מיכל כהן: "השיטה היא שכל אחד עובד לבד. לא יצרו רשות למוביליות חברתית"

"המדינה צריכה לקבוע דרך למוביליות חברתית וזאת צריכה להיות תכנית כוללת של משרדי הממשלה והמגזר העסקי", כך אמרה היום (ה') מיכל כהן מנכ"ל קרן רש"י בפאנל "כמה עולה הדרך למוביליות חברתית" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". לדבריה מוביליות חברתית-כלכלית מעולם לא הייתה יעד בישראל. "אין מדיניות כוללת. כל משרד עובד עם עצמו. משקיעים בפריפריה אבל הפערים רק הולכים וגדלים. ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה. ילד שנולד ברהט אופקים או נתיבות, אם הוא ערבי או יהודי באזור מוחלש איך יודעים אם ילמד או לא? כמה ירוויח? השיטה היא שכל אחד עובד לבד. לא יצרו רשות למוביליות חברתית".

מיכל טביאן ראש אגף בכיר לתכנון ואסטרטגיה ציינה מספר חסמים שלא מאפשרים מוביליות חברתית כמו תקצוב- "התקצוב של המדינה הוא רק רובד ראשון. החינוך הוא בסמכות הרשויות המקומיות ובמרכז יש רשויות עשירות שיודעות לנהל היטב. יש גם נושא כוח האדם ולנו כממשלה אין יכולות למשוך את האנשים המצוינים ביותר למקומות שצריך אותם. ואותם מורים הם המנוף המרכזי לשיפור החינוך. היום מדברים על מוטיביציה פנימית של ילדים להתמודד עם כישלונות והצורך להציב לעצמם יעדים. היכולת שלנו להקנות לילדים את היכולת הזאת זה משהו שמערכת החינוך משתפרת בו".

לדברי עו"ד שלומית בהרנו, פעילה חברתית, "ההבדלים הם בין השכבות נמדדים על השליטה במשאבים שיש. השינוי החברתי שאדם עושה לידי ביטוי במעבר מרובד חברתי לאחר זה המוביליות. בחברה מודרנית אדם אמור להימדד לפי יכולות. אבל בפועל זה לא תמיד קורה. יש אפילה על רק לאום מגזר צבע. וזה גורם לאנשים מהקבוצה המופלית לא לממש את הכישורים והפוטנציאל שלהם. למשל קשה לנו לקבל שאישה מקבלת תפקיד ביטחוני. וזה פרדיגמות שאנחנו צריכים לשנות. כדי שנוכל ליישם מוביליות לא מספיק ליישם תכניות בפריפריות. נדרש לחנך את כל האוכלוסייה לקבלת האחר".

ורד סוויד, לשעבר ראש הרשות לקידום מעמד האישה: "המאבק האמיתי זה לא כמה אחוזים יהיו של דוקטוריות אלא בשילוב וכניסה למקומות עבודה. אנחנו רואים את התופעה של חבר מוביל חבר. והשאלה אם יש בהבדל בין מי שגדל הכפר שמריהו למי שגודל בדרום ת"א. מי שלא במיליה המוכר לא נכנס. צריך להתחיל לשאול גם מי בוחר איזה מקצוע. למה נשים רק בחינוך?".

מיכל כהן מנכלית קרן רש"י: "השכלה היא שתקבע כמה גבוה תהיה. כשמדברים על לחנך חברה מערכת חינוך היא בבואה. אז אפשר לדבר על נושא מגדרי שנכנס לחינוך. אבל ילד גדל בבית בחברה. נשים משפיעות יבואו בדכ מהתחום הכלכלי. מתי ראיתם נשים משפיעות מהתחום החברתי? כי החינוך שייך לנשים והכלכלה והביטחון שייך לגברים. מערכת החינוך עושה הרבה צעדים. תקציב לבד לא יעשה שינוי אם לא יהיה איכות של כוח אדם ברשויות המקומיות. צריך לרצות להיות שם. אם נרצה למדוד מוביליות חברתית זה יקרה".

מיכל טביביאן: "הבעיה שהחברה שמה על מערכת החינוך הרבה יעדים- ציפיות שכמעט אי אפשר לעמוד בהם. צריך יש מאמץ חברתי. מוביליות נמדדת בסופו של דבר על הכנסה. והשינוי שם זה תפקיד של הרבה מגזרים במשק. צריך פעולה משותפת ומשולבת. לראות מגדר ואוכלוסיות שהיום לא מצליחות להגיע".

בהרנו: "עולם העסקים תפקידו במתן ההזדמנות כי כישורים ללא הזדמנות לא שווים מערכת החינוך צריכה לעשות ריביזיה ולעשות שם שינוי תודעה. אנשים נמצאים שם 12 שנה. צריכים להגדיר זאת כבעיה לאומית. כמו טרור או תחברה ציבורית. אי אפשר להסיר אחריות ממשרד החינוך שהיא עדין מיושנת ומקובעת".

סוויד: "בעולם העסקי נשים מביאות תוצאות מדהימות. אני רוצה לראות שכל מקבל החלטות מקבל על עצמו יעד. זה נותן הזדמנות אמיתית. צריכים להיות מסוגלים לקבל שינויים אמיתיים והם לא יקרו אם ניתן כל הזמן לאותם אנשים את אותם הזדמנויות. אנחנו מודדים עצמנו לפי ה-OCED אבל אנחנו לא שוודיה. אנחנו מדינה שמורכבת מהרבה קבוצות".