גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השנה שבה פועלי הבניין הפכו לשיחת היום

עד לאחרונה, האזכור היחיד של פועל שנהרג באתר בנייה היה במבזק קצרצר באתרי החדשות ● בשנתיים האחרונות התקשורת אמנם התגייסה בהרחבה, אבל רק השנה דיברנו על זה באמת ● אנשי השנה של "גלובס"

תאונת בנייה בגני תקוה / צילום:  צחי רוזנהפט תיעוד מבצעי מד"א
תאונת בנייה בגני תקוה / צילום: צחי רוזנהפט תיעוד מבצעי מד"א

לפני כמה שבועות הצטרפתי ל"פרלמנט" שמקיימים מדי שבוע כמה חברים בבית קפה בפתח תקוה. מסביב לשולחן הרחב התאספו בין היתר איש פרסום, עו"ד, רו"ח, חוקר פרטי ובמילים אחרות - פסיפס ארצישראלי בורגני מעודכן ל-2018. בלי קשר לנוכחותי שם התעורר סביב השולחן דיון סוער סביב מותם של פועלי בניין בתאונות עבודה באתרי בנייה בישראל. סטטיסטיקות התערבבו בקריאות לאכיפה נוקשה ובשאלות על אחריות אישית של הפועלים. ואני, אם להודות על האמת, התרגשתי. מאוד.

לפני חמש שנים נחשפתי לראשונה לאיוולת החברתית שמתרחשת באתרי הבנייה. המספרים האסטרונומיים של תאונות העבודה באתרים הדהימו אותי. כאזרח וכעיתונאי התקשיתי להבין את האדישות שבה אנחנו כחברה סופגים אינספור תאונות שמותירות פצועים והרוגים, בזמן שסדר היום הציבורי מלא בפליטות פה של פליטי ריאליטי ובתעלולים יח"צניים של פוליטיקאים. התחלתי ללוות את הנושא מקרוב. היום קצת קשה להיזכר, אבל עד לא מזמן האזכור היחיד לתאונה שנגמרה במותו של פועל בניין היה מבזק לקוני באתרי החדשות. גם מידע מועט זה הגיע הודות להודעות דובר שוטפות מדוברות מד"א, ולא מחתירה למגע של כלי התקשורת.

באמצע 2014 התחדדה אצלי ההבנה שצריך משהו אחר, לא שגרתי, כדי שהנושא יעלה על סדר היום הציבורי. זה קרה כשנכחתי באירוע שבו קיבל שר הכלכלה דאז נפתלי בנט את המלצות ומסקנות ועדה (ועדת אדם) שקמה בניסיון לטפל בתחלואי הבטיחות באתרי הבנייה. חברי הועדה לקחו את הזמן ודנו בעניין "רק" במשך שלוש שנים, מבלי שעין ציבורית תדרבן אותם. ומה קרה כשהדו"ח פורסם? למרות שלל מסקנות - כמו הקמת רשות לבטיחות ונתונים מספריים שהצביעו על עשרות הרוגים בשנה ומיליארדים שהציבור משלם באמצעות הביטוח הלאומי לנפגעים - האירוע התקבל בפיהוק רחב, מבחינה תקשורתית וציבורית. פלא שמרבית ההמלצות לא מומשו עד היום? במילים אחרות, ואם להישמע שחוק עד דק - לאף אחד לא היה עניין בפועלי הבניין.

תאונות העבודה בענף הבניה במדיה

ממדבר תקשורתי לסיקור מסיבי

הכל השתנה, כפי שכבר סופר לא פעם, בסוף 2015 ובתחילת 2016. שני אזרחים, שאכפת להם, עו"ד הדס תגרי וראובן בן שמעון, החלו, כל אחד בנפרד, לשאול שאלות, לאסוף ולהציף מידע. הם גם הקימו שתי קבוצות פייסבוק שפועלות מאז במקביל וחברים בהן עשרות אלפי בני אדם - הקבוצה למאבק בתאונות בניין (תגרי) והפורום למניעת תאונות עבודה (בן שמעון). קולם הצליח במהרה לדרבן חברי כנסת לחקיקה שלא נראתה שנים ולהדביק בעשייה אזרחים אכפתיים.

המקבילה הטובה ביותר לפעילות שתגרי ובן שמעון יצרו מכלום, היא של ערש פעילותן של תנועות סביבתיות. אבל יותר מכל, הפעילות שלהם הצליחה בתוך זמן קצר לרתום את כלי התקשורת המסורתיים לעסוק בנושא, שעד אז היה משול למדבר צחיח.

אם ב-2016 הנושא הבליח פה ושם בכלי תקשורת שונים, הרי שמ-2017 כבר אפשר היה לראות כיצד רבים מכלי התקשורת מייחדים כתבות ופרויקטים נרחבים למכת תאונות העבודה באתרי הבנייה. וכמו כדור שלג, הדיונים בכנסת תכפו, וכך פעילויות השטח של פעילים חברתיים שהחליטו שהחיים של פועלי הבניין - גם אם שמותיהם לרוב נכתבים בסינית או ערבית - שווים כמו כל אדם אחר.

ואז הגיעה 2018, שנה שבמהלכה קרה דבר משמעותי אפילו יותר כשמ"סיקור" הנושא עברנו ממש "לדבר" על תאונות העבודה. זה לא רק שיחות בפורומים ו"פרלמנטים" מזדמנים. בכנסים מקצועיים של אנשי נדל"ן, שבהם מדברים בעיקר על היקף מכירות, חידושים בבנייה, על חקיקה ותחזיות, הוקדשו לפתע פאנלים ונאומים לתחום הבטיחות באתרי הבנייה. בחודש הקודם למשל הוקדש לנושא מושב שלם בכנס איגוד המהנדסים.

בסבב הלחימה הגדול בדרום שהתרחש בנובמבר האחרון, הנושא אפילו הגיע לתחום ההומור השחור הוויראלי: "140 תקיפות ורק 3 פלסטינים הרוגים? בענף הבנייה עושים את זה ביומיים ובפחות כסף" לשון הבדיחה שהתגלגלה לכמה מחברי מערכת "גלובס" בקבוצות וואטסאפ, מה שמעיד על נוכחות הנושא בציבור.

נתונים שאספה חברת "יפעת מחקרי מדיה" בשיתוף חברת Vigo לבקשת "גלובס" תומכים בעובדה שבעקבות החשיפה המסיבית למאבק בתאונות העבודה, הציבור החל סופסוף להתעניין בנושא. לפי הנתונים, היקף הסיקור לנושא של תאונות העבודה בענף הבנייה במדיה הארצית עלה מ-2016 (1,046 כתבות) ל-2018 (1,904 כתבות) בשיעור חד של 82%. העלייה המשמעותית בסיקור התקשורתי הייתה בין 2016 ל-2017.

עלייה חדה בשיח הציבורי

עכשיו שימו לב לרשתות החברתיות. לפי נתוני יפעת ו-Vigo, ב-2016 התקיימו 20,384 שיחות בנושא, ב-2017 עלה המספר ל-25,582 שיחות ואילו השנה המספר קפץ לעומת 2017 ב-45% ל-34,300 שיחות ברשתות החברתיות.

פילוח הנתונים לפי תת-נושאים מראה שגם כאן יש מקרים בהם ה"דיבור" גבוה יותר מה"סיקור". בכל הקשור לתחום מדיניות הממשלה, לרבות הפיקוח והאכיפה של המדינה על אתרי הבנייה, מרבית הפעילות התרחשה בגזרת הרשתות החברתיות. בנושא הדיווחים על תאונות המספרים כמעט זהים בין המדיה המסורתית המדווחת, לבין השיח ברשתות החברתיות.

"נושא תאונות העבודה מייצר סיקור ושיח כבר כמה שנים, אך הוא תמיד נשאר מתחת לרדאר ולא הגיע לציבור הרחב עד השנה. לגופים רבים, כולל המדיה עצמה, מגיע קרדיט רב על העלאת הנושא לראש סדר היום, מכיוון שמדובר בנושא קשה לעיכול מבחינה תקשורתית, בהיעדר פנים מוכרות ובהתמקדותו באוכלוסיות חלשות המודרות בדרך כלל מהשיח המרכזי בישראל", הסביר לנו מנהל יפעת מחקרי מדיה, שחר גור.

לפי הבדיקה, ארבעת הגופים שהיו אחראים למרבית הפעילות הן במדיה והן ברשתות החברתיות, הם דפי הפייסבוק של תגרי ובן שמעון, ארגון קו לעובד וגם ארגון העובדים הגדול בישראל - ההסתדרות - שהצטרף למאבק במחצית האחרונה של השנה.

בקיץ האחרון החלו להישמע אמירות מכיוונו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי בארגון דורשים שיפור מיידי במצב הבטיחות באתרי הבנייה ולא, המשק כולו יושבת. גם כשבהסתדרות הכריזו על סכסוך עבודה במשק, אף אחד לא האמין שבארגון העובדים יעזו לצאת לשביתה כללית עבור עובדי בניין שמרביתם כלל אינם נמנים בין חבריה, שלא לומר אינם ישראלים. במהלך יוצא דופן הרימו בהסתדרות קמפיין פרסומי בעלות של מיליוני שקלים שכותרתו "עובדים כדי לחיות, לא כדי למות", מהלך שמחד תרם רבות לשיח ציבורי נרחב, הרבה מעבר לגבולות של פייסבוק, בנושא ומנגד אותת לשרי הממשלה שהאיום אמיתי. "נושא הבטיחות בבנייה הוא בקונצנזוס וכואב לכולם וכולנו מגויסים לפתור את הבעיה. אין מקום לשביתה ואין צורך לשבש את החיים", הודיע שר האוצר משה כחלון במסיבת עיתונאים יומיים לפני מועד השביתה המתוכנן. זו הייתה הפעם הראשונה ששר האוצר התייחס ישירות לכאוס הבטיחותי באתרי הבנייה - הישג לא רע בפני עצמו.

השביתה כידוע לא התקיימה, לאור סיכומים אליהם הגיעו ערב המועד המתוכנן ניסנקורן, כחלון ושר העבודה והרווחה חיים כץ. ההסכם בין השלישייה אמנם הפך לשנוי במחלוקת בין גורמים שונים שמלווים את המאבק - כמה מהם טענו שמרבית הסעיפים היו בתהליכי אישור מתקדמים גם ללא הסיכום. מנגד נטען כי בראייה כוללת יש בהסכם להביא לשיפור משמעותי במצב הבטיחות בשטח. עם זאת, בפן התקשורתי ציבורי אין מחלוקת על כך שהמהלך של ההסתדרות פרץ את גבולות השיח לקהלים חדשים שעד אז לא כלל לא התעניינו בנושא. וכך, יותר מכל עסקת נדל"ן גדולה ויותר מכל מהלך ממשלתי, דווקא פועלי הבניין, עמדו ב-2018 במרכז השיח בתחום הנדל"ן.

ועדין לדברי גור, בהשוואה למאבקים חברתיים אחרים, יש עוד לאן לעלות "אם נבחן את היקף הסיקור השנתי בהשוואה למאבקים אחרים - הרי גם אחרי העלייה הדרמטית הוא עדיין לא גבוה. הסיבה העיקרית היא שמאבקים לרוב מלווים במחאות והפגנות המייצרות סיקור באמצעות חסימת כבישים או מחאה אישית מול בעלי תפקידים רלוונטיים. במקרה של תאונות הבנייה היו מחאות נקודתיות אבל הן לא היו מרכזיות וסוקרו בהיקפים מוגבלים מאוד". כך למשל לפי נתוני יפעת, המספר הכולל של הסיקור במדיה באופן כללי בעניין אלימות נגד נשים עמד השנה על 2,750 אזכורים לעומת 1,904 השנה בעניין תאונות הבנייה.

ואחרי כל ה'פסגות' הללו שנכבשו - יציאה ממדבר תקשורתי, סיקור תקשורתי מסיבי ושיח ציבורי ערני, צריך לזכור שלפסגה האמיתית שהיא הורדת כמות הנפגעים טרם העפלנו. נכון לכתיבת שורות אלה נהרגו באתרי הבנייה בישראל 41 בני אדם. 38 עובדים ועוד שלושה עוברי אורח. זאת לעומת 35 הרוגים ב 2017 כולה. עכשיו צריך להחזיק אצבעות ולקוות שב-2019 פירות המאבק יבשילו והחדשות מאתרי הבנייה לא יהיו טבולות בדם. 

עוד כתבות

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד