איור: שאטרסטוק
מספר הרצים הולך וגדל בהתמדה, התחום מתמקצע יותר ויותר מבחינת אימונים, תזונה, ציוד וביגוד - אבל מתברר שעדיין יש הרבה מה ללמוד, בעיקר מבחינת הבריאות והתחזוקה הגופנית, שעדיין לא מקבלות את תשומת הלב הראויה. על רקע זה נולד כנס הריצה הבינלאומי הראשון בישראל, שבחלקו פונה למאמנים ולאנשי מקצוע ובחלקו פתוח לקהל הרחב, ומתקיים לא במקרה ערב מרתון טבריה שהוא גם אליפות ישראל בריצה, שייערך בשבוע הבא (4-2 בינואר).
בכנס יתארחו מומחים בתחומי אורתופדיה, מניעה וטיפול בפציעות, קרדיולוגיה, ביומכניקה יעילה של ריצה, פיזיולוגיה, פיזיותרפיה, פסיכולוגיה, תזונה ועוד, במטרה לשדרג את רמת הידע בכל התחומים העוטפים את תחום הריצה, ולהציג נתונים ותובנות ממחקרים מתקדמים בשדה ובמעבדה. מושב שלם בכנס מוקדש למשל לתחום הקרדיולוגי, ובו הרצאות שנושאות שמות פרובוקטיביים כמו "האם ריצה למרחקים ארוכים טובה ללב שלך?" או: "ריצות ארוכות והתקף לב פתאומי - האם עליי להיות מודאג?".
"הקרדיולוגים בכנס ידברו על פיזיולוגיה של הלב ועל השינויים שהוא עובר במהלך מאמץ, כולל אבחון של גורמי סיכון בקרב רצים", אומר ד"ר רון גולן, הרוח החיה שמאחורי הכנס.
האם באמת צריך להיות מודאגים, אני שואלת אותו. "זה לא שריצה מסוכנת ללב", הוא משיב. "אלא שלכל אדם יש גורמי סיכון שהוא חייב לזהות. למרות שמדובר באחוז קטן, הוא עדיין קיים. אנשים לא חושבים שהם ברמת סיכון גבוהה, אבל בשאלון שממלאים במרוצים יש שאלות שנועדו לזהות גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית, עישון, סוכרת ועוד. מדובר במחלות זוחלות בחלקן, שאנשים לא מרגישים ולכן יש מקרים מפתיעים של צעירים עם אירועי לב. צריך להיות פעילים, ופעילות גופנית היא חיונית, אבל צריך לעשות מגיל מסוים בדיקות מאמץ, ובספורט רשום הקדמנו את הגיל ל-30".
ומה לגבי ספורטאים חובבים?
"בקרב ספורטאי סוף שבוע, שעושים פעילות לא סדירה עם עומס תובעני, גם קיים הסיכוי לאירוע לב, בעיקר אם יש בהם כאלה עם גורמי סיכון. ובכלל, יש ויכוח בעולם הקרדיולוגי אם ריצה ברמת האולטרא היא בריאה, ואין על כך הסכמה. יש מחקרים וממצאים חדשים שדנים לאורם. לכולם ברור שפעילות גופנית בריאה, אבל האם היא מתאימה לכל אחד? לא בהכרח, וכנראה שיש גבול עליון שמעבר לו יש נזק יותר מתועלת".
הגורם האנושי בפציעות
כשגולן, רופא ספורט למעלה מ-30 שנה, מספר על עבודתו, אי אפשר שלא להבחין בתשוקתו למקצוע. בחיבה העמוקה שהוא רוחש לספורט ובאכפתיות הגדולה שלו לרצים ולבריאותם.
גולן עסק בספורט כל השנים, אולם בשלב שבו סיים התמחות, נותר בו צמא לידע ולהרחבת ההשכלה וכך נחשף לתחום הפיזיולוגיה של המאמץ. מהר מאוד הוא הבין את הערך המוסף שנותן התחום לרפואה, אבל מונח אחד, הוא מספר, שינה את תפיסתו: "כשלמדתי רפואה, לימדו אותנו בעיקר על היווצרות של תהליכי מחלה פתולוגיים. אבל כששמעתי את הביטוי ‘סלוטו ג’נסיס’ - יצירת בריאות - של הסוציולוג פרופ’ אנטונובסקי, זה שינה את חיי מבחינת התפיסה ונפתחה בפניי דלת לעולם של יצירת בריאות.
"זו תפיסה הוליסטית, שמתייחסת למכלול הגורמים שעוזרים לאדם להתגבר על משברים טוב יותר: בריאות נפשית, יציבות משפחתית, מצב סוציו-אקונומי וכדומה. אבל את זה לא לימדו בבית הספר לרפואה, ולי היה חסר משהו שהוא מעבר למחלות. היום הרפואה כן הולכת לכיוון מודלים יותר הוליסטיים, ובמקום להיות ריאקטיבית - כזו שמגיבה למצבי תחלואה - היא פרואקטיבית, כמו רפואה מונעת".
גולן יצא ללימודי פיזיולוגיה של המאמץ בארה"ב, מתוך אמונה שהתחום ישלים אצלו רכיבים שיסייעו לו להבין טוב יותר תהליכים בגוף האדם בהקשר של ספורט, וכיצד יוכל להשתמש בהם ליצירת תהליכים של בריאות. היום הוא מחזיק בשילוב נדיר של שני התארים, שמשלימים זה את זה.
גולן הוא יו"ר החברה לרפואת ספורט, עובד בשיקום לב ועוסק בפציעות ספורט, מנהל את התוכנית לשיקום לב בבית החולים זיו בצפת וחבר בוועדה המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות בנושא רפואת ספורט, שמפקחת על מכוני הבדיקות לספורטאים. במקביל, הוא משמש גם כמנהל רפואי של מרוצים רבים בארץ ולדבריו, "התובנות שלי כרופא ופיזיולוג עוזרות לי לנווט את התפקיד בצורה מושכלת". תוך כדי העבודה בתחום, הוא אומר, שם לב שהמודעות של הרצים אומנם קיימת, אבל היא חלקית בלבד.
אתה יכול לתת דוגמה לטעות נפוצה?
"הגורם המרכזי לפציעות אצל רצים הוא הגורם האנושי וקבלת החלטות שגויה מסיבות שונות. זה יכול להיות מאמץ שלא מתאים לכשירות הפיזית, שגיאה בהערכת היכולת, ריצה אחרי מחלה כשהגוף לא החלים ועוד, שגוררים תגובה פיזיולוגית קיצונית. הגישה שלי היא לטפל באדם כזה לפני שהוא נופל, זו פעולה שמצילה חיים. למרות שמדובר באחוזים קטנים, עדיין צריך ללמד את הרץ להקשיב לגוף שלו טוב יותר ולהגביר את רמת המודעות לנושא, לא רק אצל רצים אלא גם בקרב מאמנים, שצריכים לשדרג את רמת הידע.
"יש למשל תופעה של עידוד יתר של אנשים לסיים ריצה בכל מחיר, גם אם הם במצב פחות טוב. הצופים עומדים בשולי מסלול הריצה, מריעים בקול לרצים ומעודדים אותם להמשיך הלאה ולא להישבר. יש בזה גם יתרונות, כמובן, אבל יש כאן תרבות של לחץ חברתי שמביאה אנשים למצבי קיצון".
עולים רמה בתחזוקה
מתוך העיסוק האינטנסיבי בספורט, המפגש עם פציעות ספורט והבדיקות שהוא עורך לספורטאים (חובבים ומקצועיים) פיתח גולן כמה כלים חשובים למניעה ולטיפול. "פיתחתי תדריך לצוותים לגבי זיהוי מהיר ומקצועי של מצבי התמוטטות (בפוטנציה). במרוץ ‘תנ"ך תש"ח’ פיתחתי שיטה לטיפול מהיר בשטח בקירור מיידי של נפגעי מכת חום, כשהרעיון הוא זיהוי נכון ותגובה מהירה.
"פיתחתי גם מדריך לספורטאים לפני ריצה: אני מציין את תנאי מזג האוויר והמשמעות שלהם לאורך המרוץ, מבקש שישתו מים, שמי שהיה חולה, שיקטין את רמת המאמץ, ובעיקר שלא יתביישו לפנות לצוותים לאורך הציר ושישימו לב לחברים שלהם".
ואתה רואה שינוי בהתנהגות?
"כן. היו לי מקרים שרצים הגיעו אליי, וסיפרו שהפסיקו ריצה כי הרגישו לא טוב. בגדול, אני לא מסתכל על סטטיסטיקה אלא על חינוך. הספורטאים שומעים את זה בכל מקום והם שומעים את זה שוב ממני כרופא. הזהירות הזו צריכה להיות חלק מהתייחסות נכונה של כל מי שעוסק בתחום לגוף שלו. זו מניעה מתמשכת וחינוך של קהילת הרצים להקשיב לגופם ולהתנהל נכון. זה סוג של תזכורת למציאות, ואני מעביר מסרים שוב ושוב כדי שאנשים יתנהלו טוב יותר".
לצד התובנות והכלים, הבין גולן שנדרשים מהלכים נוספים. כשפגש את רופא הספורט האמריקאי ד"ר ג’ורדן מיצ’ל, רופא ספורט בכיר בבית החולים לניתוחים מיוחדים בניו יורק, מומחה לפציעות ספורט ובעצמו מרתוניסט ואיש ברזל ברמה גבוהה, "נוצר בינינו חיבור שהוביל לרעיון לעשות כנס בנושא הריצה, ולקשור אותו למרוץ. כך יזמנו את כנס הריצה הראשון שמתקיים ממש לפני מרתון טבריה".
כדי שקהל הרצים והספורטאים יוכל ליהנות מכל הטוב הזה, יתקיימו עם סיום הכנס כמה הרצאות פתוחות, כולל שיעור יוגה לרצים שבסיומו תתקיים חלוקת ערכות, כך שיהיה להם גם ערך נוסף. בין הנושאים שיעסקו בהם ידברו על בדיקות קרדיולוגיות, מה ומתי, כיצד תזונה משפיעה על מטבוליזם בריצה, ניהול ומניעת פציעות, אימון מדויק עם שעון דופק ועוד.
אז מה המסר לרץ העצמאי?
"ריצה היא לא ספורט בנאלי וכדאי להעריך את הסיכון לפני שמתחילים, כל אחד באופן פרטני על-פי הפרופיל וגורמי הסיכון. לרוב, הסבירות היא שאין כאלה, אבל במסגרת האחריות האישית על הגוף והחיים צריכה להיות מידת הספק. ואם יש ספק - אז לגשת להיבדק ולהתייעץ כדי להעריך סיכונים. המסר הוא שעולים רמה בתחזוקה, כי היום בעולם הריצה יודעים יותר, יעילים יותר, וטובים יותר במערכות רפואת הספורט וגם בקרב מומחים, ואנחנו שם כדי לטפל טוב יותר בגוף ולהתמודד טוב יותר עם האתגרים".
הכנס יתקיים בבית החולים פורייה והוא בשיתוף סאקוני ומרתון ישראל.
לפרטים נוספים: http://running-medicine.co.il