גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה פועלת בניגוד לאינטרס הישראלי, מוותרת על הייצור המקומי

באוצר מעדיפים את הכסף לטווח הקצר במקום השיקול הארוך לטובת התעשייה

משרד האוצר / צילום: ליאור מזרחי
משרד האוצר / צילום: ליאור מזרחי

בדומה לכל ממשלות ישראל, גם הממשלה הנוכחית אוהבת לדבר במונחים כלליים על השקעות במשק ועל טיפוח התעשייה המקומית. אך בפועל הממשלה נוהגת בתעשייה בהסתכלות קצרת טווח, במקום ארוכת טווח.

לאחרונה נחשפנו לוויכוח סביב סוגיית רכש הגומלין. באגף החשכ"ל באוצר מחפשים דרכים לעקוף את הדרישה החוקית בעניין מכרזי התחבורה והתשתיות הגדולים - זאת, לצד גילויים חוזרים ונשנים בנושא אי-קיום חובת העדפת תוצרת הארץ במכרזי הממשלה, במיוחד באלה של משרדי הממשלה. אולם נניח לרגע לעניין העדפת תוצרת הארץ, החשוב לכשעצמו.

התעשייה המסורתית הישראלית מצויה ברובה בפריפריה - המקום שאליו נשלחו על-ידי ממשלות ישראל לאורך השנים, ומעסיקה, אלפי עובדים. התעשייה יוצרת באופן טבעי אפקט תעסוקתי מצטבר, וכך על כל עובד במפעל, נוצרים שני מקומות עבודה במקומות תומכי התעשייה - ספקי משנה ונותני שירותים. אבל באופן קשה להסבר, הממשלה נוהגת באופן לא-רציונלי כשמדובר בתעשייה המסורתית. וכך, בנוסף לאתגרים הנובעים מגורמי מאקרו, כמו שקל חזק ומחסור קיצוני בעובדים, הממשלה מציבה בפני הענף בעיות חדשות ובלתי מוצדקות בהסתכלות ארוכת טווח.

בזמן שהעולם עובר מגלובליזציה ללוקליזציה, ולמגמות מחודשות של ייצור מקומי, גם במחיר של מלחמת סחר וסיסמאות של "אמריקה קודם", ממשלת ישראל דבקה בגלובליזציה חד-ממדית, המתעלמת מהתעשייה המקומית הקורסת.

סוגיית רכש הגומלין התעוררה סביב המכרזים לרכישת אוטובוסים, לאור הצורך הדחוף להשקיע מיליארדים בתחבורה ציבורית, בהרחבת ובחידוש קווי האוטובוסים. אלא שעל כל עסקה לרכישת אוטובוסים מחו"ל, אמור מפעיל הקו להתחייב לרכש גומלין בישראל.

בניגוד למה שחושבים, רכש גומלין אמור להבטיח בעיקר רכישת ידע ויצירת שווקים חדשים לתעשייה. במשרד הכלכלה יודעים לחשב בדייקנות מהי תרומתו של רכש הגומלין למשק מדי שנה - 3.5 מיליארד דולר ב-2017, למשל. וזאת, בלי לשקלל את התרומה לתעסוקה במשק, הנאמדת ב-12,000 משרות. מדובר ב-know-how שנכנס למשק הישראלי, ומהווה מנוע חדשנות מהותי - עניין חיוני לצורך שימור התעשייה המסורתית בישראל.

אבל נראה שבאוצר החליטו - מטעמים קצרי טווח לכאורה של מחיר - לנסות ולעקוף את חובת רכש הגומלין במכרזים שמפרסם החשכ"ל. מכרזים אלו, בשיטת ה-PPP (פרויקטים במימון פרטי וציבורי גם יחד), הם פרויקטים של תשתיות הנאמדים ב-106 מיליארד שקל. לפי האוצר, מכרזים אלו יופעלו על-ידי אינטגרטור (מתאם-על), שיקבל את האחריות על רכש הגומלין.

אלא שבמשרד הכלכלה חשפו את התעלול, והבינו שהמשמעות היא חוסר יכולת לפקח ולאכוף על ביצוע רכש הגומלין. הסיבה לכך היא, שהאינטגרטור "יצבע" את מה שהוא חייב לעשות כאן ממילא, כרכש גומלין. מדובר בעיקר בשירותים, בעוד שהטובין יגיעו בשלמותם מחו"ל, ללא ספקי משנה מהתעשייה הישראלית.

מדהים לראות כיצד בפרויקט הרכבת הקלה בתל-אביב אין בעיה ליישם רכש גומלין, והמשק נהנה וייהנה מכך בעתיד. לעומת זאת, בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, המבוצע ע"י אינטגרטור, לא ניתן משום מה ליישם רכש גומלין כדבעי. 

על-מנת לשמר ולחזק את התעשייה המסורתית, יש לפתוח אותה לשוק הבינל', על-ידי העברת ידע של חברות בינל', ופיתוח שווקים וחדשנות. רכש הגומלין הוא המנגנון היחיד שיכול להשיג זאת בדרך אפקטיבית, תוך השאת תשואה ממשית למשק. לכן, מחובתנו לשמר אותו, ולוודא שהממשלה אינה מדברת בקול אחד, ופועלת בקול שני. לכן החלטנו בוועדת הכספים להציף את הנושא במלוא העוצמה, כדי לוודא שיוסדר כראוי, לטובת המשק הישראלי.

הכותבת היא חברת כנסת מהמחנה הציוני ויו"רית שדולת התעשייה

עוד כתבות

רני וינברג וד''ר גיא וינברג / צילום: יוסי צבקר

"היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות": המשפחה שמחזיקה במאות דירות בתל אביב בראיון

גיא ורני וינברג, מבעלי חברת הנדל"ן מ.ו. השקעות, מקדמים השבחה והתחדשות עירונית בנכסים שרכשה המשפחה במשך ארבעה דורות • הם כמעט לא מוכרים, ובאשר למחירים הם אומרים: "היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות. אנחנו מחויבים לשתי מפלצות: האחת חוק מכר והשנייה היא הרגולציה של בנק ישראל"

BYD דולפין סרף / צילום: יח''צ

עודף מ־120 אלף שקל: כמעט ולא תמצאו מכונית חדשה במחיר הזה

לעירונית החשמלית של BYD, דולפין סרף, יש מחיר של "פעם", עיצוב צעיר ותא נוסעים מרווח ומאובזר לארבעה נוסעים. הטווח מוגבל יחסית אבל עונה על הצרכים היומיומיים והביצועים זריזים ● מבחן דרכים

ראש הממשלה מוסר הצהרה כלכלית בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר החינוך יואב קיש / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

בשורה חיובית לדירוג האשראי של ישראל: S&P מעלה את התחזית

התפתחות חיובית ראשונה בסטטוס הדירוג של ישראל: סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P הודיעה על העלאת תחזית דירוג האשראי של ישראל משלילית ליציבה, כשהדירוג עצמו נותר על ברמת A ● זאת לאחר שבמהלך המלחמה כל שלוש חברות הדירוג הגדולות הורידו את הדירוג

חניות נכים באשקלון / צילום: Shutterstock

לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה

לנוכח הזינוק החריג במספר תוי הנכה, שהוצמדו כבר ל־18% מכלי הרכב, חוק ההסדרים מציע מספר צעדים להתמודד עם התופעה: להעביר את סמכות האישור מרשות הרישוי לגופים רפואיים מוסמכים ולבצע בדיקה מחודשת של תוי נכה קיימים ● האוצר טוען כי הליכי בדיקה מקלים הולידו ניצול לרעה הפוגע בנגישות של נכים שזקוקים לתו

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית / צילום: דובר צה''ל

גורם במשטרה: "הטלפון הנייד שנמצא בחוף הצוק שייך לפצ"רית ועובר בדיקה"

על פי אותו גורם, בימים הקרובים יבדקו במשטרה אם נמחקו תכנים מהמכשיר לפני שהושלך לים ● "הפצ"רית בעת מעצרה מסרה לנו את הקוד של הנייד שלה", הוא הוסיף ● אישה כבת 50 ששחתה במים הרדודים מצאה את הטלפון והזעיקה את כוחות השיטור ● תיעוד: תמונות ראשונות של הפצ"רית ביציאה מבית המעצר

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך

משרד האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים ל־2026, הכוללת החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ הטבות לגמלאים ואנשי ביטחון לצד הצעה להקמת נמלי מסחר בחדרה ואשקלון ● במקביל הטיוטה מציעה צעדים נרחבים נגד הון שחור, בהם הגבלת ניכיון שיקים במזומן 

יאיר הבן של בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

כשלהיות ישר זה להיות פראייר: השבוע שבו הנורמות המקולקלות היכו בנו

מחלוקת ג'ובים במוסדות ציוניים ועד פרשת הפצ"רית: השבוע נוכחנו בעוצמה יתרה שהנורמות מתפוררות, והדרך לשחיתות מתקצרת ● כשאנשים מפסיקים להאמין שמישהו שומר על השיטה, הם מפסיקים לשמור עליה בעצמם

דירה להשכרה / צילום: שלומי יוסף

ההגבלות המתוכננות על החזקת מזומן והחובה שתוטל על בעלי הדירות להשכרה

במסגרת הצעת התקציב מבקש שר האוצר לחדש את היוזמה שנבלמה פעם אחר פעם בתקציבים קודמים להחיל חובת דיווח על הכנסות משכר דירה, גם כאלה שנמוכות מרף תשלום המס ● עוד בטיוטה: הטלת חובת דיווח על פלטפורמות מקוונות המשמשות לביצוע עסקאות השכרת נדל"ן, כמו Airbnb ו-Booking, אפס מס לעולים חוזרים והגבלת החזקת מעל 200 אלף שקל במזומן

ההשפעה האדירה של ההסתדרות / איור: גיל ג'יבלי

מהפוליטיקה ועד הביטוח: ההשפעה האדירה של ההסתדרות

פרשת השחיתות "יד לוחצת יד" ממחישה את עוצמתה של ההסתדרות ואת עומק אחיזתה במשק ● מהמונופול על עובדי המדינה ועד השליטה במגזר הפרטי, משביתות ועד רפורמות - ארגון העובדים הזה שולח יד בכל ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד  

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה רף של 38 טריליון דולר. קצב הגידול הוכפל לעומת שנת 2000, ובוושינגטון לא מצליחים להאט ● בשלב הבא הפד אולי יאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו - וזה יהיה השלב האחרון בתפקידו של הגוף הזה ● כתבה שלישית בסדרה

המיליארדרים של תעשיית אריכות החיים / צילום: רויטרס, AP

התעשייה שהושקעו בה 12 מיליארד דולר - וסם אלטמן מהמר עליה בגדול

יותר מ-12 מיליארד דולר הוזרמו למדע התארכות החיים ב-25 השנים האחרונות ● המשקיעים: בעיקר עשירי עמק הסיליקון, בהם פיטר ת'יל וסם אלטמן ● מפיתוח תרופות להצערת תאים ועד הפיכת תהליך ההזדקנות - כך הפך תחום אקדמי נידח למרכז המיינסטרים התרבותי

78 שנים של שחיתות / צילום: לע''מ

78 שנים של שחיתות: איך הסתיימו הפרשות שהתפוצצו ברעש גדול?

"יד לוחצת יד" הרעישה את ישראל, אבל זאת לא הפעם הראשונה שפרשות שחיתות פרצו לחיינו בקול נפץ אדיר ● חלקן שלחו את בכירי השלטון לכלא, באחרות היו מי שהעדיפו לשלוח יד בנפשם - והיו גם כאלה שנגמרו בלא כלום ● ומי היה נביא השחיתות בהסתדרות? ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד   

קופלן. ברקע: פרסום של סקר פולימרקט על הבחירות בניו יורק, השבוע / צילום: AP, Richard Drew, Olga Fedorova

כך נער הקריפטו מניו יורק הפך את חוכמת ההמונים לאימפריה של מיליארדים

בתחילת ימי הקורונה, שיין קופלן המרושש פיתח מחדר האמבטיה בדירתו את פולימרקט - פלטפורמת חיזוי שמנהלת הימורים על המציאות ● הוא רתם משקיעי־על ושווי החברה זינק למיליארדים, תוך איום על תעשיית הסקרים המסורתית ● בקרוב גם טראמפ ינסה להתחרות בו

פמקה ינסן ב''אימפריית אמסטרדם''. נקמה וכוח / צילום: באדיבות נטפליקס

אימפריות נופלות: כשאישה מחליטה לשים יד על רשת הסמים של הבעל הבוגדני

"התן" היא אינה עוד דרמת פשע על אימפריית סמים, אלא סיפור על נקמה נשית בעולם גברי ● במרכז הדרמה ההולנדית החדשה שעלתה בנטפליקס, עומדת אישה שמסרבת להישאר ברקע ● כשבטי מגלה שבעלה, ברון סמים כריזמטי, בגד בה - היא יוצאת למסע נקמה חכם ואכזרי שמערער את האימפריה שלו ומאתגר את הסדר הקיים

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

''הנוף העירוני'' השתנה ללא היכר בגרמניה / צילום: Shutterstock

גרמניה משנה כיוון: "אין יותר סיבה להעניק מקלט לסורים"

שר החוץ הגרמני עורר סערה כשאמר כי הוא אינו צופה שפליטים רבים מסוריה יחזרו "בשל מצב התשתיות" ● קנצלר גרמניה הבהיר כי בקרוב לא תהיה מניעה לגרש פושעים סורים וכי הוא מצפה ש"הסורים יעזרו לבנות מחדש את ארצם" ● הנשיא א־שרע יבקר בברלין כדי לדון בעניין

האם הוועדים ממלאים את תפקידם / צילום: שלומי יוסף

כוח פוליטי לפני הכול: האם הוועדים ממלאים את תפקידם?

פרשת "יד לוחצת יד" שבמרכזה עומד החשד כי בכירים בהסתדרות כולל היו"ר, קיבלו טובות הנאה, החזירה את הדיון על כוחם ונחיצותם של הוועדים הגדולים ● האם הם שמים לנגד עיניהם קודם כל את הדאגה למקורבים ועד כמה הם באמת פועלים עבור העובדים ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד 

בודקים את המיתוס. הדורבן לא באמת יורה את קוציו / צילום: ויקיפדיה - Rushenb

לא יורה וכן פוגע: הדורבן לא באמת משגר את הקוצים שלו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: מיוון העתיקה ועד למשחקי המחשב יוחסה היכולת הזו למכרסם הקוצני, אך לא בצדק

השיבה מקנדה

6,000 ישראלים עברו לשם במלחמה. עכשיו הם נאלצים לחזור: "מרגישים מהגרים"

חינוך טוב, הזדמנויות תעסוקה, קהילה מחבקת ומדיניות הגירה מקלה במיוחד הביאו יותר מ־6,000 ישראלים לעבור לקנדה מאז תחילת המלחמה ● אלא שבשטח חולפים חודשים עד שהם מורשים לעבוד, זכויות בסיסיות נמנעות מהם, האנטישמיות גואה - ו־30% מהם כבר התייאשו וחזרו ● כך נגוז חלום הרילוקיישן הנוצץ בטורונטו