עבירות כלכליות / צילום: Shutterstock
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה הבוקר (ה') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום נגד יניב בן-דוד, אשר מואשם בכך שהקים וניהל ביחד עם שני אחיו ארגון פשע שהפיץ חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-850 מיליון שקל, תוך ביצוע שלל עבירות כלכליות, ובהן עבירות מס ועבירות הלבנת הון בהיקף של כרבע מיליארד שקל.
לאחרונה הוסגר בן-דוד לישראל לאחר שהיה עצור בספרד. לטענת המדינה, העבירות בהן הוא מואשם בוצעו בישראל, אך השליטה והניהול של המערך העברייני נעשו מספרד. שני אחיו של יניב בן-דוד, תום והראל, עדיין עצורים בספרד, ובימים אלה עוסקות רשויות האכיפה בהליך הסגרתם.
חקירת ארגון הפשע לכאורה שהקימו והפעילו האחים בן-דוד התנהלה בשילוב זרועות של היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, חקירות מכס מע"מ תל-אביב ויחידת יהלום ברשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה ובליווי פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה.
אין זה כתב האישום הראשון שהוגש במסגרת הפרשה. בפברואר השנה הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום חמור נגד 9 נאשמים ו-10 חברות בגין עבירות על חוק המאבק בארגוני פשיעה, חוק מע"מ, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון.
בכתב האישום שהוגש היום, המהווה למעשה כתב אישום מתוקן לכתב האישום שהוגש נגד יתר המעורבים בפרשה מוקדם יותר השנה, נטען כי החל מינואר 2015 ועד דצמבר 2017 עמד בן-דוד בראשו של ארגון פשיעה ש"פעל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית".
עוד עולה מהאישום כי בן-דוד היה "ראש הארגון והרוח החיה בו... הוא שהתווה את מדיניותו הפלילית של הארגון וכיוון את הפעילים והחברים בו לביצוע עבירות פליליות... הוא שהורה על חלוקת הרווחים בין חברי הארגון וכן קבע את חלוקת התפקידים בו".
בד-בבד עם הגשת כתב האישום המתוקן, ביקשה הבוקר הפרקליטות מבית המשפט המחוזי בתל-אביב להאריך את מעצרו של בן-דוד עד תום ההליכים. בן-דוד עצור מאז הסגרתו, והוא צפוי להישאר במעצר לפחות עד הדיון בבקשה האמורה שתערך בעוד כשבועיים.
בבקשתה להארכת מעצר, טענה הפרקליטות כי בידיה ראיות לכאורה ברמה המספיקה לשם אישור בקשתה. כפי שעולה מהבקשה, הפרקליטות מתכוונת להציג בפני בית המשפט את גרסת עד המדינה בתיק, אשר קושרת את בן-דוד לטענת הפרקליטות לביצוע העבירות המפורטות בכתב האישום ולהיותו מי שמעד בראש ארגון הפשיעה. עוד עולה מהבקשה כי הפרקליטות מתעתדת להציג בפני בית המשפט מסמכים, מסרונים וראיות פורנזיות הקושרים בין בן-דוד לבין עד המדינה.
לטענת הפרקליטות, בן-דוד סירב לענות על השאלות שהוצגו לו במהלך חקירתו, ולא ניפק הסבר סביר לראיות הקיימות נגדו.
מערך של חברות-קש
הפרשה התפוצצה בראשית השנה, ופיצוחה התאפשר, בין היתר, לאחר שגויס עד מדינה מתוך הארגון, שהסכים להעיד נגד ראשיו ונגד יתר הפעילים בו.
כתב האישום משרטט תמונה של מכונה פלילית-כלכלית משומנת היטב - ארגון פשיעה כלכלית, שנשלט מספרד על-ידי ראשי הארגון ושניהל מערך משומן ומוסדר להפצת חשבוניות מס פיקטיביות בסכומי-עתק, שכל מטרתו להונות את קופת המדינה במאות מיליוני שקלים.
בעזרת שני אחיו, כך נטען באישום, גייס ראש הארגון, יניב בן-דוד, מנהלים ופעילים לארגון, והשלושה שילמו את שכרם וכיוונו את פעולותיהם כדי לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון. עוד לפי האישום, לטובת העניין הוקם מערך של חברות הפצה. באמצעותן, כך נטען, הפעיל הארגון מערך משומן של הפצת חשבוניות מס כוזבות בסך של מאות מיליוני שקלים לעוסקים וחברות שונות, ששימשו כלקוחות הארגון.
מנהלים, סוכנים ושליחים
מכתב האישום עולה כי הפצת החשבוניות הכוזבות הצמיחה הכנסות בהיקף נרחב בחברות ההפצה של הארגון - הכנסות החבות במס הכנסה ובמע"מ. כדי להפחית את חבות תשלום מס הכנסה ולקבל במרמה בחזרה מהמדינה את המע"מ ששילמו חברות ההפצה של הארגון, השתמש הארגון במערך חברות נוסף (חברות קש) שסיפקו חשבוניות מס תשומות כוזבות לחברות ההפצה. לטענת המדינה, באופן זה קיבל הארגון חזרה לידיו את כל מאות מיליוני השקלים ששילם כמע"מ. בנוסף, לפי הנטען, עשה הארגון שימוש בצ'יינגים לצורך הלבנת הון.
לטענת הפרקליטות, חלק מהנאשמים שימשו מנהלים בארגון וחלק שימשו כסוכני הארגון וגייסו לקוחות באופן עצמאי. זאת בתמורה לחלק מרווחי הארגון, כפי שקבע יניב בן-דוד. נאשמים אחרים ביצעו שליחויות עבור הארגון, נרשמו כבעליהן של חברות-הקש של הארגון ואף הציגו עצמם כבעלי החברות בכדי לשמש חיץ בין רשויות אכיפת החוק לבין ראשי הארגון והדרג הניהולי שלו. נאשמת נוספת בכתב האישום, גילה בן-דוד, שהייתה בת זוגו של יניב בן-דוד, שלפי הנטען ניהלה במסגרת חברותה בארגון את כספי הארגון וחילקה אותם לפעילים, על-פי הנחיותיו של בן זוגה לשעבר.
בתיק ההסגרה מטפל עו"ד מתן עקיבא מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה ומשטרת ישראל באמצעות מדור אינטרפול והפעלה חו"ל בחטיבת המודיעין; בתיק הפלילי מטפלים עורכי הדין ליאת מנור, אוראל בן-מוחה ועידו נולמן מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).
בקשה לחילוט של 261 מיליון שקל
במקביל הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה לחילוט הרכוש של הנאשמים בסכום של כ-261 מיליון שקל.
נכסי יניב בן-דוד שחילוטם מתבקש הם, בין היתר, זכויותיו בדירה ביהוד, רכב "גולף" שבבעלותו וכן חשבונות בנק של בן-דוד או כאלה בהם הוא מורשה חתימה, בהם תפסה המדינה סכום של כ-5 מיליון שקל.
בנוסף מבקשת המדינה לחלט כספים שנתפסו בביתה של אמו של יניב בן-דוד, המגיעים לסכום של כ-650 אלף שקל, וכן המחאות על סך כולל של כמיליון וחצי שקל.
עוד מבקשת המדינה לחלט שני נכסי נדל"ן הרשומים על-שם גילה בן-דוד, בת זוגו לשעבר של ראש הארגון הנטען, יניב בן-דוד; 5 חשבונות בנק על-שמה של בן-דוד, ובהם כמה מאות אלפי שקלים; רכב מסוג מרצדס בנץ שנת 2017 ורכב מסוג אאודי שנת 2017; וכן כ-21 אלף דולר במזומן.
כמו כן מבקשת הפרקליטות לחלט תכשיטים של גילה בן-דוד, ובהם טבעת אבן גדולה משובצת משני צדדים; טבעת משובצת חצי באבנים; שרשרת עם תליון עגול משובץ אבנים; ושרשרת לב משובץ אבנים.
סנגורו של יניב בן-דוד, עו"ד אבי חימי, מסר בתגובה: "המדינה הרחיקה לכת בכך שייחסה למרשי עמידה בראש ארגון פשיעה שאיש לא שמע עליו ונקטה לולינות משפטית החורגת מהסכם ההסגרה בין ספרד לישראל, ואני סמוך ובטוח שבית המשפט לא ייתן ידו ללולינות שכזו".
*** חזקת החפות: כל המעורבים בפרשה - החשודים, הנאשמים והנחקרים המוזכרים בכתבה - לא הורשעו בכל עבירה במסגרת הפרשה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. יש לזכור כי החשודים והנאשמים הם בחזקת חפים מפשע, אם לא הורשעו בדין.