קשה להוציא את החשמל מהפוליטיקה

רשות החשמל אמורה להיות גוף רגולטורי עצמאי, אז איך קורה שהיא מחליטה להעלות את התעריפים ב-6%-8% ושבועיים אחרי שר האוצר וראש הממשלה "מסדרים" משהו, ותעריף החשמל יעלה בהרבה הרבה פחות?

עובד חברת חשמל/ צילום: איל יצהר
עובד חברת חשמל/ צילום: איל יצהר

הפוליטיקה של החשמל. מצהירים שרשות החשמל היא גוף רגולטורי עצמאי. החוק קובע לה סמכות "לקבוע את תעריפי החשמל לכל מקטעי פעילות המשק, ביצוע בקרת עלויות, קביעת הסדרים תעריפיים". אומרים שהחלטותיה מתבססות על נוסחאות קבועות, סדורות, שוויוניות, נקיות מפניות ומנותקות מלחצים פוליטיים ופקידותיים.

"חזון הרשות" טוען שהיא "מחויבת למען הצרכנים - לתעריפים הוגנים ולהבטחת משק חשמל מתקדם, יעיל וירוק המספק חופש בחירה לכלל צרכני משק החשמל". היא מקפידה לצטט את דוח ועדת ורדי, שהיה ב-1996 הבסיס להקמת הרשות במסגרת חוק משק החשמל: "אין ספק כי ניגוד העניינים שיש לממשלה כבעלים של חברת החשמל מצד אחד וכמפקחת על תעריפי החשמל מצד שני יוצר קושי וסיבוך. על כן הוועדה סבורה שיש להפריד את הפיקוח על תעריפי החשמל ועל הגנת הצרכן ממערך הפיקוח הממשלתי ולהפקידו בידי רשות עצמאית לשירותים ציבוריים".

אז איך קורה שהרשות מחליטה להעלות את תעריפי החשמל לצרכנים ב-6%-8% תוך שהיא מקפידה לציין שאין, ממש אין! שום קשר בין ההעלאה ל"רפורמה" במשק החשמל, אבל שבועיים אחרי, בלהט ההפגנות, הטינה הציבורית והבחירות המתקרבות, שר האוצר וראש הממשלה "מסדרים" משהו ואיכשהו, יקראו לזה איך שיקראו, תעריף החשמל יעלה בהרבה הרבה פחות?

ההר הוליד נמלה. הפרשה הגדולה, הרועשת ועמוסת כותרות השחיתות והגיחוך על מנשה ארביב, הניצב שהיה ראש לה"ב 433, והרב יאשיהו פינטו, מסתיימת בקושי בקול ענות חלושה.

פברואר 2014: "הותר לפרסום", "הטבות שארביב קיבל מפינטו לכאורה: 2,000 דולר בחודש לבנו של ארביב במשך תקופה ארוכה, אירוח בסוויטה במנהטן ששייכת למקורב לרב שבה נהג ארביב ומשפחתו להתארח, הנחה של 700,000 שקל ברכישת בית בצפון תל אביב בפרויקט יוקרתי של אפריקה ישראל של לב לבייב. עם זאת נמסר/הודלף כי "לא הייתה כל ראיה לתמורה מצד ארביב. לא נמצאה כל ראיה להטיית חקירה כלשהי או מסירת מידע מתוך חקירה".

מארס 2017: כתב אישום. לאחר שהרב יאשיהו פינטו ריצה שנת מאסר בגין מתן שוחד, ולאחר שתת-ניצב אפרים ברכה המנוח, שפינטו ניסה לשחדו, שלח יד בנפשו, הגישה המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) כתב אישום נגד ניצב בדימוס מנשה ארביב, בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית בפרשת יחסיו עם הרב פינטו. בכתב האישום נכתב כי בין הרב לניצב "נרקמה ברית אינטרסים. מצד אחד עמד רב שהיה מעוניין בחיבור למוקד כוח בדמות קצין בכיר במשטרה ומצד שני עמד קצין משטרה בכיר ששימש בתפקידים רגישים ובעלי השפעה רבה ומכרעת בתוך המשטרה שהיה מעוניין בחיבור אישי לרב בשל היותו מוקד כוח ואדם מקושר בארץ ובחו"ל".

בפברואר 2018: הסדר טיעון. ארביב הואשם והודה בעבירה של "אי-מילוי חובה רשמית".

19 בדצמבר 2018, יום ד' השבוע: גזר הדין. 4 חודשי מאסר על תנאי ו-200 שעת לתועלת הציבור.

אז מה היה פה? מה קורה פה?

אבי גבאי. איך הוא מעז? יו"ר מפלגת העבודה והמחנה הציוני זעזע עוד אבן בלוחות הברית של מפלגתו, המתבססת היסטורית בשמירה לוחצת ותמיכה מוקפדת על כוח הלחץ-שכנוע-איום של ראשי האיגודים הגדולים והמונופולים הממשלתיים על המנדטים הנובעים מעשרות אלפי העובדים ובני משפחותיהם. השבוע, יום ד', בוועידת "גלובס", למרות שריח בחירות באוויר, אמר גבאי: "הרפורמה בחברת החשמל מיותרת ולא תוזיל את מחירי החשמל באגורה". זה היה בלתי צפוי. בעליל. איך הוא מעז לא לחשוב על מטרת העל: ריצוי. מילוי = ניפוח הפנסיה של העובדים (בעיקרון: תוספת חודשית של 1,700 שקל לכל אחד מאלפי עובדי החברה, פלוס מימון עלות המס הנובעת מהתוספת) שעומדת בבסיס ה"רפורמה" של משה כחלון ואבי ניסנקורן? איך הוא מעז לא לחשוב על המנדטים? לא להתחשב בחברי וחברות הכנסת ששומרים קשרי נאמנות עם ועד המונופול? המפלגה מצפה שעוד הכרזה של גבאי תתפוגג. אבל הוא מתעקש ללכת בדרכו.

צבא ותקשורת. יחסינו לאן? "קשה מאוד לשכנע מפקדים בכירים להתראיין. אני חושב ששני הצדדים צריכים לשאול את עצמם למה זה קשה כל כך. כשאני מבקש ממפקד להתראיין לכלי תקשורת בישראל, מגדול ועד קטן, הוא שואל, 'למה לי?' ראשית כי הוא חושש שיאמרו שהוא עושה יחסי ציבור לעצמו. שנית, הוא חושש מהצורה שבה דברים ייצאו החוצה. שהם יוצאים מהקשרם, יובנו לא נכון. בסוף זה הופך ל'פוש' של שמונה מילים באתר חדשות וקשה להעביר מסר מורכב בשמונה מילים" (תת אלוף רונן מנליס, דובר צה"ל, "מקור ראשון", 14.12).

17.12.85. "מעריב": "התהום בין פרס לשמיר כמעט לא ניתנת לגישור. קץ השותפות קרב". ככה זה כאן, היה ויהיה. זוגות. צמדים מתחברים ומתפרקים. 35 שנים אחרי: התהום בין נתניהו לליברמן לא ניתנה לגישור והוא יצא מהממשלה, התהום בין נתניהו לבנט כמעט לא ניתנת לגישור, התהום בין נתניהו לכחלון מוחזקת בגשר של קורי עכביש. מתי יגיע קץ השותפות?