גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מה כולנו רוצים? לא למות. אם לא הייתי אופטימי לגבי תעשיית התרופות, הייתי הולך היום לים"

משקיע הביוטק הוותיק לינדסי רוזנוולד, שייסד בסוף שנות ה-90 את אחת הקרנות הזרות הראשונות שהשקיעו בחברות ביומד ישראליות, לא מתרגש מהנסיגה של חברות התרופות בשוק ההון האמריקאי, טוען שהישראלים כבר לא היחידים שמגיעים להנפקה בשלבים מוקדמים, ומסביר איך הוא משיג לחברה שלו מוצרים במחיר נמוך יחסית

לינדסי רוזנוולד / צילום: שלומי יוסף
לינדסי רוזנוולד / צילום: שלומי יוסף

זוכרים את לינדסי רוזנוולד? בקרב ותיקי תעשיית הביומד, השם הזה ודאי מעורר רגשות מעורבים, של יראה וזהירות. משקיע הביומד בן ה-63, שב-2004 התגאה בכך שהיה מעורב בייזום 8% מחברות הביומד בוול סטריט, משמש היום לראשונה מנכ"ל של חברת פרויקטים משלו בתחום התרופות, בשם Forstress Biotech. לפני כחודש הוא הגיע לישראל כדי לחפש פרויקטים להשקעה וכדי לעניין גופים מוסדיים ישראליים בחברה שלו. כמו בעבר, גם הפעם הוא הגיע מצויד במידע של איש פנים אמיתי על התנהלות שוק ההון האמריקאי בתחום מדעי החיים.

לרוזנוולד מקום של כבוד בהיסטוריה של הביומד הישראלי. בשנות ה-90 המאוחרות ובשנות ה-2000 המוקדמות, הוא ייסד את קרן פרמאונט ביוקפיטל, שהייתה אחד הגורמים הזרים הראשונים שהשקיעו בחברות ביומד ישראליות. הקרן הקימה כאן משרד ורוזנוולד היה מבקר בו לעתם קרובות. הקרן גם השקיעה בחברות קריקס (שהצמיחה כמה חברות בנות) ו-XTL. המנכ"ל של פרמאונט, מייקל וייס, ניהל בפועל את שתי החברות הללו.

הנוכחות של פרמאונט כגוף פיננסי והנוכחות האישית של וייס ורוזנוולד הזריקו בזמנו כסף וידע לתעשיית הביומד בישראל. הידע היה בעיקרו קשור להתנהלות מול שוק ההון האמריקאי. וייס ורוזנוולד הנפיקו את החברות הללו ברעש גדול, העלו אותן על המפה וחשפו בפני הישראלים כיצד יכול להפוך מסחר של חברה ישראלית למוקד תשומת הלב של נאסד"ק. עשרות חברות ביומד שנסחרו מאז בבורסות הראשיות בארה"ב עשו זאת במידה מסוימת בהשראתם.

בסופו של דבר הסיפור נגמר בכאב לב לכל הצדדים. קריקס התמקדה במוצר אחד ובהדרגה חיסלה את פעילותה בישראל. לאחר שנים של עליות והתרסקויות, היא זוכה היום להצלחה מינורית, בלי שום קשר לשורשיה הישראליים. XTL נכשלה בפיתוח המוצר העיקרי שלה, עברה עוד כמה גלגולים, והיום היא שלד הנסחר בבורסה בתל-אביב בלבד.

ב-2012, שיתפו וייס ורוזנוולד פעולה בישראל, הפעם במיזם להבאת חברות ביומד אמריקאיות למסחר בשוק הישראלי. המהלך הזה לא הצליח - החברות לא נסחרו כאן לבסוף, אבל מבחר החברות שהתכוונו השניים לייצא אלינו דווקא היה לא רע. חלקן הצליחו מאוד.

וייס שותף היום באחת החברות של פורטרס, Aevitas. הוא ורוזנוולד מתנהלים כמו להקה שחבריה עוסקים מעת לעת גם בפרויקטים צדדיים, אך את רוב התוצר שלהם הם עדיין מפיקים יחד.

בזירה הבינלאומית, פרמאונט חוותה כמה כישלונות צורבים, אבל ידעה גם כמה הצלחות יוצאות דופן. בין היתר היה רוזנוולד ממייסדי חברת קוגאר פארמה, לצד פרופ' אריה בלדגרין, שמכר לאחר מכן את קייט פארמה ב-12 מיליארד דולר. קוגאר, שנמכרה "רק" במיליארד דולר לג'ונסון אנד ג'ונסון, נחשבת הצלחה גדולה בכל קנה מידה.

"קוגאר, המפתחת תרופה לטיפול בסרטן הערמונית, היא גם מוצר מדהים", אומר רוזנוולד בראיון ל"גלובס". "ג'ונסון אנד ג'ונסון מוכרת אותו במיליארד דולר ברבעון. באירופה הפטנט תקף עד 2022, כלומר עדיין מדובר במוצר של 2 מיליארד דולר בשנה לפחות". 

החברות של FORTRESS

נגמר הפטנט? נמצא חדש

"לא כולם יודעים את הסוד מאחורי המוצר של קוגאר. למעשה לא היו לו פטנטים", אומר רוזנוולד. "לכן לא היה קל לגייס לו השקעה. לא נורא. אנחנו השקענו בו ועזרנו להגדיר לו פטנטים חדשים. מאז נקטנו את הגישה הזאת עם כמה מוצרים נוספים, בהצלחה לא מבוטלת.

"אחד המוצרים האלה היה טריסנוקס, היום של חברת טבע. זהו מוצר שמבוסס על החומר ארסניק, שהרעילות שלו, אך גם הפוטנציאל הטיפולי שלו בסוגים מסוימים של סרטן הדם, ידועים זה שנים רבות. הוא הוזנח עם עלייתה של הכימותרפיה, אך בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 שוב גילתה אותו האקדמיה. אנחנו הצלחנו לרשום פטנטים חדשים על המוצר, והקמנו את חברת Cell therapeutics, שמסחרה את המוצר לחברת ספלון, שבסופו של דבר נרכשה על ידי טבע. היום הפטנטים שרשמנו על המוצר הזה פגים ויש לו כבר גרסאות גנריות, אבל טבע מרחיבה את השימוש בו לאינדיקציות חדשות. המוצר שהיה עלול להיזנח בגלל היעדר פטנטים התגלה כבעל ערך. אני קצת מצטער שמכרתי אותו".

הגישה הזו ננקטה שוב בפיתוח המוצר Northera על ידי חברת צ'לסי, שרוזנוולד השקיע בה ונמכרה ללונדבק. התרופה מיועדת לטיפול בירידה חדה בלחץ הדם אצל חולי פרקינסון ואצל חולים נוספים. "במקרה הזה, לא הצלחנו לרשום פטנטים על המוצר אבל הצלחנו ליצור בלעדיות באמצעות ייעודו לכמה מחלות יתום. זכינו במוצר הזה כי הסתכלנו על השוק אחרת".

"הביקושים לתרופות חזקים מתמיד"

עד כמה שוק ההון האמריקאי פתוח לחברות תרופות כרגע?

"השיא של הגל הנוכחי כנראה מאחורינו. הייתה תקופה טובה ארוכה מאוד, בעצם מ-2014 עד סוף 2018, עם ירידה קטנה ב-2016. עכשיו הריבית עולה ונראה שהגל עומד להיגמר. החדשות הטובות הן שחברות ביוטק בגודל בינוני ואפילו החברות הצעירות צברו בתקופה הזאת הרבה מאוד כסף והן רוצות לעבות את צנרת המוצרים שלהן, כך שאם את היום מקימה סטארט-אפ בתחום התרופות עם מוצר אטרקטיבי, גם אם לא תגייסי מהשוק תוכלי לגייס מחברה נסחרת. לכן עדיין כדאי להיות בשוק הזה. הביקושים לתרופות חזקים מתמיד".

למרות הלחץ של חברות הביטוח והפוליטיקאים בארה"ב להוריד את מחירי התרופות?

"הכותרות תמיד גרועות מהמציאות, כי גם הפוליטיקאים מבינים מהי עלות פיתוח תרופות ומהו המחיר הציבורי של האטה באישור של תרופות טובות. אם לא הייתי אופטימי לגבי העניין הזה, הייתי הולך היום לים. הרי בסופו של דבר מה כולנו רוצים? לא למות. ולחיות חיים מלאים. התעשייה הרפואית היא הבסיס לזה".

איזו תדמית יש היום לחברות ישראליות בוול סטריט? האם לאור הקריסות הכואבות של כמה מהישראליות שהונפקו בשנים 2014-2015 יהיה קשה יותר לחברות מקומיות בחלון ההנפקות הנוכחי?

"לדעתי המשקיעים יודעים שקשה יותר להביא תרופה מישראל לשוק האמריקאי ולשלבים מתקדמים של פיתוח, ולכן מרגע שתרופה עברה רף מסוים של ניסויים מתקדמים, רב-מרכזיים מבוקרים באמת, ייתכן שההערכה היא דווקא גבוהה יותר לחברה הישראלית. בעבר התפיסה הייתה שישראלים מביאים לוול סטריט תרופות בשלבים מאוד מוקדמים, אבל היום כולם מביאים לוול סטריט תרופות בשלבים מוקדמים".

"אנחנו לא משלמים יותר מדי"

חברת פורטרס של רוזנוולד, שנסחרת בעצמה היום בנאסד"ק לפי שווי של 60 מיליון דולר בלבד, מביאה מודל ייחודי לשוק. פורטרס היא לא בדיוק חברת החזקות, אלא חברה המנהלת כמה פרויקטים בתחום התרופות, שכולם בבעלותה. ברגע שפרויקט מבשיל, הוא הופך לחברה עצמאית. זה היה גם המודל של קריקס בזמנו, לפני שהוחלט למקד אותה במוצר יחיד וכשעוד קראו לה פארטק - פרמאונט טכנולוגי. 

המודל של פורטרס ייחודי בדרכים נוספות. "הערך הגבוה ביותר שאנחנו יודעים לתת הוא בשלב זיהוי ההזדמנות", אומר רוזנוולד. "לכן יש לנו 15 אנשי פיתוח עסקי, רופאים או Phd בביולוגיה, שכל תפקידם הוא סקאוטינג. אנחנו מזהים מוצרים שכבר נמצאים בקליניקה ולפי המידע שכבר נאסף נראה שהם אמורים לעבוד. אבל אנחנו לא משלמים יותר מדי".

איך זה מתאפשר?

"רכשנו זכויות ל-35-30 מוצרים מאז שהתחלנו את דרכנו. הייתי אומר שכ-60% מהם מגיעים מהאקדמיה, ושם מוצרים מסוימים לא בשלים מספיק לרישוי לחברות גדולות. זה יוצר הזדמנות עבורנו. 40% המוצרים הנותרים מגיעים מחברות, כולל כאלו שהוקמו בסין והודו - הם מתחילים להיות יצירתיים וחדשניים ומעולים בכימיה תרופתית. אם זיהית מטרה בגוף שהגיוני לפעול נגדה, כמעט תמיד תמצא מישהו בסין ובהודו שמפתח את החומר שיכול לפעול נגד אותה מטרה, אבל קשה להם למצוא שותפים. אנחנו יוצאים לחפש אותם ספציפית. איננו יכולים להתחרות בחברות הענק בתשלום עבור מוצרים, אז אנחנו צריכים לחפש במקומות הלא צפויים".

רוזנוולד מסביר בהיגיון שוק הוני גם את השווי הנמוך יחסית של פורטרס עצמה ואת אסטרטגיית הפיצול לחברות בנות. "מבחינת האנליסטים, השווי של החברה נקבע על ידי מוצר עיקרי. לכן אנחנו מפצלים את הפעילות שלנו לחברות נבדלות, כדי שכל אחת מהן תקבל ערך", הוא אומר. שלוש החברות הנסחרות של פורטרס כבר מגיעות לשווי שוק גבוה מהחברה האם.

החברה המובילה היא צ'קפוינט תרפיוטיקס, שמפתחת תרופות לטיפול בסרטן מסוג אימיון צ'קפוינטס. "רוצה לדעת איך השגנו את השם צ'קפוינט תרפיוטיקס?", מתלהב רוזנוולד, "הוא פשוט היה פנוי! גם פורטרס הוא שם של חברת השקעות מצליחה, אבל פורטרס ביוטק היה פנוי. מה אכפת לי אם אנשים יפתחו סקרנות ראשונית לגבינו מתוך השאלה אם יש לנו קשר עם חברת הענק?"

צ'ק פוינט נסחרת לפי שווי של 70 מיליון דולר. לשותפים בפורטרס החזקה של כמה עשרות אחוזים בצ'ק פוינט ובנוסף החברה משלמת לה דמי ניהול של כמה מאות מיליוני דולרים ויש לה הגנה מפני דילול במעמד האקזיט. חברה נוספת ציבורית היא אווניו תרפיוטיקס, המפתחת תרופה לשיכוך כאבים שאמורה להיות פחות ממכרת מהחלופות הקיימות.

"ג'ונסון אנד ג'ונסון פיתחו את המוצר כגלולה. מחוץ לארה"ב הוא משווק כזריקה ללא פטנט זה שנים רבות. אנחנו מצאנו דרך לרשום גם לזריקה פטנט חדש לשוק האמריקאי, כי גילינו גילויים חדשים לגבי מנגנון הפעולה של המוצר. אז יש לנו היום בלעדיות עד הרבה אחרי שאני אהיה לא רלוונטי. במאי השנה הכרזנו על תוצאות של שני ניסויים קליניים ועשינו עסקה בהיקף של עד 215 מיליון דולר עם חברת Cipla ההודית".

חברה הודית רוכשת מכם מוצר שיש לו פטנט רק בארה"ב?

"כן, הן פעילים כבר בתחום הגנריקה בכל העולם, כולל בארה"ב, ורוצים להתרחב שם למוצרים חדשניים נוספים".

חברה אחת של פורטרס, ג'רני, לא הוצאה כספין אוף, אף שהמוצר שלה כבר הגיע לשלב המכירות. "רבים מהחברים שלי מתחום ההשקעות ניהלו חברות בשלב זה או אחר והמליצו גם לי לנסות פעם אחת לא רק למכור חברות אלא למכור לצרכן. אף פעם לא עשיתי זאת קודם - והם צדקו. זה מעניין ומעשיר. ג'רני היא חברת דרמטולוגיה עם מערך מכירות של 30 איש. ב-2018 היא תרשום מכירות של 20 מיליון דולר ואנחנו רוצים להוסיף לחברה מוצרים נוספים. בזכות החברה הזאת יש לי לראשונה מערכת יחסים אישית עם גורמים שמשלמים עבור תרופות (חברות ביטוח), עם רשתות הפארמה ועם רופאים. נוכל למכור גם מוצרים יותר גדולים".

עוד כתבות

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בבורסה המקומית; מדד ת"א ביטוח יורד בכ-2%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"לא תמיד מגיעים לירח בניסיון ראשון": המנכ"ל שעזב את ביוג'ן בסערה מדבר על התרופה שכשלה והתוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי