי רוזנוולד / צילום: שלומי יוסף
לינדסי רוזנוולד / צילום: שלומי יוסף

זוכרים את לינדסי רוזנוולד? בקרב ותיקי תעשיית הביומד, השם הזה ודאי מעורר רגשות מעורבים, של יראה וזהירות. משקיע הביומד בן ה-63, שב-2004 התגאה בכך שהיה מעורב בייזום 8% מחברות הביומד בוול סטריט, משמש היום לראשונה מנכ"ל של חברת פרויקטים משלו בתחום התרופות, בשם Forstress Biotech. לפני כחודש הוא הגיע לישראל כדי לחפש פרויקטים להשקעה וכדי לעניין גופים מוסדיים ישראליים בחברה שלו. כמו בעבר, גם הפעם הוא הגיע מצויד במידע של איש פנים אמיתי על התנהלות שוק ההון האמריקאי בתחום מדעי החיים.

לרוזנוולד מקום של כבוד בהיסטוריה של הביומד הישראלי. בשנות ה-90 המאוחרות ובשנות ה-2000 המוקדמות, הוא ייסד את קרן פרמאונט ביוקפיטל, שהייתה אחד הגורמים הזרים הראשונים שהשקיעו בחברות ביומד ישראליות. הקרן הקימה כאן משרד ורוזנוולד היה מבקר בו לעתם קרובות. הקרן גם השקיעה בחברות קריקס (שהצמיחה כמה חברות בנות) ו-XTL. המנכ"ל של פרמאונט, מייקל וייס, ניהל בפועל את שתי החברות הללו.

הנוכחות של פרמאונט כגוף פיננסי והנוכחות האישית של וייס ורוזנוולד הזריקו בזמנו כסף וידע לתעשיית הביומד בישראל. הידע היה בעיקרו קשור להתנהלות מול שוק ההון האמריקאי. וייס ורוזנוולד הנפיקו את החברות הללו ברעש גדול, העלו אותן על המפה וחשפו בפני הישראלים כיצד יכול להפוך מסחר של חברה ישראלית למוקד תשומת הלב של נאסד"ק. עשרות חברות ביומד שנסחרו מאז בבורסות הראשיות בארה"ב עשו זאת במידה מסוימת בהשראתם.

בסופו של דבר הסיפור נגמר בכאב לב לכל הצדדים. קריקס התמקדה במוצר אחד ובהדרגה חיסלה את פעילותה בישראל. לאחר שנים של עליות והתרסקויות, היא זוכה היום להצלחה מינורית, בלי שום קשר לשורשיה הישראליים. XTL נכשלה בפיתוח המוצר העיקרי שלה, עברה עוד כמה גלגולים, והיום היא שלד הנסחר בבורסה בתל-אביב בלבד.

ב-2012, שיתפו וייס ורוזנוולד פעולה בישראל, הפעם במיזם להבאת חברות ביומד אמריקאיות למסחר בשוק הישראלי. המהלך הזה לא הצליח - החברות לא נסחרו כאן לבסוף, אבל מבחר החברות שהתכוונו השניים לייצא אלינו דווקא היה לא רע. חלקן הצליחו מאוד.

וייס שותף היום באחת החברות של פורטרס, Aevitas. הוא ורוזנוולד מתנהלים כמו להקה שחבריה עוסקים מעת לעת גם בפרויקטים צדדיים, אך את רוב התוצר שלהם הם עדיין מפיקים יחד.

בזירה הבינלאומית, פרמאונט חוותה כמה כישלונות צורבים, אבל ידעה גם כמה הצלחות יוצאות דופן. בין היתר היה רוזנוולד ממייסדי חברת קוגאר פארמה, לצד פרופ' אריה בלדגרין, שמכר לאחר מכן את קייט פארמה ב-12 מיליארד דולר. קוגאר, שנמכרה "רק" במיליארד דולר לג'ונסון אנד ג'ונסון, נחשבת הצלחה גדולה בכל קנה מידה.

"קוגאר, המפתחת תרופה לטיפול בסרטן הערמונית, היא גם מוצר מדהים", אומר רוזנוולד בראיון ל"גלובס". "ג'ונסון אנד ג'ונסון מוכרת אותו במיליארד דולר ברבעון. באירופה הפטנט תקף עד 2022, כלומר עדיין מדובר במוצר של 2 מיליארד דולר בשנה לפחות". 

החברות של FORTRESS

נגמר הפטנט? נמצא חדש

"לא כולם יודעים את הסוד מאחורי המוצר של קוגאר. למעשה לא היו לו פטנטים", אומר רוזנוולד. "לכן לא היה קל לגייס לו השקעה. לא נורא. אנחנו השקענו בו ועזרנו להגדיר לו פטנטים חדשים. מאז נקטנו את הגישה הזאת עם כמה מוצרים נוספים, בהצלחה לא מבוטלת.

"אחד המוצרים האלה היה טריסנוקס, היום של חברת טבע. זהו מוצר שמבוסס על החומר ארסניק, שהרעילות שלו, אך גם הפוטנציאל הטיפולי שלו בסוגים מסוימים של סרטן הדם, ידועים זה שנים רבות. הוא הוזנח עם עלייתה של הכימותרפיה, אך בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 שוב גילתה אותו האקדמיה. אנחנו הצלחנו לרשום פטנטים חדשים על המוצר, והקמנו את חברת Cell therapeutics, שמסחרה את המוצר לחברת ספלון, שבסופו של דבר נרכשה על ידי טבע. היום הפטנטים שרשמנו על המוצר הזה פגים ויש לו כבר גרסאות גנריות, אבל טבע מרחיבה את השימוש בו לאינדיקציות חדשות. המוצר שהיה עלול להיזנח בגלל היעדר פטנטים התגלה כבעל ערך. אני קצת מצטער שמכרתי אותו".

הגישה הזו ננקטה שוב בפיתוח המוצר Northera על ידי חברת צ'לסי, שרוזנוולד השקיע בה ונמכרה ללונדבק. התרופה מיועדת לטיפול בירידה חדה בלחץ הדם אצל חולי פרקינסון ואצל חולים נוספים. "במקרה הזה, לא הצלחנו לרשום פטנטים על המוצר אבל הצלחנו ליצור בלעדיות באמצעות ייעודו לכמה מחלות יתום. זכינו במוצר הזה כי הסתכלנו על השוק אחרת".

"הביקושים לתרופות חזקים מתמיד"

עד כמה שוק ההון האמריקאי פתוח לחברות תרופות כרגע?

"השיא של הגל הנוכחי כנראה מאחורינו. הייתה תקופה טובה ארוכה מאוד, בעצם מ-2014 עד סוף 2018, עם ירידה קטנה ב-2016. עכשיו הריבית עולה ונראה שהגל עומד להיגמר. החדשות הטובות הן שחברות ביוטק בגודל בינוני ואפילו החברות הצעירות צברו בתקופה הזאת הרבה מאוד כסף והן רוצות לעבות את צנרת המוצרים שלהן, כך שאם את היום מקימה סטארט-אפ בתחום התרופות עם מוצר אטרקטיבי, גם אם לא תגייסי מהשוק תוכלי לגייס מחברה נסחרת. לכן עדיין כדאי להיות בשוק הזה. הביקושים לתרופות חזקים מתמיד".

למרות הלחץ של חברות הביטוח והפוליטיקאים בארה"ב להוריד את מחירי התרופות?

"הכותרות תמיד גרועות מהמציאות, כי גם הפוליטיקאים מבינים מהי עלות פיתוח תרופות ומהו המחיר הציבורי של האטה באישור של תרופות טובות. אם לא הייתי אופטימי לגבי העניין הזה, הייתי הולך היום לים. הרי בסופו של דבר מה כולנו רוצים? לא למות. ולחיות חיים מלאים. התעשייה הרפואית היא הבסיס לזה".

איזו תדמית יש היום לחברות ישראליות בוול סטריט? האם לאור הקריסות הכואבות של כמה מהישראליות שהונפקו בשנים 2014-2015 יהיה קשה יותר לחברות מקומיות בחלון ההנפקות הנוכחי?

"לדעתי המשקיעים יודעים שקשה יותר להביא תרופה מישראל לשוק האמריקאי ולשלבים מתקדמים של פיתוח, ולכן מרגע שתרופה עברה רף מסוים של ניסויים מתקדמים, רב-מרכזיים מבוקרים באמת, ייתכן שההערכה היא דווקא גבוהה יותר לחברה הישראלית. בעבר התפיסה הייתה שישראלים מביאים לוול סטריט תרופות בשלבים מאוד מוקדמים, אבל היום כולם מביאים לוול סטריט תרופות בשלבים מוקדמים".

"אנחנו לא משלמים יותר מדי"

חברת פורטרס של רוזנוולד, שנסחרת בעצמה היום בנאסד"ק לפי שווי של 60 מיליון דולר בלבד, מביאה מודל ייחודי לשוק. פורטרס היא לא בדיוק חברת החזקות, אלא חברה המנהלת כמה פרויקטים בתחום התרופות, שכולם בבעלותה. ברגע שפרויקט מבשיל, הוא הופך לחברה עצמאית. זה היה גם המודל של קריקס בזמנו, לפני שהוחלט למקד אותה במוצר יחיד וכשעוד קראו לה פארטק - פרמאונט טכנולוגי. 

המודל של פורטרס ייחודי בדרכים נוספות. "הערך הגבוה ביותר שאנחנו יודעים לתת הוא בשלב זיהוי ההזדמנות", אומר רוזנוולד. "לכן יש לנו 15 אנשי פיתוח עסקי, רופאים או Phd בביולוגיה, שכל תפקידם הוא סקאוטינג. אנחנו מזהים מוצרים שכבר נמצאים בקליניקה ולפי המידע שכבר נאסף נראה שהם אמורים לעבוד. אבל אנחנו לא משלמים יותר מדי".

איך זה מתאפשר?

"רכשנו זכויות ל-35-30 מוצרים מאז שהתחלנו את דרכנו. הייתי אומר שכ-60% מהם מגיעים מהאקדמיה, ושם מוצרים מסוימים לא בשלים מספיק לרישוי לחברות גדולות. זה יוצר הזדמנות עבורנו. 40% המוצרים הנותרים מגיעים מחברות, כולל כאלו שהוקמו בסין והודו - הם מתחילים להיות יצירתיים וחדשניים ומעולים בכימיה תרופתית. אם זיהית מטרה בגוף שהגיוני לפעול נגדה, כמעט תמיד תמצא מישהו בסין ובהודו שמפתח את החומר שיכול לפעול נגד אותה מטרה, אבל קשה להם למצוא שותפים. אנחנו יוצאים לחפש אותם ספציפית. איננו יכולים להתחרות בחברות הענק בתשלום עבור מוצרים, אז אנחנו צריכים לחפש במקומות הלא צפויים".

רוזנוולד מסביר בהיגיון שוק הוני גם את השווי הנמוך יחסית של פורטרס עצמה ואת אסטרטגיית הפיצול לחברות בנות. "מבחינת האנליסטים, השווי של החברה נקבע על ידי מוצר עיקרי. לכן אנחנו מפצלים את הפעילות שלנו לחברות נבדלות, כדי שכל אחת מהן תקבל ערך", הוא אומר. שלוש החברות הנסחרות של פורטרס כבר מגיעות לשווי שוק גבוה מהחברה האם.

החברה המובילה היא צ'קפוינט תרפיוטיקס, שמפתחת תרופות לטיפול בסרטן מסוג אימיון צ'קפוינטס. "רוצה לדעת איך השגנו את השם צ'קפוינט תרפיוטיקס?", מתלהב רוזנוולד, "הוא פשוט היה פנוי! גם פורטרס הוא שם של חברת השקעות מצליחה, אבל פורטרס ביוטק היה פנוי. מה אכפת לי אם אנשים יפתחו סקרנות ראשונית לגבינו מתוך השאלה אם יש לנו קשר עם חברת הענק?"

צ'ק פוינט נסחרת לפי שווי של 70 מיליון דולר. לשותפים בפורטרס החזקה של כמה עשרות אחוזים בצ'ק פוינט ובנוסף החברה משלמת לה דמי ניהול של כמה מאות מיליוני דולרים ויש לה הגנה מפני דילול במעמד האקזיט. חברה נוספת ציבורית היא אווניו תרפיוטיקס, המפתחת תרופה לשיכוך כאבים שאמורה להיות פחות ממכרת מהחלופות הקיימות.

"ג'ונסון אנד ג'ונסון פיתחו את המוצר כגלולה. מחוץ לארה"ב הוא משווק כזריקה ללא פטנט זה שנים רבות. אנחנו מצאנו דרך לרשום גם לזריקה פטנט חדש לשוק האמריקאי, כי גילינו גילויים חדשים לגבי מנגנון הפעולה של המוצר. אז יש לנו היום בלעדיות עד הרבה אחרי שאני אהיה לא רלוונטי. במאי השנה הכרזנו על תוצאות של שני ניסויים קליניים ועשינו עסקה בהיקף של עד 215 מיליון דולר עם חברת Cipla ההודית".

חברה הודית רוכשת מכם מוצר שיש לו פטנט רק בארה"ב?

"כן, הן פעילים כבר בתחום הגנריקה בכל העולם, כולל בארה"ב, ורוצים להתרחב שם למוצרים חדשניים נוספים".

חברה אחת של פורטרס, ג'רני, לא הוצאה כספין אוף, אף שהמוצר שלה כבר הגיע לשלב המכירות. "רבים מהחברים שלי מתחום ההשקעות ניהלו חברות בשלב זה או אחר והמליצו גם לי לנסות פעם אחת לא רק למכור חברות אלא למכור לצרכן. אף פעם לא עשיתי זאת קודם - והם צדקו. זה מעניין ומעשיר. ג'רני היא חברת דרמטולוגיה עם מערך מכירות של 30 איש. ב-2018 היא תרשום מכירות של 20 מיליון דולר ואנחנו רוצים להוסיף לחברה מוצרים נוספים. בזכות החברה הזאת יש לי לראשונה מערכת יחסים אישית עם גורמים שמשלמים עבור תרופות (חברות ביטוח), עם רשתות הפארמה ועם רופאים. נוכל למכור גם מוצרים יותר גדולים".

עוד כתבות

אסף עסיס / צילום: תמונה פרטית

״אני נכה קטוע רגל, פינו אותנו מגוש קטיף, עברתי המון קשיים - אבל כמו זה? אף פעם"

אסף עסיס, בעלי עסיס משתלות מגדל בשיגרה 80 דונם של גידולים חקלאיים, בעיקר עציצי נוי ותבלינים, סמוך לאזור התעשייה הדרומי של אשקלון ● "יש לנו 700 אלף עציצים, וכל זה אמור להיזרק לפח. אין אצלנו חיי מדף" ● עסקים במשבר

אלה נזקי הווירוס לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלכם בפברואר / אילוסטרציה: שאטרסטוק

לראשונה בשוק הפנסיוני: תשואה חודשית שלילית דו-ספרתית לחסכונות הציבור

עפ"י אומדנים בשוק, שוק הגמל רשם תשואות שליליות של 12%-10% מתחילת מרץ - החודש החלש זה יותר מ-20 שנה ● שוק קרנות הנאמנות פדה החודש 40-35 מיליארד שקל ואיבד כמעט רבע מנכסיו

מסיבה ישראלית־וירטואלית שהתקיימה בסוף השבוע ב"האנגר", עם חדרים שונים   / צילום: צילום מסך

הטרנד החדש: מסיבות וירטואליות בזום. ויש כבר מי שעושה מזה כסף

מגבלות התנועה בסין חיזקו את הטרנד המסיבות אונליין בהשתתפות מאות ואלפי אנשים מבודדים ● התופעה מתחזקת באירופה כשסטים של דיג'ייז ומסיבות משודרים בסטרימינג למאות אלפים ● השלב הבא - מסיבות בסביבה וירטואלית כשהאווטרים שלנו חוגגים עד כלות

עוגה בצורת נייר טואלט במאפייה Schuerener Backparadies בעיר דורטמונד שבגרמניה / צילום: Bernd Thissen, AP

קורונה, אבל קצת אחרת. תמונות מכל העולם שיגרמו לכם לחייך

מגפת הקורונה ואי הוודאות פגעו קשה מאוד במדינות ברחבי העולם ● למרות הייאוש וגם ברגעים המרים ביותר, הרוח האנושית והיצירתיות מצליחות לשרוד ● צפו בתמונות

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

מחסור בקונדומים וגירושים בסין: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

נתניהו וכחלון בישיבת הממשלה / צילום:  אלכס גמבורג

נתניהו ויתר על מילטון פרידמן וסובב לפקידים את היד: מאחורי הקלעים של תוכנית החילוץ

עמדתו הנחרצת של נגיד בנק ישראל והלחץ הכבד מהקהילה העסקית, דרך יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ותוכנית הסיוע האמריקאית, הם בין הגורמים שהביאו לשינוי עמדתו של ראש הממשלה - שהתנגד תחילה להרחבה תקציבית

חניון בתל אביב/ צילום: איל יצהר

לא רק מטוסים: גם חברות השכרת הרכב מחפשות היכן לאחסן מכוניות

הפתרון: חניונים לטווח ארוך בנתב"ג משמשים לרכבי חברות ההשכרה ● לרשות החברות מוצעים 1,500 מקומות חניה מעבר לאלה שיש להן כיום, ובסך-הכול מדובר ב-2,000 מקומות חניה בחניונים ארוכי-הטווח

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה  / צילום: ישראל הדרי

שיאני התגמול: 13 מיליון שקל לאיתמר דויטשר באלקטרה, 12 מיליון שקל לדודו זבידה בקבוצת מבנה

עלות העסקתו של מנכ"ל שטראוס, גיורא בר-דעה, עמדה אשתקד על 7.5 מיליון שקל; בעוד שאייל חנקין, מנכ"ל עזריאלי, ויונה פוגל, המנכ"ל הקודם של חברת האנרגיה פז, קיבלו כ-7 מיליון שקל כל אחד ● עתליה שמלצר מצטרפת לארבע הנשים שב-100 השיאנים

חדווה בר / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל רוצה שהבנקים יתנו יותר אשראי ונערך לגידול בהפסדי אשראי: מפחית בחדות את דרישות ההון מהבנקים

יחסי ההון המינימליים שהבנקים נדרשים לעמוד בהם יופחתו ב-1%, ובבנק המרכזי שואפים לכך שההון שישתחרר לבנקים ישמש אותם מיידית למתן אשראי לציבור ● עוצר חלוקת דיבידנדים חדשים ותוכניות רכישה עצמית

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

‫רשתות הקמעונאות לבעלי הקניונים: "רוב רשתות המסחר לא יוכלו לשלם את דמי השכירות והניהול"

רשתות הקמעונאות קוראות לבעלי הקניונים להיפגש ולנהל מו"מ על התקופה שאחרי המשבר ● "אנו נמצאים במשבר כלכלי שלא נראה מעולם", כותבים ברשתות, ומוסיפים: "כולנו צריכים לחשוב גם על היום שאחרי, בו נצא כולנו מהמשבר"

שער ברנדנבורג שומם. בגרמניה דואגים למענקים לעצמאים שנפגעו ממשבר הקורונה / צילום: Michael Sohn, Associated Press

בינתיים בברלין: ממלאים טופס באינטרנט, ותוך ימים ספורים אלפי אירו כבר בבנק

בזמן שבישראל מתמהמהים, עיריית ברלין מקצה מיליארד אירו לפיצוי העצמאים בעיר באופן מיידי כדי למנוע מעגל אכזרי של פשיטות רגל וקריסת עסקים • מדובר במענקים, לא בהלוואות, וזכאי להן כל עצמאי או בעל חברה שמעסיקה עד חמישה עובדים

אבי ניסנקורן / צילום: כדיה לוי

המשא-ומתן הקואליציוני: מה עומד בבסיס הוויכוח על שר המשפטים

בחוסן לישראל שאפו למנות לשר המשפטים את אבי ניסנקורן, וקודם לכן שקלו את מינויו של חילי טרופר ● אולם בליכוד רואים את זהות שר המשפטים הבא כ"דיל ברייקר" - וזאת כיוון ששר המשפטים מחזיק בסמכויות משמעותיות למינוי פרקליט המדינה הבא

אחד הנוסעים הדרום קוריאנים שנדבקו בקורונה מחכים בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

95% מעובדי אל על בחל"ת - האם הסיוע המדיני יגיע?

מתוך כ-6,360 העובדים שנותרו בחברה אחרי מאות שפוטרו, יישארו באל על רק כ-300 עובדים פעילים שימשיכו להחזיק את החברה, וזאת עד לסוף חודש מאי

מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי

בניגוד למתחרים: קניון TLV טרם הודיע על הקלות לשוכרים בשל משבר הקורונה

ל"גלובס" הגיעו טענות מצד בעלת רשת החנויות דנה אשכנזי כי חולטו לה 80 אלף שקל על רקע אי-הסכמות עם הנהלת הקניון של מוטי בן משה ● חברת הניהול על הקלות לשוכרים: "עד 31 בחודש נודיע על החלטת הבעלים, וזאת מתוך רצון להתחשב בשוכרים"

נפתלי בנט / צילום: אוסף התצלומים הלאומי

בנט רוצה להשתמש בטכנולוגיה של NSO כדי לדרג סיכויי הדבקות של אזרחים

המערכת היא חלק מתכנית לאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה שחיבר שר הביטחון, נפתלי בנט, ואשר אותה פרסם הבוקר ● על פי בנט "מדובר במערכת מידע מרכזית, שלתוכה "נשפוך" את כל המידע. לכל אזרח ישראלי יהיה מעין "ציון הידבקות" בין 1 ל10 אשר מתאר בכל נקודת זמן את הסבירות שאותו אזרח נושא את נגיף הקורונה"

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

בשירות התעסוקה מודים: לחמישית מהיוצאים לחל"ת לא יהיה לאן לחזור

מספר המובטלים בישראל מתקרב בצעדי ענק למיליון ושירות התעסוקה מפרסם המלצות שיצילו את המשק ● מה אפשר ללמוד מהמשבר של 2008, כמה אנשים שיצאו לחל"ת לא ישובו למקום העבודה ואיזה מודלים כדאי לאמץ ממדינות ה-OECD

רון תומר / צילום: פאול אורלייב

ארגון גג חדש למגזר העסקי דורש חלוקת הנטל עם המגזר הציבורי

התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, והתאחדות חקלאי ישראל, החליטו על תיאום עמדות מלא לנוכח המשבר הכלכלי המחריף ● "אני יודע שרה"מ נחוש להעביר תוכנית משמעותית, אך אם הכלים בתוכנית לא יתאימו לצרכים המידיים של המגזר העסקי המשק יקרוס לתוך עצמו"

פועלי בניין בבריטניה, בשבוע שעבר. סערה ציבורית  צילום: AP / Alberto Pezzali / צילום: Alberto Pezzali, Associated Press

השפעות הקורונה על הבנייה בעולם: האתרים עוד עובדים, אבל הקצב יורד

תעשיית הבנייה באירופה עומדת בפני משבר קיומי כתוצאה מהמגפה ● לפי הערכות, בגרמניה יש ירידה של 25% בהיקף פרויקטים ● בבריטניה הדרישה להחריג את עסקי הבנייה מהצו שהורה לבריטים להישאר בבית השבוע גרמה לסערה ציבורית

נכס של אול יר/ צילום: מצגת החברה

מנפיקות האג"ח הזרות תחת לחץ: לאחר הערת "עסק חי" לרילייטד, איתותים שליליים גם מכיוון אול-יר וקופרליין

מדד תל בונד גלובל, הכולל את אג"ח חברות הנדל"ן הזרות שנסחרות בת"א, צנח ב-19% מתחילת מרץ ● רואי החשבון של חברת אול-יר מצביעים על הצורך לממש ולממן מחדש נכסים ● קופרליין תדחה פירעון אג"ח בחצי שנה

רה"מ הונגריה ויקטור אורבן במערכת הבחירות האחרונה ב־2018 / צילום: Associated Press

דמוקרטיות בשקיעה בעידן הקורונה: מי צריך פרלמנטים מתפקדים?

נסיגת הדמוקרטיה הליברלית מתרחשת זה זמן מה בשורה של ארצות ● חלקן ממש בימים האלה בחסות הקורונה שמשתוללת בכל פינה ● הסמן הקיצוני כעת הוא ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שמנצל את המגפה כדי לבטל את הפרלמנט ולהעביר את מלוא סמכויות החקיקה לידיו