רדימיקס / צילום: איל יצהר
חברת רדימיקס, הנחשבת למובילה בתחום הבטון ובמוצרי הגלם לבנייה, הגישה בשבוע שעבר בקשה לרשות להגבלים עסקיים לשכור שטח מיצרנית המלט הוותיקה נשר, ולהקים עליו מחצבה, באזור הר-טוב ליד ירושלים.
כיום רדימיקס מפעילה שש מחצבות בישראל. הבקשה הוגשה בשמה של חברת "אבן וסיד" - חברה שבעבר התחרתה ברדימיקס והאחרונה רכשה אותה בשנת 2008.
אף שלא מדובר בעסקה יוצאת דופן, הבקשה של רדימיקס עלולה להיתקל בקושי מסוים שנובע ממבנה השוק המצומצם בתעשיות חומרי הגלם לבנייה. לצידה של רדימיקס פועלות רק מספר חברות דומות ובהן הנסון, שפיר וישראבטון. מנגד, חברת נשר נחשבת ליצרן המלט המרכזי בישראל. על כן התקשרות עסקית שכזו מותנית באישור הממונה על רשות ההגבלים העסקיים.
נשר מצויה בבעלות חברת כלל תעשיות, שבשליטת לן בלווטניק. רדימיקס היא חברת פרטית, וחלק מקונצרן סמקס העולמי. את החברה מנהל בישראל יצחק בז’רנו.
במהלך שני העשורים האחרונים הזיכיונות של המדינה לכריית אגרגטים, המשמשים לייצור בטון, ניתנו במשורה, וכמעט שלא נפתחו מחצבות חדשות באופן שיגדיל את התחרות בענף. זאת, לצד קונסולידציה של חברות, כפי שנעשה במקרה רדימיקס-אבן וסיד ב-2008 וכשלוש שנים לפני כן, כששפיר רכשה את מחצבות רויכמן. בסוף 2016 נאמד ענף האגרגטים לבטון בכ-1.6 מיליארד שקל.
בקיץ 2016 פרסמה רשות ההגבלים מחקר בתחום האגרגטים, שהעלה בעיית ריכוזיות בענף המחצבות, שאיתה מתמודדת תעשיית הבטון. לפי המחקר, מהבעיה סובלים בעיקר המפעלים שאין בקרבתם מחצבות בבעלותם.
רשות ההגבלים המליצה על הפרדת בעלויות של מחצבות בחמישה אזורים שסובלים מריכוזיות גבוהה; שינוי שיטת המכרזים למתן אישורי כרייה; והגדלת היצע המחצבות.
עוד הזהירה הרשות כי חברות בעלות כמה מחצבות באותו תא שטח - לא מוכנות למכור חומרי גלם למפעלי בטון אחרים ובכך מצמצמות את ההיצע ומובילות לעליית מחירים. המחקר העלה עוד כי קיימות מחצבות שבעליהן מעדיפים שלא לכרות בהן אגרגטים וזאת כדי להסיט את ביקושי השוק למחצבות אחרות בבעלותם. ברשות ההגבלים ציינו ביחס לכך כי מדובר במגמה חמורה, בייחוד על רקע חסמי הכניסה הרבים שמאפיינים ענף זה.