אביב כוכבי צילום: ארז חרודי – עושים צילום
והרי מפת האיומים הבלתי מסווגת, של מדינת ישראל שעליה יידרש לענות החל ממחר ראש המטה הכללי הבא של צה"ל, האלוף אביב כוכבי. בדרום, בין אם תוך הסדרה שתבטיח רגיעה ובין אם תוך הימשכותם של סבבי לחימה תכופים - חמאס וארגוני הטרור ברצועה ימשיכו להתבסס ולהתחזק באופן שימשיך להעמיד את העורף הישראלי ואת צה"ל לפני חזית מסובכת מאין כמותה; בלבנון, חיזבאללה ימשיך ביתר שאת את פרויקט הדיוק של עשרות אלפי הטילים והרקטות שלו שמכוונים לכל נקודה בישראל ולשמר את מאזן האימה שלו מולה; בסוריה, ספק אם האיראנים יגמלו במהרה משאיפותיהם להקמת חזית התקפית מול ישראל לאורך גבול הגולן וגם הרוסים שם - ולגמרי בשביל להישאר. בין לבין, יש עוד הרבה זירות שיחייבו את צה"ל לשמור על מכ"מים פתוחים, מטוסים חמושים וטנקים מגורזים, וזה בלי להגיד מילה על השכנים שנמצאים עשרים דקות מתל אביב, שמתכוננים בקדחתנות ליום שאחרי הראיס אבו מאזן, ואוגרים נשק באובססיביות מטרידה.
יום אחד, מחר למעשה (ג'), כל כאב הראש הזה יהיה של כוכבי, תיכף החייל מספר 1 של צה"ל. המכרים שלו מרגיעים: כן, הרמטכ"ל הבא שלנו אומנם טבעוני, יש לו קצת מניירות של פילוסוף ומהשטנץ של גנץ - צנחן, גבוה ויש לו בלורית, אבל הוא לא שכח לרגע כיצד לוחם סוחט את ההדק. ולתפקיד הזה הוא בא מוכן, ממש נולד לתוכו, כמו נאפה לקראתו בטמפרטורת החדר.
שלוש חזיתות בו-זמנית
גם אם מלחמת לבנון השלישית או מלחמת הצפון הראשונה לא תפרוץ במשמרת שלו, כוכבי יידרש לשמר את הדריכות הגבוהה של צה"ל לקראתה. זה כולל ניהול של תכניות רכש אסטרטגיות- ממטוסי קרב חדשים ועד תותחים מתנייעים במיליארדים; הטמעת חיל הטילים שמתהווה בימים אלה בתוך צה"ל, ועתיד לפרוס סוללות ראשונות בעוד כשנה וחצי; קביעת תוכנית רב-שנתית חדשה שתהיה צופה פני עתיד, איומים ואתגרים עמוק לתוך העשור הבא וגם התייחסות רצינית למה שאומר לנו כבר הרבה זמן נציב קבילות החיילים, האלוף (במיל') יצחק בריק, שהצבא פשוט לא מוכן למלחמה.
עד שיכנס ללשכת הרמטכ"ל, כבר יונחו על שולחנו תוצאות ועדת הבדיקה בראשות מבקר הצבא, תא"ל (במיל') אילן הררי, שמינה הרמטכ"ל גדי איזנקוט כדי להבין על מה יצחק בריק מדבר. אם העננה תוסר, כוכבי יידרש לשמר את רמת המוכנות של הצבא ואף להעלות אותה עוד, לקראת מלחמה אפשרית בשלוש חזיתית בו-זמנית, כשהעורף יהיה חזק בתמונה. אם ימצא ממש בדבריו של הנציב בריק, כוכבי יצטרך לעשות סדר ומהר, ולהכין את כלל יחידות הצבא ומערכיו למעבר מיידי ממצב של ביטחון-שוטף (בט"ש) למצב לחימה.
בכל הקשור לתקציבים, מוטב לכוכבי שימשיך בדרך של קודמו - וישמור על קשר עין עם משרד האוצר. בשביל צבא שצריך כל הזמן כסף, תמיד טוב לשמור על יחסים טובים עם אלה שיושבים על הברז. כך, כהונתו של הרמטכ"ל איזנקוט התאפיינה באידיליה עם משרד האוצר, פקידים מספרים שאין משהו שהרמטכ"ל רמז לשר האוצר, משה כחלון שהוא רוצה, ונשלח בחזרה לקריה בידיים ריקות. אבל צבא מנצח זה לא רק סיפור של כסף, ואולי יותר מכך זה סיפור של מנהיגות, רוח, דבקות במשימה ועוד שורה ערכים נעלים. כוכבי, כמו כל רמטכ"ל קודם, יצטרך להמשיך ולהקפיד על שמירת רמת האמון הגבוהה של הציבור בצבא שלו, כי ממנה הוא ישאב בבוא היום את הלגיטימציה בהפעלת הכוח. באופן מסורתי, ביחס למערכות אחרות של המדינה, הצבא נהנה מרמת אמון גבוהה, אפילו חריגה ביחס לגופים אחרים.
לשימור על רמת הנכסיות הגבוהה של הצבא יש השפעה רוחבית הרת חשיבות: מהמוטיבציה של נערים להתגייס לשירות משמעותי ועד לתחושת המסוגלות של מפקדי חטיבות וגדודים להתמודד ולנצח בשדה הקרב. הכל כאן כרוך בהכל, ואלה חשובים יותר מכל מטוס קרב, חדשני ככל שיהיה.
איפוק בעידן הפופוליסטים
מהצד השני, זאת גם אותה ישראל, שסובלת בשנים האחרונות מפוליטיקאים חסרי עכבות, אחריות ומחשבה על היום שאחרי הפריימריז שלהם. הצבא הוא שק חבטות זמין ונוח, כי ללובשי מדים אסור לענות לנבחרי ציבור.
סביר שאיזנקוט יספר למחליפו כוכבי איך זה מרגיש לנשוך שפתיים ולהבליג על אמירה כמו זאת שיצאה מבית היוצר של נפתלי בנט, שחיילי צה"ל מפחדים מהפצ"ר (הפרקליטת הצבאי הראשי) יותר מאשר ממנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר. יתכן שאיזנקוט יספר לבא אחריו איך בערה לו הבטן כששמע את השר הבכיר אומר את מה שאומר על הלוחמים שלו; על איך שרצה להזעיק אליו את רונן מנליס, דובר צה"ל, ולהכתיב לו תגובה חדה והולמת- כיאה וכמתבקש; כיצד ספר עד עשר ולא עבר לו, והתחיל לספור עד 200; על זה שגם כשהגיע ל 200 זה לא לגמרי עבר לו, אבל אז נכנס עוד אירוע מבצעי שזימנה לו המערכה שבין המערכות שמאפיינת את החיים בשכונה המטורללת הזאת ומישהו כאן באמת צריך להבטיח את ביטחון מדינת ישראל, ולא רק לדבר עליו.
לא ירחק היום שכוכבי ילמד את זה לבד: עוד פוליטיקאי יקום כדי לעשות עוד סיבוב כותרות על צה"ל, וינסה להדביק לו תדמית של סוס עצל, עייף, לא מנצח ומני קשקושים מקושקשים שעושים כותרות לשלוש וחצי דקות עד לאייטם הבא. הפוליטיקאים נערכים לקראת הבחירות הקרבות בהסרת שכבה נוספת של בושה ועכבות. קבוצות שוליים סהרוריות מהימין שמצטיינות בעיקר בצווחנות ובמזג כללי רע כבר ימצאו לעצמן את התירוץ בשביל לנאץ אותו ולקשט את שמו, כמו גם את שמם קצינים אחרים בתואר "סמולן".
עוד טרם יגלה בעצמו את הנחשים שזוחלים בתוך הבית, מוטב לכוכבי לצאת מנקודת הנחה שהם קיימים, והם רבים. באחת משיחות ההכנה לתפקיד, שקרוב לוודאי הוא עשה עם אחד מקודמיו, משה (בוגי) יעלון, היה מוטב לו, לכוכבי, לבקש ממנו עצה: כיצד מקמבנים אצל האפסנאי של הקריה נעלים גבוהות.