ראש עיריית רהט הנכנס, פאיז אבו סהיבאן / צילום: אייל פישר
"אנחנו לא רוצים להיות לא פולשים ולא פושעים. צריך לתת מענה לצרכים שלנו", אומר ראש העירייה הנבחר של רהט, פאיז אבו סהיבאן. "אפילו בישובי בדואים קטנים מאיתנו אנשים גרים בדירות חדשות שנבנו להם, ואנחנו העיר הבדואית הכי גדולה, ועדיין בלי קורת-גג. בונים אחד מעל השני. אנשים לא עוזבים את רהט". אבו סהיבאן ניצח בבחירות האחרונות את ראש העיר בעשור האחרון טלאל אלקרנאווי. התפקיד אינו זר לו, כיוון שכבר כיהן כראש העירייה בשנים 2008-2013.
על פי התוכניות, רהט עומדת לגדול מאוד בשנים הקרובות. ביולי 2017 החליטה הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), להפקיד להתנגדויות הציבור תוספת של 4,541 יחידות דיור חדשות לעיר רהט. התוכנית חלה על קרקע בדרום רהט, בהיקף של 2,256 דונם שרובה בבעלות המדינה, וחלקה קרקע בבעלות תושבים בדואים. היא מציעה שכונת מגורים חדשה הצמודה לשטח הבנוי הקיים של העיר, בבנייה רוויה של 2-10 קומות. 360 מהדירות שיוקמו יהיו דירות קטנות, ו-130 יוקצו לדיור מוגן. בחלק מהיחידות יותר גם שימוש מסחרי. תוספת הדירות תאפשר אכלוס של עוד 20 אלף תושבים, לעיר שכוללות כיום עם הפזורה הבדואית כ-70 אלף תושבים.
מדובר בחלק מתוכנית כוללת שהרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב גיבשה עבור רהט. התוכנית המלאה כוללת 16.5 אלף יחידות דיור, לאחר 15 שנים בהן שווקו בסך-הכול 4,500 דירות ביישוב.
התוכנית אולי נראית יפה על הנייר, אך היישום שלה בעולם האמיתי, רחוק מהמציאות. כך טוען אבו סהיבאן.
"הותמ"ל אישרה 4,500 יחידות דיור ברהט, והשיווקים אמורים להיות כבר בפברואר, אבל הקרקע בכלל לא נגישה. על הקרקע הזאת גרים אנשים כבר עשרות שנים. הרשות לפיתוח והסדרת ההתיישבות הבדואית אולי מאשרת יחידות דיור, אבל היא לא הגיעה בכלל להסדר עם האנשים שגרים שם. חלקם גרים שם 60 שנה ומגיע להם פיצוי. לכל מי שמתעניין בקרקעות האלה ומגיע כדי לראות הם שולפים לו אישורים שזה שלהם".
שדרוג רציני אחר לעיר אמור להיות הכביש שיחבר את רהט עם כביש 6. סלילתו עוד לא החלה למרות שהמקטע הדרומי של כביש 6 כבר נחנך מזמן. "מתוך תוואי הכביש, על 400 מ"ר גרים אנשים שתובעים בעלות על הקרקע, ורמ"י והרשות לפיתוח והסדרת הבדואים הגיעו להסכמות עם האנשים על פינויים מהקרקע תמורת פיצוי. אבל משרד המשפטים מתנגד מחשש שזה יהיה תקדים למקומות אחרים במגזר הערבי", אומר אבו סהיבאן.
"יש 5,000 תושבים ברהט שרק מחכים לקנות בתים. העיר הכפילה את עצמה מאז שנות ה-80 ובשנים 2006-2007 למשל לא שווקה אפילו ליחידת דיור אחת. אז לא פלא שיש הרחבות ותוספות מאולתרות כמו באפריקה. אפילו ברשתות החברתיות לועגים לנו בתוך הישוב, בחלק מהמגרשים שאמורים לצאת לשיווק יש פולשים. לאשר תוכניות זה בסדר, אבל זה לא מספיק".
אתה מתאר מצב מאוד בעייתי. מה אתה מתכוון לעשות?
"רמ"י היא בעלת הקרקע, אז שתדאג לנהל משא ומתן עם האנשים שגרים עליה 60 שנה ולשלם להם פיצוי. בשבוע שעבר הייתה פה פגישה עם הרשות לפיתוח והסדרת ההתיישבות הבדואים, והעליתי את הדברים בפני המנכ"ל יאיר מעין. אמרתי לו, 'אם לא תפנו את הקרע לפני השיווק, רהט תישאר עיר צפופה שהתושבים שלה פולשים לשטחים ירוקים'. התרשמתי שהוא הבין ומעוניין לפתור בעיות, אבל המבחן הוא במעשים".
לך יש בית משלך?
"אני אולי ראש העיר היחיד בארץ שגר בשכירות. בשנת 2012 אושרו 2,400 יחידות דיור במסגרת בנה ביתך, ובשנת 2015 שילמנו מקדמות של 75 אלף שקל לרכישת המגרשים, אבל עד היום אפילו לא קיבלנו אותם. אנחנו עיר בדירוג סוציואקונומי 1. להוציא מאנשים 75 אלף שקל זה לא פשוט. אנשים מכרו זהב ורהיטים כדי להביא את הכסף. אז עד היום אני גר בשכירות".
מתכוונים לשווק בנייה רוויה. זה משהו שילך כאן?
"יש כבר בנייה רוויה ברהט. זה משהו שיקנו, אבל מחוסר ברירה. אם אין רכב ויש אופניים, אז ניסע באופניים. תכננו פה בלי לשתף ובלי להתחשב במסורת של הציבור שגר כאן שמתאפיין בחמולות. בפעם הקודמת ששיווקו פה בנייה רוויה בנינו אוהל מחאה, אבל שהתושבים הבינו שאין ברירה, הם קנו בסוף את הדירות".
מה מצב התעסוקה ברהט?
"בניגוד למה שחושבים, אנשים ברהט משלמים ארנונה ואנחנו בגבייה של 85%. לפני כמה שנים נפתח אזור תעסוקה משותף לרהט להבים ובני שמעון, שמנוהל במינהלת משותפת וגם ההכנסות מארנונה מתחלקות בינינו. יושבים שם מפעלים כמו סודהסטרים שמעסיקים 2,000 עובדים, אבל המדינה לא מבינה את המציאות ברהט.
"כשאישה הולכת ללשכת התעסוקה מפנים אותה לעבוד כחדרנית בבית מלון בים המלח. בתרבות שלנו אישה לא יכולה לעבוד בעבודה כזאת והיא פשוט נשארת בבית אבל השם שלה נמחק מהמערכת אז אומרים שאחוז האבטלה ברהט ירד ל-12% אבל זה רחוק מהמציאות".
מה היעד הכי חשוב לך להשיג ב־5 השנים הקרובות?
"למנף את החינוך - שתלמידים ייגשו לבגרות של 5 יחידות בפיזיקה ובאנגלית, ולהשיג דיור בר השגה.
גם במגזר היהודי אם בונים לא כחוק המדינה הורסת.
"2,400 בתים נהרסו בשנת 2018 רק במגזר הבדואי בנגב. אצל כל היהודים יחד לא הרסו 2,400 בתים. כשאין לך לחם לילדים, אתה נאלץ לפעמים לגנוב. אני איש חינוך, את החינוך אני אצליח לשנות. אבל בנושא של הדיור הקרקע של המדינה והכדור בידיים שלה. הבדואים הם חלק מהפתרון, הם לא הבעיה. תעסיקו את הבדואים, הם לא יעסיקו את המדינה".
תגובות:
מהרשות לפיתוח והסדרת ההתיישבות הבדואים נמסר כי "כל המגרשים ששווקו ברהט בשכונה 6 הם מגרשים פנויים. בשכונה 10 ו-12 ישווקו רק המגרשים הפנויים, סה"כ כ-3,500 יחידות דיור. הרשות מנהלת משא ומתן עם התושבים שגרים במתחמים אלו לפינוי בהסכמה ואז ישווקו גם המגרשים התפוסים כיום. רהט היא עיר גדולה ומרכזית ולפי מדיניות מינהל התכנון הבנייה בה מתוכננת בבנייה רוויה. מתחמי הדיור להשכרה נמצאים בטיפול של החברה הממשלתית לדיור ומחכים להשלמת הבדיקות".
ממשרד המשפטים נמסר: "בקרוב צפויה להתקיים ישיבה בנושא אצל המשנה ליועמ"ש, ארז קמיניץ. לא יאושר פיצוי שיש בו כדי לפגוע בשוויון. לא יעלה על הדעת כי יהיו בעלי זכויות שיקבלו פיצויי הפקעה גבוהים עשרות מונים מהפיצוי המקובל בנסיבות דומות. עמדתנו הסופית תגובש לאחר שמיעת הנוגעים בדבר".
מהוותמ"ל נמסר כי "תוכנית רהט דרום שלב ב, מתחמים 9,10,12 אושרה בותמ"ל לפני כשנה. במהלך התגבשות התוכנית צוות התכנון נפגש בשטח עם כלל האוכלוסייה המתגוררת במתחם, וגם נכלל שיתוף יסודי של בעלי קרקעות רשומים, וכן עם בעלי טענות לבעלות קרקע שאינה רשומה בטאבו.
"עוד נציין שהתוכנית קודמה בהסכמה ובשיתוף מלא עם הצוות המקצועי של העירייה ועם הנהגת העירייה, כך גם ההתנגדויות המעטות שהוגשו לתוכנית מצד אלה, התקבלו והוטמעו בתוכנית. להבנתנו הטענות לעיכוב הליכי השיווק נוגעות לחלק קטן מהתוכנית והרשות להסדרת התיישבות הבדואים נערכת לפתרונן.
"לגבי הטענות בדבר הבנייה הרוויה, תמהיל יחידות דיור הדיור התייחס לעובדה שמדובר בעיר הבדואית היחידה בארץ, הצפיפות בתוכנית היא 5 יחידות דיור לדונם, והיא נמוכה יחסית לתוכניות ותמ"ל, צפיפות זו כוללת תמהיל של בנייה נמוכה ומתן מענה לצרכים ולמסורת החמולתית, אך גם כוללת בנייה בגבהים של מספר מצומצם של קומות, כדי לאפשר מענה דיור למגוון אוכלוסיות - משפרי דיור, זוגות צעירים וגם בעלי הכנסה נמוכה. נציין כי כבר כיום ברהט קמים ונבנים מבנים בני 5-6 קומות, והאוכלוסייה ברהט מסתגלת גם היא לשינוי המתחולל במרקם העירוני ברחבי הארץ בשל המחסור במשאב הקרקע".