ביומד / צילום: Shutterstock
שנת 2018 בתחום מדעי החיים הייתה די מוצלחת. היא תודלקה בגאות בשווקים ובכיסים תפוחים של קרנות הון הסיכון, נהנתה מתקופה טובה בארה"ב לאישורי תרופות ומכשור רפואי ובלטה בשתי מגמות חדשות, שישראל השתתפה בהן בהתלהבות - קנאביס ובריאות דיגיטלית.
אם הירידות בשווקים יימשכו, שנת 2019 תיראה כנראה אחרת. תחום הביומד המסוכן הוא בין הראשונים שהכסף יוצא מהם בשלבים המוקדמים של שוק דובי, ובין האחרונים שהכסף חוזר אליו. עם זאת, תחום הביומד מבוזר ויש לכך משמעות בעתות משבר. בעוד שכל הבנקים, לדוגמה, יגיבו למשבר באופן דומה, חברות תרופות יגיבו כל אחת בדרכה, בהתאם להצלחות או הכישלונות שלהן בניסויים שהן מבצעות (בהנחה שהן ממומנות היטב ויכולות לבצע ניסויים).
בתקופות כאלה של חוסר ודאות, תחום הביומד עובר לתקופה של הבשלה. הקרנות משקיעות את ההון שגויס בזמנים הטובים, חברות משתבחות אך אינן מנפיקות, וקשרים נרקמים עם חברות גדולות שזקוקות לחדשות שיצמיחו את מנייתן בהשקעה כספית נמוכה. כאשר השווקים יחזרו לעליות, יהיה זה הזמן לקצור את הפירות (ולבכות על מי שלא הצליח לשרוד).
1. שנת הקנאביס: אחרי הבום, החברות עומדות למבחן
אין ספק שהדרמה הגדולה בתחום הביומד, לפחות בשוק ההון הישראלי, הייתה צמיחתו של תחום הקנאביס. לבורסה בתל-אביב התמזגו או עומדות להתמזג 15 חברות בתחום הזה, חלקן כבר פעילות ומוכרות את מרכולתן לשוק הקנאביס הרפואי הישראלי, וחלקן מכינות את הקרקע. אחרי הירידות בשוק השבוע האחרון, הן נסחרות לפי שווי מצרפי של קצת פחות ממיליארד דולר. מלבדן פועלות בשוק עוד עשרות חברות פרטיות שעוסקות במגוון תחומים - מעזרים לגידול, דרך מעבדות לבדיקת תכולת הצמח, ועד קליניקות למחקר ולניסויים קליניים, מכשור רפואי לצריכה במינון מדויק ועוד. החברות הללו גייסו יותר מ-100 מיליון דולר ב-2018.
האירוע המשמעותי ביותר מבחינה כלכלית היה המיזוג של חברת MedRelief, שחברת תיקון עולם הישראלית שותפה בה, לתוך Aurora Cannabis הקנדית. המיזוג הניב לתיקון עולם כמה עשרות מיליוני דולרים במזומן ומאות מיליונים על הנייר, נכון למועד ביצוע העסקה (מאז ספטמבר האחרון איבדה אורורה כ-50% מערכה, בהתאם למגמת יציאת האוויר מחברות הקנאביס בצפון אמריקה, אבל עדיין מדובר, לפי הערכות, בהחזקה של יותר מ-100 מיליון דולר). האקזיט הזה הראה לשוק הישראלי את הפוטנציאל של יצוא ידע בתחום הקנאביס, גם אם עדיין אסור לייצא את הצמח עצמו.
האם תחום הקנאביס בכלל נחשב ביומד או שמדובר בחקלאות גרידא? התשובה תלויה בחברה, אולם כרגע בישראל המוצר ניתן רק לחולים ונראה שגם אם וכאשר ייפתח השוק ליצוא יתמקדו רוב המגדלים הישראלים בשוק הקנאביס הרפואי כדי להשיג מתח רווחים גבוה יותר, וכדי לבדל את מוצריהם. חברות הקנאביס בישראל מתחילות להבין שהצביון הרפואי מתחיל כבר באופן הגידול.
שוק הקנאביס הרפואי ייחודי מבחינת השחקנים הדומיננטיים בו - למשל, אין בו עדיין אף חברת תרופות פעילה בייצור ובשיווק המוצר; מבחינת המפגש עם הרופא והחולה; ומבחינת ההפצה והרגולציה, אך מבחינת התועלת לצרכן, קיומם של מתווכים (רופאים ואולי בעתיד גם חברות ביטוח) ובקרת האיכות של המוצר הצפויה לבסוף, ניתן לראות בו מוצר רפואי.
שנת 2019 תהיה שנה מעניינת בתחום הקנאביס. היא עשויה להתחיל בהחלטה דרמטית לאפשר יצוא של החומר מישראל (הסוגיה הזאת אמורה לעלות לדיון בממשלה בעוד כשבוע), אבל גם ללא יצוא, כמה חברות בורסאיות כבר הצהירו שהשנה הן יתחילו לייצר ולמכור בישראל ובחו"ל, ולרשום הכנסות של עשרות מיליוני דולרים. מעניין יהיה לראות אם אכן יעמדו בהצהרותיהן וכיצד יגיב השוק אם לא יעמדו בהן.
2. הגישה של נאסד"ק לישראליות: חבקהו חשדהו
שנת 2018 הייתה טובה לחברות ביומד בנאסד"ק, אבל קצת פחות טובה לחברות ביומד ישראליות הנסחרות שם. יחסית למספר ההנפקות הכולל ולמספר ההנפקות במחזור 2014-2015, היה ההיצע דליל השנה ולא כל ההנפקות התקבלו בחיבוק מצד השוק.
ההתחלה דווקא הייתה טובה: גיוס של 75 מיליון דולר על ידי חברת הדרמטולוגיה סולג'ל, לפי שווי של כ-216 מיליון דולר אחרי הכסף. החברה גייסה סכום גבוה יותר מכפי שהתכוונה, במחיר שאליו כיוונה, בין היתר בזכות ההשקעה של בעל השליטה מורי ארקין.
אנטרה ביו, המפתחת תרופות בבליעה כתחליף לזריקה, ומעוניינת לצאת להנפקה זה כמה שנים, ניסתה להנפיק בתחילת השנה אך נסוגה ולבסוף השתחלה פנימה בקושי, כשגייסה 11 מיליון דולר לפי שווי של 91 מיליון דולר אחרי הכסף, במחיר נמוך מזה שאליו כיוונה. מוטוס GI, המפתחת עזר לקולונוסקופיה, גייסה 18 מיליון דולר במקום ה-8 שאליהם כיוונה, לפי שווי של כ-120 מיליון דולר אחרי הכסף.
את השנה סגרה חברת תאי הגזע גמידה סל, שהנפיקה באוקטובר ונאלצה להתפשר על המחיר. היא גייסה 50 מיליון דולר לפי שווי של 215 מיליון דולר אחרי הכסף (במקום 60 מיליון לפי שווי של עד 335, כפי שרצתה), אולם לאחר ההנפקה המניה נסקה וחיפתה על ההתחלה המקרטעת. היום היא אחת ממניות הביומד היחידות שהונפקו בנאסד"ק ב-2018 שנסחרות מעל מחיר ההנפקה.
מדוע ראינו רק ארבע הנפקות ישראליות (אחת מהן בקושי) באחד מגלי הנפקות הביומד הטובים שהיו? ראשית, רוב החברות מהסוג שנאסד"ק חיפשה השנה (חברות תרופות עם מוצרים פורצי דרך בחזית הטכנולוגיה), שהיו בשלות או שראו בעצמן בשלות, הנפיקו כבר ב-2014-2015. שנית, הקריסה של רבות מהמנפיקות של 2014-2015 לא הפכה את השוק והחתמים לידידותיים במיוחד לחברות הישראליות (אם כי לשם ההוגנות יש לציין שחברות ביוטק קורסות כל הזמן, ודאי לא רק הישראליות).
אולם החדשות מנאסד"ק הן לא רק שליליות. חברות ישראליות שהנפיקו או נרשמו בה לאחר מסחר בתל-אביב ממשיכות לגייס סכומי כסף נאים ביותר בהנפקות שניות - סכומים שלא ברור היכן היו יכולות לאתר בארץ. לדוגמה, חברת הטיפול בסרטן נובוקיור, הנסחרת בנאסד"ק כבר לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר, גייסה 150 מיליון דולר בחוב בפברואר השנה.
הסכומים שגייסו החברות הנסחרות בנאסד"ק ב-2018 לבדה (סה"כ כ-450 מיליון דולר) גבוהים יותר מהיקפה של קרן הון סיכון ישראלית ממוצעת בתחום הביומד. גם אם בשנה הקרובה יהיה קשה יותר לגייס, הכניסה של החברות הישראליות לנאסד"ק בשנים האחרונות הזרימה הון רב לשוק.
כמה חברות ישראליות כבר החלו להיערך להנפקות בשנה הקרובה, ובהן ביוקנסל, איתמר מדיקל ובריינסוויי, שכולן נסחרות במקביל גם בתל-אביב. אם השוק לא יאפשר הנפקות, ייתכן שהן יבצעו רישום כפול, משום שהשוק המקומי מתחיל להיות להן צר.
ולגבי הבורסה המקומית עצמה, השנה הייתה מלהיבה מאוד בתחום הקנאביס, אך בתחום חברות הביומד הקלאסיות - פחות. לא נערכו הנפקות, ושלדים בורסאיים נתפסו על ידי חברות קנאביס ולא היו פנויים לחברות מהתחום הרפואי. ביצועי החברות היו בחלקם מוצלחים - לדוגמה בריינסוויי ואיתמר, וכמובן מזור שרשמה תשואה מרשימה עוד לפני שנמכרה לתאגיד מדטרוניק ב-1.64 מיליארד דולר. אולם במקביל נמחקו כמה חברות מהמסחר בתל-אביב (קולפלנט, סלקט, תראפיקס והמכה הכואבת - מיילן), מתוך תפיסה שהשוק אינו מספק כרגע ערך מוסף על פני נאסד"ק. נציין שדווקא בגל הירידות האחרונות, החברות הנסחרות בתל-אביב בלבד נפגעו פחות.
3. גיוסים פרטיים ואקזיטים: תקופה טובה להשקעות פרטיות
2018 הביאה איתה אקזיט אחד ענק (מזור) ומספר נאה של אקזיטים נוספים (ראו טבלה). זוהי תקופה טובה יחסית להשקעות ביומד פרטיות. קרנות הון הסיכון הישראליות מלאות יחסית במזומנים. אורבימד, פיטנגו ואקסלמד גייסו קרנות חדשות ב-2016 (307 מיליון דולר, 175 מיליון דולר ו-160 מיליון דולר בהתאמה), שביט קפיטל גייסה 150 מיליון דולר שיושקעו בחברות שמעוניינות להנפיק בנאסד"ק אבל השוק כנראה לא יהיה פתוח בפניהן השנה. פונטיפקס השלימה השנה גיוס של 275 מיליון דולר שחלקו יופנה לחו"ל אך חלקו לחברות פארמה ישראליות. קרן aMoon נערכת לגייס קרן משמעותית מאוד בעזרתה של קרדיט סוויס שמעוניינת להביא 250 מיליון דולר מתוך הקרן, טריוונצ'רס גייסה קרן חדשה להשקעה משותפת עם בית החולים שיבא, ושתי חברות ההחזקות הנסחרות, כת"ב ואלרון, מקוות לסיים השנה אקזיטים שידשנו את קופתן לקראת השקעות חדשות (כת"ב במדיוונד ואלרון בבריינסגייט). לרשימה אפשר להוסיף את חברת מימון ההמונים אאורקראוד, שמנהלת את קרן ההשקעות בבריאות דיגיטלית Qure.
הסכומים האלה מייצגים מגמה משותפת גם לקרנות זרות, אמריקאיות בעיקר, שגייסו סכומים נוספים על רקע ההצלחה בהנפקה ומכירה של חברות בשנים האחרונות. חברות הביומד הישראליות מגוונות לאחרונה את מקורות ההשקעה שלהן ומגייסות מקרנות ישראליות, זרות, ממשקיעים פרטיים, קרנות תאגידיות ופרייווט אקוויטי. נראה כי למרות המצב הקשה בשוק ההון (אם אמנם תימשך המגמה), יהיו מקורות מימון לחברות הטובות בשנים הקרובות.
מי שפחות נראה בסביבה השנה היו הסינים. כלומר, משקיעים סינים השתתפו בלא מעט השקעות בחברות הביומד הגדולות, אך נרשמו מעט עסקאות מהזן הפופולרי בשנתיים שעברו - קרן או חברה סינית מובילות השקעה בוולואציה יוצאת דופן בחברה ישראלית שהתקשתה בגיוס ממקורות אחרים. נראה ששני הצדדים הפכו זהירים יותר, במקביל לחקיקה המחודשת המקשה על הסינים להוציא כסף מהמדינה.
השנה בוצעו כמה גיוסים פרטיים גדולים בחברות ביומד. השיאניות הן חברת MeMed שפיתחה בדיקה המבחינה בתוך זמן קצת בין זיהום חיידקי לוויראלי, וחברת VWave שפיתחה מכשיר לטיפול באי-ספיקת לב, כל אחת גייסה 70 מיליון דולר. חברת התרופות שהוקמה על ידי יוצאי טבע, 89.bio, גייסה 60 מיליון דולר. Whiteswell, גם היא מתחום הלב, וזברה מדיקל, העוסקת בפענוח תמונות הדמיה באמצעות בינה מלאכותית, גייסו כל אחת 30 מיליון דולר. גיוסים של יותר מ-20 מיליון דולר נרשמו גם לסייט דיאגנוסטיקה (בדיקות דם מהירות), Khealth (מידע רפואי מותאם אישית באמצעות בינה מלאכותית), ו-Viz.AI (זיהוי מוקדם של שבץ מוחי).
4. בריאות דיגיטלית: למי שייך המידע
חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית כבר מתחילות לרשום גיוסים גבוהים, הדומים לחברות מתחום הבריאות הקלאסית. 2018 הייתה שנה של התבגרות, וכמה אירועים יכולים להעיד על כך: המכירה של חברת המידע התזונתי נוטרינו למדטרוניק ב-100 מיליון דולר, מתן אישור ה-FDA לבדיקה המבוצעת דרך הטלפון הסלולרי על ידי חברת Healthy.io, הגיוסים הנאים, שיתופי הפעולה עם חברות ענק והקמת קרנות וחממות ייעודיות נוספות.
נראה שתחום הבריאות הדיגיטלית, לא רק בישראל אלא גם בעולם, מתחיל למצוא את דרכו. כמו בתחתום הקנאביס, גם בדיגיטל מתחילים להבין שהמוצר שיגרוף את מתח הרווחים הגבוה ביותר יהיה זה שיוכיח כי הוא עונה על צורך רפואי ספציפי ויספק ערך לכל הגורמים הרלוונטיים בתהליך (רופאים, מבטחים, בתי חולים וקופות חולים, וכמובן הצרכן). המשימה העיקרית היום של החברות הללו היא להוכיח ערך. כחברות שעוסקות במידע, מצופה מהן להציג גם מידע שיצדיק את קיומן.
קופות החולים ובתי החולים בישראל הצטרפו לחגיגה והיום הם משתפים פעולה בהתלהבות עם חברות מסחריות בתחום. קופות החולים מספקות מידע ומשמשות שדה ניסויים לחברות הצעירות. הכוח המשולב של גוף רפואי וחברה מסחרית נותן למיזמים הישראליים יתרון יחסי בעולם.
השנה הוזנק הפרויקט הממשלתי לתמיכה בבריאות דיגיטלית, בהיקף של כמיליארד שקל. הפרויקט אמור לתמוך בחברות, במיזמים של קופות החולים ובתי החולים, בהקמת מאגרי מידע ממשלתיים ובדרבון שיתופי פעולה עם חברות ענק מבחוץ. הסיכון הגדול שצפוי ב-2019 הוא בעיקר מאבקים בנוגע לבעלות על המידע: האם הוא שייך לממשלה? לקופות? לחברה שרשמה אותו במכשיר שלה? אולי בכלל לחולה עצמו? השאלות האלה עלולות להיות אחד החסמים העיקריים להתפתחות הטכנולוגיה בישראל. המשבר בשוק ההון, לעומת זאת, אמור להשפיע פחות על החברות הללו - הן אינן זקוקות להשקעות עתק כדי להגיע לשוק, וממילא לא הסתמכו באופן משמעותי על הבורסה עד היום.
5. כניסת מרכזי מו"פ לישראל: סוף-סוף יש תזוזה
מרכזי פיתוח של חברות גדולות בישראל נחשבים אחד המגשרים האפשריים על פערי ידע בתחומי פיתוח תרופות ומכשור רפואי, הכנת עתודה ניהולית וקשר עם השוק בשלבים מוקדמים, אבל בשנים האחרונות לא היו התפתחויות של ממש. השנה, לעומת זאת, הקימה חברת לונזה השווייצרית מרכז מו"פ בישראל. לונזה אינה תאגיד פיתות ושיווק תרופות, אך היא נותנת שירותי ייצור לחברות הללו והיא מתכוונת להיעזר בישראלים כדי לפתח שיטות ייצור טובות יותר. מדובר בידע ובהתנסות שיכולים לספק יתרון יחסי משמעותי לאקוסיסטם של פיתוח התרופות בישראל.
חברת מדטרוניק, שרכשה השנה שלוש חברות בישראל, מתכננת להרחיב ולהעמיק את פעילותן וגם להקים סביבן מוקדי מצוינות חדשים. בינתיים, גם חברת פיליפס ממשיכה להתרחב בישראל וכבר מעסיקה יותר מאלף עובדים. פעילויות הדגל של החברה - בתחומי ה-CT והבריאות הדיגיטלית - מנוהלות מישראל.
כך, נראה שלמרות המצב בשווקים, 2019 עשויה להיות שנה של התפתחויות חיוביות בתחום הביומד.